כירעם בלאום. "חולמת בלילה, פועלת ביום" / צילום: איל יצהר
ערבייה, יהודיה, בדואית, חרדית, דרוזית, צ'רקסית ואתיופית מדברות עסקים קטנים. קשיים, אשראי, קשרים, תמיכה, שפה. גם חלומות וכוח לפרוץ מחסומים, לחזק, לגדול להזניק. זה קורה ב"יסמין", כי יסמין הוא צמח נפוץ שגדל כאן. פרח יפה, ריח נעים, עושים ממנו תה, ושמו זהה בעברית, בערבית ובאנגלית. "לכן קראתי לזה יסמין", אומרת כיראם בלעום, מייסדת, מנהלת, מקדמת וחולמת רחוק-רחוק (עולם הנשים בעסקים הרי לא נגמר בישראל או במזרח התיכון...) של העמותה שתחגוג השנה עשור. "אנחנו ארגון לקידום עסקים בבעלות נשים, יהודיות וערביות. עסקים במגמת צמיחה, שבעלת העסק שואפת לגדול אבל נתקלת במחסומים חיצוניים ופנימיים. זה לא קורס, לא השתלמות ולא ספר לימוד. יסמין בונה תוכנית הכשרה וליווי, אישית, חלקה קבוצתית, חלקה פרטנית, ייחודית וסדורה שמיועדת לאישה אחת ולעסק שלה".
- את.
"אני, במהות שלי, בתוך כל הידע, התמיכה המקצועית והסביבה התומכת, מחפשת את הברק בעיניים ומלמדת להעז לחלום. מחקרים מראים שמרבית העסקים שנמצאים בבעלות נשים, בכל העולם, קמו מצורך ואילוץ כלכלי. מיעוטם קמו מחלום, מרצון נלהב להגשמה. אפשר מיד לראות את ההבדל הענק ביניהן: הראשונה רצה אחרי הזנב שלה והשנייה קופצת ומתלהבת. אני רוצה להביא את החלום לראשונה ואת הסדר הנכון לשנייה.
"את מומחית בפיסול, ידייך ידי זהב - אבל לא תמיד את יכולה לנהל את העסק שלך כשהוא הולך וגדל. את מתעקשת לנהל? בסדר, אז תני למישהי להיות אשת המכירות שלך, לנהל את החשבונות שלך".
- חשיבה עסקית.
"מטרה חשובה היא להסתכל לעתיד. שהיא, המקימה היזמית והעצמאית, לא תהפוך ל"צוואר הבקבוק" של העסק שלה. ראינו שעסקים עצמאיים נופלים בדיוק במקום הזה. היא אחת, היא עושה הכול, מחליטה הכול, ואז היא בשמירת היריון או חולה חלילה - מה אז? אחרי הכול, נשים בעסקים מתמודדות עם קשיים שגברים בעסקים, ושכירים ושכירות בכלל, אינם נתקלים בהם".
"אישה צריכה הרבה יותר תמיכה מגבר"
בלעום חיה בטייבה. עובדת ופרוסה בכל הארץ, אמא לשתי בנות ושני בנים. היא בדיוק היזמית עם העיניים הבורקות. ההורים ייעדו אותה להוראה. למדה מזרחנות והיסטוריה, וחודשיים אחרי שנכנסה לכיתה יצאה ממנה ולא שבה. "ללמד בכיתה זה לא המקום שלי. אני - זה לחשוב רחב, לחדש, לייצר רעיונות, להוביל שינוי, לפגוש אנשים ללמוד מהם ולתת להם". באירועים השנתיים של יסמין נוכחות בכירות העסקים של ישראל. יו"ר יסמין היא עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס.
עד היום תמכה יסמין בלמעלה מ-8,000 נשים. מכל הארץ, בעלות עסק שרשום על שמן, לפחות 51%, ונשלט על ידן. בכל שנה מגיעות 800-1,000 נשים חדשות למרכזי יסמין, שפריסתם בארץ הולכת ומתרחבת. "יש שנשארות איתנו, יש שנפלטות. חלקן כי הסתדרו ומצאו את עצמן, וחלקן כי לא התאמנו להן. אני אומרת, מהמקום הלגמרי אישי שלי, שאני לא יכולה להתעסק עם נשים שלא רוצות להתקדם. חבל על הזמן שלי ועל הזמן שלה. אנחנו פה כדי לגרום לדברים להתנהל ולהתקדם. היום, שלא כמו בעבר הלא רחוק, מי שרוצה - יש לה הכול. פעם אישה, בעיקר אישה שהייתה מקימה עסק, הייתה לבד-לבד. היום יש לא מעט ארגונים שבאים ומחבקים אותך, את לא לבד. יש תמיכה ויש סיוע, אבל זה תלוי רק בך מה תעשי איתם ואיך תנצלי אותם. אני רק מלמדת איך לעשות את זה".
