תלמידי בית הספר אורט רמת יוסף בבת ים / צילום: כפיר זיו
אתמול (ג') בבוקר האזנתי לראיון טלפוני עם יו"ר מועצת התלמידים הארצית, אליאב בטיטו, בנושא השביתה בת היומיים עליה הכריזו תלמידי בתי הספר התיכוניים בישראל. התיכוניסטים מוחים על ביטולי טיולים ובנוסף לזה על נושא בלתי קשור אך חשוב בהחלט - אי-קיומם של מבחני רשיון נהיגה זה מספר שבועות, בשל שביתת הבוחנים.
בטיטו דיבר באופן סדור ומשכנע, הסביר את עמדתה של מועצת התלמידים, מחה בתוקף כנגד האשמותיו של יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים שדיבר שלשום על חוסר יכולתו של דור ה-Y לדחות סיפוקים מידיים, ודחה את הרמיזות כאילו התלמידים מתואמים עם משרד החינוך ולמעשה משרתים את התקפות המשרד כנגד ארגון המורים.
רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, טעה שלשום (ב') בדבריו, כשהתייחס אל תלמידי התיכון של היום, כאל דור ה-Y. הוא טעה, כי על-פי ההגדרות המקובלות, דור התלמידים הלומדים היום בבתי הספר התיכוניים בארץ ובעולם, הוא כבר דור ה-Z. מי שמשתייכים אל הדור הזה הם מי שנולדו החל משנת 1995, בעוד שבני דור ה-Y נולדו בין השנים 1980-1994, וחלקם אולי כבר מורים של התלמידים השובתים בבתי הספר התיכוניים.
ייתכן כי ממרום גילו וניסיונו של רן ארז, שני הדורות האלה נראים דומים עד זהים, אבל המחקרים מראים כי תפיסות העולם ודפוסי ההתנהגות שלהם שונים באופן משמעותי זה מזה. חלק ניכר מההבדלים בין דורות ה-Y וה-Z מוגדר על-ידי הסביבה הטכנולוגית בה הם גדלו. אם בני דור ה-Y גדלו בעולם שהתרגש מאוד מהתפשטות המיחשוב האישי והאינטרנט, הרי שדור ה-Z צמח בעולם של רשתות חברתיות, של תקשורת בלתי אמצעית ישירה וקצרה, חזותית וזמינה בכל עת.
מספר מסכים בו-זמנית
בני הדור הזה ממעטים לבצע שיחות טלפון, הם לעולם לא ישאירו הודעה בתא קולי, הם משתמשים בקלילות במספר מסכים בו-זמנית ומנהלים התקשרויות שונות בנושאים שונים ובמעגלים חברתיים מגוונים באמצעות הטכנולוגיות החדישות העומדות היום לרשותם. הם מעדיפים מסרים קצרים, במקרים רבים כאלה שייעלמו מיד לאחר הגעתם ליעדם.
המחקרים מלמדים עוד כי בני דור ה-Z מעדיפים לקנות מוצרים ברשת מאשר להסתובב במרכזי קניות, הם משחקים בעיקר במשחקי מחשב וסמארטפון למיניהם, זמן הצפייה שלהם בערוצי הטלוויזיה הולך ופוחת, בעוד שזמני הצפייה שלהם בקטעי וידאו ברשת נוסקים בכל פעם לגבהים חדשים, ובכלל - הם צורכים הרבה מאוד תוכן, שנוצר במקרים רבים על-ידי כוכבים בני גילם, באמצעים הרבה פחות יקרים מאלה העומדים לרשותם של המפיקים באולפנים הגדולים. ובני הדור המעטים שכבר התבגרו ועזבו את ספסלי בתי הספר כבר התרגלו לחשוב על כלכלה שיתופית, על אובר במקום על מונית ועל Airbnb במקום על חדר במלון "רגיל" בזמן הטיול שלהם ברחבי העולם.
ועוד דבר חשוב שמאפיין את בני דור ה-Z: המיידיות של כל דבר. הזמינות והתקשורת הבלתי אמצעית הרגילו את הצעירים של הדור הזה, שבמובנים רבים אין צורך לחכות לדברים שפעם לקחו הרבה מאוד זמן. מוצרים שקנית ברשת יגיעו מחר בבוקר אל פתח ביתך, תכנים שרצית לצרוך זמינים כאן ועכשיו, אנשים שרצית לתקשר איתם נמצאים בטווח נגיעה דיגיטלית בכל זמן ובכל מקום. והאפשרויות הן אין סופיות. עד כדי כך, שסוציולוגים מזהים אצל בני דור ה-Z את "הפחד להחמיץ" (FOMO - Fear of missing out), הקיים בהם כמעין תפיסת חיים.
ודווקא בני הדור הזה יצאו אתמול לשביתה על נושא שנראה לכאורה רחוק מאוד מכל מה שמאפיין אותם - טיולים בחיק הטבע. גם אם קשה מאוד להבין מי באמת צודק בפלונטר הנוכחי שבין משרד החינוך לבין ארגוני המורים, תרשו לי לראות את השביתה הזו של התלמידים דווקא באור אופטימי. כי הנה דור המסכים הזה, ילדי הסמארטפון והסנפצא'ט, אלופי היו-טיוב והאינסטגרם, מתאחדים באופן מרשים למדי ויוצאים להגן על זכותם לטייל בשבילי הארץ, לטפס על הגבעות ולהירטב בנחלים וגם ללמוד מורשת דרך הרגליים.
לכן, כל עוד הם אינם שובתים על הזכות המפוקפקת להשתמש בסמארטפון בזמן שיעור או להעתיק ולהעביר מוויקיפדיה את שיעורי-הבית - מן הראוי שאנחנו, בני הדורות המסומנים על-ידי אותיות אחרות לחלוטין, נאזין לבני דור ה-Z ברצינות גמורה ואולי אפילו נפרגן להם במאבקם על זכויותיהם, כפי שהם בעצמם מגדירים אותן.
■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.