גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כרטיס צהוב לישראל

האם גרמניה מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של הנאציזם?

השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט
השפם של מרקל / צילום: ישראל סלם/ ג'רוזלם פוסט

התזמון של הידיעה על מפנה במדיניות גרמניה כלפי ישראל, שבוע לפני יום השואה, מוביל אותנו להרהר בשאלה האם אין גרמניה מגיעה למקום שבו היא מתנערת מאחריותה ההיסטורית כלפי ישראל כ"יורשת" של גרמניה הנאצית. שאלה זו מובילה להרהור אחר והוא עד כמה תורמת הצלחת הימין הפופוליסטי באירופה ובגרמניה למפנה הזה.

למי שלא זוכר, בנאומה בכנסת לפני שמונה שנים לא הסתפקה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, באזכור חוזר של העול המוסרי שמטילה שואת העם היהודי על גרמניה, אלא הוסיפה אמירה חסרת תקדים: ביטחון קיומה של ישראל הוא מהגיונות היסוד של המדינה הגרמנית! אין מחויבות מרחיקת לכת יותר מזו, אפילו לא מצידה של ארצות הברית. והמדיניות הגרמנית נוהגת בהתאם - הנשק ביקר ביותר, הצוללות בעלות היכולת הגרעינית, מסופק לישראל על ידי גרמניה, כשאת רוב המחיר נושא משלם המסים הגרמני. ובמקום שהאינטרס הישראלי עומד על הפרק בזירה הבינלאומית - ניצבת גרמניה לצידה באופן עקבי.

אם כן, מה קרה עכשיו? השורה התחתונה היא שלא מדובר באירוע דרמטי אחד או במפנה, אלא בטפטוף של ארועים שהביאו את הפוליטיקה הגרמנית להוציא "כרטיס צהוב" לישראל. גרמניה תומכת באופן עקבי בפתרון שתי המדינות לשני העמים ומתייחסת להתנחלויות כאל מכשלה בדרך לשם. לא המדינאים הגרמנים, ולא דעת הקהל הגרמנית, עיוורים למה שעושה ישראל בנושא ההתנחלויות, כמו בנושאים אחרים הקשורים בהצרת צעדיהם וחירותם של הפלסטינים בשטחים.

ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, עוד יותר מממשלות קודמות, מנצלת את מחויבותה של גרמניה לקיומה של ישראל כאילו הייתה צ'ק פתוח, ויוצאת מנקודת הנחה שגרמניה לא תמחה ולא תפצה פה. העניין הוא שגרמניה נוהגת זה מכבר למחות בשפה מתונה שהפוליטיקה הישראלית או מתעלמת ממנה או אינה מבינה אותה. בסביבתה של הקנצלרית, וגם במשרד החוץ הגרמני, יש לא מעט שסבורים לפיכך שיש לדבר עם ישראל בשפה שאותה תבין. גם דעת הקהל הגרמנית תוהה מדוע הפוליטיקאים כה זהירים בתגובה למעשי ישראל. או אולי שהם אינם תוהים אלא יודעים את התשובה: הם יודעים שבגלל העבר ההוא גרמניה לא מעזה לדבר בשפה שבה היא מדברת עם מדינות אחרות, כולל מדינות שבהן צל העבר הגרמני מרחף גם הוא.

שני אירועים שהיו לאחרונה תרמו להגברת הלחץ למען שפה ברורה יותר. כאשר נתניהו ביקר השנה בברלין ב-16 בפברואר, התקיימה מסיבת עיתונאים שבה נשאלה הקנצלרית על יישום פתרון שתי המדינות. על רקע הבעיות הבוערות באירופה היא ענתה שזו לא העת לצעדים גדולים בנושא זה. דבריה פורשו על ידי העיתונות הישראלית (במיוחד ב"ישראל היום", אך גם ב"הארץ") כאילו אין לה עוד עניין בפתרון שתי המדינות. הדבר הרגיז את מובילי המדיניות בגרמניה. חודשיים אחר כך הגיע אבו מאזן לברלין, וביקש: "אל תשכחו אותנו". הקנצלרית הבטיחה לו שוב שהיא חותרת לפתרון שתי המדינות, ואף ביקרה, כרגיל, את מדיניות ההתנחלויות.

בישראל לא זכה ביקור זה לדיווח. מכיוון שכך, עשתה לשכת הקנצלרית מה שעשתה כבר בעבר - הניעה את התקשורת "לאוורר" את הנושא. ואכן, סוף-סוף שמו לב בישראל ל"כרטיס הצהוב". ואין בכל אלה מנקודת ראותה של גרמניה משום נסיגה מן המחויבות ההיסטורית - להיפך: דווקא בגלל המחויבות לקיום ישראל ובגלל לקחי השואה, גרמניה תומכת בדרך המובילה לשלום באמצעות שתי מדינות לשני עמים.

ומכאן אל הקשר לעליית הימין בגרמניה: כאן קיימת אי-הבנה עוד יותר גדולה הן במדינאות הישראלית (לא במשרד החוץ) והן בציבור הישראלי. התקשורת הישראלית הגיבה על מדיניות "ברוך הבא" של הקנצלרית לפליטים מסוריה ומאפריקה בחוסר אמפתיה בולט. ראשית, בישראל רואים בעין רעה פליטים באשר הם. שנית, בישראל סבורים שפליטים או מהגרים מוסלמים מסוכנים לאירופה ותוהים מדוע מוכנים לקבל אותם בגרמניה. יותר מכך, ישראלים רואים בעיקר אספקט אחד של נושא הפליטים - הפוטנציאל האנטי-ישראלי והאנטישמי של מוסלמים.

על כך מנידים ראשם הגרמנים באי-הבנה. ראשית, הרי דווקא מן הניסיון ההיסטורי המר של גרמניה, שהפכה יהודים לפליטים, היא למדה לנהוג באנושיות בפליטים החדשים. ושנית, גם אם יש טרוריסטים מוסלמים, הם מסתייגים מן ההכללה לגבי האיסלאם כולו. וכאן נמצא גרעין העניין: עמדתם של הישראלים דווקא דומה מאוד לעמדתו של הימין הפופוליסטי הגרמני והאירופי החושף את פרצופו הגזעני כנגד הנכונות לסייע לפליטים. את הברית הזאת בין הימין הפופוליסטי האירופי (והגרמני) ובין עמדת הציבור הישראלי, שכידוע העלה לשלטון ממשלה ימנית פופוליסטית, אפשר לפרש בעיניים גרמניות רק באופן ביקורתי.

גם לנושא זה הסתברו מספר עובדות בזמן האחרון. דגלי ישראל הופיעו לפתע בהפגנות של תנועת הימין הקיצוני "פגידה"; שלושה שבועות לפני ביקור נתניהו בברלין הגיעה לארץ מנהיגת המפלגה הימנית-פופוליסטית "אלטרנטיבה גרמנית", ואגודה בשם "מרכז החירות ישראל אירופה" ארגנה עבורה אפילו אירוע בתל אביב. בגרמניה, שבה מפלגה זו פסולה לקואליציה עקב מיקומה בימין הקיצוני (השנאה לזרים הגיעה עד כדי אמירות בדבר הצורך לירות במהגרים), היו מי שזקפו גבה. ההופעה אמנם בוטלה, אך שבוע לפני ביקור מחמוד עבאס בגרמניה אירחו מדינאים בכירים של הליכוד את ראש "מפלגת החופש" הימנית-פופוליסטית האוסטרית, היינץ כריסטיאן שטראכה, שגם הוא נחשב פסול עבור המפלגות החוקתיות הוותיקות, בגרמניה כמו באוסטריה.

הצופה בתיאטרון המוזר הזה הגיע למסקנה שישראל משתפת פעולה עם מפלגות בעלות אופי גזעני ואנטישמי, גם אם הן מנסות לטייח את מהותן. דווקא ישראל - שהייתה צריכה לעמוד לצידה של הדמוקרטיה האירופית כנגד מפלגות מסוג זה בגלל העבר היהודי הנורא באירופה. הצידוק הישראלי שמפלגות אלה הן אנטי-מוסלמיות, לא אנטישמיות ותומכות בהתנחלויות, יוצר ביקורת רבתי. ברית לא קדושה זו מציגה את ישראל כבוגדת בלקחים החשובים ביותר מזיכרון השואה. ממדינה שחוששת בצדק מעליית כוחות ימניים רדיקליים מצפים שלא תשתף איתם פעולה.

האספקט השלישי של התהייה מול גרמניה קשור בשאלה שמעלים כאן לעתים קרובות - האם נשכח זיכרון השואה בגרמניה ולכן המדיניות משתנה בהתאם? למזלנו, ישראלים רבים מאוד מגיעים לגרמניה, בעיקר לברלין, ויכולים לראות במו עיניהם עד כמה זיכרון השואה נוכח בה כיום. החל ממצבת הענק לזכר קרבנות השואה, דרך תחנת האוטובוס שליד משרדו לשעבר של אייכמן שהפכה למצג זיכרון ועד ל"אבני הנגף" - טבליות הפליז שעל המדרכות המציינות את שמות היהודים שגרו במקום ונשלחו אל המוות. במוזיאון ההיסטורי של ברלין מוצגת עתה תערוכת סטיקרים של הסתה אנטישמית מן העבר הגרמני שמטרתה להילחם באנטישמיות ובגזענות גם היום. ומי שלא רוצה להרחיק לברלין די אם יעשה דרכו לכיכר הבימה בתל אביב, שם מצוי מצג שהוכן על ידי מרכז מחקר גרמני העוסק בסילוק היהודים מן הספורט בתקופה הנאצית - אותה אנטישמיות של יומיום שהובילה אל הגירוש והרצח.

זהו זיכרון מחנך נגד הפליה, גזענות וחוסר סובלנות. הוא מכוון בגרמניה כלפי הגזענים המקומיים (ולא רק על יציעי האיצטדיונים), ובישראל אל הישראלים שחווים מצגי אפליה וגזענות כאן ועכשיו. בקיצור, מי שסבור שיש קשר בין שכחה ועמדה ביקורתית לגבי ישראל נופל קורבן לטעות אופטית.ומשאמרנו כל אלה נותרת על מכונה השאלה: מי למד את הלקחים הנכונים יותר מן השואה ומההתמודדות עם זכרה?

הכותב הוא מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"