פרופ' חיים כהן / צילום: איל יצהר
היכולת לגבור על הטבע ולהישאר צעירים לנצח, הציתה מאז ומעולם את דמיון האנושות. בין אם אלה אגדות מעיין הנעורים שהצמיחו כנפיים במרחבי התרבות והאמנות המגוונים, ובין אם אלה מיתולוגיות אלים קדומות אף יותר, השורה התחתונה היא אחת - האדם רוצה לחיות. למרבה הסיפוק, את מה שמיתוסים ואגדות אינם מסוגלים לעשות, מסוגל המדע. חיי נצח הם אמנם עדיין בגדר פנטזיה, אבל תוחלת חיים ארוכה של כמאה ואפילו 150 שנה, ולא פחות חשוב מכך גם בריאה, נראית ישימה ובמהרה בימינו.
חוקרי הזדקנות ברחבי העולם עמלים ללא לאות על פיתוח תרופות וטכנולוגיות שמעכבות את תהליך ההזדקנות, כאשר מטרתם המרכזית היא הארכת תוחלת החיים הבריאה ודחייה משמעותית של המחלות תלויות הגיל כגון אלצהיימר, פרקינסון וחלק ממחלות הסרטן לגילים מאוחרים, בואכה גיל 100, כדי שיתקפו אותנו לשנים ספורות או בכלל לא. התפיסה היא לא להמתין למחלות שהזיקנה מביאה עמה ואז לטפל בכל אחת בנפרד, כמו סרטן, סוכרת או מחלות לב, אלא לשנות כיוון: קודם כל לטפל בזיקנה (שאינה נחשבת למחלה) ובכך לטפל במחלות.
ביולוגים וגנטיקאים, שבהם עוסקת הכתבה, עוסקים בשניים-שלושה העשורים האחרונים בחקר הגנים והתהליכים המולקולריים, שבעטיים מתרחש תהליך ההזדקנות ביצורים חיים, אך הסוד האדיר הזה מפוענח כיום רק בחלקו. המחקרים הללו אינם מתקיימים רק בין כותלי האוניברסיטאות. ענקיות התרופות הבינלאומיות משקיעות הון בחקר ההזדקנות, במטרה להצליח להנפיק את מעיין הנעורים הכימי.
גם גופי ענק, שאג'נדת העל שלהם היא לשנות את העולם, פועלים בטריטוריה הזאת. אחד מהם הוא אלפבית (החברה-האם של גוגל) שב-2013 ייסדה את Calico, מרכז לחקר הארכת החיים, תוך השקעות ענק. אחר הוא איל ההון לארי אליסון, מייסד אורקל, שתומך באמצעות קרן אליסון מדיקל בעשרות מדענים צעירים. הקרן מצהירה כי "עד שנת 2025, 1.2 מיליארד בני אדם יהיו בני 60 ומעלה. פריצות דרך משמעותיות בהבנת התהליכים הביולוגיים הבסיסיים שעומדים ביסוד ההזדקנות... הם התקווה הטובה ביותר שיש לנו".