- למה לא ארגון לקידום נשים וגברים בעלי עסקים?
"כי אישה בעלת עסק עצמאי מבוסס ומתפתח יכולה להתנהל מצוין בעולם של גברים ועסקים - אבל כשהיא עסק זעיר או קטן, כשהיא עוד נלחמת על קיומה ועל הכרת החברה, היא צריכה הרבה יותר תמיכה מגבר. ככה זה".
- מהיכן מגיע המימון ליסמין?
"אנחנו עמותה. שני שליש מההכנסות מגיעות מתרומות, שליש אחד משותפויות והכנסות עצמיות. מרבית התרומות הן מחו"ל. הממשל האמריקאי, למשל, תורם לנו כבר פעם עשירית באמצעות קרן תרומות למדינות המזרח התיכון, דרך נציגים בארץ, מול תוכניות ייחודיות שלנו שמעניינות ארגונים ופדרציות שלהם. יסמין מוגדרת הבת של פדרציית ניו יורק. הם שואלים שאלות, רוצים לדעת, דיווחים, תמונות, מעורבות לפני ובמהלך. כל חודשיים דיווח, כל שנה ביקורת. הם צמודים אלינו. האיחוד האירופי עובד בסבבי תרומה גדולה ל-3 שנים, מבקשים תוכנית ל-3 שנים".
- את מקבלת יותר בגלל שזה ארגון נשים? או בגלל שהנשים ערביות? או בגלל הנושא היהודי-ערבי?
"אנחנו עונים על כמה פילוחים. אצלכם בתקשורת אומרים 'אתם ארגון סקסי'. אנחנו מעניינים תורמים בתחומים שונים. יש שרוצים לתרום לנשים דרוזיות, יש לנושא היהודי-ערבי, יש לנשים בכלל, או לחרדיות ספציפית, או לנשים אתיופיות שבונות עסקים קטנים. חשוב לנו להבין את השפה של התורמים כי הם המממנים שלנו".
- מה לגבי ישראל?
"בוודאי. הממשלה עובדת מול תוכנית שהיא מעוניינת בה ומשלמת ישר לספק. יש כמובן גם תורמים ישראלים, תאגידים שמפרסמים דוח אחריות חברתית ופעילים באמצעות ארגוני שטח. אנחנו זכינו להיות בין מקבלי המימון של גדולים כמו קבוצת שטראוס, שעופרה שטראוס היא יו"ר יסמין ומלווה אותנו שנים, בנק הפועלים, לאומי, ישראכרט, מיקרוסופט ועוד ועוד. 8-10 תאגידים. אנחנו טובים במה שאנחנו עושים - ותורמים מעריכים את זה".
- מי הן נשות יסמין?
"מכנה משותף: עסק בבעלות אישה. עסקים גדולים בבעלות נשים פחות צריכים אותנו. יסמין מפנה כוחותיה לנשים שחסר להן ידע, תמיכה מקצועית וסביבה תומכת. זו תוכנית הכשרה וליווי. מאחר שהיכולת שלנו, אחרי הכול, היא לא בלתי נגמרת. חשוב לרכז כוחות. לכן אני תמיד נוכחת בראיונות, שאותם אני מכנה 'מפגש תיאום ציפיות'. מה היא יודעת, מה היא לא יודעת, מה היא צריכה. במקביל אני חייבת לבדוק את המועמדת על פי הקריטריונים של התוכנית, וגם חייבת לחוש את המועמדת מבחינת היכולות הפנימיות שלה, המוטיבציה, המחויבות האישית.
"כן, אני מחפשת אישה עם ראש יזמי, אפילו אם טרם נעשה בו שימוש אפקטיבי. אני חייבת לחוש את הדברים, להכיר. לפעמים אני מזהה, למשל, אישה שיש לה עסק קטן, עם הכנסה קטנה, שעות קצרות, היא מרוצה, בעלה מרוצה שהיא בבית כשהוא רוצה, ואין לה שאיפות אחרות - אז חבל על הזמן שלה ועל הזמן שלנו".
