הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל חברת נדל"ן הנסחרת בבורסה הרוויח ב-2015 מחצית ממשכורת מנכ"ל ב-100 החברות הגדולות בבורסה, בממוצע כמובן. המשכורת הממוצעת של מנכ"ל באחת מ-46 חברות הנדל"ן הגדולות בישראל (שנסחרות בבורסה בשווי גבוה מ-100 מיליון שקל) עמדה בשנת 2015 על 3.1 מיליון שקל, לעומת 6 מיליון שקל בממוצע למנכ"ל של חברה בתל אביב 100. מדובר בפער קטן יותר מזה שהיה בשנת 2014 - אז הרוויח מנכ"ל ממדד תל אביב 100 כ-6.4 מיליון שקל בממוצע, לעומת 2.85 מיליון שקל "בלבד" למנכ"ל חברת נדל"ן. בקרב יושבי הראש התמונה הפוכה: יו"ר דירקטוריון חברת נדל"ן הרוויח בממוצע אשתקד 3.7 מיליון שקל (משכורת דומה לשנה שלפניה), לעומת משכורת של 3.6 מיליון שקל (ירידה של 5% מול השנה שלפניה) ליו"ר חברה הרשומה במדד תל אביב 100.
רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה בחברת BDO Consulting Group שאספה את הנתונים, מציינת כי מדד הנדל"ן והבינוי של הבורסה עלה ב-2015 ב-8%, "ובהתאמה, עלה שכר הבכירים הממוצע בענף ל-2.2 מיליון שקל, עלייה של 8% ביחס ל-2014". משכורת ממוצעת למנכ"ל עלתה מ-2.85 מיליון שקל ל-3.1 מיליון שקל - עלייה של 10%. למעשה, לבד מתפקיד משנה למנכ"ל (2.35 מיליון שקל) וסמנכ"ל כספים (1.17 מיליון שקל), ששכרם היה נמוך יותר מבשנת 2014 ב-20% ו-5% בהתאמה, עלות השכר של שאר בעלי התפקידים כמעט ולא השתנה.
קיבוביץ מדגישה כי קפיצת שכר משמעותית נרשמה בשלושה תפקידים - היועץ המשפטי (417 אלף שקל בממוצע לשנה), החשב (526 אלף שקל) וסמנכ"ל פיתוח עסקי (1.7 מיליון שקל), שהציגו עלייה חדה של 41%, 28% ו-24% בהתאמה, "עלייה משמעותית שנצפתה גם בראייה תלת שנתית בין השנים 2013 ל-2015".
התמורות האמיתיות בשכר המנהלים בישראל טמונות בפרטים - החלקים המרכיבים את חבילת השכר. משקל הרכיבים המשתנים, בעיקר בונוסים ואופציות, עלה בשנת 2015 ל-55%, לעומת נתח של 34% בשנת 2014. ב-BDO מייחסים את השינוי להטמעת תיקון 20 לחוק החברות, שנועד להדק את הקשר בין הביצועים לבין התגמול. למעשה, הרכיבים המשתנים הממוצעים (מענק ותשלום מבוסס מניות) עלו בשנת 2015 משמעותית, בעוד שהרכיב הקבוע נשאר יציב לאורך שלוש השנים האחרונות. ממוצע המענק בשנת 2015 גדל פי 2 לעומת 2014 וממוצע התגמול ההוני גדל פי 2.6 בשנת 2015 לעומת 2014.
להערכת קיבוביץ, "מנהלי החברות והמשקיעים עדיין צפויים לספוג את גלי ההדף של השינויים במשכורות הענף הפיננסי. בבוא הגופים הפיננסיים, כמשקיעים מוסדיים, לאשר תגמולי מנכ"לים באסיפות, ההשוואה לשכר המנכ"ל שלהם תהיה בלתי נמנעת והם ייצרו רף אחיד נמוך יותר, באמצעות עדכון מדיניות ההצבעה שלהם".
קיבוביץ מעריכה כי כתוצאה מהפחתות שכר בענף צפויה בעתיד הסטה בחבילת השכר של רכיבים משתנים לטובת רכיבים קבועים, "הסטה שתפגע במוטיבציה להשגת ביצועי יתר, וכך יצא שלרגולציה שנועדה לטפל בענף אחר יהיו תופעות לוואי בענף הנדל"ן".
עם זאת, לא בטוח שהמשקל הגבוה של הרכיבים המשתנים מתגמל ומעודד ביצועי יתר. גם קיבוביץ מודה כי "מתוך היכרותי עם עשרות חברות נדל"ן, באופן אבסורדי, רוב הבונוסים מבוססים דווקא על רווח שנתי, שאינו פרמטר המשקף באופן מהימן את ביצועי החברות".
קיבוביץ מדגישה כי חברות רבות מוצאות עצמן משלמות למנכ"ל בונוסים גבוהים על רווחים שנוצרו בכלל ממאמצים של המנכ"ל הקודם, או לחילופין אינן משלמות בונוסים בשנים שבהן החברה יוזמת ומקדמת פרויקטים שיניבו רווח רק בטווח ארוך, "ורק חלק קטן מהחברות קושרות את הבונוסים לרווחים ממוצעים על פני שלוש שנים - וזהו עיוות הטעון תיקון בהמשך הדרך".
הרווח ירד - השכר עלה
האם שכר המנהלים עומד ביחס ישר לרווחיות של החברות? לא ממש. סך הרווח המצרפי של החברות שנסקרו עמד אשתקד על 6.7 מיליארד שקל, לעומת 6.8 מיליארד שקל בשנת 2014 - ירידה של 1.5%. במקביל, ניתוח רוחבי של BDO לנתוני השכר באותן 46 חברות הנכללות במדד נדל"ן ובינוי מגלה כי סך התגמול שניתן למקבלי התגמולים הגבוהים ביותר בחברות אלו עמד השנה 490 מיליון שקל, עלייה של כ-8% לעומת השנה שלפניה, המהווים 7.25% מהרווח הנקי המצרפי באותה שנה. בשנת 2014 הסתכם התגמול לבכירים ב-456 מיליון שקל, והיווה נתח של 6.6% מהרווח הנקי המצרפי באותה שנה.
אבל כמובן שלא כל החברות עשויות מקשה אחת. קיבוביץ מציינת כי 27 חברות (58% מהמדגם) הציגו אשתקד רווח נקי גבוה יותר מהשנה שלפניה - גידול חד של 106% בממוצע - בעוד שתגמול הבכירים המצרפי בחברות אלו עלה בשיעור מתון יחסית, של 14%. מנגד, 19 חברות (42% מהמדגם) הציגו רווח נקי נמוך יותר בשנה שעברה - ירידה של 90% לעומת 2014 - בעוד שתגמול הבכירים המצרפי בחברות הללו רשם עלייה מתונה של 1%.
