ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
אפשר לקרוא לזה שיפוץ כלי מתגנב. בלי שום תרועות והכרזות כמו אלה שליוו את התוכנית הסעודית לעידן הכלכלי שאחרי הנפט, כלכלת רוסיה עוברת את השיפוץ הגדול ביותר שלה תחת הנשיא ולדימיר פוטין. קריסת מחירי הנפט חשפה כמה ניצולים בלי צפויים ואפילו תעשיות שמצאו דרך לשגשג כאשר הכלכלה הרחבה סבלה.
"מנועי צמיחה חדשים כבר הופיעו בכלכלה - חקלאות, כימיקלים, תעשיית המזון, תיירות פנים", אמר סגן שר האוצר מקסים אורשקין בראיון. "הם עדיין לא מפצים על הירידה במגזרים שאינם סחירים, שהייתה חד פעמית ומבנית".
כלכלת הגאות והשפל המפורסמת של רוסיה כבר מראה סימני שיפור. הנסיגה ברבעון הראשון של השנה הייתה נמוכה מכל התחזיות בסקר בלומברג פרט לתחזית אחת. המיתון הממושך ביותר ברוסיה ב-20 השנים האחרונות עשוי להסתיים כבר ברבעון הבא. הירידה בתמ"ג ברבעון הראשון, 1.2%, בהשוואה שנתית, הייתה הנמוכה ביותר מאז תחילת המיתון בתחילת 2015.
חלק גדול מהמיתון היה מתוצרת עצמית, כולל ההחלטה בסוף 2014 לעבור לשער חליפין נייד לרובל, אך הרבה ממנו נבע מההתגוששות המתמשכת עם המערב על אוקראינה ומקריסת שוק האנרגיה. תעשיות מוצרי הצריכה שנהנו מביקוש משקי בית בסך 2.1 טריליון דולר במשך יותר מעשור בזכות מגזר האנרגיה, החלו לסבול.
השינוי במצבן הגיע עם ההחלטה לשחרר את הפיקוח על המטבע מוקדם יותר מהצפוי כדי להגן על יתרות המט"ח כאשר מחירי הנפט צנחו. הרובל צבר הפסדים מול הדולר, שהגיעו ל-44% ב-2014 ול-20% ב-2015 לפני שהוא התאושש במקצת השנה עם עלייה של 11%.
"יש סימנים קטנים לשינויים מבניים בכלכלה, על רקע הפיחות של יותר מ-50% ברובל, שהעניק יתרון תחרותי", אמר ניקולאי קונדרשוב, אנליסט בכיר במרכז הפיתוח של בית הספר הגבוה לכלכלה במוסקבה. "אבל כדי לשנות את מבנה הכלכלה, יתרונות מחיר לבדם לא מספיקים".
האינפלציה אמנם עלתה עם קריסת הרובל, ופגעה בביקוש הצרכני שכבר ירד בגלל ירידה במשכורות, אבל השפעת שער החליפין על מדדי המחירים פחתה השנה ל-0.2% מהאינפלציה השנתית, לעומת 4.5% בשנה שעברה, לפי תחשיבי מורגן סטנלי.
עם התייצבות מחירי הנפט, האינפלציה הנוכחית היא 7.3% בחודשיים האחרונים, ירידה משיא של 13 שנים, 16.9%, במארס 2015. הבנק המרכזי קרוב להשיג את היעד של 4% בשנת 2017.
כדי למדוד את הפעילות במשק, צריך להסתכל על תעשיות כמו חקלאות, שחלקה בתמ"ג בשנה שעברה עלה ל-4.4%, שיא מאז 2003. הצלחת החקלאים - שנבעה גם מחולשת הרובל ומהעיצומים הנגדיים של מוסקבה על יבוא חקלאי מהמערב - הייתה אחת הסיבות לכך שהנסיגה הכלכלית ב-2015 הסתכמה ב-3.7%, פחות ממחצית הנסיגה שנרשמה במיתון הקודם ב-2009.
משבר הנפט הבליט בשנה שעברה גם תעשיות כמו טכנולוגיית מידע, שהתוצר שלה זינק ב-28%, תרופות שעלו ב-8.8% וכימיקלים שעלו ב-4.4%. לשנה הנוכחית עדיין אין פירוט תוצר מגזרי.
עם כל סימני השיפור במגזרים האחרים, הנפט והגז נשארו עורק החיים של הכלכלה. כל שיפור יהיה קצר טווח ללא שיפוץ כללי רחב יותר, שישחרר השקעות.
"היו תעשיות שהרוויחו מהפיחות, אבל זהו רווח חד-פעמי", אמר אבסי גורביץ, מנהל "קבוצת המומחיות הכלכלית" במוסקבה. "יש שינויים, אבל התהליך של שיפוץ כללי עדיין לא התחיל. מה שנחוץ זה השקעות, רפורמות, אמון של משקיעים".
התקבולים ממגזר האנרגיה מהווים כשליש מההכנסות בתקציב, לעומת 23% בשנים 1996-1999 וממוצע של 50% בשנים 2011-2014, לפי מורגן סטנלי. בשנה שעברה היווה מגזר האנרגיה כרבע מהתמ"ג הרוסי, יותר מפי חמישה מחלקו של המגזר החקלאי בתוצר.
המכשול הגדול ביותר אולי הוא האקלים העסקי. זהו אמנם תחום מושמץ מסורתי, אבל גם כאן יש התקדמות. במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, רוסיה טיפסה מהמקום ה-61 בשנת 2013 למקום ה-51 בשנה שעברה.
המרשם של נגידת הבנק המרכזי אלווירה נביולינה להחייאת כלכלת רוסיה כולל מדיניות מקרו-כלכלית "אחראית", שינויים מבניים ופיתוח שוקי הון. גם סגנה, דמיטרי טולין, אומר שללא רפורמות, הכלכלה נדונה לקיפאון.
"הגורם העיקרי לצמיחה בת-קיימא הוא גידול בהשקעות", אמר טולין. "אנחנו עדיין לא יכולים לערוב ליציבות שער החליפין כעת בגלל מבנה הכלכלה שלנו, שתלויה יותר מדי ביצוא חומרי גלם".
