רופאים / צלם: thinkstock
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב סלל היום (א') את הדרך להסכם היסטורי בין המדינה להסתדרות הרפואית, שאמור לשים קץ למה שמכונה "תפקיד לכל החיים" בקרב מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים ממשלתיים.
השופטת שרון אלקיים דחתה את בקשת ארגון רופאי המדינה להוציא צו מניעה זמני נגד ההסכם המתגבש, והביאה להחלטה מוסכמת על הצדדים, ולפיה ניתן יהיה לחתום על ההסכם ולהכריע בדיעבד בדבר תוקפו - זאת בדיון שייערך בחודש יולי הקרוב. עד לדיון זה ההסכם לא יעבור לכדי יישום.
על-פי ההסכם שגובש, הקדנציה של מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים ממשלתיים תוגבל ל-6 שנים, כאשר מתוכן שנת ניסיון אחת עם אפשרות לקדנציה נוספת של 6 שנים לכל היותר. מנהל מחלקה שיסיים קדנציה אחת בלבד יורשה לחזור לתפקידו הקודם כמנהל יחידה או מנהל שירות בלי ששכרו כמנהל מחלקה נשמר, ואילו מי שיסיים שתי קדנציות יוכל לשמש כמנהל יחידה בשכר של מנהל מחלקה.
מנהלי בתי חולים יוכלו לשמור על שכרם המלא גם בתום קדנציה אחת ולשמש כמנהלי יחידות. מנהלי בתי חולים שיסיימו שתי קדנציות מלאות יורשו לבחור בין תפקיד של מנהל יחידה תוך שמירה על השכר הקודם - לבין פרישה מוקדמת משירות המדינה.
ל"גלובס" נודע כי מנהלי בתי חולים שיבקשו לנצל את האפשרות לפרישה מוקדמת יזכו למענקי פרישה מיוחדים של 12-15 משכורות (כנראה השכר הקובע לפנסיה ולא השכר המשולב) מעבר לחבילת הפרישה הרגילה. בממוצע מדובר על מענק של למעלה מחצי מיליון שקל לפורש.
הגבלת הקדנציות לא תחול על מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים שכבר נמצאים בתפקידם, אבל צפויה להיכלל כבר במכרזים שצפויים להתנהל בקרוב בבתי החולים שיבא, הלל יפה, באר-יעקב ולב השרון. גם הקדנציה של בכירים במשרד הבריאות תוגבל, לרבות זו של המשנה למנכ"ל, ראש מנהל רפואה, המדען הראשי ומנהלי המחוזות.
הסכם זה דומה בעיקרו למתווה המקורי שגיבשה נציבות שירות המדינה, בהובלת הממונה על מערכת הבריאות בנציבות, יוני דוקן, שאושר בקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה כבר לפני כשנתיים. ההסתדרות הרפואית לא התנגדה אז לרוח המתווה, אבל הכשילה את יישומו, הן בשל ההתנגדות התקיפה של ארגון רופאי המדינה והן משיקולים טקטיים כדי להבטיח תנאים מיטיבים יותר - למשל בכל הקשור לפיצויים מוגדלים עבור מנהלי בתי חולים שיפרשו מהשירות.
שיפור נוסף שגובש במסגרת ההסכם הנוכחי לעומת המתווה המקורי נוגע למספר הכוננויות שיקבלו מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים שיסיימו רק קדנציה אחת ויחזרו לתפקיד של מנהל יחידה.
ארגון רופאי המדינה: היעדר סמכות
בבקשה שהגיש ארגון רופאי המדינה (אר"מ), המהווה חלק מההסתדרות הרפואית אך משמש בשנים האחרונות אופוזיציה לוחמנית להנהגתה, נטען כי לאר"מ בלבד הסמכות לנהל משא-ומתן להסכמים קיבוציים הנוגעים לרופאים עובדי מדינה. הארגון, בראשות ד"ר נמרוד רחמימוב, טען כי ההסתדרות הרפואית שילבה אמנם את ד"ר זאב פלדמן מבית החולים שיבא כנציג אר"מ במשא-ומתן, אולם היה זה למראית-עין לכאורה, שכן בבחירות האחרונות לראשות אר"מ הפסיד פלדמן לד"ר רחמימוב.
בארגון רופאי המדינה מתנגדים באופן עקבי להגבלת הקדנציות של המנהלים, בטענה כי מדובר במהלך שנועד להחליש את כוחם של הרופאים ולייצר תלות עודפת שלהם במי שניתנה בידיהם הפריבילגיה להאריך את הכהונה בקדנציה נוספת. לטענת הארגון, המחויבות של הרופאים צריכה להיות בראש ובראשונה למטופלים ולא למנהלים.
"ד"ר ליאוניד אידלמן שוב מתנהל מעל הראש של הרופאים ונציגיהם המוסמכים", אמר אתמול ד"ר רחמימוב, על יו"ר ההסתדרות הרפואית. "נראה שלא הוסקו המסקנות הנדרשות מהסכם 2011, אז ההסתדרות הרפואית חתמה על הסכם שהוביל לקרע הפנימי הגדול ביותר שידענו. הסכם קציבת הכהונה של המנהלים הוא מתנה לאלה השואפים להחליש את מעמד הרופאים ברפואה הציבורית, ובראשם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה.
"אנו התנגדנו למתווה שהכינה נציבות שירות המדינה, ולכן, כגנבים בלילה ניצלו את חולשתו של אידלמן ורתמו אותו לכפות עלינו הסכם שיהיה בכיה לדורות. מעתה רופאים מנהלים לא יוכלו להתנגד לנערי האוצר ולחסום קיצוצים, והציבור ישלם המחיר בבריאותו", הוסיף רחמימוב.
בניגוד גמור לעמדתו של ד"ר רחמימוב, במערכת הבריאות סבורים היום כי הציבור יהיה המרוויח העיקרי מההסכם, אך לא היחיד. המודל שבו מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים כיהנו מיום המינוי ועד לפרישתם לגמלאות, לעתים מעל 20 שנה, הביא לטענת גורמים רבים לניוון ניהולי במערכת ולפגיעה בשירות לאזרח.
מי שנפגעו מהמודל הזה הם גם הרופאים עצמם, שזכו עד היום למעט מאוד אופק קידומי. היעדר אפשרויות קידום, כך מאמינים במערכת, הביא במקרים רבים לפרישה של רופאים מוכשרים, בין היתר לטובת עולם היזמות וההיי-טק.
המדינה טענה בבית הדין כי הבקשה של אר"מ צריכה להימחק על הסף, שכן היא אינה נובעת ממניעים ענייניים אלא מקרבות פנים -רגוניים בתוך ההסתדרות הרפואית. גורמים במערכת הבריאות הביעו היום אופטימיות לפיה ההסכם עשוי להיחתם עוד הלילה, או לכל היותר עד יום רביעי הקרוב - מועד פרישתו של הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם.
על-פי נתוני נציבות שירות המדינה, רק 2% בלבד ממנהלי המחלקות שסיימו את תפקידם עזבו שלא מחמת גיל פרישה. המשמעות, על-פי הנציבות, היא לא רק חשש לסטגנציה של המערכת, אלא גם ליצירת עודף כוח בידי מספר מנהלים, לרבות מנהלי בתי החולים עצמם. כך למשל, מי שכיהנו עד לאחרונה כמנהלים של איכילוב והלל יפה, פרופ' גבי ברבש וד"ר מאיר אורן, שימשו בתפקידם 21 שנה.