הלוואות בתנאים נוחים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כבר זמן רב מדובר על כך שאין תחרות אמיתית במערכת הפיננסית הצרכנית בישראל. מעבר לעוצמה הפיננסית הגדולה של הבנקים, השליטה של השחקנים הגדולים בשוק האשראי הצרכני הביאו את הרגולטורים השונים בארץ לקדם פתרונות שיאפשרו לשחרר את הפקק הזה ולהכניס תחרות לשוק שסובל מהיעדרו כבר עשרות שנים ואת המחיר רק הציבור משלם.
טריא (Tarya) היא פלטפורמת הלוואות אונליין שהעניקה עד היום הלוואות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ומציגה קצב צמיחה מהיר. בטריא מתגאים בשיעור חדלות פירעון נמוך במיוחד של פחות מ-0.6%, כאשר גם כשהלוואה לא מוחזרת הסיכון מתחלק בין אלפי מלווים והפגיעה בחוסכים כמעט ולא מורגשת. נדב מנסדורף, סמנכ"ל האסטרטגיה של טריא ושותף בחברה מסביר בראיון ל"גלובס" איך היא מצליחה להעניק הלוואות בריבית נמוכה יחסית ועל העתיד, לדעתו, של המערכת הפיננסית.
- במצב הנוכחי בשוק הפיננסי - האם תתכנן תחרות אמיתית?
"אין ספק ששליטה של שני גופים בכ-80% משוק האשראי הקמעונאי מסוכנת ליציבות המשק. למרבה האבסורד, אין כיום תחרות אמיתית לבנקים. חברות האשראי בבעלות המערכת הבנקאית אינן מהוות אלטרנטיבה ראויה לבנקים".
- איזה פתרונות פיננסיים מוצעים כיום מלבד הבנקים?
"מלבד הבנקים וחברות האשראי, עד שאלו יופרדו בעקבות יישום מסקנות ועדת שטרום, חברות האשראי החוץ-בנקאי הן האלטרנטיבה הפיננסית היחידה העומדת לרשות הלקוח הפרטי. מכיוון שהידע על הלקוחות נמצא אצל הבנקים, חברות האשראי החוץ בנקאי אכן מייצרות אלטרנטיבה אך זו יקרה פעמים רבות בעשרות אחוזים אל מול הבנקים".
כאמור, על מנת לצמצם את הפער בעולם הפיננסי נולדו בשנים האחרונות פלטפורמות עמית לעמית. "פלטפורמות העמית לעמית נולדו לפני כעשור באנגליה וכשנה לאחר מכן בארה"ב כשמספר יזמים זיהו את הכשל הבסיסי של השוק הפיננסי במסגרתו הציבור משלם הרבה, הן כמלווים והן כלווים, כדי שהבנקים ירוויחו. היזמים האלו הבינו שהיכולות הטכנולוגיות מאפשרות לדלג על המתווכים האגרסיביים ולייצר אלטרנטיבה שתהיה בפעם הראשונה לטובת הצרכנים. לטובת הציבור", מסביר מנסדורף.
- מה מבדיל את טכנולוגיות עמית לעמית על פני הבנקים?
"למעשה טכנולוגיות העמית פועלות על אותו עיקרון של פיזור סיכונים וניהולם תוך סינון ודירוג רמת הסיכון של מבקשי ההלוואה. הדבר המשמעותי ביותר הוא שהבנקים לצד היותם גופים החזקים במשק, הם כיום גופים כבדים, מסורבלים, עתירי כוח אדם שבצורה שיטתית מתעלמים מהשינויים הציבוריים, הפוליטיים אך מעל הכול מהשינויים התרבותיים".
"לב השינויים נעוץ במהפכה שיצרו חברות הענק שעומדות תחת ההגדרה החדשה - הכלכלה השיתופית. רוב חברות העמית לעמית בעולם, מלבד הגדולות והשולטות בתחום, מבוססות על אותם העקרונות של החיתום הבנקאי אך עם היעילות של חברות היי טק רזות. רק בשנתיים האחרונות ניתן לראות גידול בכניסת שחקנים טכנולוגיים טהורים שמייצרים פעם נוספת שינוי משמעותי בשוק, בדרך התנהלותו ובאפשרויות שהוא פותח בפני צרכנים מסביב לעולם".
"כניסה של טכנולוגיות חדשות פותחת אפשרות לחשיבה מחוץ לקופסא בכל הקשור לאופן דירוג סיכון הלווים והתאמה לדפוסי התנהגות פיננסית וצרכנית של שכבות שלמות באוכלוסייה. לדוגמא, בנקים בכל העולם מתקשים להעריך את סיכוני האשראי של דור ה-Y. ברור שלא ניתן לבחון אוכלוסיות בעלי הרגלים שונים מהותית על פי אותן אמות המידה שהעריכו סיכוני אשראי בשנות ה-70. כניסת טכנולוגיות כלכלה שיתופית לתחום האשראי מאפשרת צמיחה של בנקאות חדשה הרבה מעבר ל-P2P המוכר והטוב".
- שוק ההלוואות החברתיות מתפתח בקצב מסחרר ובמאות אחוזים מידי שנה - מה לדעתך הסיבה לכך? והאם יש הצדקה לכולם?
"יש להבדיל בין הצמיחה הגדולה של השוק הזה לבין הגידול במספר הפלטפורמות שנפתחות. הצמיחה הגדולה של השוק התרחשה לאחר המשבר הגדול של 2008 כשעשרות בנקים קרסו ואף שחקן P2P משמעותי לא נפל. הדבר הבהיר שני דברים לשוק הפיננסי העולמי. מצד אחד, הצורך קיים והמספרים עליהם מדברים רק מוכיח כי השוק חיפש פתרונות יצירתיים שייצר תחרות לדינוזאורים הפיננסיים. מצד שני, ה-P2P הוא רק שלב באבולוציה של המערכת הפיננסית".
- מדברים על הפן החברתי בהלוואות P2P , במה זה שונה מבקשת הלוואה מבנק?
"הדור החדש של ההלוואות החברתיות למעשה מייצר תהליך שמאפשר לבחון ולשקף את רמת הסיכון של כל מבקש ההלוואה באמצעות מגוון פרמטרים שמשקללים גם את התהליכים הבנקאים המסורתיים אך גם ובעיקר את ניתוח המאפיינים הסוציו גרפיים של מבקש ההלוואה ובכך לייצר מערכת שהיא יותר נגישה ויותר הגונה לאוכלוסיות שבאופן רגיל היו מודרות או מופלות בצורה אינהרנטית על ידי המערכת הבנקאית".