דן בודנר. בצמרת המשתכרים הישראלים בוול סטריט / צילום: איל יצהר
שנת הכספים 2015 לא הייתה מוצלחת במיוחד לבעלי המניות בחברת הטכנולוגיה ורינט, אך המנכ"ל הוותיק דן בודנר המשיך גם בשנה זו ליהנות מתגמולים מכובדים, בעיקר מבוססי-הון. ורינט , ספקית מערכות ושירותים בתחום המודיעין העסקי והביטחוני, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 2 מיליארד דולר. בשנת הכספים הקודמת (שהסתיימה בסוף ינואר האחרון), משקיעי ורינט איבדו כ-31%, והמניה המשיכה להידרדר גם לאחר מכן, כך שכיום היא נסחרת בפחות ממחצית מהמחיר בו נסחרה בשיאה, לפני פחות משנה (32.4 דולר לעומת כ-66.4 דולר).
בשבוע שעבר פרסמה ורינט את הזימון לאסיפה השנתית של בעלי המניות שלה, שתתקיים ב-23 ביוני, ובמסגרת הזימון פרסמה כמקובל את שכר הבכירים בה. בשנה החולפת הסתכמה עלות שכרו של המנכ"ל בודנר בכ-10.2 מיליון דולר, עלייה של 5.3% בהשוואה לשנת הכספים שלפניה - סכום שמציב אותו גם השנה בצמרת שיאני השכר של החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, אחרי גיל שויד מצ'ק פוינט (שעלות שכרו הייתה 35.7 מיליון דולר, רובה ככולה בתגמול הוני).
בדומה לכל השנים האחרונות, עיקר התגמול לבודנר הוא תגמול הוני, והוא הסתכם ב-8.7 מיליון דולר. מדובר על השווי ההוגן המוערך של האופציות שהוענקו לו בשנת הכספים, בהתאם לכללי החשבונאות. לשם השוואה, שנה קודם לכן עמד התגמול ההוני של בונדר על כ-8 מיליון דולר. בסך הכל (לא רק תגמול הוני) התגמול של בודנר ב-5 השנים האחרונות הצטבר לכ-40 מיליון דולר.
מצנח זהב ב-15 מיליון דולר
גם בשכר הבסיס של בודנר נרשמה עלייה בשנה החולפת, והוא הסתכם ב-740 אלף דולר, לעומת כ-723 אלף דולר שנה קודם לכן. בנוסף קיבל בודנר בונוס בסך כ-675 אלף דולר על בסיס עמידה ביעדים שנקבעו לו, ובסעיף זה נרשמה ירידה של 17.3% בהשוואה לבונוס שקיבל שנה קודם לכן.
כמו כן, בודנר זכאי גם ל"מצנח זהב" במקרה של שינוי שליטה בחברה שבעקבותיה יעזוב את תפקידו. בהנחה ששינוי כזה היה מתרחש בסוף שנת הכספים (סוף ינואר האחרון), בודנר היה זכאי לתגמולים של 14.9 מיליון דולר, הכוללים שכר עתידי, בונוסים והטבות נוספות, אך בעיקר הבשלה מוקדמת של האופציות שבהן הוא מחזיק (כ-10 מיליון דולר).
תגמול נדיב לבכירים נוספים
בכירים אחרים בחברה קיבלו גם הם תגמולים נדיבים, אם כי רחוקים מהסכומים של בודנר. כך למשל עלות שכרו של סמנכ"ל הכספים, דאגלס רובינסון, הייתה 2.4 מיליון דולר, עלייה של 3.8% לעומת השנה הקודמת ורובה (72.1%) תגמול הוני. עלות שכרו של אלן מוריה, נשיא חטיבה בחברה, הייתה כ-2.7 מיליון דולר, עלייה של 4%, ו-74.7% ממנה הוני; היועץ המשפטי, פיטר פאנטה, קיבל עלות שכר בסך כ-2.1 מיליון דולר, עלייה של 5.5%, ו-72.9% ממנה הוני. "מצנחי הזהב" של רובינסון, מוריה ופאנטה במקרה של שינוי שליטה בחברה הם בסך של 2.9-3.7 מיליון דולר, נכון לסוף ינואר.
עוד בכיר שמופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה בחברה, הוא מאיר שפרלינג, שפרש במהלך השנה שעברה מתפקיד מנהל האסטרטגיה של ורינט, אחרי כהונה במספר תפקידים בכירים בחברה. בשנה החולפת הסתכמה עלות שכרו של שפרלינג ב-2.8 מיליון דולר, מתוכם כ-1.5 מיליון דולר תגמולים שקשורים לפרישתו מהחברה. לפי ההסכם בין ורינט לשפרלינג כפי שדיווחה החברה עם פרישתו, הוא ימשיך לייעץ לחברה במשך שנה תמורת שכר חודשי של 25 אלף שקל פלוס מע"מ עבור יום עבודה אחד בשבוע, ועוד 6,000 שקל עבור כל יום עבודה נוסף באותו שבוע.
ורינט מאכזבת את שוק ההון באופן קבוע ברבעונים האחרונים. בשנת הכספים האחרונה הכנסותיה הסתכמו ב-1.13 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי ביחס לשנה שלפניה. גם השנה ההכנסות יישארו בהיקף דומה, לפי תחזית החברה. הרווח הנקי השנתי Non-GAAP עמד על 191 מיליון דולר, שהם 3.04 דולר למניה, נמוך מתחזיות החברה, וגם הוא צפוי להישאר בטווח דומה בשנה הנוכחית.
השנה החלשה פיננסית הובילה גם לפיטורי עובדים בחברה. לפי דיווח של ורינט מלפני כחודש וחצי, בסוף השנה מספר העובדים אמנם עלה מ-4,800 ל-5,000, אך בישראל ובארה"ב מספרם התכווץ. בישראל פוטרו בשנה החולפת כ-200 עובדים ובסוף השנה החברה העסיקה בארץ 1,050 עובדים (כ-21% מכלל עובדיה). בארה"ב פוטר מספר דומה של עובדים וכיום מועסקים שם כ-1,900 איש, בעוד שבאירופה ובאסיה-פסיפיק מספר המועסקים עלה.
