"כולם מתעלמים מהפיל שבחדר", אומר פרופ' אמריטוס דוד שנער ומתכוון להולכי הרגל, רוכבי האופניים והאופנועים - משתמשי הדרך הפגיעים, שחלקם היחסי בסך כל ההרוגים בתאונות דרכים ממשיך לעלות. לפי דו"ח הלמ"ס שפורסם השבוע נרשמה בישראל עלייה של 16% במספר תאונות הדרכים מ-2014 ל-2015, כך גם עלה מספר ההרוגים ל-322 ב-2015, מ-317 ב-2014. צריך לומר: המגמה הכללית היא של ירידה ברורה בהרוגים ובתאונות, אלא שמגמה חיובית זו מסייעת יותר לקבוצה אחת של משתמשי דרך ופחות למשתמשי דרך אחרים.
"במשך שנים תקנות הבטיחות התעלמו מהמשתמשים הפגיעים", אומר פרופ' שנער, המשמש כיועץ בכיר לרשות לבטיחות בדרכים. "ההתמקדות היתה בגדרות הפרדה, חגורות בטיחות וכריות אוויר - מתקנים המגנים על הנוסעים במכונית. אפילו האמצעי החדשני ביותר - המערכת של מוביליי - הוא כזה". הנתונים המופיעים בגרפים מימין, חושפים את התוצאות של מדיניות זו. אף שמספר ההרוגים בישראל ירד מ-465 ב-2005 ל-317 ב-2014, חלקם של הולכי הרגל בהרוגים צמח מ-29% ל-41%, בעוד שחלקם של ההרוגים כנוסעים וכנהגים במכוניות ירד מ-25% ל-15% ומ-30% ל-25%, בהתאמה.
המצב בארץ אינו יוצא דופן. בפאנל בטיחות בדרכים שהתקיים בפורום התחבורה של OECD לפני שבועיים בגרמניה, הוצגו נתונים דומים לגבי אירופה. הגרפים משמאל מציגים את התפלגות הנפגעים בגרמניה בשנים 2010-2014: מספר ההרוגים הנוסעים במכוניות הולך ויורד (מ-1,840 ב-2010 ל-1575 ב-2014), ואילו מספר הולכי הרגל ההרוגים עלה תוך 4 שנים מ-476 בשנה ל-523, ומספר ההרוגים על אופניים עלה גם הוא.
בצרפת המצב דומה. הירידה בהרוגי תאונות הדרכים בין 2010 ו-2014 שהסתכמה בשיעור 15%, פוסחת על הולכי הרגל, רוכבי האופניים והאופניים החשמליים. פחות ממחצית 3,384 ההרוגים בתאונות דרכים בצרפת ב-2014, היו נוסעים ונהגים במכוניות. 499 היו הולכי רגל (15% מסך כל ההרוגים), עלייה של 4% בארבע שנים ו-7.3% בהשוואה לשנת 2013. גם שיעור ההרוגים בין רוכבי האופניים עלה ב-8.2% מ-2013 ל-2014, והגיע ל-159. 165 רוכבי האופניים החשמליים נהרגו, עלייה של 4% בהשוואה ל-2014, כך לפי הרשות הצרפתית לבטיחות בדרכים (ONISR).
לפי הלמ"ס האיטלקי (Istat), נרשמה בין 2010 ל-2014 ירידה תלולה בהרוגי תאונות: מ-7,096 ל-3,831, 578 מתוכם היו הולכי רגל ו-273 רוכבי אופניים. ההרוגים במכוניות היו פחות ממחצית (1,491), ו-704 נהרגו כרוכבי אופנועים, הנפוצים באיטליה ככלי רכב. בספרד, התמונה דומה - ירידה במספר ההרוגים, עם השפעה גדולה יותר על המכוניות מאשר על כלי הרכב הקלים והולכי הרגל.
מהנדסי התחבורה לא התכוננו
התפלגות ההרוגים בגרמניה לפי סוג הבינוי מאותתת על נתון מטריד נוסף: באזורים אורבניים מספרם של הולכי הרגל ההרוגים (368) גדול פי שניים משל ההרוגים במכוניות (181), והוא קטן גם בהשוואה להרוגים שנסעו באופניים (230).
"אנחנו מתכננים ערים שאינן מתאימות למשתמשים החדשים", אמר ד"ר בנג'מין וולה (Benjamin Welle), מתכנן ערים שהשתתף בפאנל הבטיחות בכנס התחבורה והציג את הנתונים מאירופה. "מספר הנפגעים שאינם במכוניות עולה גם משום שחלקם בין משתמשי הדרך עולה, בכל הערים יש היום יותר רוכבי אופניים מלפני חמש ועשר שנים. אבל הסיבה העיקרית שהם נפגעים היא כי הסביבה אינה מתוכננת לשמור על בטיחותם. יש אבסורדים: למשל בהרבה ערים נקבעו שיפועים כדי להקל ירידה במעברי החציה בכיסאות גלגלים, אבל לא זכרו שצריך גם יותר זמן כדי לחצות את הכביש, אם אתה מבוגר או נכה".
לדברי פרופ' שנער, תכנון "גל ירוק" להולכי רגל נשקל ברשויות, כמו גם קביעת אזורי מיתון תנועה ואזורים בלי תנועה מוטורית בכלל. "לרשות לבטיחות קשה מאוד לפעול, כי אין לה שיניים. בישראל אפשר לסגור מפעל כי הוא מסכן את סביבתו, להוריד משאית מהכביש, ולסגור שדה תעופה שלא עומדים בכללי הבטיחות, אבל אי אפשר לדרוש לנסוע בדרך חלופית לרחוב שילדים הולכים בו בבוקר לבית ספר. הרשויות המקומיות חוששות מתגובת התושבים בעלי המכוניות, ולכן כל דבר שיעשה להם חיים קשים, נתקל בהתנגדות".
המצב מחריף, לדברי שנער, ככל שמספרם של "המשתמשים החדשים" בדרך צומח. 1,174 תאונות שהיו מעורבים בהם אופניים חשמליים נרשמו ב-2015 בישראל. "חייבים לרכז מאמצים באוכלוסיות הפגיעות יותר, ולמצוא פתרונות שיגנו עליהם. אהיה אופטימי: אם הצלחנו כל כך יפה בהורדת מספר ההרוגים במכוניות, אנחנו יכולים להצליח גם בהורדת ההרוגים שהם הולכי רגל ורוכבי אופניים, וצריך להתחיל בתשתיות".