פרופסור מרדכי קרמניצר הוא איש רב פעלים ועתיר זכויות, החרד לגורלה של הדמוקרטיה. מינויו של ליברמן לשר ביטחון הוא, לדבריו, "הכרעה לטובת ישראל המידרדרת" ("גלובס", 24.5). ברור כי חרדתו של קרמניצר אמתית, שכן ליברמן ודעותיו נמצאים 180 מעלות מדעותיו שלו.
כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה רשאי קרמניצר לחרוד לגורלה של הדמוקרטיה, אך קודם לכן עליו לכבדה. קרמניצר מתעלם לחלוטין מרצון העם. שלוש פעמים בעשור האחרון נבחר נתניהו לרשות הממשלה. הציבור אמר את דברו. אכן, שיטה גרועה היא הדמוקרטיה, שבה דעתו של פרופסור מלומד משקלה בקלפי כדעת אחרון זבי החוטם. למרבה הצער, טרם נמצאה שיטה גרועה פחות.
עד אז, נסתפק בנבחרים
שיטת הממשל בישראל קואליציונית ולא נשיאותית ומחייבת את ראש הממשלה לרוב מוחלט (יותר מ-60 ח"כים) בבית הנבחרים. מפלגת העבודה, יש עתיד, קדימה, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו והבית היהודי, ישבו או יושבים בממשלות נתניהו. כלומר: אריה דרעי, אלי ישי, ליצמן, גפני, בנט, ליברמן, מופז, יעלון, לפיד, לבני, ברק והרצוג - כל אלה שירתו את נתניהו וממשלותיו בשבע השנים האחרונות. מדובר על ייצוג של למעלה מ-100 חברי כנסת, למעט מר"ץ והרשימה המשותפת. אם זהו אינו ביטוי לרצון העם, יאמר מר קרמניצר מהו?
האם ישיבתם של הרצוג, ברק, לבני ולפיד עם נתניהו בקואליצה, כל אחד בתורו ואולי בניגוד לרצון בוחריהם, אינו "ביטוי חריף להתבהמותה של החברה"? אינה מעידה על "אובדן דרך מוסרי ולבגידה בערכים הומניסטיים בסיסיים" - כלשונו המשתלחת של קרמניצר?
קרמניצר מבטא ודאי את דעתם של רבים ברצונו שבכנסת ישראל יעופפו מלאכים. עד אז, נסתפק בנבחרים. כבר אמרו חז"ל כי "אין ממנים פרנס על הציבור, אלא מי שקופת שרצים תלויה מאחוריו". הרבה חוכמה טמונה במשפט זה. קרמניצר אינו זקוק להסברים ופירושים. במאמרו הוא מלין על "אזלת ידו" של היועמ"ש ופסק הדין "המביך" של ביהמ"ש השלום בירושלים. האם לא היה זה הוא שהגן עליהם בחירוף נפש? אינך יכול לכבד את כללי המשחק, במגרש הפוליטי או במגרש המשפטי, רק כשהתוצאה משקפת את רצונך והשקפתך. ההיפך - קשה הרבה יותר. דומה שנשיא הדמוקרטיה ואביר זכויות האדם, מתקשה לכבד את כללי המשחק כשאינם חופפים לרצונו והשקפתו.
קרמניצר מביע חשש "שישראל המכוערת והמידרדרת תפגע במוטיבציה של אנשים הגונים לשרת בצבא". ישראל אינה מכוערת ואינה מידרדרת, אלא בעיני המתבונן המתוסכל. באשר ל"אנשים ההגונים", המוטיבציה של אלה לשרת בצה"ל גבוהה מאי פעם. צה"ל כיום מוסרי הרבה יותר מהצבא של שנות החמישים, השישים, השבעים והשמונים, בהם הוצאו להורג לא פעם שבויים וחפים מפשע ללא משפט ולעתים ללא היסוס.
עיניו עצומות לרווחה
קרמניצר מביע את דאגתו כי המסר ממינוי ליברמן "יקרע את החברה הישראלית לגזרים ויחזק את אויבי ישראל". מה שעלול לקרוע את החברה לגזרים ולחזק את אויבינו, זו דווקא הדה-לגיטימציה שעושים קרמניצר ודומיו לחלקים נרחבים בכנסת ובחברה הישראלית, באופן שיטתי ופוגעני. כבד את רצון הבוחר שבחר בליברמן ובנתניהו, בכדי שאותו ציבור יכבד את בחירתך.
ליברמן לא "בנה עצמו על גבם של הערבים, אזרחי ישראל", כדברי קרמניצר. חלק מהערבים אזרחי ישראל בחרו להתנתק מהמדינה, להשתמש בדמוקרטיה ובכליה בכדי לחתור תחת יסודותיה באופן מתמיד ושיטתי. חלקם מזדהים באופן גלוי וברור עם אויבינו הרוצים בהשמדתנו, כמו החמאס והחיזבאללה.
המדינה חייבת לדאוג לחינוך, לבריאות ולרווחה במגזר הערבי באופן שוויוני. אולם, עיניו של קרמניצר עצומות לרווחה ואוזניו כרויות עם פקקי שעם. אחרת, קשה להבין כיצד אינו רואה את התמונות ואינו שומע את הקולות המבטאים את רצונם הבלתי מוסתר למדינה משלהם, נקייה מיהודים.
הפרופסור נדהם
כגודל תסכולו כן מתארכת ומשתלחת לשונו של נסיך הדמוקרטיה. המינוי, הוא טוען, "סותר את אופיה הדמוקרטי של ישראל" ו"מהווה קריאת תיגר על הכרזת העצמאות". לא פחות. כל כך פשוט, כל כך קל - ורק אנחנו לא הבנו. בואו נשליך את המכשף ליברמן לנהר קשור למשקולות, אם יצוף ויחיה, סימן שאכן הוא מכשף ואם ישקע ויטבע, תזרח ותשגשג הדמוקרטיה בישראל, הערבים ישירו את "התקווה" ויניחו תפילין, או לפחות יבוא לקיצו סכסוך הדמים בן יותר מ-100 השנים. אויבינו ושונאינו "יכתתו חרבותם לאתים ולא ילמדו עוד מלחמה". יונה צחורה עם עלה של זית תנחת על כתפו של נשיא הדמוקרטיה, והשיטה הדמוקרטית תפשוט כמגפה לעבר מדינות ערב השכנות.
הפרופסור נדהם: איך החליפו ראש הממשלה ואנשיו את הרצוג בליברמן, "כאילו היו השניים תאומים סיאמיים". הזיכרון אכזרי ולעתים בוגדני יותר מאנשים. רק לפני שנים ספורות ישבו הרצוג וליברמן כשרים באותה ממשלה (נתניהו, אלא מה), כתף אל כתף כמעט כמו אחים לנשק או כתאומים לא זהים. אכן, עוד לא אבדה תקוותינו, כי בישראל יש עדיין דמוס-קרטוס (שלטון העם), אף שיש מי שמנסה להפוך את נבחריו לדמון.
■ הכותב הינו יועץ אסטרטגי. הוא כיהן בעבר כיועץ תקשורת והסברה לראש הממשלה נתניהו ולשר ליברמן, והיה עיתונאי ואיש תקשורת במשך עשרות שנים.