גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דו-שנתי או חד-שנתי? התקציב הוא ישראבלוף בכל מקרה

דו-שנתי או חד-שנתי? ממש לא חשוב. לא חשוב כלכלית, לא חשוב תקציבית. חשוב רק פוליטית. קואליציה-אופוזיציה, שינוי-קיום שלטוני ואמצעים של מפלגות וחברי כנסת לכוח "סחיטה" כל שנה או שנתיים ■ דעה

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור

דו-שנתי או חד-שנתי? ממש לא חשוב. לא חשוב כלכלית, לא חשוב תקציבית. חשוב רק פוליטית. קואליציה-אופוזיציה, שינוי-קיום שלטוני, גיחוך מכוון נגד ההוא או ההיא, ואמצעים של מפלגות וחברי כנסת לכוח "סחיטה" כל שנה או כל שנתיים.

תחזית הכנסות

זהו הבסיס להכנת תקציב שנתי, וזוהי הערכה שנעשית באמצע הקיץ עבור כל השנה שאחרי. תמיד תחזיות בערך, כי ככה זה. כי תחזית איננה פוליסת ביטוח, היא מקסימום נבואה - או שהיא מתגשמת או שלא. וזה לא כולל יכולות לאומדני הכנסות שהיו בהם, לא פעם ולא פעמיים בעבר, הטיות מכוונות. למשל, כשיש הנחה לשנת בחירות מועברת "מלמעלה" הנחיה סמויה להגדיל אומדן הכנסות במטרה להגדיל את התקציב ולהיטיב עם הציבור, כולו או חלקו. לפעמים התחזיות תלויות במזג אישי או באג'נדות של שרים, של אנשי לשכת השר, הכנסות המדינה והתקציבים. האם בראש עומד שמרן מופלג שהולך רק על הכי בטוח שיש, או אופטימיסט כרוני שלא רק מקווה אלא גם פועל בהתאם לתקווה.

כמה פעמים תאמו האומדנים את ההכנסות בפועל? - כנראה שאף פעם לא. לפעמים ההכנסות בפועל נמוכות מהאומדנים שעמדו בבסיס התקציב, ולפעמים, כמו שזה קרה בשנה שעברה, גבוהות משמעותית.

העברות תקציביות

לכל שנה יש את התקציב שלה, ולכל חודש השינויים שלו. לכן התכנון הגדול בתקציב הוא לא באמת משהו שמתכוונים לו. אתמול (ג') למשל, התכנסה ועדת הכספים בכנסת, לבקשת משרד האוצר, שביקש לאשר לו "העברת עודפים תקציביים בסך 14 מיליארד שקל". וזה קורה לאחר שלפני שבועיים וחצי, כך דיווחה אתמול הוועדה, הגישו היו"ר משה גפני וכמה מחבריה הסתייגויות לבקשות להעברת עודפים מ-2015 ל-2016. זה קורה אחרי שלפני כחמישה חודשים, ב-20 בדצמבר 2015, בשעות הערב המאוחרות, אישרה ועדת הכספים העברות של "עודפים מחויבים", כאמירת האוצר, בסך של 18.5 מיליארד שקל.

המציאות היא שתקציבים משתנים, בדרך כלל צומחים פרא, בתוך השנה. אין משרד ממשלתי, או פעילות ממשלתית, שתקציבו לא פיתח מוטציות במהלך שנת תקציב. הדוחות הכספיים של הממשלה, כפי שהם מתפרסמים בשנים האחרונות, מגלים את כל הסיפור שמאחורי התקציב. למשל, דוח 2014 שפורסם ב-2015 מגלה כך ("גלובס", 31.12.15): תקציב הביטחון פתח את השנה ב-51 מיליארד שקל וסיים עם 69 מיליארד שקל (כולל "צוק איתן"); החינוך פתח ב-50 מיליארד שקל וסיים עם 51.3 מיליארד שקל; תקציב משרד הבינוי נקבע ל-3.8 מיליארד שקל והשמין במשך השנה ל-7.2 מיליארד שקל, ועוד ועוד.

יש שנים שבהן מתקיים "תת-ביצוע" - כלומר נקבע תקציב אבל המשרדים לא נוגעים בו כי הם לא יודעים מה לעשות עם הכסף שנשפך עליהם (למה נשפך? כי לפעמים זה בגלל שהשר הזה חבר של השר ההוא אז הוא מזרים לו תקציבי שווא, או בגלל ששר מסוים מאיים על הממשלה או רה"מ אז ממלאים אותו בכסף, או בגלל שהפקיד הזה מקורב לפקיד הבכיר ההוא ומתקיימת ביניהם עסקת חליפין: אני אתן ואתה תפעל בהתאם למה שנאמר לך.

רפורמות

הן הרי אף פעם לא היו פונקציה של תקציב שנתי אלא של יכולת עמידה, כוח פוליטי ומצבי לחץ כלכליים. דו-שנתי או חד-שנתי? מאז 1996 מדברים על רפורמה בחשמל, מאז 2005 חוגגים את "הרפורמה" בנמלי הים. המפלגות התחלפו, ראשי ממשלה קמו וירדו, ושרי אוצר יחד איתם - אבל אין רפורמה. בפועל, במציאות, כבר ברור שאין שום קשר בין תקציב לשינויים מבניים במשק.

רזרבה

כמה "רזרבה" שומר לעצמו האוצר בכל שנת תקציב? אף אחד לא באמת יודע ואף אחד לא באמת יידע. כי גם כשיאלצו את בכירי האוצר להיות שקופים בעניין הרזרבה, ישתנו השמות והכינויים של מרבית תכולתה. האוצר תמיד יידע להביא - כשהוא חושב שזה נכון; ותמיד יידע לדחות - אם הוא רוצה. שום קשר לתקציב שנתי - לא חד ולא דו.

יכולת תגובה מהירה

שם המשחק הוא ערנות יומיומית, מנגנוני מעקב חזקים ויכולת תגובה מהירה. תקציב שנתי חתום וסגור איננו ערובה לתכנון ראוי, למעקב שוטף וגם לא לביצוע סביר - וראינו את זה בשנים של חד וגם של דו-שנתי.

בשנת 2015 למשל, שינה האוצר שלוש פעמים את תחזית ההכנסות ממסים בתוך השנה. בדיוק כמו שבנק ישראל והאוצר שינו ומשנים מפעם לפעם את הערכות הצמיחה, בתוך השנה. מערכת מתפקדת אמורה לעקוב כל יום אחר ההוצאות והכנסות, לבצע תחזיות לזמן קצר במסים ובהוצאות - ולא להתמכר אליהן, וכל זה במקביל לניטור שוטף של הצמיחה, ההשקעות, התעסוקה, היצוא, היבוא, ובשנים האחרונות יותר ויותר פרטי מידע שוטף על הצמיחה העולמית, הצמיחה על פי יעדי היצוא ועוד כמה דברים כאלה.

לא ליפול להתקף אופטימיות

במקביל, לא ליפול לנטיות לב האישיות ו/או הפוליטית של ראש הממשלה או שר האוצר, יהיו מי שיהיו. "משלנו" או לא "משלנו" (זה כבר קרה לא שנה אחת ולא שלוש). לא להתקף אופטימיות, לא לאובססיה דיכאונית ולא לדחף פוליטי בלתי נשלט לחסל יריב פוטנציאלי.

להגיב בזמן אמת

וכשמשהו משתנה - מכת שמיים, שיטפון, משבר עולמי, מלחמה/מבצע, בחירות, עוד הכנסות או הרבה פחות הכנסות - להתכונן ולהגיב בזמן אמת. לא להימרח בבהלה ולא לספר סיפורים של "אנחנו לומדים את ההתפתחויות".

הפנים הפוליטיות

כשכל זה קורה - השאלה אם התקציב - חד-שנתי או דו-שנתי - מתמקדת רק בפנים הפוליטיות.

תחזיות מול גבייה בפועל

עוד כתבות

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"