גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרטיס צהוב לישראל

האם גרמניה מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של הנאציזם?

השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט
השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט

התזמון של הידיעה על מפנה במדיניות גרמניה כלפי ישראל, שבוע לפני יום השואה, מוביל אותנו להרהר בשאלה האם אין גרמניה מגיעה למקום שבו היא מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של גרמניה הנאצית. שאלה זו מובילה להרהור אחר והוא עד כמה תורמת הצלחת הימין הפופוליסטי באירופה ובגרמניה למפנה הזה.

למי שלא זוכר, בנאומה בכנסת לפני שמונה שנים לא הסתפקה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, באזכור חוזר של העול המוסרי שמטילה שואת העם היהודי על גרמניה, אלא הוסיפה אמירה חסרת תקדים: ביטחון קיומה של ישראל הוא מהגיונות היסוד של המדינה הגרמנית! אין מחויבות מרחיקת לכת יותר מזו, אפילו לא מצידה של ארצות הברית. והמדיניות הגרמנית נוהגת בהתאם - הנשק ביקר ביותר, הצוללות בעלות היכולת הגרעינית, מסופק לישראל על ידי גרמניה, כשאת רוב המחיר נושא משלם המסים הגרמני. ובמקום שהאינטרס הישראלי עומד על הפרק בזירה הבינלאומית - ניצבת גרמניה לצידה באופן עקבי.

אם כן, מה קרה עכשיו? השורה התחתונה היא שלא מדובר באירוע דרמטי אחד או במפנה, אלא בטפטוף של ארועים שהביאו את הפוליטיקה הגרמנית להוציא "כרטיס צהוב" לישראל. גרמניה תומכת באופן עקבי בפתרון שתי המדינות לשני העמים ומתייחסת להתנחלויות כאל מכשלה בדרך לשם. לא המדינאים הגרמנים, ולא דעת הקהל הגרמנית, עיוורים למה שעושה ישראל בנושא ההתנחלויות, כמו בנושאים אחרים הקשורים בהצרת צעדיהם וחירותם של הפלסטינים בשטחים.

ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, עוד יותר מממשלות קודמות, מנצלת את מחויבותה של גרמניה לקיומה של ישראל כאילו הייתה צ'ק פתוח, ויוצאת מנקודת הנחה שגרמניה לא תמחה ולא תפצה פה. העניין הוא שגרמניה נוהגת זה מכבר למחות בשפה מתונה שהפוליטיקה הישראלית או מתעלמת ממנה או אינה מבינה אותה. בסביבתה של הקנצלרית, וגם במשרד החוץ הגרמני, יש לא מעט שסבורים לפיכך שיש לדבר עם ישראל בשפה שאותה תבין. גם דעת הקהל הגרמנית תוהה מדוע הפוליטיקאים כה זהירים בתגובה למעשי ישראל. או אולי שהם אינם תוהים אלא יודעים את התשובה: הם יודעים שבגלל העבר ההוא גרמניה לא מעזה לדבר בשפה שבה היא מדברת עם מדינות אחרות, כולל מדינות שבהן צל העבר הגרמני מרחף גם הוא.

שני אירועים שהיו לאחרונה תרמו להגברת הלחץ למען שפה ברורה יותר. כאשר נתניהו ביקר השנה בברלין ב-16 בפברואר, התקיימה מסיבת עיתונאים שבה נשאלה הקנצלרית על יישום פתרון שתי המדינות. על רקע הבעיות הבוערות באירופה היא ענתה שזו לא העת לצעדים גדולים בנושא זה. דבריה פורשו על ידי העיתונות הישראלית (במיוחד ב"ישראל היום", אך גם ב"הארץ") כאילו אין לה עוד עניין בפתרון שתי המדינות. הדבר הרגיז את מובילי המדיניות בגרמניה. חודשיים אחר כך הגיע אבו מאזן לברלין, וביקש: "אל תשכחו אותנו". הקנצלרית הבטיחה לו שוב שהיא חותרת לפתרון שתי המדינות, ואף ביקרה, כרגיל, את מדיניות ההתנחלויות.

