גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הממשלה רוצה להגדיל הגירעון מטעמים פופוליסטיים

שרים תמיד נהנים יותר להפחית מסים ולהגדיל תקצוב לפרויקטים מאשר להעלות מסים, לבטל פטורים ממס ולקצץ תקציבים. זה פיתוי פוליטי לחלוטין - וכדאי שהממשלה תעמוד בו ■ דעה

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ

ישראל לא מתמודדת כיום עם שפל כלכלי עמוק. היא לא מנהלת מלחמה הרסנית ויקרה, שיעור האבטלה במשק נמצא בשפל היסטורי, ונתוני ההכנסות ממסים רושמים שיאים חדשים. למרות זאת, משרד האוצר  והממשלה שוקלים ברצינות לבצע הרחבה פיסקלית ולהגדיל את הגירעון. מדוע? שתי טענות בעיקר תומכות כביכול בהרחבה כזו: "מדיניות אנטי-מחזורית" ו"יצירת מנועי צמיחה". שתיהן אינן מחזיקות מים בנסיבות של מדינת ישראל היום.

כאשר הוצאות הממשלה גדולות מהכנסותיה נוצר גירעון תקציבי. גירעון גבוה מגדיל את הנטל על הממשלות הבאות ועל הדור הצעיר. הם יידרשו, בעתיד, למאמץ נוסף כדי לסגור את האוברדרפט שהממשלות הקודמות יצרו על חשבון הוצאות לבריאות, לחינוך, לרווחה, לביטחון, להפחתות מסים ולשימושים רצויים אחרים. למעט מקרים כגון מיתון עמוק או מלחמה גדולה ויקרה שמטילים מעמסה כבדה במיוחד על הדור הנוכחי, אין שום הצדקה לגלגל את הנטל על כתפי הדור הצעיר וילדיהם. חשוב להבין כי כל הגדלה של הגירעון בהווה גוררת בהכרח הקטנה של הגירעון בעתיד - הממשלה לא יכולה לבצע הגדלה תמידית (פרמננטית) של הגירעון, אלא רק הגדלה זמנית.

אולם, בטווח הקצר, שינוי בהיקף הגירעון משפיע על היקף הפעילות הכלכלית במשק. כאשר יש השתוללות תקציבית עלול להיווצר אובדן אמון מצד המשקיעים וחברות הדירוג ואז ההשפעה של הרחבת הגירעון על הפעילות הכלכלית תהיה שלילית. אבל המקרה הסביר יותר הוא של הרחבה מתונה בגירעון התקציבי (לא השתוללות). במצב זה הרחבת הגירעון פועלת להגדלת הביקושים במשק ותורמת להרחבת הפעילות הכלכלית. מדיניות כזו מכונה "הרחבה פיסקלית" או "הרחבה קיינסיאנית", על שם הכלכלן קיינס שהגה אותה בשנות ה-30' של המאה הקודמת, בשיאו של השפל הגדול.

ההשפעה הקיינסיאנית של הרחבת הגירעון על הפעילות הכלכלית היא לא קבועה, אלא תלויה במצב המשק. כאשר האבטלה גבוהה, ההשפעה הקיינסיאנית גדולה יחסית; וכאשר האבטלה נמוכה - ההשפעה הקיינסיאנית תהיה נמוכה, ואף מזערית. הסיבה לכך די ברורה: כאשר אין אבטלה במשק, כל גורמי הייצור מועסקים קשה להגדיל את היקף הפעילות במשק גם אם הביקושים גדלים. התוצאה במקרה זה תהיה אינפלציה או עודף יבוא. הכיוון ההפוך מתקיים באופן דומה: צמצום של הגירעון התקציבי יקטין במידה ניכרת את היקף הפעילות במשק כאשר שיעור האבטלה גבוה, אך לא ישפיע במידה משמעותית כאשר יש תעסוקה מלאה.

האפשרות להשתמש בהרחבה פיסקלית היא כלי חשוב ביכולתה של הממשלה לנהל מדיניות כלכלית ולמנוע מיתונים חריפים במשק. אולם, שימוש בכלי זה כאשר שיעור האבטלה נמוך היא שגיאה חמורה. במקרה זה, לא רק שההרחבה הפיסקלית לא תשיג בטווח הקצר גידול בפעילות הכלכלית, אלא היא תחייב בעתיד פעולה הפוכה של הקטנת הגירעון, וייתכן מאוד שההשפעה אז - לכיוון ההפוך כמובן - תהיה משמעותית, כי אז שיעור האבטלה יהיה גבוה יותר מאשר כיום. במקרה זה, השילוב של הרחבה פיסקלית כאשר האבטלה נמוכה יחד עם ריסון פיסקלי כאשר האבטלה גבוהה, יגרום למדיניות המכונה פרו-מחזורית (המחריפה את מחזור העסקים) ולא אנטי-מחזורית (הממתנת את מחזור העסקים).

ומדוע תאלץ הממשלה לבצע ריסון פיסקלי דווקא כאשר האבטלה תהיה גבוהה? מכיוון שכאשר משק נכנס למיתון, הכנסות הממשלה קטנות בשיעור חד והגירעון גדל באופן אוטומטי - גם אם אין כל שינוי במדיניות הממשלה. המשקיעים וחברות הדירוג ממש לא אוהבים מצב שבו משק נכנס למיתון כאשר הגירעון כבר גבוה. במצב כזה, קיים ספק האם הממשלה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ולהחזיר את מלוא החוב שהיא (וממשלות קודמות) לקחו בעבר. המשקיעים ידרשו תוספת ריבית גבוהה - דבר שיגדיל עוד יותר את הקושי של הממשלה להחזיר את החוב.

במקרים רבים, הדבר יוביל למשבר כלכלי חריף עם תוצאות קטסטרופליות לציבור הרחב, כמו במקרה של ארגנטינה לפני כ-15 שנים או של יוון לפני כ-5 שנים. במצבים כאלה הממשלה נאלצת להנהיג "תוכנית צנע" ולבצע הקטנה בגירעון דווקא במצב הגרוע ביותר - כאשר המשק נמצא במיתון, שיעור האבטלה גבוה וההשפעה הקיינסיאנית גדולה. זו גם הסיבה לנזקים החברתיים החמורים של הנהגת תוכניות צנע, אולם ראוי לזכור שממשלות בדרך כלל מנהיגות תוכניות כאלה בלית ברירה כדי למנוע דבר עוד יותר נורא - החרפת המשבר הפיננסי והתמוטטות כללית של הכלכלה.

לכן, מדיניות פיסקלית נבונה ואחראית חייבת לנצל את הזמנים הטובים בהם האבטלה נמוכה, כדי להקטין את הגירעון עד כמה שאפשר ובוודאי להימנע מהגדלתו.

פיתוי פוליטי

הטענה הראשונה המועלית בימים אלה בעד הרחבת הגירעון - מדיניות אנטי-מחזורית - מבלבלת בין קצב הצמיחה למיקום המשק במחזור העסקים. אמנם יש האטה בתקופה האחרונה בקצב הצמיחה והוא נמוך יותר בשנתיים האחרונות מאשר הממוצע בתקופות הקודמות.

הדבר נובע מכמה סיבות: (1) האטה במגמת הצמיחה העולמית ארוכת הטווח - זאת על רקע צמצום ניכר בגידול כוח העבודה ופריון העובדים בסין, ירידה אבסולוטית בכוח העבודה ביפן ובמדינות נוספות, ותהליך צמצום החובות של משקי הבית והממשלות בחלק מהמדינות, במיוחד בעקבות המשבר העולמי של 2008-2009 שהראה בבירור שקצבי הצמיחה הקודמים, שנשענו על גידול בהיקף החובות, לא יכולים להימשך.

האטה זו בצמיחה העולמית משפיעה על המשק הישראלי בעיקר דרך היקף הסחר העולמי והיצוא הישראלי; (2) האטה במגמת הצמיחה בישראל מעל ומעבר לירידה המוסברת על ידי הסביבה העולמית. המקור המרכזי של האטה זו הוא השינוי הדמוגרפי שמתחולל בשנים האחרונות (ואשר צפוי להימשך גם בשנים הבאות) - ירידה משמעותית בקצב הגידול של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים, במיוחד במגזר היהודי הלא-חרדי המתאפיין בפריון העבודה הגבוה ביותר;

(3) סיום הצמיחה המהירה שאפיינה את המשק בעקבות היציאה מהמיתון של 2009, שלוותה בגידול מרשים בשיעור התעסוקה ובירידה בשיעור האבטלה לשפל חסר תקדים אל מתחת ל-5% מכוח העבודה - ירידה שלא תוכל לחזור על עצמה; (4) הטלת מס יסף ("מס עשירים") בשנת 2013, אשר גרם להעלאת שיעור המס השולי על יחידים ל-50% - אחד השיעורים הגבוהים בעולם; (5) החרפת האווירה האנטי-עסקית במשק, שבאה לידי ביטוי בהתייחסות עוינת מצד חלקים בציבור, בתקשורת ובמערכת הפוליטית לפעילות עסקית באופן כללי ולרווחים של יזמים, חברות ומנהלים בפרט.

החרפה זו לוותה בהכבדת הרגולציה על המגזר העסקי ובחקיקה הפוגעת ביכולת היזמים והמנהלים לקבל החלטות עסקיות כגון השקעה, תמחור והוצאות שכר, בין היתר בפיקוח מחירים, פיקוח שכר והגדלת עלות העבודה דרך הרחבת "זכויות" העובדים - במונחי שכר (כגון שכר מינימום), חופשות, התארגנות והשבתת העסק (גם כאשר רוב העובדים אינם תומכים בכך) וזכויות סוציאליות (כגון הפרשות פנסיוניות ואחרות).

לכן, אמנם קצב הצמיחה האט בשנתיים האחרונות, אך הדבר לא מעיד כלל על כך שהמשק נמצא במיתון או בשפל מחזורי (או, כפי שכלכלנים נוהגים לכנות זאת, שהתוצר בפועל נמוך משמעותית מהתוצר הפוטנציאלי). קצב הצמיחה והמיקום במחזור העסקים הם שני דברים שונים לחלוטין, למרות שרבים האנשים המתבלבלים ביניהם. הרחבה קיינסיאנית מוצדקת במצב של שפל מחזורי (אז משמעותה היא מדיניות אנטי-מחזורית), אך לא במצב של ירידה בקצב הצמיחה של המשק (אז היא עלולה לגרום למדיניות פרו-מחזורית שרק תחריף את המיתון הבא, כאשר הוא יגיע).

הטענה השנייה - הגברת השימוש ב"מנועי צמיחה" - מבלבלת בין היקף התקציב להרכב התקציב. אם הממשלה סבורה שאין מספיק "מנועי צמיחה" בתקציב המדינה, אין שום מניעה לכך שהיא תגדיל את התקצוב לסעיפים התומכים לדעתה בצמיחה על חשבון סעיפים שאינם תורמים לצמיחה. במילים אחרות, אין שום קשר בין שינוי בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה לבין מדיניות קיינסיאנית. יתרה מכך, אם הממשלה יודעת לזהות "מנועי צמיחה" שעשויים לסייע באופן פרמננטי בהגברת הצמיחה במשק, היא לא אמורה לחכות להאטה בצמיחה על מנת להפעיל מנועים אלה. היא הייתה יכולה לעשות זאת כבר לפני שנה, או שנתיים, או עשור.

הממשלה תמיד עומדת בפני הפיתוי להתיר את הרסן של מגבלת הגירעון ולבצע הרחבה פיסקלית. הפיתוי הזה הוא פוליטי לחלוטין - שרים תמיד נהנים יותר להפחית מסים ולהגדיל תקצוב לפרויקטים כאלה ואחרים מאשר להעלות שיעורי מס, לבטל פטורים ממס ולקצץ תקציבים. אם הממשלה לא מסוגלת לעמוד בפיתוי הפוליטי הזה, ראוי שתהיה גלויה ושקופה בעניין זה ולא תעטוף את ההחלטה הפוליטית להגדלת יעד הגירעון בטענות כלכליות מקצועיות מופרכות.

הכותב הוא לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, ו"עומד בראש פורום קהלת לכלכלה"

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות