לפני ימים אחדים פרסמה רשות המסים את טופס 1345 העוסק בחובת הדיווח של נישום על חוות-דעת שקיבל בקשר עם דוח המס המוגש על-ידו. מילוי הטופס מהווה את היישום הפרקטי לחובה המוטלת על נישום לדווח על חוות-דעת שקיבל החל מיום ה-1.1.16, אם וככל שמדובר בנישום שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים.
לעניין זה יוסבר כי מעבר להשלכות הפליליות העלולות להיווצר בנסיבות של תכנון מס שלא ניתן לגביו גילוי נאות, הרי שאי-מילוי הטופס בידי נישום החייב למלאו, ייחשב לאי-הגשה של דוח המס - על כל המשתמע מכך.
חובת הדיווח מתייחסת לחוות-דעת שנועדה לאפשר לנישום להשיג יתרון מס, אם וככל שהתקיים לפחות אחד משני התנאים: האחד - שכר-הטרחה בגין חוות-הדעת מותנה בתוצאות, והוא יכול להגיע לסכום של 100 אלף שקל ומעלה; השני - מדובר ב"חוות-דעת מדף". חוות-הדעת מוגדרת כחוות-דעת מדף אם ניתנה לפחות ל-3 נישומים, או אם נולדה כתוצאה מפנייה של נותן חוות-הדעת בנסיבות בהן המקבל חויב לשמור על סודיות תוכנה.
חובת הדיווח חלה על נישום שהכנסתו בשנת המס עולה על 3 מיליון שקל, לא כולל הכנסה הונית, וכן על נישום שהכנסתו ההונית עולה על 1.5 מיליון שקל, אם וככל שחוות-הדעת אכן ניתנה לגבי הכנסה הונית זאת.
עוד נזכיר כי מעבר לחובת הדיווח על חוות-דעת כאמור, קיימת חובה על נישום שמתקיימים לגביו תנאים אלה, לדווח גם האם נקט בדוח המס בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המסים אשר פורסמה על-ידיה, עד לתום השנה שלגביה הוגש הדוח כ"עמדה חייבת בדיווח".
נציין כי מדובר בעמדה אשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון שקל באותה שנת מס או על 10 מיליון שקל במהלך 4 שנות מס לכל היותר. עם זאת, נציין כי עד כה טרם פרסמה רשות המסים רשימה של עמדות חייבות בדיווח, ואשר על כן חובה זו טרם נכנסה לתוקפה מבחינה פרקטית.
בעד שקיפות ושוויוניות
עם השלמת חובת הדיווח בגין חוות-דעת ובגין עמדה חייבת בדיווח, נכנסה ישראל לעידן חדש מבחינת היקף חובות הגילוי של הנישום כלפי רשות המסים.
לדעתנו, יש לברך על דרך קביעת חובת הדיווח, המחייבת דיווח על עצם קבלת חוות-הדעת אך אינה מחייבת גילוי מפורט של תוכנה. חובת הדיווח הקבועה בחוק מציבה גבולות ברורים, שיכולים לפעול גם לטובת הנישום, באשר להיקף חובת הגילוי החלה עליו. אכן, קיימות שאלות בסיסיות רבות מהי חוות-הדעת אליה כיוון המחוקק.
אין ספק כי למרות ההגדרה המפורטת בחוק, לא ניתן להכריע באופן חד-משמעי מהי חוות-דעת המעניקה לנישום יתרון מס, ומתי היא מעניקה לנישום זכות הקיימת בידיו על-פי חוק כמו לכל נישום אחר.
עם זאת, לטעמנו, לאור היקפה המוגבל של חובת הדיווח ולאור הסנקציה הקיימת בגין אי-דיווח, מומלץ לדווח על קבלת חוות-דעת גם במקרים של ספק, וזאת כמובן לאחר בחינה מקצועית של הנסיבות הרלוונטיות.
לסיום, לא נותר לנו אלא להביע את תקוותנו כי הגברת השקיפות בדיווחי הנישומים כלפי רשות המסים תמצא את ביטויה המקביל גם בשקיפות מוגברת של רשות המסים כלפי ציבור הנישומים. אין חולק כי אחד הנדבכים החשובים ביותר ביצירת אמון מצד ציבור הנישומים הוא הידיעה של ציבור זה כי אכן רשות המסים, על כל משרדי השומה הפועלים תחתיה, פועלת על-פי מדיניות ברורה ואחידה המיושמת באופן שוויוני כלפי כל אחד מהנישומים.
■ הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט.