גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרנות סמארט-בטא (Smart Beta) – לא ממש חכמות

תיק השקעות המסחר במטח המסחר במט``ח דולרים מט``ח דולר / צלם: thinkstock
תיק השקעות המסחר במטח המסחר במט``ח דולרים מט``ח דולר / צלם: thinkstock

קרנות סמארט-בטא (Smart Beta), נולדו על רקע המחלוקת בין מנהלי ההשקעות האקטיביים לבין הדוגלים בשיטת ההשקעות הפסיבית. על פי הגישה האקטיבית אפשר לייצר תשואה עודפת בתיק ההשקעות אם מנהלים את תיק ההשקעות באופן שוטף, בעוד שהדוגלים בגישה הפסיבית טוענים שלאורך זמן קשה מאוד להכות את השוק (לייצר תשואה עודפת על המדדים), וגם אם מצליחים לייצר תשואה עודפת לרוב דמי הניהול הופכים אותה לאפסית או שלילית. ולכן, עדיף להיצמד למדדים (להשקיע במכשירים עוקבי מדדים).

הרציונל של הגישה הפסיבית שנתמך גם אקדמית (אם כי, פה ושם כן תמצאו מנהלי השקעות שמכים את השוק) הצמיח את תעשיית תעודות הסל (למדריך תעודות סל) שהן בעצם המכשירים המסורתיים שעוקבים אחרי מדדים. התעשייה הזו הלכה וגדלה, והצריכה מענה מצד תעשיית הקרנות שיצרה את הקרנות המחקות שגם הן עוקבות/ מחקות אחרי מדדים, כשבשנים האחרונות מתפתח מעין תת תחום של הקרנות המחקות - קרנות סמארט-בטא (Smart Beta/ SB).

קרנות סמארט-בטא הן קרנות שמבוססות על מדדים מסוימים, אבל לא באופן מוחלט, הן מוסיפות את "הנוסחה" שלהם למדד. לדוגמה - שינוי של משקלי ניירות ערך במדדים קיימים, כאשר מתבססים על פרמטרים נוספים או שונים משווי השוק של החברות., לדוגמה - בקרן כזו יכול המנהל להחליט כי לכל המניות משקל שווה ולא לפי שווי שוק. זה גם סוג של השקעה במדד, אבל מדד שעבר סינתזה מסוימת. לדוגמה משקל שווה לכל מניה.

מעבר לכך, מנהלי הקרנות מייצרים מדדים חדשים, לדוגמה - מדדים של חברות עם פקטורים תפעוליים ותוצאתיים ברורים וקבועים מראש. זה יכול להיות מדדי רווחיות, מדדי תנודתיות של המניה בשוק (לרוב תנודתיות נמוכה שמשדרת ביטחון וזיכון נמוך יחסית), תשואה במהלך תקופה, יחסי נזילות איתנות פיננסית, צמיחה בהכנסות, שיעור דיבידנד, מכפיל רווח, תזרים מזומנים ועוד.

קרנות סמארט-בטא - תוכן אמיתי או גימיק שיווקי ?

והאם זה מצליח? שיווקית כן - בארה"ב, קרנות הסמארט בטא גדלו להיקף כספים מנוהל של מעל 60 מיליארד דולר, קרוב ל-20% משוק קרנות הסל. אבל האם יש בזה תוכן או שזה גימיק שיווקי? ובכן, זה פשוט "נוסחה" אחרת, ומי קבע למשל שהתייחסות שווה לכל מניה במדד (משקל שווה) נכונה יותר ממשקל לפי שווי שוק? ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המוכר והידוע זה כבר הופך את העניין למוצר אחר, זה כבר לא עוקב מדדים סטנדרטיים, זה עוקב אחרי מדדים שהומצאו לצורך הקרנות האלו. זה גם לא ניהול אקטיבי כי ברגע שמוגדרים הפרמטרים לרבות המשקולות, אין כאן ניהול אקטיבי זה רץ על פני התקופה לפי המדד החדש שייצר מנהל הקרן. בקיצור ייצור כלאיים שמנסה לרקוד על שתי החתונות.

הקרנות האלו עדיין נהנות מדמי ניהול יחסית נמוכים, אבל גבוהים מהקרנות המחקות, ולמרות שאתם תקראו בלי הפסקה על היתרונות של הקרנות האלו ברחבי הרשת, האמת שונה - יש אמנם יתרונות כי בכל זאת מדובר על השקעה מפוזרת עם התאמה לאינדקס מסוים, ולכן להבדיל מהגישה האקטיבית, כן צפוי שהתשואה תהיה בסביבה של המדד (אלא אם מנהל הקרן מחליט ל"התפרע" עם המשקולות ביחס לאינדקס הבסיסי, לרוב זה לא המצב), אבל יש גם חסרונות - המשקיע לא מקבל את תשואת המדד, הוא לא "יכול לישון בשקט" כי הוא מקבל את המדד יהיה אשר יהיה. הוא יכול להתעורר להפסד יחסית למדד ואת זה צריך לקחת בחשבון.

הגישה של הסמארט-בטא יהירה ויומרנית - הגישה די מזלזלת במכשירים הפסיביים המסורתיים, במקרים רבים מנהלי קרנות סמארט-בטא נגד מדדים שמבוססים לפי שווי שוק בטענה (שניתן ברגע להפריך אותה) שהמניות עם השווי שוק הן המניות שעלו הרבה ולכן דווקא לא כדאי שהן יהיו במשקל גבוה בתיקי ההשקעות. ומכיוון שהם במשקל גבוה במדד, הגישה העדיפה היא להשוות את משקל המניות של המדד ולא לתת עדיפות למניות עם שווי גבוה. אבל שווי גבוה אינו בהכרח תשואה עתידית נמוכה יותר מחברה עם שווי נמוך. בגישה הזו, החבר'ה של הסמארט בטא היו מפספסים במשך שנים תשואות מרשימות של מניות בשווי גבוה, לדוגמה - אפל שגם לפני 10 שנים נחשבה חברה עם שווי גבוה, אלא שמאז רשמה תשואה עודפת על השוק. עם זאת, סטטיסטית אכן מניות עם שווי נמוך תנודתיות יותר ממניות עם שווי גבוה, ולכן סטטיסטית הן גם עולות יותר כאשר המגמה בשוק היא חיובית.

"החוכמה" של גישת הסמארט בטא היא בתיקון מדדים על ידי ניהול אקטיבי מסויים ומסוייג. הם לא מנהלים באופן שוטף את הקרן, אבל הם מנהלים את הנוסחא שלה בתחילת הדרך כך שהיא חכמה יותר - לא עוד מדדים, אלא מדדים חכמים על פי קריטריונים כמותיים קבועים שהוגדרו בתחילת הדרך. אבל, האם מנהלי הקרן יודעים מה יניב תשואה עודפת ? מחקרים על גבי מחקרים מחפשים את הפקטור הזה שייתן תשואה עודפת - בספרי המימון ושוק ההון מוצגים מאות ואפילו אלפי מחקרים סטטיסטיים שמנסים למצוא את האלפא - התשואה העודפת, בהינתן בטא (בטא מבטאת תנודתיות וסיכון ביחס לסיכון השוק) נמוכה ככל האפשר.

המטרה של כל מנהל השקעות היא לצמצם את הבטא, כלומר להביא את סיכון תיק ההשקעות לסיכון כמה שיותר קרוב לסיכון השוק (מעין אינדקס השוק הכללי), תוך כדי יצירת אלפא - שהיא תשואה עודפת. כלומר להשיג תשואה עודפת בסיכון עד כמה שיורת נמוך - אבל , חברים אין קסמים. כאשר הקרנות האלו מתרחקות מהמדד (מתרחקות מהשוק) הן אולי מבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד (סיכוי לאלפא), אלא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי והסיכוי צמודים לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.

קרנות הסמארט-בטא שזזות מהמדדים לוקחות סיכון. קרנות סמארט בטא מגדירות כאמור פקטורים בתחילת דרכן, ומעבר לנתוני האלפא והבטא, חלקן מתמקדות (כל קרן והמיקוד שלה) בפקטורים נוספים, לרבות מומנטום (קרנות שפועלות ורוכשות מניות רק בהינתן שהמניה נמצאת במומנטום חיובי), פקטור נזילות (קרנות שרוכשות מניות רק בהינתן שהן בשיעור נזילות מסויים), פקטור רווחיות, פקטור צמיחה ועוד. יש קרנות שעובדות על פרמטר אחד ויש כאלו שמשלבות מספר פרמטרים.

החסרונות של קרנות סמארט-בטא

תעשיית הסמארט בטא העולמית המקביל לגידול הפנומנלי גם משנה צורות. אם בעבר הייתה צמודה למדד, היום היא מעין מייצרת מדדים. אחת הקרנות הגדולות בתעשייה הזו היא WisdomTree Europe Hedged Equity Fund , קרן של למעלה מ-15 מיליארד דולר שמשקיעה בחברות אירופיות משלמות דיבידנד, שלפחות 50% מהכנסותיהן מתקבלות מחוץ לאירופה. הקרן מגדרת את המטבע כך שהשינויים באירו לעומת הדולר מנוטרלים.

דוגמה לקרן סמארט-בטא נוספת שהיא כבר לא הזן הישן של קרנות שעושות סויטש למדד, אלא הרבה יותר מזה היא (SBIO (ALPS Medical Breakthroughs. הקרן הזו משקיעה בחברות ביומד שיש להן לפחות תרופה אחת בשלבי אישור II או III ב-FDA. תנאי נוסף ששווי השוק של החברות האלו הוא בין 200 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, ושברשותן מזומן למימון צורכיהן לפחות לשנתיים הקרובות. הקרן הזו הצליחה מאוד ב-2015, אבל ברגע שמדובר על קרנות כאלו שכבר רחוקות מהמדד, ומבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד, הרי שיש גם סיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.

ומעבר לכך - כפי שניתן להתרשם מסגנון ההשקעה של הקרן הזו, המרחק בינה ובין מדד ייחוס הוא רב, ולכן משקיעים צריכים לזכור שזו קרן ביוטק ייעודית, אך אין כאן באמת סוג של מדד, בטח לא מדד שוק כולל שלרוב נחשב יציב יותר מתעשיות נישתיות ומסוכנות כמו הביוטק.

בעיה נוספת של הקרנות האלו היא שהן פשוט גדולות. מאחר שהן באופנה ויש סביבן הייפ הן מגייסות ואז נוצר מצב שיש להן הרבה כסף והכסף הזה זורם לאותן מדדים ייחודיים ומעלה את המניות במדדים האלו וחוזר חלילה - הציבור רואה שהקרנות עולות ומזרים כספים, ובשלב מסיים הן כבר חלק מהעשייה הזו, הן כבר חלק ממעגל הקסמים הזה שמנפח את המניות. אלא שככל שהמניות עולות, פוטנציאל התשואה העתידי כמובן יורד.

וחסרון נוסף - דמי ניהול. קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים גובות דמי ניהול אפסיים. הסמארט-בטא גובות יותר, גם בארץ, ומה המצב בארץ ?

בארץ, יש קרנות סמארט-בטא, אך הן פחות משמעותיות בהיקפם היחסי מאשר בחו"ל. הקרנות הבולטות של הסמארט-בטא הן של אלטשולר-שחם, אבל בינתיים הן לא להיט גדול בביצועים ודמי הניהול שלהן לא נמוכים.

למדריכי השקעה נוספים:

קרנות מחקות - האם כדאי

תעודות סל - כל מה שצריך לדעת

פוליסת חיסכון - יתרונות וחסרונות

* המדריך נכתב על ידי הון מדריכים פיננסיים. התכנים והמידע במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

עוד כתבות

המשרוקית של גלובס

"תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור

ההאשמות המרומזות בנאום של נתניהו, הרינונים על הטלפון הגנוב של גנץ, ההכנסות החסויות ממכירות הגז והשמועות על האילומינטי: תחקירני "המשרוקית" נעה ברק וארן רונדל מדברים על הדילמות הכרוכות בסיפורים מסמרי שיער שאין דרך לברר ● הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

מנכ"ל מכבי רן סער / צילום:

אסטרטגיית 'הגל השני' של מכבי: התחסנות לשפעת, ריקון בי"ח לטובת אשפוז בית ובדיקות ביוב לאיסוף מודיעין

רן סער, מנכ"ל מכבי: "המטרה היא הצלת חיים והשארת המשק פתוח. עלות הסגר למשק הייתה 2 מיליארד שקל ליום. אנחנו מציעים תוכנית שעולה פחות ממיליארד" ● "השר החדש קיבל החלטות לפתיחת הסגר מיד עם כניסתו וזו החלטה נכונה"

לפיד החירום דולק מעל אסדת לוויתן / צילום: איריס אשוח

הפרו - וישלמו: המשרד להגנת הסביבה פועל נגד נובל אנרג'י בעקבות הפרות באסדת לוויתן

חברת נובל אנרג'י הפרה את היתר הפליטה לאסדת לוויתן כאשר עיכבה את הליך החיבור הדיגיטלי של מערכות הניטור הרציף באסדה ● כעת מצויה החברה בפני נקיטה בהליך אכיפה ● נובל אנרג'י: "לומדים את המכתב שנשלח על ידי המשרד ושוקלים את צעדינו להמשך"

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

מועצת תאגיד השידור עומדת להתפזר; מי ייפקח על "בור תקציבי" של 40 מיליון שקל?

רובה המכריע של מועצת תאגיד השידור תסיים את כהונתה השבוע, ועד שלא ימונו לה לפחות עוד חמישה חברים, תקציב בהיקף של כ-750 מיליון שקל יישאר ללא פיקוח ● תאגיד השידור: "ההנהלה נערכת לקיצוצים במינימום פגיעה בעובדים ובתוכן"

האף האלקטרוני של נונסנס / צילום: יח"צ

החברה שמריחה קורונה: "התהליך דומה קצת לזיהוי תמונה"

ננוסנט פיתחה אף אלקטרוני שמזהה את נגיף הקורונה ושואפת להחליף את המדחומים בכניסה למתחמים

שאול מרידור, שירה גרינברג, שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

דעה - אטימות, קיבעון וניתוק: 10 הערות על התנהלות האוצר בעיצומו של משבר כלכלי חמור

הביקורת החריפה של בנק ישראל, ההתעקשות לא לסייע לעובדים החלשים במשק ובפרט למקבלי הקצבאות, היד הקפוצה והמודלים המיושנים שנראים לא מותאמים למשק הישראלי ● צמרת האוצר נרדמת בשמירה כשישראל גולשת למציאות כלכלית מפחידה

לופטהנזה /צילום :  Shutterstock.

לופטהנזה בדרך לקבל סיוע ממשלתי בסך 9 מיליארד אירו מגרמניה

קבלת הסיוע עדיין לא אושרה רשמית ע"י לופטהנזה ● בהודעה לעיתונות שפירסמה לופטהנזה נאמר כי הקרן הפדרלית לייצוב כלכלי של גרמניה, שבאה לעזרת חברות שנפגעו ע"י התפרצות מגפת הקורונה, אישרה "חבילת ייצוב" בתמיכת הנהלת החברה

משאבת נפט בטקסס / צילום: Eric Gay, Associated Press

מזקקות הפסדים: הירידה החדה במחירי הנפט הובילה את בזן ופז להפחתות מלאי ולהפסדים כבדים

בזן הציגה ברבעון הראשון השנה הפסד של כ-146 מיליון דולר, ואצל פז הסתכם ההפסד ב-97 מיליון שקל - החלה לבחון דרכי היפרדות מבית הזיקוק ● שתי חברות הזיקוק ביצעו ברבעון הראשון הערכות שווי לבתי הזיקוק שבבעלותן, שהיו גבוהות מהשווי הרשום בספריהן, ולכן הן לא נדרשו לבצע הפחתות בגין פעילות הזיקוק

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

הלחץ האמריקאי עבד? IDE טכנולוגיות תקים את מתקן ההתפלה החדש בשורק

ממשל טראמפ הפעיל על ישראל לחץ כבד כדי למנוע את זכייתה של האצ'יסון הסינית במכרז ● הצעתה של IDE עמדה על מחיר של כ-1.45 שקל לקוב מים - נמוך בכ-65 אגורות מהמחיר הנמוך ביותר לקוב מים המשולם כיום

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

נכס למכירה בארה"ב.  שינוי פרדיגמה   / צילום: אריק סולטן

פרופטק: משכללים את שוק הנדל"ן בתקופת מיתון

תחום ה-PropTech בא לעשות סדר בשוק בתקופה שבה בעלי נכסים מתקשים למצוא שוכרים, שוכרים מתקשים לשלם ורוכשים מתקשים לגייס הון ● פלטפורמות כמו Lucas Project ו-StepLadder הן דוגמאות בולטות לאופן שבו זה מתבצע

