תאונה בכביש / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חוק חוזה ביטוח קובע מפורשות כי על המבוטח, לאחר שקרה מקרה ביטוח, לסייע למבטח בבירור החבות של חברת הביטוח. חובה זו כוללת בעיקר הודעה על קרות מקרה הביטוח מיד כאשר הדבר הובא לידיעתו של המבוטח ושיתוף-פעולה עם גורמי חברת הביטוח בבירור נסיבות המקרה.
בבתי המשפט נדונו מקרים רבים שבהם חברות הביטוח ניסו להתנער מאחריות, בטענה כי המבוטח אינו משתף עמן פעולה ואינו מסייע בבירור החבות לפי החוק. בתי המשפט התייחסו ברצינות למקרים אלה ובדקו האם אכן טענותיהן של המבטחות מבוססות. נדגים כמה מקרים.
באחד הימים אירעה תאונה שבה גרם כלי רכב שבו נהג א' נזק לרכב אחר, אשר בו נהג ב'. לאחר שחברת הביטוח של ב' שילמה לו את סך הנזקים שאירעו לו מתוקף הפוליסה שהייתה ברשותו, פנתה בתביעת שיבוב אל א' אשר נהג ברכב המזיק, וזאת על-מנת שיישא באחריות וישלם לה את הסכום ששילמה ל-ב'. הואיל ו-א' לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ניתן פסק דין בהיעדרו, ובית המשפט קבע כי הוא האחראי לקרות התאונה שהתרחשה, ולכן מחויב בהוצאותיה של חברת הביטוח של ב'.
בעקבות כך נפתחו נגד א' הליכי הוצאה לפועל, ולכן שילם א' במסגרת ההליכים רק חלק יחסי מסך החוב שנפסק לו. חברת הביטוח של ב' טענה כי מאחר ו-א' אינו מסוגל לשלם את יתרת החוב, על חברת הביטוח שביטחה את רכבו של א' לשפותה ולשאת ביתרת הנזקים שנגרמו. בתגובה לכך טענה מבטחת רכבו של א', כי א' לא התייצב לדיון שנקבע וכי לא ניתן היה להשיגו גם כאשר שלחה חוקרים מטעמה לחפשו. לדבריה, מאחר ו-א' אינו משתף פעולה עמה, היא מנועה מלברר את החבות הביטוחית בתאונה שאירעה - ולכן יש לדחות את התביעה נגדה. לדבריה, על א' החובה לשלם לחברת הביטוח של ב' בעבור נזקיה באמצעות הליכי ההוצאה לפועל.
בית המשפט ציין כי לפי סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א-1981 ("החוק") מתקיימת יריבות ישירה בין הניזוק בתאונה למבטח בביטוח אחריות, כאשר נפגע צד שלישי. לכן, קיימת למבטחת רכבו של א' חובה לשלם ישירות ל-ב', כאשר נקבעה אחריותו של א' לקרות התאונה. נוסף על כך, לפי סעיפים 22-24 בחוק, גם אם המבוטח הכשיל את חברת הביטוח והפריע לבירור החבות (ולו היה משתף פעולה ומסייע לחברת הביטוח שלו, היה מקטין את החבות שלה), עדיין חבה חברת הביטוח סכום מופחת בעקבות נסיבות כאלה, אך לא תהיה פטורה מתשלום. המסקנה - במקרים שבהם המבוטח לא שיתף פעולה עם חברת הביטוח אין היא פטורה לחלוטין מתשלום, אלא חייבת בפיצויים מופחתים.
התברר כי מבטחת רכבו של א' לא נקטה בכל האמצעים שעמדו לרשותה, אשר היו מאפשרים לה לקבוע את חבותה הביטוחית, ולא פנתה לבית המשפט לשם הוצאת "צו הבאה" ל-א' לאחר שפניותיה אליו לא צלחו. צו זה היה מחייב את א' להגיע באמצעות שוטרים לבית המשפט, וניתן היה לשמוע את עדותו.
בית המשפט הדגיש כי אם היה מקבל את טענותיה של חברת הביטוח של א', הדבר היה מוביל למצב שבו ניזוק בתאונה ימצא עצמו ללא כיסוי ביטוחי מהסיבה שהנהג הפוגע לא משתף פעולה עם חברת הביטוח שלו, מצב אשר השכל הישר לא מאפשר לקבל.
התנהלות חריגה
במקרה אחר פגעה משאית ברכבו הפרטי של ג', בעקבות בלימתו של ג' עקב עומס תנועה בכביש ועקב אי-שמירת מרחק עצירה מספיק של המשאית מרכבו. בעקבות כך הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את המשאית. זו טענה שדין התביעה להידחות נגדה על הסף בהיעדר יריבות, משום שנהג המשאית, שהינו מבוטחה, לא הודיע לה על אירוע התאונה ולא הציג רישיון נהיגה בר-תוקף, כפי שהיה מחובתו לעשות על-פי תנאי הפוליסה ועל-פי הוראות חוק חוזה ביטוח - וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות מצדה. האם מבטחת פטורה מחבות ביטוחית כלפי צד שלישי במקרה שבו המבוטח שלה לא שיתף עמה פעולה לבירור החבות?
בית המשפט קבע כי נהג המשאית אחראי בלעדית לקרות התאונה בהתאם למסמך משטרתי שהציגה חברת הביטוח של ג'. חברת הביטוח של המשאית לא סתרה ראיה זו. כמו כן, ג' והנוסע ששהה עמו ברכב במועד התאונה העידו כי ראו במו עיניהם משאית פוגעת במכוניתם מאחור, כאשר לפגיעה קדמה חריקת בלמים מכיוונה של המשאית, אשר לוותה ברעש שגרם לשניהם להסתכל אחורנית ולראות את המשאית מתקרבת אליהם.
בית המשפט ציין כי אין בחוסר שיתוף-פעולה מצדו של נהג המשאית כדי לפטור את המבטחת מחבותה. נקבע כי חברת הביטוח שביטחה את המשאית לא הוכיחה ואף לא טענה שפעלה בהתאם לדרוש, ושנגרם לה נזק כלשהוא בשל אי-שיתוף-הפעולה. בית המשפט הדגיש כי הואיל והיה קושי באיתור כתובת מגורי נהג המשאית, מחובתה של חברת הביטוח היה לנסות לאתר את המבוטח גם במקום עבודתו. בידיה היו מצויים מסמכי תיק המשטרה ומסמכים רפואיים על אודות פגיעת הגוף של השניים בתאונה. מסמכים אלה היו צריכים ללמד את חברת הביטוח על כך שהתאונה ונסיבותיה היו אמיתיות. בית המשפט קבע לאור זאת, כי חברת הביטוח שביטחה את המשאית מנועה מלהתנער ממתן כיסוי ביטוחי ועליה לשלם למבטחת רכבו של ג' פיצוי בסך מלוא תגמולי הביטוח.
במקרה אחר הגישו בני זוג תביעת פיצויים כנגד עורכי דין בגין נזקים, אשר נגרמו להם לטענתם כתוצאה מהתנהלותם הרשלנית של עורכי הדין. התביעה הוגשה, בין היתר, גם כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את אחד מעורכי הדין בביטוח אחריות מקצועית. חברת הביטוח טענה להגנתה, כי עורך הדין לא שיתף עמה פעולה ולא מסר לה הודעה על מקרה הביטוח במועד, כך שהדבר נודע לה רק עם הגשת התביעה. לכן טענה, כי מאחר ולא מילא חובתו, היא פטורה מכל חבות בגין התביעה. בית המשפט דחה את התביעה שהוגשה כנגד חברת הביטוח וקיבל את טענתה שלפיה היא פטורה מכל חבות בגין התביעה. נפסק כי ההתנהלות החריגה של עורך הדין, באי-שיתוף-הפעולה עם המבטחת שלו, פגעה בהגנת חברת הביטוח במשפט שהתנהל נגדה. התברר כי ההודעה לחברת הביטוח על מקרה הביטוח מולאה על-ידי עורך הדין רק לאחר הגשת כתב התביעה נגדו. לכן קבע בית המשפט כי די במילוי ההודעה במועד מאוחר זה, בכדי להוות אי-הודעה על מקרה הביטוח. הכלל הוא, שעם כניסתה לתוקף של פוליסת ביטוח לטובת ניזוק צד שלישי אין זכויותיו של הניזוק כלפי המבטח כפופות למערכת היחסים שבין המבטח למבוטח.
בית המשפט הדגיש כי לא בכל מקרה יש לפטור חברת ביטוח ממחויבותה כלפי צד שלישי בהיעדר שיתוף-פעולה מצד המבוטח, ולכן יש לבחון בזהירות כל מקרה לנסיבותיו. במקרה זה, ההתנהלות החריגה של עורך הדין פגעה בהגנת חברת הביטוח, ובני הזוג עצמם לא ייפגעו מההחלטה מאחר והם יכולים לממש את פסק הדין כנגד עורכי הדין עצמם - ללא צורך בחיוב חברת הביטוח.
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.