מחאת עובדי הבורסה / צילום: תמר מצפי
1 במאי, חג הפועלים שחל בתחילת השבוע, הוא הזדמנות טובה לעריכת סיכום ביניים של ההתפתחויות והשינויים בתחום דיני העבודה שהתרחשו בשנה החולפת. 3 שינויים מהותיים קרו לאחרונה שרלוונטיים לכלל המשק: העלאת שכר המינימום, תיקון חוק החופשה השנתית והגדלת ההפרשות הפנסיוניות לעובדים.
בדצמבר 2015 חתמו נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית על הסכם קיבוצי כללי להעלאת שכר המינימום, ולפיו שכר המינימום יעלה בהדרגה ל-5,000 שקל. מדובר בשינוי משמעותי בהתחשב בכך שרק לפני 5 שנים עמד שכר זה על 4,100 שקל בלבד, אומר עו"ד אלישע שור, שותף במשרד אשר חלד ושות'.
השינוי השני היה כאמור העלאת מספר ימי החופשה לעובדים מ-10 ל-12 ימים בשנה. שני ימי החופשה יתווספו בשתי פעימות כדי להקל על המעסיקים - ב-1 ביולי 2016 וב-1 בינואר 2017. ההתפתחות השלישית החשובה היא הגדלת ההפרשות הפנסיוניות לעובדים, כפי שנקבע בפברואר 2016 במסגרת הסכם קיבוצי שהורחב לכלל המשק. הגדלת ההפרשות תתבצע בשתי פעימות וכבר במהלך שנת 2016 יוגדלו אחוזי ההפרשה באופן הבא: שיעור הפקדות העובד יגדלו ל-5.75% ושיעור הפקדות המעסיק יגדלו ל-6.25%. בינואר 2017 יגדלו שיעורי ההפקדה ל-6% ו-6.5% לעובד ולמעסיק, בהתאמה.
מעבר להתפתחויות האלה, השנה האחרונה התאפיינה בקידום זכויות עובדים מקבוצות אוכלוסייה מוחלשות, כמו נשים ועצמאים, והיו גם תיקוני חקיקה והצעות חוק הרלוונטיים למגזרים מסוימים במשק. לפריחה הנוכחית, אומר עו"ד שור, גורמים שונים ובהם גלי ההדף של מחאת 2011, שמוסיפה לבעבע מתחת לפני הקרקע בחלקים נרחבים של החברה הישראלית. "אין מי שיודע כמו הפוליטיקאים לקלוט את השידור הזה", אומר שור. "סיבות נוספות הן עמדת ביה"ד הארצי לעבודה שחוזר ומעלה בפסיקותיו את מעמדן של זכויות עובדים קיבוציות; עמדה תקיפה של ההסתדרות שהשכילה לשתף פעולה עם ארגוני מעסיקים ועמדה חיובית, או לפחות לא מתנגדת, של שר האוצר".
המגזר הציבורי ושירות המדינה
"בינואר 2016 נחתם בין האוצר להסתדרות הסכם מסגרת שקובע כי עובדי המגזר הציבורי יזכו לתוספות של כ-7.5% משכרם ולמענק חד-פעמי של 2,000 שקל", מפרט עו"ד שור את ההטבות למגזר. "חודש לאחר מכן, החלטה זו הורחבה גם לעובדי הקבלן המועסקים על ידי המדינה. בנוסף, החל השנה פיילוט המאפשר לראשונה לעובדי מדינה לעבוד גם מהבית. תמורה נוספת נוגעת לשינוי ההליך להגשת מועמדות למשרות; הוחלט על ביטול המכרזים הפנימיים, ובמקומם השלב הראשון להגשת מועמדות יהיה באמצעות מכרז בין-משרדי. באופן זה, האפשרות להגשת מועמדות תהיה פתוחה לכלל עובדי משרדי הממשלה".
עובדים עצמאים
גם מבחינת העובדים העצמאים חלו כמה התפתחויות חיוביות. למשל, שור מזכיר כי באפריל השנה נחתמו במשרד האוצר עקרונות חוק פנסיה חובה לעצמאים. לפי ההצעה, משנת 2017 יחויבו עצמאים להפקיד לחיסכון הפנסיוני. "חובת ההפקדה תחול על עצמאי שהכנסתו עולה על מחצית השכר הממוצע ועד לשכר הממוצע במשק. שיעור ההפקדה ינוע בין 2% ל-10%, בהדרגה, בהתאם לרמת ההכנסה - וההפקדות ייהנו מהטבת מס מקבילה לזו שניתנת לשכירים. כדי לתמרץ את העצמאים להפריש לפנסיה, הצעת החוק אף קובעת כי בגין אי-הפקדת הסכומים המינימליים ישנה סנקציה בדמות אי-ניכוי של הוצאות".