- מה השלב הבא?
"אני כותבת הערות על הריאיון במטרה לבנות תוכנית מתאימה למתאימות. יש שחסרות ידע כלכלי עסקי, חלק מיומנות ניהול, או - וזה קורה הרבה - צורך לחיזוק פנימי. בעלת עסק לא חייבת להיות רואת חשבון, אבל היא צריכה להבין את השפה של רואה החשבון. מי שיש לה חרדת עסקים בורחת מהרואה חשבון או מהיועץ כי היא לא מבינה אותו, פוחדת לשאול שאלות. זה בסדר לסמוך על רואה החשבון שלך - אבל תמיד תזכרי את הסיפורים על רואי החשבון שהביאו את העסק לקריסה.
"אז תדעי לשאול, תדעי לוודא, תדעי לכוון אותו ולענות לו. תתעדכני, תקראי, תכירי מושגי יסוד. דווקא הנושא הכספי הוא בעיה שכן הרבה נשים נרתעות ממנו, לוקח להן זמן להיות מוכנות לקלוט ולהבין מה שאנחנו מלמדים".
- לפעמים זה המורה, שפה גבוהה, התנשאות.
"כל מרצה שמגיע, בכל נושא ובעיקר פיננסי, מקבל משוב. אם היה ברור, יבשושי, קצר רוח או הפוך. אנחנו מנחים את המרצים איך להעביר את החומר, אבל המשוב אומר לנו הרבה. כל ההרצאות צריכות לתת ידע שניתן ליישום. מה זה אומר? אדוני המרצה, גברתי המרצה, אל תביאו דוגמאות של חברות ענק בינלאומיות ותנתחו את מיליוני הדולרים - תתייחסו לעסקים שנמצאים פה, תביאו דוגמאות לעסקים שדומים לעסקים של הנשים הלומדות. אחר כך, אחרי שהעברתם ידע תיאורטי, חלקו אותן לקבוצות יישום בהנחייתכם.
"מאוד חשוב לי שהנשים הלומדות ייצאו מהשיעור הן יגידו לעצמן: 'זה מה שאני עושה מחר', ולא על איזה מדף גבוה אני אשים את החומר שהעבירו לי הרגע. זה לא ידע אקדמי. מי שרוצה אקדמיה ותואר שתלך לאוניברסיטה או למכללה. אני ארגון שטח, באה לקדם ידע יישומי. אני רוצה שכתוצאה מהתהליך שבעלת העסק עוברת משהו ישתנה".
- ועיקר העיקרים?
"עיקר העיקרים זה שכל החסמים הם חיצוניים וכל הפתרונות באים מבפנים. מכאן צאי ולמדי. זה נכון לגברים ולנשים בעלי עסקים, ולא חשוב מה הגודל שלהם. בתוך תוכנו יש חסמים שאנחנו שמים לעצמנו והם שמונעים מאיתנו להתקדם. אני בהחלט מכניסה את הנושא האישי לתוך ההכשרות המקצועיות, ואני יודעת בוודאות שאני עוזרת לאישה להתפתח, להכיר, להשתחרר, להאמין בעצמה, לתת סמכות לאחרים. כי חשוב שתהיי חזקה, שלא תפחדי, שתוכלי לנהל את האנשים סביבך, שתקבלי החלטה לבד. יסמין מעבירה לא רק ידע, לא נותנת ספר ואומרת 'תקראי ותלמדי'. אני חותרת לביטחון שבפנים שיאפשר ליישם את הידע".
- זה ייחודי לנשים?
"לפעמים אנחנו, הנשים, שמות לעצמנו הרבה יותר תירוצים בדרך. הבן, הבעל, המשפחה, השכנה, החמה - והיא בתחתית התחתית של הסולם. אישה אומרת לעצמה: 'העיקר שכולם בסדר, כי כשכולם בסדר - אני בסדר'. אני הולכת איתה ואומרת לה: 'את צריכה להיות בסדר על מנת שהם יהיו בסדר'. היא עונה: 'אני זה לא חשוב. אוותר, אשתוק, העיקר שהם בסדר'. זו אכן תכונה שרואים יותר אצל נשים מאשר גברים, רק שהפגיעה כפולה ומכופלת: האישה גם משדרת שהיא לא מעריכה את עצמה באותה הרמה שהיא מעריכה את בעלה, ילדיה, משפחתה. היא לא מציבה את עצמה אפילו לא במקום השני או השלישי, היא פשוט לא שם. ואני אומרת לה: 'אם את לא מעריכה את עצמך איך בעלך יעריך אותך? הבן שלך? הבת? אמא שלך וחמתך?' אישה כזו כל כך צנועה עד שהיא גורמת נזק לעצמה, מביאה את עצמה למצב של תקיעות, היא לא מתקדמת, לא פורצת, ואחרי הכול, בשקט, היא גם לא מרגישה טוב עם עצמה. ככה הן הנשים, לא קשור לגזע, לדת, ללאום או לעדה. זה עולמי.
"מדברים יפה על יום האישה, אבל לא מבינים שצריך לדבר עם 'הבטן' שלה, עם הנשמה שלה. שהיא רגישה ויפה ונדיבה, נותנת, נלחמת ועושה לאחרים, ורק לעצמה נותנת עוד ועוד סיבות למה, למשל, לא לעבור הכשרה. כי העשרה והכשרה זה פינוק; ופינוק - זה לא בשבילי. אני נועדתי לפנק, לא להתפנק".
"הנשים עם החלום נותנות לי מרץ"
- את לא מ"המקטרות", את לא תוקפת את המערכת.
"אין על מה. אומר לך ולנשים באופן ברור: היום אין קושי להגדיל את העסק. במצב הנוכחי לא קיים כל תירוץ או עילה חיצוניים. יש ידע, יש מי שיעביר אותו, יש הלוואות, המדינה תומכת, יש ארגונים שנותנים הלוואות לנשים בתנאים נוחים במיוחד, יש תוכניות סיוע לנשים בעלות עסקים. בנקים בנו תוכניות הלוואה בתנאים סבירים של החזר, ללא ביטחונות, עם ערב אחד, וכשיש המלצה מיסמין, כשאנחנו אומרים לבנק שבדקנו את האישה והעסק - זה בכלל יותר קל".
- משהו בכל זאת מציק לך.
"כן, יש נשים שקופצות, מתלהבות, לומדות ומנצלות כל מה שיש, אצלנו ובכלל. יש שיושבות מהצד עם ידיים שלובות. אני אומרת: בנות, תנצלו אותי! אני פה, מלמדת, מפגישה, נותנת הזדמנויות פז - רק תושיטי יד וקחי, תשתי מהבאר. אבל, לצערי, לא כולן לוקחות. אני רואה הרבה נשים שהראש שלהן במקום אחר, במכלול התפקידים שהן צריכות למלא: בעל, ילדים, משפחה מורחבת, פרנסה, ניקיון, בישול ועוד. אני רואה כישרון גדול שנזרק, רואה נשים שבורחות מהחלום שמעז לפעמים לחזור ולהזכיר להן את קיומו. כן, מציק לי לראות נשים שבאות אלי, שאני רוצה להביא להן חיים יפים, אבל הפנים שלהן עייפות ולא מעזות".
- ואז את מתאוששת עם המתלהבות.
"בטח, עם הנשים עם החלום. הן נותנות לי הרבה מרץ. אני אומרת לה: תגידי לי על מה חלמת בלילה ואני אגיד לך מה צריך לעשות".
- כמה כאלה וכמה כאלה?
"אני אומרת: אם 65% מהנשים יחשבו, ישתנו, ייהנו מאיתנו - אני מאושרת. כן זה הרבה, אבל זה תמיד מתחיל בבודדות, ואז עוד כמה חודשים, עוד שנה, ודברים מתחילים להיפתח. זו אחת הסיבות שחשוב לי מאוד להכניס להכשרות את תודעת החסם הפנימי. זה הדבר החמקמק הזה שעוצר אותך בלי שתרגישי. אנשי מקצוע קוראים לזה העצמה, אני קוראת לזה כישורי חיים. אני מחזקת את הכוח מול מה שמביא אותנו, את הנשים, להיתקע במקום".
- מה החלום שלך?
"אני תמיד חולמת. חולמת בלילה, פועלת ביום. הקמתי את יסמין, הרמתי אותה, אבל גם אני בסופו של דבר רוצה להיות בעלת עסק. יש לי כמה רעיונות, אבל גם ביסמין יש לי חלום: יסמין תתחזק יותר בישראל ותתחיל להתרחב למדינות: יסמין ירדן, יסמין מצרים, יסמין הרשות הפלסטינית - ואז יסמין ארה"ב".
