גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התביעה נגד מנהלי בטר פלייס מחפירה; עונת הצייד בעיצומה"

מקורבים לבכירי בטר פלייס לשעבר בתגובה לתביעת המפרקים: "אם בכל סטארט-אפ שנכשל התוצאה תהיה הגשת תביעות נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, הסטארט-אפים יברחו מישראל"

"התביעה שהגישו מפרקי חברת בטר פלייס נגד בכירי החברה לשעבר והדירקטורים שלה ונגד בעל השליטה, עידן עופר, היא תביעה מחפירה, שמוכיחה כי עונת הצייד של הדירקטורים בחברות נמצאת בעיצומה. בטר פלייס הייתה סטארט-אפ שנחשב לסמל הגאונות והחדשנות הישראלי. אין בתביעה שום טענה אמתית לשחיתות או חוסר יושר, ואם בכל מקרה של סטארט-אפ שנכשל התוצאה תהיה הגשת תביעות בסכומי-עתק נגד הדירקטורים ונושאי המשרה, הסטארט-אפים יימצאו להם טריטוריות נוחות יותר מישראל" - כך אמרו היום (ג') ל"גלובס" גורמים המקורבים לבכירי בטר פלייס לשעבר.

לדברי המקורבים, תביעת המפרקים היא מופרכת לחלוטין, וכולה חוכמה בדיעבד. "הנתבעים פעלו באחריות, בהגינות וביושר, וחלק מהם גם הפסידו סכומי-עתק משום שהאמינו בבטר פלייס. לתבוע היום מעידן עופר מיליוני שקלים, אחרי שהפסיד מאות מיליוני דולרים בשל ההשקעה בבטר פלייס, זה ציני ומגוחך", אמרו המקורבים.

כ-3 שנים אחרי שמיזם הרכב החשמלי בטר פלייס של היזם שי אגסי, שאמור היה לשנות את עולם התחבורה, קרס בענן של אבק והפך לפיאסקו כלכלי, הגישו לאחרונה מפרקי קבוצת החברות לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה בהיקף של 200 מיליון שקל נגד אגסי; נגד עידן עופר, שהיה בעל השליטה בבטר פלייס; נגד משה קפלינסקי, שהיה יו"ר החברה; נגד עוד 19 בכירים לשעבר בבטר פלייס; נגד רואי החשבון של החברה, משרד KPMG סומך-חייקין; ונגד הדירקטורים שלה.

המפרקים, עורכי הדין שאול קוטלר, סיגל רוזן-רכב וד"ר קובי קפלנסקי, מאשימים בתביעתם את הבכירים לשעבר בניהול כושל ורשלני שהביא לקריסת בטר פלייס. "ניהול תאגידי רשלני, רשלנות פיננסית, מעשים, מחדלים וחיווי דעה מקצועי רשלני, שאפיינו את הניהול התאגידי של הקבוצה ואת אופן קבלת ההחלטות על-ידי נושאי המשרה בה, הביאו לקריסתה", נאמר בתביעה.

לדברי המפרקים, "למרות השקעות-עתק של בעלי המניות בסכום של מעל 850 מיליון דולר, שירדו לטמיון, כשלו הנתבעים ולא נתנו מענה ניהולי, תאגידי ופיננסי אחראי, כפי שמחויב כל מנהל בעל משרה ודירקטור וכל יועץ מקצועי סביר", טוענים המפרקים.

לפי התביעה, "בשורה של החלטות ניהוליות כבדות-משקל הוצבו משקלות משמעותיות שהכבידו על התנהלות בטר פלייס ויצרו גו משפטי מורכב, שקצב שריפת המזומנים שלו הגיע למיליון דולר ביום ויותר (!), כל זאת עוד בטרם החל המיזם לייצר הכנסות. הנתבעים לא פעלו בדרך הראויה, הזהירה והסבירה, והתרשלו במסגרת תפקידם, עד אשר הביאו לפירוק החברות, תוך הותרת חובות אדירים לקופת הפירוק בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

המפרקים מציינים כי הנתבעים, עופר, אגסי, קפלנסקי וחבריהם, הם מיטב אנשי העסקים והמנהלים בארץ ובחו"ל. כהגדרתם, "מיטב המוחות, בעלי קונצרנים, מנהלי חברות השקעה, מנהלים בכירים בבנקים, יזמים עם רקורד מוכח ופירמות רואי חשבון מהגדולות והטובות בעולם".

