עו"ד רונן עדיני / צילום: תמר מצפי
5.9 מיליון שקל - זהו סכום שכר-הטרחה שיגרוף לכיסו משרדו של עו"ד רונן עדיני בזכות ייצוגו את התובע הייצוגי מיכאל ספרא בתביעה ייצוגית שהגיש נגד החברות הציבוריות לשעבר שהוא החזיק בהן מניות, "מאגרי בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה".
שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן, אישרה אתמול (א') הסכם פשרה בין הצדדים, שלפיו מאגרי בנייה ומ.ת.מ ישלמו 33 מיליון שקל לקבוצת בעלי המניות של החברות, כשמתוך הסכום הזה יקבל עדיני 5.9 מיליון שקל.
כן הוסכם כי ספרא עצמו יקבל 1.7 מיליון שקל כגמול על הגשת התביעה. עוד נקבע כי נאמן שימונה לצורך מימוש הפשרה יקבל שכר בסך 75 אלף שקל. השורה התחתונה היא שבעלי המניות יקבלו מהחברות כ-25 מיליון שקל.
הדיון והפשרה עסקו בשתי בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד חברת מ.ת.מ. וחברת-הבת שלה מאגרי בנייה, שתיהן חברות ציבוריות, שבעלי השליטה החזיקו כמעט 90% מהמניות בכל אחת מהן. על-מנת להימחק לגמרי מהמסחר בבורסה ולהפוך לחברות פרטיות, בעליהן הגישו הצעות רכש מלאות לרכישת כלל המניות שבידי הציבור. שתי הצעות הרכש נענו בחיוב על-ידי רוב בעלי המניות מהציבור, ובהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות, נרכשו בכפייה גם המניות של בעלי מניות שסירבו להצעות הרכש.
ספרא, בעל מניות מיעוט, הגיש - בהתאם לזכות השמורה לו בחוק - בקשה לאישור תביעות ייצוגיות ל"סעד הערכה" נגד החברות, בטענה כי המחיר ששולם בהצעות הרכש לא היה הוגן. פסק הדין עסק במימושה של זכות זו.
בבקשה לאישור ייצוגית נגד מ.ת.מ טען ספרא כי הצעת הרכש שהציעה החברה למניותיה בנובמבר 2010 הייתה בשווי לא הוגן, שאינו מגלם את שווי נכסיה הרבים. ספרא טען כי מחיר המניה בהצעת הרכש, שעמד על 60 שקל, לא רק שאינו משקף את השווי האמיתי שלה, אלא שהעיד על חוסר תום-הלב של החברה. זאת, לאחר שבהצעת הרכש הראשונה מינואר 2009 נדרש מחיר של 16.15 שקל למניה, למרות שלא חל שינוי במצבה הכלכלי של החברה.
בדרכה לאשר את הסכם הפשרה ציינה השופטת רונן כי בתביעות ייצוגיות שבהן יש סעד כספי נהוג לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר-הטרחה של עורך הדין המייצג, בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין רייכרט משנת 2012. "יישום ההלכה שנקבעה בפסק דין רייכרט עם נסיבות המקרה דנן מביא למסקנה כי יש לפסוק לזכות התובע ובא-כוחו גמול ושכר-טרחה ברף הגבוה", ציינה רונן.