נשים בגיל פרישה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים תמליץ לשר האוצר להעלות את גיל הפרישה באופן מדורג, כך מעריכים חברים בוועדה. לדבריהם, אין בוועדה ויכוח על הצורך בהעלאת גיל הפרישה, והדיונים עוסקים רק בשאלות כיצד יועלה גיל הפרישה ומה יהיה הפיצוי שיינתן לנשים שייפגעו מהמהלך. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה לשר האוצר, משה כחלון, במהלך החודשיים הקרובים.
מנתונים שהציג היום (ד') האוצר עולה כי כמחצית מהנשים בגיל 62-63 יושפעו מדחיית גיל הפרישה, אך רק 8% ייפגעו באופן מלא בעוד שהיתר ייפגעו באופן חלקי. האוצר, נציין, שוקל להמליץ על הצמדה אוטומטית של גיל הפרישה לתוחלת החיים, בעוד שבנק ישראל נוטה להמליץ על השוואת גיל הפרישה לנשים לזה של הגברים (67), בהעלאה הדרגתית של חודש בכל שנה על פני 50 שנה.
פרופ' מומי דהן מהמכון למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית אמר היום כי חששות מתנגדי העלאת גיל הפרישה מוצדקים בגלל התמיכה המועטה של המדינה במבוגרים שאין להם מקורות הכנסה מעבודה. "מדינת הרווחה כאן מצ'וקמקת, וזה לא משנה אם זה גבר או אישה", אמר דהן.
ואילו ענת לוין, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת השקעות מימון ופיננסים בכלל ביטוח, אמרה היום בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "הטיעון שאנחנו צריכים להתאים את גיל הפרישה האפקטיבי נועד לטפל באוכלוסייה שלא עובדת, לחסוך קצבאות למדינה ולפתור גירעונות של ביטוח לאומי. הבעיה האמיתית היא שנשים מרוויחות פחות ולכן מגיעות עניות יותר לפנסיה. הארכה של שנתיים לא תפתור את הבעיה".
לדבריה, "המודל של הפנסיה שבור בעיניי וצריך להשתנות לחלוטין. פנסיה צריכה להיות ללא הבטחה מהמדינה. יש לנסות להביא את הנשים לרמת שכר גבוהה יותר דרך מקצועות אקדמיים ולהשוות עם תמריצים נכונים בתקופת חופשות הלידה".
נזכיר, כי השר כחלון מינה את הוועדה לפני חודשיים על רקע התנגדות רחבה של חברות כנסת להעלאת גיל הפרישה מ-62 ל-64. הוועדה היא בראשות הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, וחברים בה שלושה נציגי אוצר, נציג אחד מבנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה והביטוח הלאומי, שישה נציגי ציבור, ובסך הכול שמונה נשים וארבעה גברים. למרות שהחוק קובע כי גיל הפרישה לנשים ולגברים עומד על 67, נשים זכאיות לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי כבר בגיל 62. משום כך, דחיית גיל הפרישה לנשים צפויה לפגוע בעיקר בנשים בעלות הכנסה נמוכה כיוון שחומרת הפגיעה גדולה יותר ככל שהתלות בקצבת הזקנה גדולה יותר.
מנתונים שהציגה היום סגנית הממונה על התקציבים באוצר יעל מבורך החברה בוועדה בכנס אלי הורביץ עולה כי 55% מהנשים בישראל בגילאי 62-63 אינן עובדות, ו-40% מקבלות קצבת זקנה בסכום ממוצע של 2,160 שקל. לדברי מבורך, מדחיית גיל הפרישה לא יושפעו נשים שעובדות ולא מקבלות קצבה (22% מהנשים בגילאי 62-63) ונשים שאינן עובדות ואינן מקבלות קצבה (12%). לעומת זאת ייפגעו מהמהלך נשים שאינן עובדות ומקבלות קצבה (41%), ובמיוחד נשים שאינן מקבלות קצבה אחרת מלבד קצבת זקנה. קבוצה נוספת שתיפגע היא של נשים שעובדות בשכר נמוך ומקבלות קצבה. עם זאת, להערכת האוצר העלאת גיל הפרישה לנשים תביא לכך ש-11% מקבוצת ה-41% שאינן עובדות יצטרפו לשוק העבודה, ורק 8% יישארו ללא קצבה וללא עבודה. מבורך ציינה כי לדחיית גיל הפרישה יש השפעה חיובית משמעותית על גובה הפנסיה הנאמדת בתוספת של 9% לקצבת הפנסיה עבור כל שנת דחייה.
לפי נתונים שהציג מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן דחייה של שנה בפרישה צפויה להגדיל את הגמלה התעסוקתית ביותר מ-7%, זאת בהנחה שתשואת קרן החיסכון עומדת על 3% לשנה - ומשום כך העלאת גיל הפרישה לנשים בשנתיים תוביל לדבריו לגידול של 400 שקל לחודש בקצבה הממוצעת שתקבל אשה בת 64 (מ-2,700 שקל ל-3,100 שקל), שתוחלת החיים שלה בגיל הפרישה עומדת על יותר מ-20 שנה.