דווקא על רקע זה, נטען, "הניהול הפיננסי התאגידי הרשלני הוא כה צורם, והסטייה ממתחם הזהירות הראוי היא כה בוטה. אין ולא הייתה סיבה שמיזם עסקי זה - בו הושקעו כל-כך הרבה כספים, ואשר היו בו ועמדו בו לרשות הנתבעים כל-כך הרבה כלי בקרה לניהול תאגידי פיננסי אחראי - ייסגר בקול מפץ כאוטי גדול ויותיר כ-1,000 נושים גדולים כקטנים (חברות מסחריות, לקוחות ופרטים, עובדים ואחרים) ללא יכול לגבות את חובם ולממש את זכויותיהם".

לפי הנטען, "הניהול הרשלני של הנתבעים כלל - בין היתר ועל קצה המזלג - ניהול כספי של חברת-האם דרכה הוזרמו כלל ועיקר ההשקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים לחברות הקבוצה, ללא סמנכ"ל כספים בכלל או עם סמנכ"ל ללא כישורים מתאימים ולמשך תקופה ארוכה. הותרת החברות ללא רזרבות כספיות מתאימות וללא כרית ביטחון וכיסוי התחייבויות כלפי הנושים, התעלמות מהתחייבויות שוטפות וארוכות-טווח הולכות וגדלות שצברו החברות תחת ניהולם".

עוד טוענים המפרקים כי "המנכ"לים, הדירקטורים, נושאי המשרה והיועצים המקצועיים - כולם כאחד התעלמו או שלא נקטו פעולה לנוכח תמרורי אזהרה פיננסים ברורים, לפחות החל מהרבעון האחרון של שנת 2011, ואף לא כללו הערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים של החברה, למרות שהתנאים חייבו זאת".

זאת ועוד, לפי הנטען בתביעה, "הנתבעים כללו הערה במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים של הקבוצה בעלת משמעות הפוכה בחודש מארס 2012, לפיה הם מאמינים בקיומו של העסק החי למשך 12 חודשים לפחות - וזאת בניגוד לתמרורי האזהרה".

המפרקים מציינים כי "בסופו של דבר נרשמה הערת 'עסק חי' רק בדוחות הכספיים לשנת 2012 שנחתמו במארס 2013 - חודשיים לפני הגשת בקשת הפירוק לחברה וזמן רב לאחר שבשלו התנאים להכללת הערת 'עסק חי', על כל משמעויותיה".

לפי הנטען, בידי בכירי בטר פלייס הנתבעים היו "כלים מקצועיים טובים ואף ניתן לומר מעולים" לביצוע מעקב ובדיקת ההתנהלות הכספית, הן השוטפת והן לתכנון ההתנהלות הכספית העתידית של הקבוצה. "למרות מגוון מרשים של כלים מקצועיים זמינים לא נעשתה על-ידי הנתבעים או מי מהם עבודה אמיתית של בחינה כספית להתנהלות הקבוצה או מי מהחברות-הבנות בזמן אמת ולחיזוי עתיד קרוב או רחוק.

"בנוסף, לא הופעלו בלמים ואיזונים על-ידי הדירקטורים השונים של חברות הקבוצה, לא נעשתה בחינה אמיתית של המשמעויות הכספיות ושל המטרות העסקיות שהוצבו לחברות הקבוצה. יתר על כן, חברות-בנות שהיו תלויות כל-כולן בהזרמות הון מהחברה-האם הכפיפו ראשן ופעלו על-פי תכתיב החברה-האם, מבלי להפעיל שיקול-דעת עצמאי ומבלי לוודא כי ההתחייבויות האדירות שניטלות על-ידן במצוות הנהלת ודירקטוריון החברה-האם מגובות בדרך כלשהי".

אגסי מיוצג בידי עורכי הדין דיבון פרקש ואופיר צברי, קפלינסקי - בידי עו"ד גיורא ארדינסט, ועופר - בידי עו"ד ירון אלכאווי ממשרד גורניצקי ושות'.

עוד כתבות

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ופרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות