ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יכול היה להעניק מתנה יפה יותר לוולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, לרגל 25 שנות חידוש היחסים בין ישראל לרוסיה, שיצוינו בחודש הבא, מאשר מינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון.
ליברמן לא יוכל להגיש לפוטין מתנה נאה יותר, מאשר שותפות של גזפרום במיזמי הגז הטבעי בישראל. את המתנה והאופציה למתנה יציגו השניים, נתניהו וליברמן, בפני הנשיא הרוסי בנסיעה למוסקבה בחודש הבא, לציון חצי היובל (נתניהו, אגב, לא יזדקק הפעם למתורגמן. גם בביקור האחרון הוא לא נזקק למתורגמן כי ליווה אותו שר הקליטה, זאב אלקין, שהינדס את כניסת ליברמן לממשלה. האם גם פוטין היה בסוד העניינים?)
מינויו המסוכן של ליברמן לשר הביטחון יתרום בוודאי את חלקו לתיאום הביטחוני המתחייב בעקבות המעורבות הרוסית בסוריה, לפחות ברמת השפה. אבל, זה לבטח לא הכול. ליברמן יכול לבקש מפוטין סיוע בנושא נוסף, הקרוב ביותר לליבו - פנסיות לעולי רוסיה, שעליהן הוא נלחם בעוז רוח ובעקשנות במו"מ הקואליציוני.
בביקורו האחרון של נתניהו בקרמלין, לפני כחודש וחצי, ציין ראש הממשלה שבביקורו הבא, זה המתוכנן ליוני, הוא יסכם עם פוטין את עניין הפנסיות. לא נחשף באיזה אופן יסוכם המו"מ וכמה כסף הוא יהיה שווה למדינה ו/או לפנסיונרים עצמם. אלא שכעת, בזכות הידידות בין פוטין לליברמן וכמחווה של רצון טוב על מינוי ליברמן לשר הביטחון, מן הראוי שפוטין יתרום אף הוא את חלקו לחיזוק הקואליציה באמצעות תשלום פנסיות המגיעות ביושר לעולי רוסיה בישראל. בתמורה, תוצע לו ככל הנראה אפשרות השקעה בשדות הגז הישראלים.
החבר הטוב של מונופול הגז
ליברמן ומונופול הגז הטבעי הם חברים ותיקים. לאורך שנים ליברמן היה הספונסר הישראלי היציב והאמין ביותר של המונופול. פגישתו המקרית עם מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, יוסי אבו, במסעדה בירושלים, ערב מינויו לשר הביטחון הייתה, לכל הפחות, סמלית: ליברמן מביא עמו את הסיכוי שגזפרום תשקיע בלוויתן. "נבטיח שלא יהיו פרובוקציות נגד שדות הגז ע"י החיזבאללה או החמאס", ציטט לפני מספר חודשים פרשן חדשות 2, אהוד יערי, דברים, שלפי מקורותיו, אמר פוטין לנתניהו כשהחל לגלות, בעקבות כניסת כוחות צבאיים רוסים לסוריה, עניין מחודש בגז הישראלי. "אף אחד לא מתעסק איתנו".
לעת עתה רוסיה עדיין מטילה ווטו בלתי רשמי על יצוא גז ישראלי לטורקיה, יעד היצוא הנחשק ביותר ע"י המונופול. בעבר התבטא ליברמן נגד פשרה של ישראל עם טורקיה, עמדה רוסית ידועה, המעדיפה שישראל תחזק את קשריה עם ידידותיה באזור, קפריסין ויוון.
ליברמן, אם כך, עתיד להמשיך ולהחזיק בעמדתו של בוגי יעלון, שר הביטחון המודח, שהתנגד לחידוש היחסים עם טורקיה כל עוד לא נסגרה נציגות החמאס בטורקיה. אולם, ליברמן יסכים להתגמש, כשם שוויתר במו"מ הקואליציוני על כל דרישותיו, אם גזפרום תוכנס כשותפה למיזמי הגז הטבעי בישראל, בראש ובראשונה ללוויתן.
השקעה של גזפרום בלוויתן תפתור, לכאורה, את בעיות המימון של המיזם וגם את בעיות השיווק, אם כי ספק אם הטורקים, המעוניינים בגז ישראלי כדי להקטין את תלותם בגז הרוסי, ישמחו לגלות שגם מדרום להם הגז נשלט ע"י ענקית הגז הרוסית.
פיגוע אסטרטגי
כניסה של גזפרום לשדות הגז הטבעי הישראלי תהיה פיגוע ברמה אסטרטגית, שעתיד לשנות את מיצובה הגיאופוליטי של ישראל באופן משמעותי, מבעלת ברית של ארה"ב לוואסל של רוסיה. היא תאפשר לרוסים שליטה מלאה על פיתוח או מניעת פיתוח שדות הגז, ותאפשר להם שליטה בשיווקו של הגז ובתמחורו. הכניסה הזו, כמובן, אפשרית רק בזכות אישורו של מתווה הגז הטבעי, שאין בו שום התחייבות לפיתוח של לוויתן, גם לא להבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
האם זו הסיבה העיקרית לכניסתו של ליברמן לממשלה?