איציק שמולי, פריימריז העבודה / צילום: שלומי יוסף

הסוף למחדל כפל הקצבאות? שר הרווחה שמולי הודיע שהקיזוז יוקפא

משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני ● "מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקל למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור", כתב השר שמולי בחשבון הטוויטר שלו

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

למרות הקורונה: גולן הטלקום שמרה על רמת הכנסות דומה לרבעון הקודם

ההכנסות הסתכמו ב-132 מיליון שקל ● הרווח התפעולי ירד בהשוואה לרבעון הקודם אך צמח בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

הלכה חדשה: צירוף העתק מצולם של כתב הערבות להצעה במכרז מצדיק את פסילתו על הסף של המציע

ביהמ"ש העליון שם סוף לשנים רבות של פסיקות סותרות שנתנו בתי המשפט המחוזיים בסוגיה, וקובע כי עיקרון השוויון בין המציעים מחייב פסילת הצעה למכרז שהוגשה ללא כתב הערבות המקורי

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת הטיל על על הוט טלקום קנס בסך 1.4 מיליון שקל

הסיבה: פגיעה בתחרות ע"י שיווק סל שירותים משותף (חבילת אינטרנט הכוללת תשתית וספק), בניגוד להוראות המשרד והרישיון

המעבדה של גיליאד / צילום: Gilead Sciences Inc, רויטרס

גיליאד מציגה תוצאות מעודדות ואוקספורד מתקדמת בניסוי החיסונים

תוצאות של הניסוי המבוקר הראשון הראו שהתרופה מקצרת את זמן ההחלמה ● במקביל, המרוץ לחיסון מתקדם בחברות מסחריות ובגופי מחקר: אוניברסיטת אוקספורד חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם אסטרהזנקה

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים/ צילום: איל יצהר

לנצל את המשבר: התאחדות האדריכלים דורשת מהמדינה לרכוש 80 אלף דירות מהקבלנים

שישה סעיפים מופיעים במסמך שחיברו בהתאחדות האדריכלים, להצלת ענף הבנייה ● בין תמיכה בפריפריה לקידום תחבורה ציבורית, הם מבקשים גם רשת ביטחון נרחבת לקבלנים ● היו"ר דוד קנפו: "אנחנו כמו מישהו שעומד על סף תהום"

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר התקשורת הנדל הורה להקים צוות הפקת לקחים מפרשת בזק

יועז הנדל הורה למנכ"ל המשרד נתי כהן להקים צוות הפקת לקחים כדי לוודא שהמשרד השיל מעליו לחלוטין את פגעי הפרשה ● "תפקיד עובדי ושליחי ציבור הוא להוות מגדלור ערכי במדינת ישראל"

דומיניק קאמינגס, אדריכל הברקזיט, בדרכו להיכנס לדאונינג 10 / צילום: Matt Dunham, AP

סערת היועץ של ג'ונסון והפרת סגר הקורונה: שר בריטי התפטר במחאה

בעקבות הגיבוי שמעניק ראש הממשלה הבריטי ליועצו הבכיר דומיניק קאמינגס הודיע היום שר בריטי כי לאות מחאה הוא מודיע על התפטרותו ● קאמינגס תועד כשהוא מפר את הסגר שהוטל על תושבי הממלכה, וכן שהראה תסמיני קורונה ● לטענתו, מתנהל נגדו "קמפיין" שנועד לסיים את הקריירה שלו

אנשים יושבים במסעדה בשטוקהולם. החיים בשבדיה נמשכו כמעט כרגיל למרות התפרצות הקורונה / צילום: Andres Kudacki, AP

מוביל המדיניות השבדית נגד הקורונה מודה: "אנחנו במצב נורא"

לאחר שמספר הקורבנות במדינה חצה את רף ה-4,000, האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שבדיה יצאה לראשונה בביקורת על התנהלות הממשלה: "סגר מוקדם היה מאפשר לנו להתכונן טוב יותר להגן על הפגיעים ביותר" ● האפידמיולג הנוכחי מודה: "אנחנו במצב נורא"