גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרישה לא מרצון: הקדמת גיל היציאה לפנסיה היא ברכה או קללה?

לשופטי בג"ץ לא הפריעה העובדה שהם עצמם פורשים רק בגיל 70, והם אשררו את סעיף החוק הקובע כי ניתן להחיל חובת פרישה על עובדים בהגיעם לגיל 67 ■ "מבחינתם של רבים האפשרות לפרוש בהגיעם לגיל מסוים היא ברכה, שאיפה שלה הם מייחלים לאחר שנים של עבודה שוחקת" ■ למדריך ומחשבון פרישה

פרישה לא מרצון / צילום אילוסטרציה: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
פרישה לא מרצון / צילום אילוסטרציה: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את העתירה לביטול סעיף 4 לחוק גיל הפרישה. הסעיף קובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה".

המשמעות היא, שניתן להחיל חובת פרישה על עובד בגיל 67, ולמעסיקים מותר יהיה לחייב את עובדיהם לפרוש בגיל זה מהעבודה גם בעתיד, והיום לא יהיה שינוי בתחום זה, אלא אם הכנסת תחליט לשנות בעתיד את החוק.

העתירה לביטול חובת הפרישה מהעבודה הוגשה לפני כ-3.5 שנים על-ידי 4 פרופסורים מהטכניון, שטענו כי כפיית פרישה המבוססת על גיל בלבד, היא אפליה לכל דבר, והיא פסולה בדיוק כמו אפליה המבוססת על דת, גזע או מין

הפרופסורים - אסא כשר, משה גביש, רות בן-ישראל ומרדכי שגב - ביקשו מבג"ץ, להורות על ביטול סעיף 4 לחוק גיל הפרישה, הקובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה". העותרים קראו לתקן את החוק, כך שהפרישה בגיל 67 תינתן לבחירת העובד, כמו במדינות ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ועוד.

נשיאת העליון, מרים נאור, מצאה כי סעיף 4 לחוק גיל פרישה צולח את המבחנים החוקתיים. נאור אמנם כתבה, כי חובת פרישה כללית מחמת גיל פוגעת בזכות לשוויון, הנגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם, אך בהמשך פסקה כי הפגיעה הזו היא מידתית, ונעשית לתכלית ראויה ולכן החוק הקובע גיל פרישה הוא חוקתי, ואין לפסול אותו.

נאור ציינה כי בעוד שבעבר רווחה התפיסה כי קיים קשר הדוק בין גיל לבין כושר ביצוע, כיום ברור כי המציאות מורכבת יותר, וכי מידת השפעת הגיל על הגוף והנפש שונה אצל כל אחד ואחת.

עם זאת, כתבה נאור, שקביעת גיל פרישת חובה מקדמת מספר תכליות-משנה השלובות זו בזו. ביניהן, הגנה על כבודם של עובדים ושיפור הביטחון התעסוקתי במשק עד לגיל הפרישה; מתן אפשרות למעסיק לנהל את כוח-האדם במקום העבודה; וקידום הגינות בין-דורית - שילובם וקידומם של עובדים חדשים במקומות עבודה ספציפיים, שבהם מספר המשרות מוגבל.

עם זאת, העליון קובע כי העלאת גיל פרישת החובה בחוק, מאפשרת למי שרוצה בכך לעבוד יותר, ובכך גם מבקשת לתת מענה לגידול המתמשך בתוחלת-החיים והעלייה ביחס בין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה.

לסיכום הנקודה הזו, כתבה הנשיאה נאור, כי תכליותיו השונות של חוק גיל פרישה, מלמדות על שאיפתו של החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של "שחקנים" שונים בשוק העבודה, כמו צורכי המעסיק, זכויותיהן של קבוצות עובדים שונות וצורכי המשק בכללותו.

נקבע, כי חתירה לאיזון הוגן בין אינטרסים נוגדים של פרטים היא לתכלית ראויה, ואף הוזכר - לשם ההשוואה - כי דברים דומים נקבעו גם בבית המשפט האירופי לצדק.

בהמשך לכך פסקה נאור, כי הפגיעה בזכות לשוויון של חוק גיל פרישה היא מידתית. נאור מצאה, כי גיל פרישת חובה מצמצם את הצורך להעמיד את העובד בבדיקות חוזרות של יכולותיו ותפקודו, העשויות לגרום לתחושות של לחץ, אי-ודאות ולוויכוחים על כושרו. כאשר קיים גיל פרישה אחיד וקבוע מראש, הנוהג הרגיל הוא להמתין עד גיל זה, ולא לדרוש פרישה מוקדמת של העובד, גם אם מתגלה ירידה מסוימת בכושרו. לפיכך, פרישת חובה עשויה להקטין את מספר העובדים הנפלטים ממקום העבודה לפני גיל הפרישה המקובל.

במסגרת הדיון במבחן-משנה זה, נדונה טענה מרכזית של העותרים, שלפיה מן הראוי להחליף את מודל הפרישה המבוסס על גיל ביולוגי, במודל של "פרישה תפקודית", הנסמך על בדיקות כשירות אינדיבידואליות לעובדים. בקשר לטענה זו נקבע, כי ספק אם מודל הפרישה התפקודית פוגע פחות בזכויות העובדים ובכבודם.

נאור הוסיפה והעירה, כי לא ניתן להתעלם מכך שבין מודל של פרישה כפויה מחמת גיל לבין מודל של פרישה תפקודית, קיים מגוון רחב של הסדרי פרישה לגמלאות. מעבר לכך, היא הזכירה כי חוק גיל פרישה, לפי פרשנותו, מחייב את המעסיק לשקול את בקשתו של עובד להמשיך בעבודתו, גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק. משכך, נמצא כי הסדר פרישת החובה הקיים מתחשב במידה מסוימת בנתונים פרטניים של העובד, באופן המקטין את הפגיעה בזכויותיו.

נאור ציינה, כי העדפתו של המחוקק את המודל של פרישה כפויה מחמת גיל על פני מודלים אחרים, נסמכת על שיקולים סבירים - וכי "לא ניתן לשקול פתרונות חלופיים לפרישת החובה בלי להתחשב בתמונה הכוללת. יש לשקול את צורכי העובדים, צורכי המעסיקים וההשפעות על היקף תעסוקת המבוגרים.

"בה בעת, אין להתעלם גם מהזיקה הקיימת בין הגיל שבו זכאי עובד לפרוש לגמלאות, עם הפנסיה שצבר, לבין גיל פרישת החובה. העלאת גיל פרישת החובה או ביטולו כליל, עשויים להוביל, בטווח הארוך, להעלאת גיל הזכאות לקבלת גמלה. מדברים אלה נובע, כי עיצוב הסדרי פרישה לגמלאות מעורר בעיות 'רב-קודקודיות', אשר בהן לא ייטה בית המשפט להתערב".

במסגרת סיכום הדברים, הזכירה נאור כי גם לאחר חקיקתו ויישומו של חוק גיל פרישה, הדיון הציבורי בסוגיה הנדונה לא פסק. מעת לעת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת עוסקות בנושא, והמשיבים אף הצהירו כי בכוונתם להביא מחדש את הסוגיה אל שולחן הממשלה.

לגישת הנשיאה, העובדה כי נושא גיל הפרישה לא ירד מסדר-היום הציבורי מחזקת את המסקנה שלפיה המקום המתאים לשקול שינויים נוספים בנושא הוא בית המחוקקים. בטרם סיום העירה נאור, כי אף שנמצא כי החוק צולח את הבחינה החוקתית, דומה כי טוב עשו המשיבים לעתירה בהחליטם להביא שוב את נושא גיל הפרישה אל שולחן הממשלה.

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה, כי העתירה שהוגשה על-ידי עובדים משכילים שעבדו במתכונת של הסדרי קביעות "חזקים", לא ייצגה את מכלול ההיבטים של הסוגיה. לדבריה, את השאלה - האם ההסדר של גיל פרישה מחייב היטיב עם העותרים עצמם - אין לשאול במבט לאחור, בנקודת הזמן הנוכחית שבה הם חפצים להמשיך בעבודתם, ביודעם את מצבם הבריאותי והתעסוקתי ולאחר ש"נהנו" מיתרונותיו של ההסדר. שאלה זו יש לבחון מנקודת-מבט הצופה פני עתיד - האם העותרים ואחרים כדוגמתם, ייצאו נשכרים מכך שנכנסו לשוק עבודה שבו קיימים הסדרי קביעות, ושבו לא הוכפפו עד הגיעם לגיל הפרישה לבדיקות תפקוד המשפיעות על היציבות התעסוקתית שלהם (להבדיל מהערכות המשפיעות על קידום).

מכל מקום, הוטעם, כי דווקא בהקשר של הסדרים כלליים בתחום העבודה, נכון וראוי לבחון את תרומתם לציבור העובדים גם במבט רחב החורג מגדרה של אוטונומיית הרצון של העובד הספציפי.

ברק-ארז ציינה, כי "מבחינתם של עובדים רבים במשק האפשרות לפרוש בהגיעם לגיל מסוים, היא ברכה, שאיפה שלה הם מייחלים, לאחר שנים של עבודה שוחקת - פיזית, רגשית או מנטלית. אכן, לכאורה, העותרים הציגו את החלופה של הפיכת חובת הפרישה לזכות לבחור בפרישה. אולם, אין להתעלם מכך שאם גיל הפרישה יהיה נתון לבחירתו של העובד, עשויה להתגלות שחיקה בפיתוחם של הסדרים פנסיוניים, שיעמדו לרשות העובדים בעת פרישתם.

"מצב דברים זה יחדד את ההתייחסות לפרישה כאל פריבילגיה, שאולי אין מקום להיזקק לה אם העובד והמשק 'לא יכולים להרשות זאת' לעצמם. לצד החשש של 'אל תשליכנו לעת זיקנה' עומד אפוא החשש מפני השלכת העובדים בחזרה לעולם ללא פרישה מוגנת דיה, על כל המשמעויות הכרוכות בכך", כך ברק-ארז.

עוד כתבות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

מטוס Emirates של איחוד האמירויות. הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי תעופה מהטובים בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסכם התעופה עם האמירויות יאפשר 112 טיסות שבועיות לכל כיוון

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאמירויות יאפשר בפועל 112 טיסות שבועיות של כל החברות שיפעלו בקו, ולא רק 28 כפי שדווח בתחילה ● ל"גלובס" נודע כי לאור פניות של שתי חברות התעופה הגדולות, איתיחאד ואמירייטס, ההיקף המסתמן של הטיסות הוא כ-28 לגים (כיוון טיסה) לכל יעד, כלומר, אבו דאבי ודובאי

מתחם "המבריא" בכפ"ס / צילום: באדיבות בית בלב המבריא

מתחם "המבריא" בכפר סבא נמכר לרשת "בית בלב" ב-66 מיליון שקל

המוכרת היא חברת פלינר שמפעילה במקום מתחם דיור מוגן ● לדברי הנהלת הרשת בכוונתם הרשת להשקיע במקום כ-40 מיליון שקל בשדרוג המתחם

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר / צילום: תמוז רחמן

קרן ג'נריישן ומגדל סיכמו על רכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל

קרן התשתיות תשלם כ-200 מיליון שקל בהתאם לחלקה, שיעמוד על כ-51% ממתקן ההתפלה, בעוד שקבוצת הביטוח תחזיק ביתרה

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. חלף המועד להסבת הדוחות על שם הנהג / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עובדי משרד הביטחון קיבלו אלפי דוחות תנועה בסכום של מיליונים. מי לא טרח לשלם?

בשנתיים החולפות הצטברו 3,411 קנסות בגין עבירות תנועה שניתנו לחיילים בשירות קבע ולעובדי משרד הביטחון שנהגו ברכבים אזרחיים של המשרד ● משרד הביטחון לא שילם אפילו קנס אחד ● המשרד גם נמנע מלהסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה

איך לסגור את החובות בהוצאה לפועל / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"בעקבות הקורונה נתחיל לראות בהוצאה לפועל יותר אנשים ממעמד הביניים. הם יהיו החייבים החדשים"

עם מאות אלפי בלתי מועסקים ואלפי עסקים שנקלעו לקשיים, הקורונה הכלכלית צפויה להגדיל דרמטית את היקפי החובות שעמם מתמודד הציבור ● איך מתמודדים עם חובות בימי קורונה ולאילו הקלות תהיו זכאים בהוצאה לפועל ● "גלובס" עושה סדר, המדריך המעשי לכיס שלנו

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

הסגר נפתח וקרוב ל-6,000 עובדים חזרו לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בגלל הקורונה: הבנק הגדול בדובאי הכפיל את ההפרשה לחובות בלתי מסופקים, הרווח צנח

סכום ההפרשה של "אמירייטס NBD" עומד כעת על 1.7 מיליארד דולר ושיעור החובות הבלתי מסופקים עלה מ-3.7% בחודש אפריל לקרוב ל-6% בספטמבר ● הרווח הנקי של הבנק צנח ב-69% ברבעון השלישי, ביחס לאשתקד

מטבע ביטקוין על לוח אם / צילום: Dado Ruvic, רויטרס

דומיננטיות הביטקוין במסחר הקריפטו מתקרבת לשיא של 3 שנים

מחיר הביטקוין עלה השבוע ב-5% ומתקרב ל-12 אלף דולר - רמתו הגבוהה ביותר מתחילת ספטמבר ● מחזורי המסחר בביטקוין הגיעו החודש לנתח של יותר מ-60% - השיעור הגבוה ביותר מאז דצמבר 2017

פועלי בניין עובדים באשקלון / צילום: שאטרסטוק

משרד השיכון מתריע בסקירה חדשה: "מחירי הדירות יעלו בטווח הקצר"

במסגרת סקירת השפעת הקורונה על ענף הבנייה ושוק הדירות בישראל מתריעים במשרד הבינוי והשיכון על כך ש"ככל שתמונת המצב בדבר צמצום הפעילות בענף הבנייה למגורים תימשך, ומאידך תימשך העלייה בביקוש לדירות מגורים, עלול להיווצר עודף ביקוש שעשוי להוביל לעליית מחירים"

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

המסחר בתל אביב ננעל בירידות קלות: ת"א 35 איבד 0.1%

מדד ת"א 35 איבד 0.1%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.2% ומדד ת"א 90 נחלש ב-0.4% ● מניות הבנקים העיקו על הבורסה: מדד הבנקים איבד 0.8% ● בניגוד למגמה, מניית אנרג'יאן טיפסה ב-4% ומניית אלביט מערכות עלתה ב4.5%

אסדת קידוח נפט / צילום: חסן ג'מאל, AP

השותפה האמירתית בצינור הנפט: חלק מתאגיד של מאות מיליארדי דולרים

הכירו את נשיונל הולדינג, קונצרן אחזקות והשקעות פרטי שהוקם באמירויות ב-1993 ● היקף האחזקות של הקונצרן מוערך במאות מיליארדי דולרים והוא פעיל בתחומים רבים בהם תעשייה, פודטק, נדל"ן וכמובן משק האנרגיה

הקמפיין של עמותת "קורת" ו"באים בטוב" / עיבוד: גלובס

באים בטוב: קבלו את הקמפיין של עמותת הקרנות "קורת"

פרויקט "באים בטוב" של "גלובס" רתם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל בכדי לייצר קמפיינים יצירתיים וחכמים שיסייעו לעמותות לקדם את מטרותיהן, דווקא בתקופה קשה זו ● אחרי עמותת "נירים", מגיע תורה של "קורת" המעניקה תוכניות מימון לעסקים קטנים בקרב אוכלוסיות המתקשות לגייס אשראי

ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס / צילום: Steve Marcus, רויטרס

נטפליקס פספסה את תחזית הגידול במנויים חדשים; המניה צונחת

ברבעון השלישי נוספו לחברה 2.2 מיליון מנויים חדשים, לעומת צפי ל-3.57 מיליון ● נטפליקס פספסה גם ברווח למניה, אך היכתה את תחזית ההכנסות ● המניה מאבדת כ-5% במסחר המאוחר

ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב

הישראלי שמאחורי חיסון הקורונה של מודרנה בתחזית אופטימית: "אופתע אם זה לא יעבוד"

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, אופטימי לגבי תוצאות הניסוי שייחשפו בקרוב, הודף את טענות המבקרים על יהירות החברה, ומסביר מדוע החיסון של מודרנה עדיף על זה של פייזר • האם יחזור בעתיד לישראל? "אני מקווה שהמדינה תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואהיה איפה שיותר יעיל"

ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל / צילום: Jinipix

שר האוצר הציע למנכ"ל נתיבי ישראל לכהן כמנכ"ל המשרד

התפקיד כבר הוצע לנסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, על ידי שר האוצר ישראל כ"ץ עם כניסתו לתפקיד, אך פרץ סירב

אדוארדו אלשטיין / צילום: Heidi Levine

"איבדתי את אי.די.בי כי טמנו לי מלכודת, אלחם עד היום האחרון בחיי"

אדוארדו אלשטיין בראיון ראשון ובלעדי מאז שאיבד את אי.די.בי: "הפכתי קורבן סחיטה של חלק מבעלי האג"ח. אלה לא ספקולנטים, אלא פשוט רמאים. בישראל, לשדוד חברה מטייקון זה ספורט" ● מחזיקי אג"ח ט: "מצרים שמר אלשטיין בחר בדרך של הכפשה וסילוף עובדות" ● הראיון המלא יפורסם במוסף G בסוף השבוע

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

קרן השקעות בשווי 3 מיליארד דולר תוקם בשיתוף איחוד האמירויות, ארה"ב וישראל

באמצעות הקרן, האגף לשיתוף פעולה פיננסי אמריקאי יוקצו הסכומים להשקעות במגזר הפרטי ולקידום יוזמות לטיפוח שיתופי פעולה אזוריים, במזרח התיכון

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בין הרחבה כמותית להורדת ריבית: איזה כרטיס ישלוף השבוע נגיד בנק ישראל?

בצל נתוני שוק התעסוקה והצמיחה הקשים, הציפיות בשווקים מגלמות הסתברות של כ-50% להורדה לאפס של הריבית • הוועדה המוניטרית של הבנק אף עשויה לנקוט בצעדים אחרים של הרחבה מוניטרית כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות

סונדאר פיצ'אי / צילום: Virginia Mayo, AP

"המשתמשים בוחרים בנו": התגובה המופרכת של גוגל לתביעת הענק נגדה

במשרד המשפטים האמריקאי טוענים כי גוגל הצליחה להשיג נתח שוק של 80%-90% במנועי החיפוש באמצעות פרקטיקות אנטי-תחרותיות, ולכן הם החליטו להגיש נגדה את אחת מהתביעות הגדולות בהיסטוריה ● בגוגל החליטו להיתמם