תיקון נוסף לחוק, שנכנס בחודש שעבר, מיטיב עם אוכלוסיית הנשים העצמאיות בכך שהוא מעלה את דמי הלידה שהן זכאיות להם. לפני התיקון, גובה דמי הלידה נקבע לפי המשכורת של האם ב-3 החודשים שקדמו ליום הלידה. חישוב זה יצר עוול, שכן סביר שהיקף עבודתה של עצמאית יקטן ב-3 החודשים הסמוכים ללידה. לפי התיקון, דמי הלידה של עובדת עצמאית יחושבו לפי שנת הלידה או לפי השנה שקדמה לה - הסכום הגבוה ביניהן.
הורים עובדים
בכלל, הורים עובדים נמצאים על סדר יומם של המחוקקים. כמה הצעות חוק הובאו לפתחה של הכנסת: הצעת חוק חופשת אבהות למתן 8 ימי חופשה לאבות לאחר לידה עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. הצעת חוק נוספת, שאושרה כבר בקריאה ראשונה, נוגעת לחלוקת "שעת הנקה" בין בני הזוג, כך שלכל אחד מהם תתאפשר היעדרות של שעה אחת ממקום העבודה למשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה. כיום, שעה זו ניתנת לנשים בלבד. כמו כן, כדי לקדם שיח שוויוני, מבקשת הצעת החוק לשנות את המונח "שעת הנקה" ל"שעת הורות", ואת המונח "חופשת לידה" ל"תקופת לידה והורות".
הצעת חוק שלישית הנוגעת להורים עובדים מבקשת לאפשר לשני ההורים לחלוק בימי מחלת הילד ולקבל תשלום מהיום הראשון להיעדרותם מהעבודה. במצב כיום, הורה הנעדר מהעבודה בשל מחלת הילד זכאי לתשלום מלא רק מהיום השלישי, דבר המקשה על הורים לחלק ביניהם את הנטל. כמו כן אושרה בקריאה טרומית הצעה לאסור פיטורי הורים שכולים עד 5 שנים לאחר גיל הפרישה.
נשים עובדות
"עבור אוכלוסיית הנשים ניתן לראות שינוי חיובי בכל הנוגע לנוהל הקיים להיתר פיטורי עובדת בהריון", אומר עו"ד שור. "כיום, מעסיק המעוניין לפטר עובדת בהיריון חייב לבקש היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. במארס האחרון עודכן הנוהל כך שהוארכה תקופת הזמן הניתנת לעובדת להגיב לבקשה להיתר משבוע ימים ל-12 יום. בנוסף, נקבע כי לארגוני זכויות עובדים מותר ללוות נשים בהיריון ולהעניק להן סיוע במסגרת ההליך".
פסקי דין חשובים
המגמה להיטיב עם העובדים משתקפת גם בפסיקות בתי הדין לעבודה ובג"ץ. בפסיקה שניתנה בשלהי 2015, בעניין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, קבע בג"ץ באופן תקדימי כי בתנאים מסוימים, עובדים יוכלו לתבוע את המעסיק בתביעה ייצוגית, גם במקום עבודה מאורגן עם ועד עובדים.
בפסק דין נוסף שעורר הדים, בעניין עובד מעון רה"מ לשעבר מני נפתלי, עלה לדיון הנושא העסקה פוגענית. פסק הדין קבע לנפתלי פיצוי בסך 80 אלף שקל בעקבות התנכלות שממנה סבל במעון ראש הממשלה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע בעניין זה כי הגם שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית בלבד, אין בכך למנוע הגשת תביעות בגין עילת "התעמרות בעבודה", ואף לפסוק פיצוי למי שנפגע ממנה.
בפס"ד חשוב אחר עסקנו במדור הזה רק בשבוע שעבר: לפני כשבועיים דחה בג"ץ את העתירה לביטול סעיף 4 לחוק גיל פרישה המחייב עובד ועובדת לפרוש בגיל 67. בפסה"ד נאמר כי תכלית החוק היא לקבוע כללים אחידים לעניין גיל פרישה שנועדו לקדם הגנה על אינטרסים של עובדים וקידום ביטחון סוציאלי, והתחשבות באינטרסים של עובדים חדשים בשוק העבודה.
עו"ד אלישע שור
