כחלון / צילום: יונתן בלום
העברת תקציב דו-שנתי לשנים 2017-18 כפי שיוזם ראש הממשלה, תחייב את הממשלה לשנות באופן קבוע את חוק יסוד משק המדינה, ולא ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות הוראת שעה כפי שנעשה בעבר, כך אמר היום היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל יינון בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא התקציב הדו-שנתי.
ינון ציין כי עדיין לא ברור האם כוונת הממשלה לחוקק את התקציב הדו-שנתי כהוראת שעה המוגבלת בזמן או כתיקון קבוע, אך אמר כי ספק אם ניתן יהיה להצדיק את המעבר לתקציב דו-שנתי באמצעות הוראת שעה משום שלא קיימות הנסיבות שאפשרו להצדיק זאת בעבר. עם זאת הוסיף יינון כי "לא ניתן לומר כי למעבר לתקציב דו-שנתי יש משום פגיעה חמורה בעקרונות דמוקרטיים" ולכן אין מניעה עקרונית לעבור באופן קבוע לתקציב דו-שנתי למרות הפגיעה בכנסת.
מודל התקציב הדו-שנתי הונהג ב-2009 על-ידי שר האוצר אז, ד"ר יובל שטייניץ, עקב צירוף נסיבות כהוראת שעה. לקראת 2011 החליטה הממשלה ליצור תקופת ניסיון נוספת שלאחריה ייבחן המעבר לתקציב דו-שנתי באופן קבוע והניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות. סיעת קדימה עתרה נגד הוראת שעה לבג"צ אך בית המשפט דחה את העתירה והתקציב הדו-שנתי ל-2011-2012 יצא לדרך.
ינון הסביר כי בשנים האחרונות אושרו שלושה תקציבים דו-שנתיים אך שניים מתוכם היו תקציבים עקב בחירות ורק אחד מהם היה תקציב דו-שנתי אמיתי שאושר מראש לשנתיים מלאות כשאין ברקע בחירות. הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי וסגניתו יעל מבורך שהשתתפו בדיון, חזרו על עמדתם התומכת בהשארת המצב הקיים של תקציב חד-שנתי אך ציינו כי הופקו לקחים מתקציב 2011-12 שבה נוצר "בור תקציבי" גדול כתוצאה מטעות של 17 מיליארד שקל בתחזית ההכנסות לשנת 2012. לוי ציין כי הטעות בתחזית ההכנסות הייתה ידועה כבר ב-2011 אך לא נעשו צעדים מקדימים כדי להתאים את התקציב ולמנוע את התבדרותו. לפי המתכונת המוצעת כיום תהיה על האוצר חובה להציג לכנסת בנובמבר 2017 את תחזיות ההכנסה ולהמליץ על דרכי התכנסות תקציבית במקרה שיתברר כי ההכנסות ב-2018 צפויות להיות נמוכות משמעותית מהתחזית.