שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, קיבלה את העתירה שהגישו עיריית הרצליה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגד אישור תוכנית הרחבת מלון דן אכדיה, והורתה לבטל את החלטת המועצה הארצית ולהשיב את הדיון לוועדה המחוזית.
עוד קבעה אבניאלי כי הוועדה המחוזית קיבלה את ההחלטה בחיפזון, על סמך בדיקה אקראית שנערכה שנתיים לפני הדיון, ותוך התעלמות מהקטסטרופה התחבורתית שהעותרות התריעו עליה.
כזכור, עיריית הרצליה והוועדה המקומית בראשות משה פדלון הגישו עתירה יוצאת דופן לבטל החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר שאישרה את אחת מתוכניות הבנייה הגדולות בעיר. התוכנית, אותה יזמה רשת מלונות דן עוד בשנת 2006, מגדילה פי 6 את היקף הבנייה במלון דן אכדיה הקיים, ומוסיפה עשרות אלפי מ"ר ב-3 בתי-מלון נוספים ונפרדים בגובה 8-17 קומות, שיכללו שטחי מלונאות, מסחר, מסעדות, אולמות אירועים וכנסים. הוועדה המקומית דאז, בראשות יעל גרמן, הייתה חלק מיוזמות התוכנית, שחלה גם על שטח בבעלותה.
התוכנית הופקדה להתנגדויות הציבור בתחילת 2012 ואושרה לאחר שמיעת עשרות התנגדויות של תושבי הסביבה, שטענו כי התוכנית פוגעת במערך התחבורה באזור וחוסמת את הנוף לים.
התושבים הגישו עתירה על החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית, והעתירה נדחתה במחצית 2014, בכפוף להחזרת הדיון בעניין העומס התחבורתי לוועדה המחוזית, שנדרשה לחזור ולדון בסוגיה.
בדיון החוזר בוועדה המחוזית הציגה הוועדה המקומית חוות-דעת תחבורתית של המהנדס אפרים וינהבר מטעמה, שהמליץ לא לאשר את התוכנית - אלא אם תוגש תוכנית תנועתית לאזור דרום-מערב הרצליה, על-מנת לוודא כי השטחים החדשים לא יגרמו לעומסי תנועה כבדים. למרות זאת ולאחר ששמעה את טיעוני הצדדים, החליטה הוועדה המחוזית לתת שוב תוקף לתוכנית.
בין לבין נבחר משה פדלון לראשות העירייה, ובניגוד לתמיכתה הנלהבת של גרמן בתוכנית, פדלון סלד מאישור התוכנית, וחל שינוי מהותי בעמדת העירייה, לרבות בהרכבה החדש של מועצת העיר לאחר הבחירות. הוועדה המקומית בראשות פדלון סברה כי התוכנית עלולה לגרום לכאוס תחבורתי ולפגיעה אנושה במרקם החיים של התושבים המתגוררים בסמוך למלון ובציבור המגיע לחוף הים, וסברה כי יש להקטין משמעותית את שטחי המלונאות במתחם.
על החלטת הוועדה המחוזית החוזרת לאשר את התוכנית הגישו העירייה והוועדה המקומית ערר לוועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אלא שגם זו החליטה לאשר את התוכנית, ועל ההחלטה הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי.
בעתירה שהגישו עיריית הרצליה והוועדה המקומית, באמצעות עו"ד אילנה בראף-שניר, נטען כי התוכנית אושרה בניגוד לעמדתן, וכי יש לבטל את ההחלטה הנגועה בחוסר סבירות. לטענתן, "התוכנית עלולה לגרום לקריסה של ממש במערך התחבורה האזורי, נוכח חלוף השנים והשינויים הדמוגרפיים והתכנוניים שאירעו מאז הוחלט על הפקדתה ב-2010".
הן דרשו להשיב את הדיון לוועדה המחוזית ולאפשר להן להציג את טענותיהן ואת התנגדותן לתוכנית. תושבי האזור, המיוצגים באמצעות עו"ד ענת בירן, הצטרפו לעתירת העירייה והוועדה המקומית.
מנגד טענו מלונות דן כי מדובר בניסיון נוסף למנוע את קידום התוכנית שזכתה לתמיכת העירייה והוועדה המקומית בתקופתה של גרמן, ורק בגלל חילופי השלטון בסוף 2013, שינתה העירייה את עמדתה.
השופטת אבניאלי קיבלה את העתירה, וקבעה כי הוועדה המחוזית "כשלה במילוי חובתה לאסוף נתונים ולקיים דיון ענייני בנושא העומס התחבורתי שיווצר עם אישור התוכנית להרחבת המלון".
עוד היא קבעה כי החלטת הוועדה המחוזית התקבלה "בחיפזון", תוך "התעלמות מהקטסטרופה התחבורתית שהעותרות התריעו עליה. אמנם הוועדה אינה חייבת לקבל את עמדת העותרות ורשאית להגיע למסקנה אחרת, אך היא אינה רשאית להתעלם מהטענות ולסכור את פיהם של נציגי העותרות".
אבניאלי ביטלה את החלטת הוועדה המחוזית והמועצה הארצית, והורתה להחזיר את הדיון לוועדה המחוזית פעם נוספת, כשהיא נדרשת לאסוף נתונים עדכניים על עומסי התנועה העלולים להיווצר מפרויקט הרחבת המלון, מהשימושים המסחריים ואולמות הכנסים המתוכננים להיבנות, מהגעת מתרחצים ונופשים לחוף הים הסמוך למלון ומהעובדה שדרך הים מהווה ציר תנועה מרכזי באזור. הוועדה נדרשת לדון גם בהיקף החניות הציבוריות ובצורך למצוא פתרונות חניה הולמים לציבור ולא רק לאורחי המלון, כדי למנוע עומסי תנועה באזור.
הוועדה המחוזית והמועצה הארצית חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל, ומלונות דן אכדיה חויבו בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל נוספים.