בישראל לא זכה ביקור זה לדיווח. מכיוון שכך, עשתה לשכת הקנצלרית מה שעשתה כבר בעבר - הניעה את התקשורת "לאוורר" את הנושא. ואכן, סוף-סוף שמו לב בישראל ל"כרטיס הצהוב". ואין בכל אלה מנקודת ראותה של גרמניה משום נסיגה מן המחויבות ההיסטורית - להיפך: דווקא בגלל המחויבות לקיום ישראל ובגלל לקחי השואה, גרמניה תומכת בדרך המובילה לשלום באמצעות שתי מדינות לשני עמים.

ומכאן אל הקשר לעליית הימין בגרמניה: כאן קיימת אי-הבנה עוד יותר גדולה הן במדינאות הישראלית (לא במשרד החוץ) והן בציבור הישראלי. התקשורת הישראלית הגיבה על מדיניות "ברוך הבא" של הקנצלרית לפליטים מסוריה ומאפריקה בחוסר אמפתיה בולט. ראשית, בישראל רואים בעין רעה פליטים באשר הם. שנית, בישראל סבורים שפליטים או מהגרים מוסלמים מסוכנים לאירופה ותוהים מדוע מוכנים לקבל אותם בגרמניה. יותר מכך, ישראלים רואים בעיקר אספקט אחד של נושא הפליטים - הפוטנציאל האנטי-ישראלי והאנטישמי של מוסלמים.

על כך מנידים ראשם הגרמנים באי-הבנה. ראשית, הרי דווקא מן הניסיון ההיסטורי המר של גרמניה, שהפכה יהודים לפליטים, היא למדה לנהוג באנושיות בפליטים החדשים. ושנית, גם אם יש טרוריסטים מוסלמים, הם מסתייגים מן ההכללה לגבי האיסלאם כולו. וכאן נמצא גרעין העניין: עמדתם של הישראלים דווקא דומה מאוד לעמדתו של הימין הפופוליסטי הגרמני והאירופי החושף את פרצופו הגזעני כנגד הנכונות לסייע לפליטים. את הברית הזאת בין הימין הפופוליסטי האירופי (והגרמני) ובין עמדת הציבור הישראלי, שכידוע העלה לשלטון ממשלה ימנית פופוליסטית, אפשר לפרש בעיניים גרמניות רק באופן ביקורתי.

גם לנושא זה הסתברו מספר עובדות בזמן האחרון. דגלי ישראל הופיעו לפתע בהפגנות של תנועת הימין הקיצוני "פגידה"; שלושה שבועות לפני ביקור נתניהו בברלין הגיעה לארץ מנהיגת המפלגה הימנית-פופוליסטית "אלטרנטיבה גרמנית", ואגודה בשם "מרכז החירות ישראל אירופה" ארגנה עבורה אפילו אירוע בתל אביב. בגרמניה, שבה מפלגה זו פסולה לקואליציה עקב מיקומה בימין הקיצוני (השנאה לזרים הגיעה עד כדי אמירות בדבר הצורך לירות במהגרים), היו מי שזקפו גבה. ההופעה אמנם בוטלה, אך שבוע לפני ביקור מחמוד עבאס בגרמניה אירחו מדינאים בכירים של הליכוד את ראש "מפלגת החופש" הימנית-פופוליסטית האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה, שגם הוא נחשב פסול עבור המפלגות החוקתיות הוותיקות, בגרמניה כמו באוסטריה.

הצופה בתיאטרון המוזר הזה הגיע למסקנה שישראל משתפת פעולה עם מפלגות בעלות אופי גזעני ואנטישמי, גם אם הן מנסות לטייח את מהותן. דווקא ישראל - שהייתה צריכה לעמוד לצידה של הדמוקרטיה האירופית כנגד מפלגות מסוג זה בגלל העבר היהודי הנורא באירופה. הצידוק הישראלי שמפלגות אלה הן אנטי-מוסלמיות, לא אנטישמיות ותומכות בהתנחלויות, יוצר ביקורת רבתי. ברית לא קדושה זו מציגה את ישראל כבוגדת בלקחים החשובים ביותר מזיכרון השואה. ממדינה שחוששת בצדק מעליית כוחות ימניים רדיקליים מצפים שלא תשתף איתם פעולה.

