גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרטיס צהוב לישראל

האם גרמניה מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של הנאציזם?

השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט
השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט

התזמון של הידיעה על מפנה במדיניות גרמניה כלפי ישראל, שבוע לפני יום השואה, מוביל אותנו להרהר בשאלה האם אין גרמניה מגיעה למקום שבו היא מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של גרמניה הנאצית. שאלה זו מובילה להרהור אחר והוא עד כמה תורמת הצלחת הימין הפופוליסטי באירופה ובגרמניה למפנה הזה.

למי שלא זוכר, בנאומה בכנסת לפני שמונה שנים לא הסתפקה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, באזכור חוזר של העול המוסרי שמטילה שואת העם היהודי על גרמניה, אלא הוסיפה אמירה חסרת תקדים: ביטחון קיומה של ישראל הוא מהגיונות היסוד של המדינה הגרמנית! אין מחויבות מרחיקת לכת יותר מזו, אפילו לא מצידה של ארצות הברית. והמדיניות הגרמנית נוהגת בהתאם - הנשק ביקר ביותר, הצוללות בעלות היכולת הגרעינית, מסופק לישראל על ידי גרמניה, כשאת רוב המחיר נושא משלם המסים הגרמני. ובמקום שהאינטרס הישראלי עומד על הפרק בזירה הבינלאומית - ניצבת גרמניה לצידה באופן עקבי.

אם כן, מה קרה עכשיו? השורה התחתונה היא שלא מדובר באירוע דרמטי אחד או במפנה, אלא בטפטוף של ארועים שהביאו את הפוליטיקה הגרמנית להוציא "כרטיס צהוב" לישראל. גרמניה תומכת באופן עקבי בפתרון שתי המדינות לשני העמים ומתייחסת להתנחלויות כאל מכשלה בדרך לשם. לא המדינאים הגרמנים, ולא דעת הקהל הגרמנית, עיוורים למה שעושה ישראל בנושא ההתנחלויות, כמו בנושאים אחרים הקשורים בהצרת צעדיהם וחירותם של הפלסטינים בשטחים.

ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, עוד יותר מממשלות קודמות, מנצלת את מחויבותה של גרמניה לקיומה של ישראל כאילו הייתה צ'ק פתוח, ויוצאת מנקודת הנחה שגרמניה לא תמחה ולא תפצה פה. העניין הוא שגרמניה נוהגת זה מכבר למחות בשפה מתונה שהפוליטיקה הישראלית או מתעלמת ממנה או אינה מבינה אותה. בסביבתה של הקנצלרית, וגם במשרד החוץ הגרמני, יש לא מעט שסבורים לפיכך שיש לדבר עם ישראל בשפה שאותה תבין. גם דעת הקהל הגרמנית תוהה מדוע הפוליטיקאים כה זהירים בתגובה למעשי ישראל. או אולי שהם אינם תוהים אלא יודעים את התשובה: הם יודעים שבגלל העבר ההוא גרמניה לא מעזה לדבר בשפה שבה היא מדברת עם מדינות אחרות, כולל מדינות שבהן צל העבר הגרמני מרחף גם הוא.

שני אירועים שהיו לאחרונה תרמו להגברת הלחץ למען שפה ברורה יותר. כאשר נתניהו ביקר השנה בברלין ב-16 בפברואר, התקיימה מסיבת עיתונאים שבה נשאלה הקנצלרית על יישום פתרון שתי המדינות. על רקע הבעיות הבוערות באירופה היא ענתה שזו לא העת לצעדים גדולים בנושא זה. דבריה פורשו על ידי העיתונות הישראלית (במיוחד ב"ישראל היום", אך גם ב"הארץ") כאילו אין לה עוד עניין בפתרון שתי המדינות. הדבר הרגיז את מובילי המדיניות בגרמניה. חודשיים אחר כך הגיע אבו מאזן לברלין, וביקש: "אל תשכחו אותנו". הקנצלרית הבטיחה לו שוב שהיא חותרת לפתרון שתי המדינות, ואף ביקרה, כרגיל, את מדיניות ההתנחלויות.

בישראל לא זכה ביקור זה לדיווח. מכיוון שכך, עשתה לשכת הקנצלרית מה שעשתה כבר בעבר - הניעה את התקשורת "לאוורר" את הנושא. ואכן, סוף-סוף שמו לב בישראל ל"כרטיס הצהוב". ואין בכל אלה מנקודת ראותה של גרמניה משום נסיגה מן המחויבות ההיסטורית - להיפך: דווקא בגלל המחויבות לקיום ישראל ובגלל לקחי השואה, גרמניה תומכת בדרך המובילה לשלום באמצעות שתי מדינות לשני עמים.

ומכאן אל הקשר לעליית הימין בגרמניה: כאן קיימת אי-הבנה עוד יותר גדולה הן במדינאות הישראלית (לא במשרד החוץ) והן בציבור הישראלי. התקשורת הישראלית הגיבה על מדיניות "ברוך הבא" של הקנצלרית לפליטים מסוריה ומאפריקה בחוסר אמפתיה בולט. ראשית, בישראל רואים בעין רעה פליטים באשר הם. שנית, בישראל סבורים שפליטים או מהגרים מוסלמים מסוכנים לאירופה ותוהים מדוע מוכנים לקבל אותם בגרמניה. יותר מכך, ישראלים רואים בעיקר אספקט אחד של נושא הפליטים - הפוטנציאל האנטי-ישראלי והאנטישמי של מוסלמים.

על כך מנידים ראשם הגרמנים באי-הבנה. ראשית, הרי דווקא מן הניסיון ההיסטורי המר של גרמניה, שהפכה יהודים לפליטים, היא למדה לנהוג באנושיות בפליטים החדשים. ושנית, גם אם יש טרוריסטים מוסלמים, הם מסתייגים מן ההכללה לגבי האיסלאם כולו. וכאן נמצא גרעין העניין: עמדתם של הישראלים דווקא דומה מאוד לעמדתו של הימין הפופוליסטי הגרמני והאירופי החושף את פרצופו הגזעני כנגד הנכונות לסייע לפליטים. את הברית הזאת בין הימין הפופוליסטי האירופי (והגרמני) ובין עמדת הציבור הישראלי, שכידוע העלה לשלטון ממשלה ימנית פופוליסטית, אפשר לפרש בעיניים גרמניות רק באופן ביקורתי.

גם לנושא זה הסתברו מספר עובדות בזמן האחרון. דגלי ישראל הופיעו לפתע בהפגנות של תנועת הימין הקיצוני "פגידה"; שלושה שבועות לפני ביקור נתניהו בברלין הגיעה לארץ מנהיגת המפלגה הימנית-פופוליסטית "אלטרנטיבה גרמנית", ואגודה בשם "מרכז החירות ישראל אירופה" ארגנה עבורה אפילו אירוע בתל אביב. בגרמניה, שבה מפלגה זו פסולה לקואליציה עקב מיקומה בימין הקיצוני (השנאה לזרים הגיעה עד כדי אמירות בדבר הצורך לירות במהגרים), היו מי שזקפו גבה. ההופעה אמנם בוטלה, אך שבוע לפני ביקור מחמוד עבאס בגרמניה אירחו מדינאים בכירים של הליכוד את ראש "מפלגת החופש" הימנית-פופוליסטית האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה, שגם הוא נחשב פסול עבור המפלגות החוקתיות הוותיקות, בגרמניה כמו באוסטריה.

הצופה בתיאטרון המוזר הזה הגיע למסקנה שישראל משתפת פעולה עם מפלגות בעלות אופי גזעני ואנטישמי, גם אם הן מנסות לטייח את מהותן. דווקא ישראל - שהייתה צריכה לעמוד לצידה של הדמוקרטיה האירופית כנגד מפלגות מסוג זה בגלל העבר היהודי הנורא באירופה. הצידוק הישראלי שמפלגות אלה הן אנטי-מוסלמיות, לא אנטישמיות ותומכות בהתנחלויות, יוצר ביקורת רבתי. ברית לא קדושה זו מציגה את ישראל כבוגדת בלקחים החשובים ביותר מזיכרון השואה. ממדינה שחוששת בצדק מעליית כוחות ימניים רדיקליים מצפים שלא תשתף איתם פעולה.

האספקט השלישי של התהייה מול גרמניה קשור בשאלה שמעלים כאן לעתים קרובות - האם נשכח זיכרון השואה בגרמניה ולכן המדיניות משתנה בהתאם? למזלנו, ישראלים רבים מאוד מגיעים לגרמניה, בעיקר לברלין, ויכולים לראות במו עיניהם עד כמה זיכרון השואה נוכח בה כיום. החל ממצבת הענק לזכר קרבנות השואה, דרך תחנת האוטובוס שליד משרדו לשעבר של אייכמן שהפכה למצג זיכרון ועד ל"אבני הנגף" - טבליות הפליז שעל המדרכות המציינות את שמות היהודים שגרו במקום ונשלחו אל המוות. במוזיאון ההיסטורי של ברלין מוצגת עתה תערוכת סטיקרים של הסתה אנטישמית מן העבר הגרמני שמטרתה להילחם באנטישמיות ובגזענות גם היום. ומי שלא רוצה להרחיק לברלין די אם יעשה דרכו לכיכר הבימה בתל אביב, שם מצוי מצג שהוכן על ידי מרכז מחקר גרמני העוסק בסילוק היהודים מן הספורט בתקופה הנאצית - אותה אנטישמיות של יומיום שהובילה אל הגירוש והרצח.

זהו זיכרון מחנך נגד הפליה, גזענות וחוסר סובלנות. הוא מכוון בגרמניה כלפי הגזענים המקומיים (ולא רק על יציעי האיצטדיונים), ובישראל אל הישראלים שחווים מצגי אפליה וגזענות כאן ועכשיו. בקיצור, מי שסבור שיש קשר בין שכחה ועמדה ביקורתית לגבי ישראל נופל קורבן לטעות אופטית.ומשאמרנו כל אלה נותרת על מכונה השאלה: מי למד את הלקחים הנכונים יותר מן השואה ומההתמודדות עם זכרה?

הכותב הוא מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית

עוד כתבות

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

מספר הנדבקים בישראל עלה ל-6,092; שישה מקרי מוות ביממה האחרונה

95 מהחולים במצב קשה, 6 מקרי מוות ביממה האחרונה ● נתניהו הנחה את משרד הביטחון להעביר את כל הבאים מחו"ל לבידוד במלוניות תחת השגחה ● קופות-החולים יפתחו מרכזים ומרפאות לבדיקות קורונה במגזר הערבי ● משרד החינוך: התלמידים ייבחנו השנה עד 5 בחינות בגרות בלבד

שלט מחוץ לחנות נוחות סגורה בניו יורק  / צילום: Wong Maye-E, Associated Press

מספר מקרי הקורונה המאומתים בארה"ב עלה מעל ל-200 אלף

ארה"ב: מספר המקרים הפעילים במדינת ניו יורק עקף את מחוז חובאיי ● בריטניה: 563 קורבנות חדשים ביממה האחרונה ● ספרד: יום חמישי ברציפות עם מעל 800 קורבנות קורונה ● צרפת: חולים קשים מפונים מפריז בגלל מצוקת מקום בביה"ח ● גרמניה: גיל הקורבנות הממוצע של החולים – 80

דונלד טראמפ / צילום: Gripas Yuri -ABACA, רויטרס

טראמפ: חבילת סיוע רביעית בגובה 2 טריליון דולר צריכה להתרכז בתשתיות

נשיא ארה"ב בונה על כך שטריליוני הדולרים יגיעו מהלוואות ● "אנחנו הולכים ללוות את הכסף הזה בריבית אפס. תשלומי הריבית שלנו יהיו כמעט אפס, ונוכל ללוות לטוח הארוך. אנשים רוצים להיות מושקעים בארה"ב"

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

התחזית הפסימית של טראמפ ומה יקרה למגזר השלישי: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

פינוי בינוי בנוה שאנן בחיפה /   קרדיט: חברת פרשקובסקי

משבר הקורונה מתגלגל לנדל"ן: ירידה חדה במסירת דירות של פרשקובסקי

חברת הנדל"ן הבורסאית פרשקובסקי מדווחת על מכירה של 6 יחידות דיור בחודש מרץ ● בדצמבר מכרה החברה 42 יחידות באותם פרויקטים

דודי עזרא, בעל השליטה בחברת נטו / צילום: יח"צ

ההנפקה בוטלה, העסקה נפלה: דודי עזרא נשאר עם 50% משיווק הפירות והירקות של ביכורי השדה

נטו אחזקות, שהייתה אמורה למכור לביכורי השדה את חלקה בחברה-הבת המשותפת תמורת כ-300 מיליון שקל: "החברה בוחנת אפשרויות שונות ביחס להחזקותיה"

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל ובעלי אלטשולר שחם גמל ופנסיה  / צילום: איל יצהר, גלובס

משבר הקורונה הופך סדרי עולם בבורסה: אלטשולר שחם גמל שווה יותר מכל שאר בתי ההשקעות הציבוריים יחד

אלטשולר שחם גמל ופנסיה שווה 2.42 מיליארד שקל - יותר מהשווי של מגדל וגם מהשווי של כלל ביטוח ופי ארבעה יותר מהשווי של כל בית ההשקעות מיטב דש ● חברת הגמל הגדולה בשוק סיכמה את 2019 עם רווח של 91 מיליון שקל

עץ הסיגלון מרחוב פרופסור שור 5–7 ניצל, בינתיים / צילום: יח"צ

עץ הסיגלון מרחוב פרופסור שור 5-7 בצפון תל אביב ניצל, בינתיים

פרוייקט תמ"א 38/2 בצפון תל אביב, שקודם עד לרמת היתר בנייה, נעצר עקב החלטת פקיד היערות הארצי לשמור עץ בן 65 שנים, הממוקם בחזית הבניין

 

פגישת הנשיא ריבלין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמש בבית הנשיא / צילום: קובי גדעון, לע"מ

המו"מ הפוליטי תקוע: חילוקי דעות על אדלשטיין ועל מינויים משפטיים

בלשכת ראש הממשלה מתעקשים על זכות וטו (או חובת הסכמה הדדית) בנושא מינוי פרקליט המדינה הבא והיועץ המשפטי לממשלה הבא ● בכחול לבן לא מעוניינים בחזרתו של אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת

מימין: גיא לויתן, דור קרובינר ועומרי ליטבק, מייסדי הוטלמייז / צילום: גיא כושי, יח"צ

דווקא עכשיו: עליבאבא משקיעה בסטארט-אפ הטרוול-טק הישראלי הוטלמייז

הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות של עליבאבא והקרן הישראלית בריליאנס ונצ'רס ● הוטלמייז מפתחת טכנולוגיית אופטימיזציית רווח וחיזוי מחירים מבוססות בינה מלאכותית לתעשיית הזמנת בתי המלון

ברוקר בבורסה בניו יורק / צילום: Richard Drew, Associated Press

סיטי: זה מה שצריך לעשות כדי להציל את הכלכלה והבורסות

בסקירה שפרסמו בסיטי טוענים הכלכלנים כי חברות דיאגנוסטיקה יוכלו לספק עד סוף אפריל לכ-60% מהעובדים בארה"ב ערכות בדיקה, ואלה שיימצאו בריאים יוכלו לחזור לעבודה ● עד סוף חודש מאי תוכל אספקת הבדיקות לגדול לכ-95% מהעובדים

מזרחי טפחות משכנתא/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ערב הקורונה, הציבור המשיך להתנפל על הבנקים למשכנתאות

מנתוני בנק ישראל עולה כי פברואר 2020 היה הגבוה ביותר בהיקף לקיחת המשכנתאות מכל חודשי פברואר בעשור האחרון

הראל ויזל, פוקס, שחר תורג'מן, בריל, רביב ברוקמאייר, גולף, גבי רוטר, קסטרו: / צילום:  דימה טליאנסקי, איל יצהר, ענבל מרמרי

"ענף האופנה במוות קליני, מאיפה יגיע הכסף למלאי החורף?"

קמעונאיות האופנה קורסות תחת המשבר ● החנויות נסגרו, ואין כמעט הכנסות מולן אפשר לרכוש סחורה עתידית לעונת החורף הבאה ● הקרנות של המדינה רחוקות מלסייע לחברות שזקוקות להלוואות מיידיות

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שני ראשי ממשלה, שני בתים: האם לנתניהו וגנץ יהיו שני מעונות רשמיים?

לפי הפרסום של רביב דרוקר ברשת 13 מדובר במעין בלפור ב', כלומר בית רשמי למגוריו של מי שיכהן כממלא מקום ראש הממשלה ● גורמים בכחול לבן אישרו ל"גלובס" את הפרטים. מנגד, בליכוד טענו כי "מדובר בפייק ניוז"

שלמה רז, עמיחי שי / צילום: תמר מצפי, גלובס

כך התנפח פתאום שכר הבכירים במשרד מבקר המדינה רגע לפני החלפתו

שכרו של מי שהיה היועץ לענייני שחיתות של המבקר הקודם, עמיחי שי, גדל דרמטית סמוך לפרישתו, ובנוסף הוא קיבל כ-600 אלף שקל רטרואקטיבית • דובר המבקר הקודם, שלמה רז, פרש לאחרונה עם שתי דרגות מעל דרגת המקסימום בתפקיד, ושכרו החודשי גדל ב-15 אלף שקל לפחות

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

המודל המתמטי שעשוי להחזיר את המשק לחיים

ההצעה של מכון ויצמן היא להפעיל את המשק במשך 40% מהזמן ולעבור למודל של סגר לסירוגין ● "זה עובד במודלים מתמטיים"

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידות חדות בנעילה בת"א; מניות הבנקים והביטוח צנחו

מחזור המסחר הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ● מדדי הבנקים והביטוח רשמו ירידות של יותר מ-4% ● מיטב דש: קופות הגמל הכלליות רשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-9.3% בחודש מרץ

תמר איש שלום/ צילום: ענבל מרמרי

ועד חדשות 13 מאשים: הנהלת רשת מנסה להחליש את חברת החדשות

על רקע כוונת רשת 13 לבצע תוכנית קיצוצים נרחבת, ועד חדשות 13 מאשים את הנהלת רשת כי היא משתמשת במשבר הקורונה כדי להכשיר מהלך צמצום כוח-אדם רחב - זאת למרות שרק לפני כחודש נחתם הסכם עם העובדים שהבטיח כי בחודשים הקרובים לא ייערכו פיטורי צמצום

מסעדה בשטוקהולם, בשבוע שעבר. מותר להגיש רק לאנשים יושבים  / צילום: David Keyton, Associated Press

ללא בידוד חברתי או הסגר: בשבדיה בונים על רצונם הטוב של התושבים ועל המון תקווה

בממשלה בונים על אמון הציבור ועל גילויי האחריות והבגרות של השבדים ● בעוד כשבועיים נדע אם החלטתה לדבוק בשיטה דומה ל"חיסון העדר", שבריטניה זנחה, הייתה חכמה

מגרש מכוניות של אלבר / צילום: איל יצהר

שוק הרכב מציג: תאונת דרכים בהילוך איטי

עננים קודרים מרחפים מעל ענף הרכב הישראלי ● התחזית האופטימית מדברת על ירידה של כ-20% במכירות השנה ועל צמצום משמעותי באשראי הצרכני לרכישת רכב ● התחזית הפסימית חוזה תגובת שרשרת שעלולה למוטט הר אשראי בגובה של יותר מ-20 מיליארד שקל