תוכנית Hybrid / צילום: איל יצהר
עמותת בוגרי 8200 פתחה בתחילת החודש מאיץ סטארט-אפים (אקסלרטור) שמיועד ליזמים במגזר הערבי. החיבור בין יחידת המודיעין הגדולה של צה"ל לבין ערביי ישראל נראה אולי מוזר, אולם היזמים שהצטרפו בראשית החודש לתוכנית Hybrid חושבים שמדובר דווקא בצעד מתבקש.
איתן סלע, שחבר בעמותת בוגרי 8200 ופאדי סוידאן, שמנהל את החממה העסקית ליזמות בנצרת (אותה הקים לפני כארבע שנים), מנהלים היום יחד את התוכנית. "בנינו תוכנית שהמטרה שלה היא לשבור את המונופול", מסביר סלע, "לבחור יזמים שהם מצוינים, אבל לאו דווקא נראים כמו יזם ההיי-טק הקלאסי שכולם מכירים. זה לא קורה בגלל גזענות. זה פשוט עניין של הרגל לעבוד עם מה ומי שאנחנו מכירים".
סלע פגש את סוידאן, לאחר ששניהם הבינו שהם מחפשים את אותו הדבר. העמותה שאפה להתרחב בפעילות החברתית, וסוידאן הבין שהמגזר הערבי זקוק לתמריץ נוסף כדי להשתלב בענף. "מאז שהקמנו את החממה אני מחפש כל הזמן שותפים כדי להקים אקו-סיסטם - לא רק סטארט-אפיסטים, גם אנג'לים, משקיעים וקרנות הון סיכון. בשנת 2013 הקמנו אקסלרטור ראשון בנצרת, ובין המצטרפים היתה קבוצת האנג'לים של אפטרדוקס. אירית ישראלי כהנא חיברה ביני לבין העמותה מתוך הבנה שיש צורך במשהו שיחבר את היזמים למרכז. זה לקח קצת זמן, מאחר שאנחנו במימון ותמיכה ממשלתית, במקביל איתן התחיל לעבוד מתחת לרדאר כדי ללמוד את הנושא. עכשיו יצאנו לדרך".
בתוכנית הנוכחית משתתפים תשעה סטארט-אפים בשלבים מתקדמים יחסית. "אנחנו רוצים להציג תוצאות מהירות לחברה הערבית", מסביר סוידאן, "הרי אנחנו עושים משהו שהוא לא רק כלכלי, אלא גם חברתי - אנחנו שואפים לשנות בעיות יסוד ולעשות בוסט גדול. אנחנו רוצים למשל להכניס לתעשייה גם יותר אנג'לים מהמגזר. שהמשקיעים הערבים לא יסתפקו רק בהשקעות נדל"ן", הוא אומר.
עבור הדרכות, מפגשים, יעוץ ליווי וסדנאות מקצועיות בחברות היי-טק, במהלך כחמישה חודשים, שילמו הצוותים שנבחרו דמי רצינות סמליים בסך כ-500 שקל. הצוותים, שרובם ככולם מתגוררים בצפון הארץ, הבטיחו שנציג אחד יגיע בכל יום לאקסלרטור.
הסטארט-אפים באקסלרטור עוסקים בנושאים שאינם "Nice To Have", בצוותים חבר גם סטארט-אפיסט יהודי אחד. ניצן וינשטיין שהצטרף אל חברו פיראס קמוע. השניים, שהכירו בעבודה, הקימו את הסטארט-אפ CleverPark המציע פתרון למצוקת החנייה באמצעות אפליקציה. היום כל מרצם מוקדש למיזם וברור להם שהצורך בו קיים בעיקר במרכז הארץ.
ראג'י יעקוב, שותף ומנכ"ל הסטארט-אפ מלאי-פלוס מגיע מאעבלין. הוא ושותפתו הקימו פתרון לספירת המלאי בעסקים קטנים וגדולים. "אני מכיר את ההתמודדות הזו כי למשפחה שלי יש מכולת. היום יש פתרון בתשלום של מסופונים. הפתרון שלנו משפר ומוזיל את השיטה הקיימת".
אנואר סעב, מנכ"ל Licompass, דרוזי המתגורר באבו סנאן, בין המבוגרים בצוות (בן 48) וגם הסטארט-אפ שלו כבר עבר כמה שלבי פיילוט ברשויות מקומיות. הרעיון: מענה כולל למצבי חירום. סעב, יש לציין הוא אלוף משנה במיל' שבתפקידו האחרון שירת בפיקוד העורף. זוהר בוטו, מנצרת הקים את NFTMA - פלטפורמה המיועדת לקבלני תשתית ומסייעת להם לייעל את תוכנית העבודה.
- כולם מגיעים מהצפון. לא נכון יותר היה לקיים את האקסלרטור שם?
סלע: "יש פה יזמים מעולים שגרים רחוק מהמרכז. אבל בתעשייה שלנו, המונעת מנטוורקינג, רוב הפעילות מתרחשת בכוונה תחילה במרכז - תל אביב רבתי - כדי שכל מי שאנחנו מכירים אם הוא מאבו סנאן, נצרת או ירכא, יוכל להכיר בפנים כמה שיותר אנשים שאיתם כדאי לו ולה לעבוד. יש באקסלרטור גם צוותים שיש להם כבר לקוחות. קפיצה משמעותית עבורם תהיה רק כשייחשפו לעוד אנשים".
באמצעות השותפים לתוכנית Hybrid הרשות לפיתוח כלכלי של המגזרים, בנק הפועלים, EMC ישראל, משרד שיבולת ושות', גליל סופטוור, ומעבדות SAP, שואפים סלע וסוידאן להשיג מטרה כפולה. סלע: "השוק בישראל כבר מוצף באקסלרטורים, אבל מה שחשוב לנו זה הנטוורקינג. הגישה שלנו מאוד פרקטית - להפגיש אותם עם אנשי מקצוע שגם ייתנו גישה לרשת הקשרים שלהם. זה חשוב למי שמגיע לאקסלרטור אחרי שעתיים נסיעה לתל אביב. אנחנו פונים למגזר הערבי, אבל גם לתעשייה. אנחנו, כ-8200, רוצים לשדר החוצה מסר ברור".
ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות במרכזי המצוינות הגלובליים של EMC ומנהלת מרכז המצוינות בישראל, בו התקיימה סדנת הפתיחה, מסבירה כי בפעילות "יש הזדמנות לייצר אנשים בכירים במערך, כאלה שמבינים מה זו מוכנות ויכולת להביא דברים לכלל ביצוע. אנחנו לא רוצים להשאיר אנשים מוכשרים בצד. לא מסיבות אלטרואיסטיות אלא לחלוטין כלכליות".
לדבריה של ברי זו גם הגישה של EMC כחברה. "8200 נחשבת יחידה שהיא גם סודית, והחיבור שלה לקהילה ערבית נראה לכאורה בעייתי, אבל מצד שני יש לה יכולות טכנולוגיות ונוכחות חזקה בתעשייה. אם לוקחים כוח אדם מצוין, אם מגשרים בין תרבותיות ונותנים ליותר אנשים הזדמנות לבוא לידי ביטוי - יש לכך השפעה על התל"ג על הפריון ועל החברה. זה קורה אם מגשרים בין תרבותיות ונותנים ליותר אנשים הזדמנות לבוא לידי ביטוי. זו גישה שאנחנו אימצנו ב-EMC".