האספקט השלישי של התהייה מול גרמניה קשור בשאלה שמעלים כאן לעתים קרובות - האם נשכח זיכרון השואה בגרמניה ולכן המדיניות משתנה בהתאם? למזלנו, ישראלים רבים מאוד מגיעים לגרמניה, בעיקר לברלין, ויכולים לראות במו עיניהם עד כמה זיכרון השואה נוכח בה כיום. החל ממצבת הענק לזכר קרבנות השואה, דרך תחנת האוטובוס שליד משרדו לשעבר של אייכמן שהפכה למצג זיכרון ועד ל"אבני הנגף" - טבליות הפליז שעל המדרכות המציינות את שמות היהודים שגרו במקום ונשלחו אל המוות. במוזיאון ההיסטורי של ברלין מוצגת עתה תערוכת סטיקרים של הסתה אנטישמית מן העבר הגרמני שמטרתה להילחם באנטישמיות ובגזענות גם היום. ומי שלא רוצה להרחיק לברלין די אם יעשה דרכו לכיכר הבימה בתל אביב, שם מצוי מצג שהוכן על ידי מרכז מחקר גרמני העוסק בסילוק היהודים מן הספורט בתקופה הנאצית - אותה אנטישמיות של יומיום שהובילה אל הגירוש והרצח.

זהו זיכרון מחנך נגד הפליה, גזענות וחוסר סובלנות. הוא מכוון בגרמניה כלפי הגזענים המקומיים (ולא רק על יציעי האיצטדיונים), ובישראל אל הישראלים שחווים מצגי אפליה וגזענות כאן ועכשיו. בקיצור, מי שסבור שיש קשר בין שכחה ועמדה ביקורתית לגבי ישראל נופל קורבן לטעות אופטית.ומשאמרנו כל אלה נותרת על מכונה השאלה: מי למד את הלקחים הנכונים יותר מן השואה ומההתמודדות עם זכרה?

הכותב הוא מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית

עוד כתבות

התחדשות עירונית. שינוי גישה / צילום: טלי בוגדנובסקי

המפקחים על רישום מקרקעין משנים כיוון: שוויון בין בעלי הדירות מעל לאינטרס החיזוק

שתי פסיקות חדשות בתל אביב מסמנות קו חדש בהתחדשות העירונית: לא עוד "דייר סרבן" כמעכב פרויקט, אלא שומר סף על זכויות הקניין והאיזון בין בעלי הדירות

כטב''ם / צילום: ap, Majdi Mohammed

אזעקות הופעלו באזור נמל התעופה רמון; הכטב"ם יורט

גורם ביטחוני: "נתחיל את המבצע בעיר עזה בקרוב מאוד" ● במערכת הביטחון מעריכים: חמאס עלול להגביר את ניסיונות חטיפת החיילים ● בכירים קטארים הבהירו למשפחות החטופים: "אנחנו רוצים להמשיך במאמצי התיווך" ● נתניהו מאשר את כישלון ניסיון החיסול: "לא אכפת למנהיגי חמאס מתושבי עזה" • קריאות בוז במחאה מחוץ לכנס הליכוד, הצלם ראובן קסטרו נדחף בידי שוטרים ● 48 חטופים - 709 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול מגישים בטקס פרסי גילדת שחקני המסך, 2006. עליהם האוסקר דילג / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

"הר ברוקבק" חוגג 20: הסרט ששם לראשונה זוגיות גברית על המסך בלי להתנצל

הדרמה ההומוסקסואלית הראשונה במימון אולפן גדול פירקה לגורמים את מיתוס הקאובוי ואת מודל הגבריות המקובל ● הוליווד לא הייתה מוכנה להעניק לו אוסקר בזמן אמת, אבל המהפכנות שלו מהדהדת עד היום

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ננעל בשיא, וורנר ברדרס דיסקברי זינקה בכ-16%

הבן של לארי אליסון רוצה לרכוש את וורנר ברדרס ● כלכלנים מעריכים שבמחצית השנייה של 2025 תחל האטה בכלכלה הבריטית ● חברת התחבורה החכמה ויה (Via Transportation) הישראלית החלה להיסחר הערב בניו יורק ועלתה בכ-7%

בנייה / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בהיקף העסקאות של זוגות צעירים בשוק הדיור

מעורבות הזוגות הצעירים ברכישת דירות בשוק החופשי ירדה ל־45% בלבד, לעומת 53% אשתקד ● ירידה של כ־10% במכירות לעומת 2024, אף שבחודש יולי נרשם זינוק נקודתי אחרי דעיכת המלחמה ● בשוק המסובסד נמשכת מגמת הביקוש הגבוה להגרלות דירה בהנחה

שייח'ה אל–מיאסה הקטארית. מהדמויות החזקות בעולם האומנות / צילום: Reuters, Ammar Abd Rabbo/ABACAPRESS

קטאר וסעודיה הולכות על אחד ממנועי ההשפעה הגדולים בעולם - הוליווד

קטאר הפכה לשחקנית מרכזית בעולם האמנות והקולנוע, כשהיא משקיעה הון עתק ביצירות ובסרטים ● בסעודיה גם מנסים למשוך את הוליווד כשריאד בונה תעשיית קולנוע משל עצמה ● הפרדוקס הוא ששתי מדינות המפרץ ממשיכות לצנזר את אותה התרבות שהן מבקשות לממן

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה / צילום: ap, Khalil Hamra

התקיפה בקטאר: נבדקת האפשרות - בכירי חמאס כלל לא שהו במבנה

ניסיון חיסול בכירי חמאס בדוחא: גוברת ההערכה שאיש מבכירי חמאס לא חוסל • שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה פרסמו הצהרת גינוי משותפת לתקיפת צה"ל בדוחא • 48 חטופים - 707 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

גיא פלכטר, מייסד שותף ומנכ''ל חברת הסייבר סולה / צילום: ויקטור לוי

הוא עשה אקזיט של 300 מיליון דולר. לחברה החדשה שהקים הוא כבר הולך לדרוש הרבה יותר

כשגיא פלכטר לא התקבל לרפואה למרות פסיכומטרי של 754, הוא פנה לעולם הסייבר ● את החברה הראשונה שהקים מכר לפאלו אלטו, אבל המעבר למעמד של שכיר הקשה עליו ● החברה שייסד לאחר מכן זכתה להשקעה של מיליונים ממיקרוסופט ● "היום אם יציעו לי 300 מיליון על סולה - זה לא רלוונטי" ● שיחה קצרה עם מנכ"ל סולה

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

"יש נגדי אש צולבת": מנכ"ל איכילוב המיתולוגי פתח בקריירה חדשה, ואז שמו לו ברקס

הוא ניהל את איכילוב, היה פרויקטור הקורונה, הוביל רפורמות ואז עזב לעולם הפיננסי ● אלא שבחודשים האחרונים רוני גמזו מנהל מאבק עיקש מול הממונה על שוק ההון, שמתנגד בתוקף למינויו ליו"ר מגדל ביטוח ● בראיון בלעדי הוא מסביר למה התפקיד צריך להיות שלו, מדבר על היחסים עם בעל השליטה ומשתף בשאיפה הגדולה: להיות שר הבריאות

צום דיגיטלי / צילום: Shutterstock

האנשים שנפרדו מהניידים, ובטוחים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם

אלעד מאחסן את הנייד לארבע שעות ביום כי הבין שהוא לא מצליח להיות גם אבא, סביון התנתק לשבוע וחווה תסמיני גמילה, צבי עבר לטלפון טיפש, ויעל מרגישה שרק ככה היא מצליחה להתחבר לעצמה ● כשברקע החשש התמידי שלנו מ־FOMO, הכירו את האנשים שהחליטו לעשות צום דיגיטלי, וסבורים: שום דבר מרגש לא קורה במקום אחר

דניאל רמות, מנכ''ל ויה (Via) / צילום: יח''צ

החברים מתלפיות הנפיקו הלילה חברה בניו יורק: ״לקח לנו חמש שנים להשיג לקוח״

חברת התחבורה הציבורית הדיגיטלית ויה, שהוקמה על ידי דניאל רמות ואורן שובל, צפויה להתחיל להיסחר הערב בבורסת ניו יורק לפי שווי של מיליארדים ● בריאיון לגלובס מספר רמות על הפיבוט הגדול מה-B2C למכירת טכנולוגיה לערים וממשלות, על הדרך הממושכת לשכנע את המשקיעים, ועל החזון להפוך ל"מוח הדיגיטלי" של התחבורה הציבורית בעולם

של אפל, וג'מיני בתפקיד עוזרת קולית / צילום: יח''צ Genmoji

איזו יצרנית סמארטפונים משלבת את ה-AI טוב יותר?

בטלפונים החדשים משולבים פיצ'רים רבים של בינה מלאכותית - מתמונות, דרך טקסטים ועד ביצוע משימות - במטרה למשוך צרכנים ● אלא שבעוד סמסונג מובילה עם הבשורות, באפל משתרכים מאחור

נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון הלאומי ויו''ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה / צילום: רז רוגובסקי

הדיונים בוועדות הערר התקצרו דרמטית, אבל המומחים מזהירים שהפקק התכנוני נמצא במקום אחר

לידי גלובס הגיע דוח החושף לראשונה את המהפכה בזמני הטיפול בוועדות הערר המחוזיות ● הזמן הממוצע מדיון ראשון בוועדות ועד לסיום הטיפול הצטמצם ב־2025 ב־90% ל־10 ימים בלבד ● אבל בשוק מצביעים דווקא על הסחבת הארוכה בהליכים הנוגעים להיטלי השבחה ופיצויים

מבצע למכירת דירות חדשות. אותה עסקה? / צילום: דרור מרמור

הקבלנים מציגים: הפתרונות היצירתיים לירידה במכירת דירות חדשות

קצב מכירת הדירות החדשות נמצא בשפל, גם בהתבוננות היסטורית, ועל אף שמבצעי המימון המפורסמים של 2024 עדיין כאן - הקבלנים מנסים רעיונות יצירתיים נוספים כדי למשוך רוכשים ● אילו מבצעים מוצעים כיום בשוק, ומתי נראה ירידת מחירים בפועל? "מנסים לעשות הכול לפני שזה יקרה"

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה

סוללות פטריוט בסעודיה, עליהן הלייזר הסיני נועד להגן / צילום: ap, Andrew Caballero-Reynolds

החיסרון של מערכת הלייזר שאיש לא צפה מראש

מערכת הלייזר הסינית נוחלת כישלון בסעודיה, כיצד זה קשור לישראל? • הודו משיקה תוכנית הגנה רב־שכבתית הכוללת את ברק 8 הישראלי ● לוקהיד מרטין סוגרת עסקת מיירטי פטריוט בהיקף שיא ● ואוקראינה מחזירה לשימוש את המל”טים הטורקיים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

הכריה בשדה בריר חזרה? נתניהו שלף אקדח ריק מול חסידי גור

בהחלטה בהולה אישרה הממשלה השבוע ל–ICL לכרות פוספטים בשדה בריר, אחרי 20 שנות דיונים ומריחה ● למה דווקא עכשיו? יש מי שבטוח שזו הנקמה המושלמת - מפגן כוח מול המגזר הכי צומח בערד הסמוכה ● נתניהו הזכיר לחרדים שכדאי להם להישאר קרובים לצלחת

נמל התעופה הבינ''ל בדובאי / צילום: Shutterstock

ההיעלמות הטורקית והנאמנות האמירותית: כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים

הסכמי אברהם לא רק הביאו לפתיחת קווים ישירים לאזור המפרץ, אלא שינו את מפת התעופה הישראלית מקצה לקצה ● דובאי ואבו דאבי הפכו לשער נוח למזרח, זמני הטיסות התקצרו, המחירים ירדו - והחברות מהאמירויות שמרו על יציבות גם בשיא המלחמה ● ועדיין, הן מתקשות למלא את הוואקום שהותירו הטורקים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ במסעו האחרון במזרח התיכון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Brian Snyder

חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה

יציבות הסכמי אברהם ברקע המלחמה במזרח התיכון, מחזקת את מה שטראמפ דגל בו מלכתחילה: תמריצים כלכליים וביטחוניים יוצרים קשרים חזקים יותר מפרוטוקולים דיפלומטיים ● כעת, כשהרחבת ההסכמים על הפרק, בוושינגטון שואפים לבנות אלטרנטיבה אזורית לסין ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד