נקודת תצפית על תחנת הרכבת הגדולה / צילום: מירב מורן
מתכננים חופשה בפריז או בלונדון הקיץ? מזומנת לכם חוויה שאם לא תמהרו לבקר בה הפעם, לא בטוח שתהיה שם בביקורכם הבא.
האטרקציות העירוניות החדשות הן עבודות ההרחבה של תחנת הרכבת Les Halles שתהיה הגדולה באירופה (700 אלף נוסעים ביום) בלב פריז, ושיפוץ תחנת הרכבת הבינלאומית קינג קרוס-פנקרס במרכז לונדון. ממש כך: המנופים, מערבלי הבטון, עבודת הפועלים, הנחת המסילות והחפירות, קורים לנגד עיני עוברים ושבים בדרכם השגרתית, ומושכים סקרנים שהגיעו במיוחד.
גדרות המקיפות את שטח העבודות אינן אטומות כמקובל באתרי בנייה, ובנוסף הוקמו קונסטרוקציות שמשמשות כנקודות תצפית רשמיות (כמו בתמונה). שלטים גדולים מובילים אליהן והציבור מוזמן בכל שעה ביום ובלי תיאום מראש, לעלות במדרגות נוחות אל רמפה רחבת ידיים, להשקיף על האתר, לקרוא ולקבל הסברים על תוכניות הפיתוח והתקדמותן.
גם אצלנו עובדים בימים אלה על פרויקט תשתית גדול - הרכבת הקלה של גוש דן. אלא שבארץ תוואי הקו הנבנה מוקף חומות החוסמות כל אפשרות לראות מה קורה מאחוריהן. הלשונות הרעות מרננות שנת"ע, החברה המקימה את הרכבת הקלה, חוששת שיתגלה שלא קורה כלום. כלומר שלא עובדים, או שעובדים בקושי ואין התקדמות. זה הסבר קצת מרושע לחומות המסתירות, אבל לא יוצא מגדר האפשרי.
מעוררים התנגדות של הציבור
למצב השונה בלונדון ובפריז יש הסבר אחר: אתרי עבודות חשופים מחייבים את הקבלן לשמור על סדר וניקיון, להקפיד על בטיחות הפועלים, לעבוד בהתאם לחוק, לתקנים, ולהתחייבויותיו כלפי הגורם המזמין. כשאין צופים, יותר נוח לבצע חריגות. הרבה יותר קל להוריד פועל בלי קסדה לבור, כשאיש לא יכול להבחין ברשלנות. אפשר לזייף קצת בחומרים, להשאיר ברזלים חשופים שהתקן מחייב לכסות, לא לדייק במידות ולגנוב קצת בשטח ובלוח הזמנים, כשאיש לא רואה ולא יודע מה קורה מאחורי קירות אטומים.
העין הציבורית היא המפקח הטוב ביותר, ולכן עדיף שפעילות פיתוח תהיה גלויה ככל שניתן. עיניים צופיות תורמות לבטיחות, הרבה יותר ממחסומים ומגדרות. החשיפה דוחה פיתוי לעגל פינות.
ועוד דבר: עדיף שתושבים ירגישו שותפים למהלך פיתוח הפוגע בשגרה ומשבש את הרגליהם. חומה מסתירה גורמת לתחושה הפוכה בדיוק. היא מעוררת התנגדות משום שהיא כהכרזה "אזור מחוץ לתחום", וכך במקום לחבר את הציבור לנעשה, משדרים לו הדרה וניתוק.
מרכז מבקרים ריק ומבוזבז
במרכז המבקרים שהקימה נת"ע הושקע כסף רב, אך מוצגות בו הדמיות, ולכן לא פלא שהוא נטוש תמיד ומבוזבז. אנחנו ממש רוצים להאמין שנת"ע מתקדמת לפי לוח הזמנים שהתחייבה לו, שקבלניה מקפידים על כללי הבטיחות, ומצייתים לכל תקן בנייה קל ומחמיר. אך קצת מטרידה העובדה שחברה המנהלת פרויקט בהיקף של מיליארדים מכספי המסים, אינה מאפשרת לצפות בעבודתה ומחביאה את פעילותה מאחורי חומות והדמיות.
איזה סודות מוחבאים שם, אולי באמת יש לה מה להסתיר?