ח”כ נורית קורן / צילום: איל יצהר
החוקים בישראל אוסרים על מעסיק להפלות מועמד לעבודה או עובד בהליכי הקבלה לעבודה ובמהלכה מחמת מאפיינים שונים. בין היתר אוסר החוק במפורש להפלות מועמד לעבודה על רקע מוצאו העדתי. מי שמפרשים את אותם חוקים ופוסקים אם אכן התקיימה אפליה אסורה בכל מקרה שנדון בפניהם, הם השופטים בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט. ואולם, נראה כי אפילו מועמדים לשפיטה עלולים לסבול מאפליה כזו במהלך תהליך המיון לתפקידי שיפוט.
ל"גלובס" נודע כי חברת הוועדה למינוי שופטים, ח"כ נורית קורן (הליכוד), פועלת בנמרצות בימים האחרונים כדי להדיח מתפקידו את אחד משני הפסיכולוגים שבוחנים את המועמדים לשיפוט. זאת, בטענה כי אותו פסיכולוג - נ' - מקדם לשיפוט מועמדים ממוצא אשכנזי ומנסה למנוע קידום של מועמדים ממוצא מזרחי.
"לא ייתכן שאדם שיש לו מגמה גזענית ושנקט בהתבטאויות גזעניות כלפי המועמדים לשפיטה, ישמש כפסיכולוג שמעביר לוועדה לבחירת שופטים חוות-דעת על המועמדים לשפיטה", אמרה היום (ב') ח"כ קורן ל"גלובס".
"מדד לא ענייני"
ובמה דברים אמורים? על כך ניתן ללמוד ממכתב ששלחה ח"כ קורן כבר בינואר 2016 לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ולשרת המשפטים, איילת שקד. כמה חודשים לאחר שנבחרה לנציגת הליכוד בוועדה לבחירת שופטים, פנתה ח"כ קורן אל השרה ואל הנשיאה, בבקשה לבדוק חשד להתבטאות מפלה ובלתי הולמת של הפסיכולוג נ' כלפי מועמד לשיפוט שעבר אצלו ראיון במסגרת קורס ההכנה לשופטים.
"ברצוני להביא לידיעתכן התנהלות שערורייתית, מעוררת תרעומת ופסולה, לה התוודעתי במהלך השתתפותי בישיבה של ועדת המשנה האחרונה, ולבקש את התערבותכן הדחופה", כתבה קורן לשרה ולנשיאה במכתב. "מהמידע שהגיע לרשותי עולה כי במהלך קורס להכשרת שופטים המתקיים במסגרת המכון להשתלמות שופטים, נשאל מועמד לשיפוט על-ידי הפסיכולוג באשר למוצאו העדתי. המועמד, על אף שהיה המום ונבוך מהשאלה, השיב כי אמו ממוצא אשכנזי, ואביו ממוצא ספרדי".
לדברי קורן, נראה כי תשובתו של המועמד, איש מקצוע מוערך, מאוד הטרידה את הפסיכולוג, "אחרת קשה לתת הסבר מניח את הדעת לשאלת הפולוו-אפ (שאלת ההמשך - ח'מ') הלא צפויה שהפנה אל המועמד - "האם אין לך משבר זהות?".
ח"כ קורן המשיכה וכתבה כי "מדובר בהתנהלות שערורייתית ופסולה, שאין להקל בה ראש או לנהוג כלפיה בסלחנות. יש לעקור אותה מן השורש. המחשבה על כוונה חשוכה אפשרית שהסתתרה מאחורי אותה שאלה פולשנית, לא חוקית ומפלה - היא מזעזעת".
יתרה מזאת, לדברי ח"כ קורן במכתבה, "המחשבה כי חוות-הדעת של אותו פסיכולוג, כזאת המייחסת משקל למוצאו של אדם ושיש בה כדי לקבוע מי ימונה לשופט בישראל ומי לא - היא מצמררת".
לדברי ח"כ קורן, המקרה הזה, לצד אירועים נוספים, מוכיח פעם נוספת את צורך בשינוי מידי יסודי ועמוק במבנה הגוף הקרוי "המכון להשתלמות שופטים".
"נכון להיום תהליך קבלת ההחלטות של המכון - להזכירכן מדובר בגוף ציבורי - הוא בבחינת 'קופסה שחורה', שתוכנה אינו מוכר או חשוף לאיש מלבדם (אנשי המכון - ח'מ'). מצב זה חייב להיפסק", כתבה ח"כ קורן לשרה ולנשיאה. "מהמקרה המתואר עולה חשד כי המדדים בהם נבחנים המועמדים אינם מקצועיים ולבטח שאינם ענייניים. לא ייתכן כי גוף ציבורי אינו חייב בדין וחשבון או בשקיפות כלפי חברי ועדת המשנה, עד כדי הטעייתם".
מלשכת שרת המשפטים, איילת שקד, נמסר בתגובה כי "הנושא יועלה בפני הוועדה לבחירת שופטים הקרובה".
טענות: אין שקיפות מספקת בקורס המיון לשופטים
מי שבוחר את השופטים החדשים בישראל היא הוועדה לבחירת שופטים, שמורכבת מנשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים, שרת המשפטים ושר נוסף, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושני נציגים מהכנסת. תהליך הבחירה של השופטים בישראל מוסדר בכללי השפיטה, והוא כולל בין היתר הגשת מועמדות לכהונה על-ידי המבקש להתמנות לשופט, הממלא שאלון ובו קורות-חייו וניסיונו. כמו כן, עליו לצרף שמות ממליצים.
בשנת 2009 חוללה הוועדה לבחירת שופטים שינוי מהותי בהליך מינוי השופטים בישראל, וקבעה כי המועמדים יעברו מבחני התאמה וקורס, וילוו בפסיכולוג שיבחן את התאמתם המנטלית לתפקיד. קורס המיון מועבר על-ידי 3 שופטים מכהנים (שניים מבית המשפט המחוזי ואחד מבית המשפט העליון, לעתים שופטים בדימוס), ולצדם שני פסיכולוגים תעסוקתיים (אחד מהם הוא אותו נ' שח"כ קורן הפנתה את הטענות נגדו), והוא כולל סימולציות משפטיות שונות וראיון עם פסיכולוג במשך 5 ימים.
נגד מתכונת הקורס עלו בעבר טענות על התנהלות חסרת שקיפות, על כך שהוא מתנהל באופן בלעדי על-ידי השופטים והפסיכולוגים שמגיעים להסכמות ביניהם וללא שותפות גופים משפטיים אחרים. עוד נטען כי הקורס נותן העדפה לעוזרים משפטיים של שופטים ולפרקליטים על חשבון עורכי הדין הפרטיים. בשל הביקורת על הוועדה ועל הקורס, הוחלט בדצמבר האחרון לצרף כמשקיפים לקורס נציגים של לשכת עורכי הדין.
בימים האחרונים ובעקבות המידע שהגיע לידי "גלובס" על תלונותיה של ח"כ קורן שוחחנו עם גורמים נוספים המעורים בקורס המיון לשופטים. אותם גורמים נמנעו מלהביע עמדה בנוגע לאותו פסיכולוג, שח"כ קורן טוענת שהוא מפלה לרעה מועמדים ממוצא מזרחי. עם זאת, הם ציינו בפני "גלובס" כי הם מסכימים עם טענותיה של קורן בנוגע לכך שלא קיימת שקיפות מספקת של בקורס ההכנה לשיפוט - חוסר שקיפות שבא לידי ביטוי לדבריהם גם בנוגע לעבודת שני הפסיכולוגים בוועדה.
"חוות-הדעת של הפסיכולוגים בקורס ההכנה הן מאוד משמעותיות, כי הן משפיעות על חברי הוועדה לבחירת שופטים וחורצות את גורלם המקצועי של המועמדים לשפיטה", אמר לנו גורם המקורב לעבודת הוועדה. "הבעיה היא שמה שהפסיכולוגים מעבירים לוועדה בנוגע למועמדים לשפיטה זה בסך-הכול ציון כללי שהם נותנים לכל מועמד שראיינו ובחנו בין 1 ל-10, כאשר 1 משמעותו שהמועמד אינו מתאים כלל לשפיטה ו-10 שהוא מאוד מתאים. זה שטחי ולא מעמיק, ובעצם לא נותן כלים מספיקים בידי הוועדה כדי להבין מה חושבים הפסיכולוגים התעסוקתיים על המועמדים".
"פסיכולוג תעסוקתי יכול לשאול מועמד על מוצאו"
החוק המרכזי הקובע את הכללים בדבר איסור אפליה בקבלה לעבודה ובמהלכה הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר על אפליה בין מועמדים לעבודה (וגם בין עובדים) מחמת מוצאם, מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם ועוד. כמו כן, החוק אוסר על אפליה שמקורה בהטרדה מינית או שמקורה במידע גנטי על העובד. משמעות הדברים היא שמעסיק אינו רשאי אף לשאול שאלות או לבקש מידע מהמועמד לעבודה שקשורים לאחד הנושאים שברשימה בהליך המיון לעבודה.
החוק קבע חריג לכלל, והוא שבקשת המידע האמור לא תיחשב אפליה אם היא מתחייבת מאופיו המיוחד או ממהותם של תפקיד או משרה. נטל ההוכחה שמדובר בחריג הוא על המעסיק. אם נמצא כי הייתה אפליה, בית הדין מוסמך לפסוק למועמד לעבודה פיצוי ללא הוכחת נזק לפי שיקול-דעתו.
עם זאת, לדברי עו"ד נחום פינברג, העומד בראש משרד עורכי הדין הגדול בארץ בתחום דיני העבודה, יש הבדל מהותי בין מעסיק ששואל מועמד לעבודה על מוצאו - לבין פסיכולוג תעסוקתי ששואל מועמד שאלה כזו במסגרת קורס מיון של מועמדים לתפקיד.
"למעסיק אסור לקחת בשום אופן בחשבון את המוצא של המועמד כשהוא מחליט האם לקבלו לעבודה, ואם הוא לוקח את המוצא בחשבון בהחלטה - אז זו אפליה אסורה, אבל בקורס הכנה הפסיכולוג התעסוקתי צריך להכיר את המועמד לעומק ועל סמך קריטריונים מקצועיים פסיכולוגיים", מסביר עו"ד פינברג. "הפסיכולוג יכול לשאול את המועמד את כל השאלות שבעולם כדי להכיר את האישיות שלו על כל גווניה ולקבל החלטה מושכלת אם הוא מתאים לתפקיד, על בסיס השיקולים והכלים המקצועיים של הפסיכולוג.
"ייתכן כי במקרים מסוימים גם נושא המוצא הוא רלוונטי במכלול השיקולים של הפסיכולוג. עם זאת, הפסיכולוג לא צריך להעביר את המידע באשר למוצא של המועמד לשפיטה לוועדה לבחירת שופטים, ובכל מקרה הוועדה לא צריכה להתחשב בו כאשר היא מחליטה מי מהמועמדים מתאים להיות שופט".