פאינה קירשנבאום / צילום: ארז ביטון
כשנה וחצי אחרי שהתפוצצה פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו", וכחצי שנה אחרי שתיק החקירה בפרשה הועבר מהמשטרה לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין 36 חשודים - הוחזר לאחרונה התיק למשטרה לצורך השלמות חקירה - כך נודע ל"גלובס".
בראש החשודים שהמשטרה המליצה להעמידם לדין נמצאים סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ושר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב - שניהם חברי כנסת לשעבר מטעם מפלגת ישראל ביתנו בראשות ח"כ אביגדור ליברמן.
החזרת התיק למשטרה לצורך השלמת חומרי חקירה לא מצביעה על קשיים ראייתיים, והיא מתבקשת לאור הכמות העצומה של החומרים שנאספו וכמות החשודים שעלולים למצוא את עצמם עומדים לדין פלילי. מדובר במהלך מקובל שנעשה בתיקים פליליים רבים שנחקרים.
הדבר קורה לאחר שהפרקליטים המטפלים בתיק - במקרה זה עורכי הדין מהמחלקה הכלכלית הפרקליטות המדינה האמונה על הטיפול בתיק - בודקים את חומרי החקירה העיקריים שנאספו וסבורים כי בנקודות מסוימות יש צורך בעריכת חקירות נוספות, או הבאת ראיות נוספים, כדי לחזק את החדשות נגד המעורבים בתיק. לעתים, השלמת חומרי חקירה יכולה להביא גם לסגירה של תיק החקירה נגד חלק מהחשודים, אם הפרקליטות מגיעה למסקנה כי אין די ראיות להעמידם לדין פלילי.
הפרקליטות אישרה את החזרת התיק למשטרה ומסרה: "המשטרה אכן התבקשה לערוך כמה השלמות בתיק. אין בכך שום דבר חריג".
עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שחקירת הפרשה נמשכת כבר זמן רב. החקירה החלה באופן סמוי כבר לפני כ-3 שנים וכאמור ועברה לשלב הגלוי לפני כשנה וחצי. נציבת הביקורת על הפרקליטות הפורשת, הילה גרסטל, כבר מתחה בעבר ביקורת על התמשכות הטיפול בתיקים.
דוח הביקורת הראשון של גרסטל, שפורסם באפריל אשתקד, עסק באופן הטיפול בפרקליטות בתיקים שהוחלט על סגירתם. בדוח נאמר כי בתיקים מרובי חשודים, לפרקליטות לוקח זמן בלתי סביר של כ-400 ימים בממוצע להודיע לחשוד שהתיק נגדו נסגר.
"חייו של חשוד, הממתין להכרעה בתיקו, מתנהלים בצל עננה כבדה של התיק התלוי ועומד כחרב על צווארו. משהוכרע גורל החקירה באופן שהוחלט על סגירת התיק (להבדיל מהגשת כתב אישום), מן הראוי לפעול במהירות וביעילות לצורך יידוע החשוד... רק כך יכול האזרח לנשום לרווחה ולשוב לשגרת חייו", קבעה גרסטל.
החשד: גזילה מהקופה הציבורית
באוקטובר האחרון הודיעה המשטרה כי היא ממליצה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד סגנית שר הפנים לשעבר קירשנבאום, שר התיירות לשעבר מיסז'ניקוב, ועוד 34 חשודים בפרשה. מהמשטרה נמסר כי בסיום חקירת הפרשה גובשה תשתית ראייתית לביצוע שורת עבירות על-ידי מעורבים מרכזיים ובהם בכירים, חלקם לשעבר, במגזר הציבורי.
במסגרת החקירה נחקר חשד להפעלת מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה למספר גופים. זאת, בתמורה להפקת רווחים מסוגים שונים על-ידי מעבירי הכספים ותוך ביצוע שורת עבירות, בהן לקיחת ומתן שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש הליכי חקירה.
לדברי המשטרה, חשיפת השיטה בלמה את המשך גזילת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים לפרויקטים עתידיים.
החשודים המרכזיים שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין הם: מיסז'ניקוב; קירשנבאום; דב ליטבינוף, ראש מועצת תמר; דוד גודובסקי, ראש מטה ארגון מפלגת ישראל ביתנו; ישעיהו ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויז'ניצר, לשעבר יו"ר נ.ת.ע; ישראל יהושע, לוביסט; רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות; דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא; מתן דהן, יו"ר עמותת איילים; יאיר גלר, מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול; ויקטוריה רבין, עוזרת פרלמנטרית של קירשנבאום; לימור ברזילי, לשעבר ראש לשכת שר התיירות מיסז'ניקוב; חיים בן-שושן, לשעבר מנכ"ל חל"פ שומרון; טלי קידר, לשעבר ראש מטה במשרדי התיירות והחקלאות; ושאול מזרחי, יו"ר משכ"ל שיפרוש בקרוב מתפקידו.