גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירוג DUN'S 100: משרדי עורכי הפטנטים בארץ לפי איכות

לפי הדירוג, ריינהולד-כהן ופרל-כהן-צדק, המשרדים המרכזיים בתחום הפטנטים, החליפו מקומות: ריינהולד שב לפסגה, ופרל דורג שני ■ ד"ר אילן כהן מריינהולד: "החדשנות והקניין הרוחני הם גורמים חשובים ביותר להפיכת הכלכלה הישראלית לחזקה ויציבה"

אסתר לוצאטו / צילום: יונתן בלום
אסתר לוצאטו / צילום: יונתן בלום

"לא מדינה נידחת... הארץ מתפתחת בצעדי ענק... הראש היהודי ממציא לנו פטנטים! למן התנאים ועד הדווקאים עוד לא היה מין דור כזה של ממציאים!", כך כתב לפי 50 שנה חיים חפר ז"ל ושר אורי זוהר, ייבדל לחיים ארוכים. האמירה של "הראש היהודי ממציא פטנטים" הייתה נכונה בזמנה והיא נכונה שבעתיים היום. תעשיית ההיי-טק, "הקטר של הכלכלה הישראלית", מבוססת במידה רבה על המצאות ופטנטים שצריך לספק להם הגנה משפטית; שיש לה גם משמעות כלכלית אדירה.

מי שיש לו את הסמכות והכוח לספק הגנה כזו לממציאים, הם "עורכי הפטנטים" - אנשים בעלי הסמכה משפטית וטכנולוגית, שמורשים לסייע לממציאים לרשום זכויות קניין רוחניות ו/או פטנט על המצאתם.

המשבר הכלכלי של 2008 וההאטה הכלכלית גרמו אמנם לנסיגה זמנית בכמות בקשות רישום הפטנטים, שכן בעת המשבר ההשקעות במחקר ופיתוח קטנו, והתוצאה הייתה בין היתר ירידה במספר הבקשות. אולם מנתוני "רשות הפטנטים" בישראל, עולה כי החל משנת 2014 חלה שוב עלייה במספר הבקשות לרישום פטנטים בישראל.

בנוסף, מספר הבקשות שבחינתן הושלמה עד כדי מתן פטנט גדל באופן מתמיד מאז שנת 2012. לשם ההשוואה, בשנת 2005 הוגשו בישראל 226 בקשות לרישום פטנט, ובשנת 2014 הוגשו 6273 בקשות. שנת השיא הייתה 2007, ערב פרוץ המשבר הכלכלי, שבה הוגשו 8051 בקשות.

בין החברות הישראליות המובילות ברישום בקשות לפטנטים וברישום פטנטים בשנת 2014, נמצאות ביוסנס, התעשייה האווירית, ידע (חברת המסחור של מכון ויצמן), ישקר, רפאל, גיוון אימג'ינג, טבע ועוד.

בישראל פועלים היום כמה מאות עורכי פטנטים. בניגוד לעורכי הדין, שמיוצגים על-פי חוק באמצעות לשכת עורכי הדין, עורכי פטנטים אינם חייבים להיות חברים בלשכה כלשהי. עם זאת, רבים מרשמי הפטנטים הם עורכי דין.

כמדי שנה גם השנה דירגו חברת דן אנד ברדסטריט ו"גלובס" את משרדי עורכי הפטנטים בארץ לפי איכותם. מודל הדירוג משקלל מספר פרמטרים שלפיהם נקבע מי הם משרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל - אמות-מידה כגון מספר עורכי הפטנטים והעובדים המקצועיים במשרד, זהות הלקוחות, מספר בקשות לרישום פטנט שהוגשו באמצעות המשרד בארץ ובחו"ל ועוד.

לפי דירוג דנס 100 2016, למשרדי עורכי הפטנטים, משרד "ריינהולד-כהן" ושותפיו, המעסיק 42 עורכי פטנטים ו-233 עובדים, חוזר לראש הדירוג לאחר שבשנה שעברה דורג במקום השני. המשרד חזר לפסגת הדירוג, בין היתר, בזכות העובדה שהגיש בשנת 2015 את כמות בקשות רישום הפטנטים הגדולה ביותר מסך-כל הבקשות שהוגשו.

עורך הפטנטים, ד"ר אילן כהן, שותף בכיר בקבוצת "ריינהולד כהן", מסר בתגובה לדירוג, כי "מיקומנו במקום הראשון הוא הנכון והוא הולם גם את הדירוג שלנו בכל מדריכי האיכות הבינלאומיים. אנו שמחים וגאים על מיקומנו בדירוג". לדברי כהן, קבוצת ריינהולד-כהן מובילה זה עשרות רבות של שנים את תחום הקניין הרוחני בישראל, הן בהיבטי כמות ואיכות הצוות המקצועי, הן מבחינת נתח השוק מבחינת הגשות, והן מבחינת היקף ואופי הלקוחות המקומיים והבינלאומיים.

במקום השני מדורג משרד "פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ", שבו מועסקים 49 עורכי פטנטים ו-224 עובדים בסך-הכול. למשרד יש 3 סניפים בישראל, וכן סניפים בארה"ב ובאירופה (בניו-יורק, בוסטון ובלונדון). משרד פרל-כהן מטפל גם בקשת מקיפה של תחומים המשיקים לפטנטים, כגון היי-טק ומשפט מסחרי. עם לקוחותיו המרכזיים של המשרד נמנים גופים וחברות רב-לאומיות וישראליות בתחומים עתירי ידע, כמו גם גופי מחקר מדעיים וחברות תעשייה.

מעניין, שלפי דירוג משרדי עורכי הפטנטים בחמש השנים האחרונות, שני המשרדים הללו, ריינהולד-כהן ופרל-כהן-צדק, הם המובילים והמרכזיים בתחום הפטנטים, והם מחליפים ביניהם את המקומות הראשון והשני בדירוג.

במקום השלישי מדורג משרד ארליך אנד פנסטר, עם 36 עורכי פטנטים ו-148 עובדים בסך-הכול. במקום הרביעי, דורג השנה, משרד לוצאטו את לוצאטו, שמעסיק 17 עורכי פטנטים ומועסקים בו 79 עובדים. במקום החמישי דורג משרד וב, המעסיק 18 עורכי פטנטים.

בהמשך הדירוג נמצאים משרד ד"ר איל ברסלר, שבו 7 עורכי פטנטים ו-34 עובדים; במקום השביעי, משרד ד"ר מרק פרידמן, המעסיק 8 עורכי פטנטים; השמיני, משרד בן-עמי, שבו 10 עורכי פטנטים ו-20 עובדים; במקום התשיעי, משרד גרא-גסנר עורכי דין ועורכי פטנטים. את רשימת עשרת המשרדים המובילים בתחום הפטנטים, סוגר משרד סורוקר-אגמון המעסיק 6 עורכי פטנטים. במקומות 11-13 דורגו לפי הסדר המשרדים, קורח, אליעזרי קניין רוחני, וגלסברג-אפלבאום.

מגמת גידול באקזיטים

על ההתפתחויות המשמעותיות האחרונות בעולם הפטנטים, הזר לרובנו, בארץ ובחו"ל, דיברנו עם עורכי הפטנטים, ד"ר אילן כהן, שותף בכיר בקבוצת ריינהולד-כהן ועם עו"ד זאב פרל השותף-המנהל של פרל-כהן-צדק.

לדברי כהן, בשנה החולפת התאפיין תחום הקניין הרוחני בהמשך העלייה בהגשת בקשות פטנט בעולם, כאשר חמשת היעדים המובילים להגשות פטנט בעולם הם מדינות ארה"ב, סין, אירופה, יפן וקוריאה. מתוכן, ארה"ב וסין מובילות במקום הראשון והשני, בהתאמה, כיעד להגשה מחוץ לארץ המקור של המגיש.

כהן: "החשיבות של הקניין הרוחני כמרכיב עיקרי בבניית ערך בחברות טכנולוגיות, בא לידי ביטוי במספר גדול מאוד של עסקות השקעה של משקיעים מהארץ ומחו"ל בחברות טכנולוגיות בישראל, ובעסקות רכישה ומיזוג של חברות כאלה, כאשר בכל אלה קניין רוחני בכלל ופטנטים בפרט, שיחקו תפקיד מרכזי בהחלטה על העסקה ובקביעת השווי".

לדברי כהן, בהתאמה לכך, המשרד היה מעורב יותר מתמיד בעסקות כאלה בבדיקת נאותות ההשקעה עבור משקיעים, עבור חברה רוכשת, או בתמיכה בלקוחות שהיו היעד של עסקות כאלה. "השנה החולפת התאפיינה גם בכמות גדולה מאוד של מיזמים חדשים, עובדה שבאה לביטוי בהיקפי הגיוסים וכן בצמיחה בבקשות לרישום פטנט. בשנה האחרונה חזינו גם המשך מגמה של שיפור איכותי בהמצאות, וכתוצאה מכך גידול במשמעות העסקית של הבקשות לרישום פטנטים".

- נראה כי להגנה על קניין רוחני בכלל ועל פטנטים בפרט יש משמעות כלכלית אדירה.

ד"ר כהן: "אדירה בהחלט. לקניין רוחני חשיבות כלכלית מכרעת בעולם המודרני. 80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות בעולם המערבי מיוחסים לקניין רוחני, כאשר במיזם חדש טכנולוגי כמעט כל הערך גלום בקניין הרוחני. לא ניתן להגזים בחשיבות של הקניין הרוחני בישראל, שהוא ענף היצוא מספר אחד. אין כוונתי בכך ליצוא של מוצרי היי-טק אלא ליצוא ידע לכשעצמו".

- באיזה סכומים מדובר?

כהן: "מאז שנת 2000, היצוא של הקניין הרוחני, דרך הסכמי רישוי ומכירה של חברות (מכירת חברה טכנולוגית לחברה זרה, משמעותה - יצוא של קניין רוחני, שכן החברה הזרה הופכת לבעלי הקניין הרוחני של החברה הנרכשת), הניבו למדינה עשרות מיליארדי דולרים.

"זהו הגורם הראשון במעלה שהביא (א) להפיכת הכלכלה הישראלית מנטו דביטורית לנטו קרדיטורית, (ב) ליתרות מטבע חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ו-(ג) להפיכת השקל למטבע קשה. במילים אחרות, החדשנות והקניין הרוחני שנוצר בעטיה, הם גורמים חשובים ביותר להפיכתה של הכלכלה הישראלית לחזקה ויציבה".

- מה היו התחומים הבולטים בשנה האחרונה בהגשת בקשות הפטנט עבור חברות וממציאים ישראליים?

כהן: "התחומים הבולטים בהגשות בקשות פטנט היו בעיקר אינטרנט, IoT, סייבר, היי-טק, ביג דאטה, ביטחון, ננוטכנולוגיה, איכות סביבה, אגרוטק, פודטק, מכשור רפואי, טכנולוגיה ירוקה, אנרגיה מתחדשת ועוד".

זאב פרל מציין, כי "בארה"ב נמשכה בשנה החולפת העברת מרכז הכובד בסכסוכי פטנטים מבתי המשפט ל"משרד הפטנטים האמריקאי". כיום נבחנים מחדש במשרד הפטנטים האמריקאי כ-200 פטנטים בחודש, והמספרים רק הולכים ועולים. "זה קורה כשבמקביל ממשיכים בתי המשפט להערים קשיים על בעלי פטנטים המנסים לאכוף אותם". מנגד, לדברי פרל, באירופה עומד כעת על הפרק שלב אשרור האמנה בדבר יצירת פטנט אירופי אחיד ואיחוד של ליטיגציית הפטנטים האירופית".

- מה משמעות האמנה הזו?

פרל: "אמנה זו תגדיל את הפערים, הביורוקרטיה והעלויות, ותעודד ליטיגציית פטנטים באירופה.

פרל-כהן נערכו ונערכים לאשרורה של אמנה זו, ובשנה החולפת צירפנו למשרד את עו"ד דיוויד סנט, ליטיגטור מנוסה עם 25 שנות ניסיון, אשר עבד עד לאחרונה באחד המשרדים הגדולים והנחשבים באירופה, Bird & Bird. דיוויד מוביל כיום בפרל-כהן את פרקטיקת ייצוג הפטנטים באירופה. זאת, לאחר שהיה פעיל בעבודה מול מוסדות האיחוד האירופי, שהביאו בסופו של יום ליצירת האמנה המדוברת".

- האם היו בשנה האחרונה פסקי דין או חקיקה משמעותית בתחום?

כהן: "השנה החולפת התאפיינה בפסיקות של בתי משפט ובמאמצי חקיקה בעולם שמטרתם לפגוע בגופים המכונים "טרולי הפטנטים" ("טרול פטנטים" הוא כינוי גנאי לחברה התובעת חברה אחרת על שימוש בפטנט שלה, בצורה אגרסיבית ואופורטוניסטית. בד"כ מדובר בחברות שמשתמשות בפטנט כמקור לתביעות אחרים המעוניינים לפתח מוצרים דומים). יש גם המשך מגמה של בתי משפט בעולם ובארץ, שתוצאתה היא הגבלות בזכויות שמעניקות פטנטים".

לגבי ישראל, אומר פרל: "המשכנו לראות השנה גידול בסכסוכים העוסקים בבעלות על קניין רוחני, המצאות שירות וגזל סודות מסחריים. ברקע הדברים ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בעניין 'אוניפארם נ' סאנופי', שעסקה הן בהיקף חובת הגילוי של מבקשי פטנטים כלפי משרד הפטנטים והציבור הרחב; הן ביצירתו יש מאין של 'מאזן אימה' כלפי בעלי פטנט, שלפיו הוא עלול לשאת בסיכון להחזר רווחיו, אם פעל שלא כדין במסגרת בקשת הפטנט; וכן בחדירתה של עילת עשיית העושר שלא במשפט לדיני הפטנטים.

"פסק דין זה של בית המשפט המחוזי אינו סוף פסוק, וערעור בעניין זה תלוי בפני בית המשפט העליון". פרל מודה ואומר: "אני מוטרד מהשימוש בעוולות כלליות כדוגמת עשיית עושר במסגרת דיני הקניין הרוחני. ספק, בעיניי, אם צריך לעשות זאת, ובכל מקרה, מקום שבו השימוש בעוולות כלליות נדרש ומתבקש, הרי שיש לעשות זאת במשורה ותוך שמירה על הוודאות המשפטית".

- בישראל - לאן הולך התחום בעתיד? האם התחרות בין המשרדים גדלה?

פרל: שוק הפטנטים בישראל עדיין לא תחרותי, והביקוש גובר על ההיצע. כמשרד שמלווה את לקוחותיו משלב האסטרטגיה הראשונית וכתיבת הפטנט ועד לאכיפתו בעולם, אנו סבורים שיש להמשיך ולשאוף לשיפור רמת המקצועיות בתחום בישראל.

"רוב המשרדים בישראל טרם אימצו את שיטת העבודה המעסיקה מומחים בדיני פטנטים בעולם, והמשלבת אותם לפי הצורך בתיקים השונים. בנוסף, לדעתנו, גם התחום המקצועי של עורכי הפטנטים עדיין לוקה בחסר. לדוגמה, מול אחד מלקוחות המשרד בתחום הביו-אינפורמטיקה, עובד צוות שלנו שכולל אלגוריתמאי מומחה במתמטיקה, עורך דין המתמחה בפטנטים בתוכנה, ועורך דין המתמחה בביולוגיה מולקולרית. רק כך יכול לקבל לקוח מסוג זה את רמת המקצועיות שהוא זכאי לה".

- מההיבט של תחום הפטנטים - מה עובר על תעשיית ההיי-טק הישראלית?

פרל: "שנת 2015 המשיכה במגמת הגידול באקזיטים במשק הישראלי, שהביאו את ענף ההיי-טק לשיאים חדשים. בהתאם, חברות ההיי-טק מבינות שעל מנת להגיע אל האקזיט המיוחל, הן חייבות להשקיע מאמצים גדולים בתחום הפטנטים, ואכן נערכו עסקאות רבות בתחום הקניין הרוחני ורישום פטנטים בפרט.

"פטנטים ימשיכו לשחק תפקיד מרכזי כאשר הטכנולוגיה עומדת בבסיס המוצר, כגון במדעי החיים, פיזיקה, אופטיקה, מערכות ננו, בחומרים ועוד. לא ירחק היום שבו כל משרד עורכי דין העוסק בתחום ההיי-טק יבין, שללא מחלקת פטנטים רצינית אין לו את היכולת להעניק ללקוח ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף. כיום כמעט כל לקוחות ההיי-טק המיוצגים בפרל-כהן בתחום המסחרי, מקבלים גם ייעוץ שוטף ממחלקת הפטנטים שלנו".

- אתה מציג תמונה מאוד חיובית אבל ענף ההיי-טק הישראלי, שמפרנס את עורכי הפטנטים, כן סובל מבעיות. למשל, מחסור במתכנתים ובמהנדסים, בריחת מוחות לחו"ל, ירידה באקזיטים המשמעותיים.

פרל: "השוק הישראלי כבר מתייחס לריבוי האקזיטים באדישות מסוימת, אף שעדיין מדובר בתופעה מדהימה במישור הבינלאומי כאשר מתחשבים ביחס בין הגודל של ישראל לבין כמות האקזיטים שיוצאים ממנה. עם זאת, אני מסכים שאסור לנו לקפוא על השמרים ולא לנוח על זרי הדפנה. עלינו לפעול בצורה נמרצת לשמירה על ההון האנושי, ולהעלאת כמות המהנדסים בכל התחומים. המחסור בכוח-אדם בהיי-טק, הוא נורת אזהרה משמעותית לקראת העתיד".

גם לדברי ד"ר אילן כהן, יש כאן בעיה. אחד המאפיינים של המחקר ופיתוח (מו"פ) בארץ הוא, שכמחצית מההוצאה למו"פ במגזר העסקי נעשתה אמנם בישראל, אך במרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות. "יש מקום להתגאות בכך שחברות רב-לאומיות מקיימות מו"פ ענף בישראל. אולם אליה וקוץ בה, שכן מרבית הערך של נכסי הקניין הרוחני שנוצרים במו"פ כזה, יהיו מחוץ לישראל, ומבחינה כלכלית הדבר מהווה בריחת מוחות דה-פקטו".

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר