בדרך לאישור תובענה כייצוגית יעצור בית המשפט ויבחן סקר צרכנים - כך קבעה השופטת בטינה טאובר בדיון בבקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד מנו ספנות.
בתביעה נטען כי מנו ספנות כי לא הפעילה מצילים בבריכות השחייה שעל סיפון האניות שלה, ולמעשה הציבה שילוט לפי השחייה בבריכה אסורה - זאת בשעה שבפרסומים שלה נראים נופשים המבלים בבריכה. לפי התביעה, עובדה זו לא הייתה ידועה לנופשים מראש, והם גילו את הדבר רק אחרי שעלו על הסיפון.
מנו ספנות הציגה לבית המשפט ממצאי סקר שערכה בקרב לקוחותיה, לפיו הרחצה בבריכה לא היוותה כלל שיקול בהחלטה האם לרכוש את הנופש, והנאת הנופשים בהיעדר המצילים לא נפגמה - ולכן טוענת מנו ספנות כי דין התביעה להידחות.
היות ומנו ספנות לא חשפה את פרטי הנשאלים בסקר, החליטה השופטת לחייב את החברה לחשוף בפני התובע, המיוצג בידי עו"ד אלון הוברמן, את רשימת הנוסעים באניות מנו ספנות ב-7 השנים האחרונות - בכדי לאפשר לו לבצע סקר משלו בקרב אותם לקוחות ולבדוק מולם האם היעדר המצילים בבריכה הפריע להם בעת הנופש, ועד כמה עובדה זו היוותה שיקול ברכישת הנופש, אם בכלל.
הבקשה להכרה בתביעה כייצוגית הוגשה במאי 2015, כאמור בטענה כי לא היו מצילים בבריכות אשר באניות, ועל כן הנאת הנופשים נפגמה. סכום התביעה הועמד על 574 מיליון שקל (כ-20% משווי מחיר הנופש), לצד הדרישה לחייב את מנו ספנות להציב מצילים בבריכות שעל הסיפון.
עוד נטען כי על גבי האניות של מנו ספנות יש שלטי איסור רחצה בבריכה, בשעה שבפרסומים לנופש על גבי האניות נראים אנשים נהנים ומבלים בבריכה.
התובעים טענו עוד כי החובה להציב מצילים על גבי האניות נובעת מכורח החוק, המחייב גם בתי-מלון ובריכות ציבוריות להציב מציל, וכי הפתרון לפיו חל איסור להשתמש בבריכה פוגע בהנאת הנופשים.
ממצאי הסקר מטעם התובע יוצגו בדיון שייערך בבית המשפט בעוד כחודשיים-שלושה.
ממנו ספנות נמסר בתגובה: "חברת מנו ספנות לומדת את החלטת בית המשפט ושוקלת לערער על ההחלטה להעביר את פרטיהם האישיים של נוסעיה".