סרט הפרסום שמלווה בימים אלה את השקת השברולט קמארו החדשה בנסיכויות המפרץ הפרסי, מתמקד ביכולתה של המכונית להגיע מעמידה ל-200 קמ"ש ומשם לבלום לעמידה בזמן שיא ובמרחק קצר להפליא. כדי להמחיש זאת צולם הסרטון על משטח אספלט ישר באורך מדוד, שבקצהו הרחוק - זה שבו אמורה להגיע המכונית לעצירה מוחלטת - ממתינה נפילה אנכית לים. למותר לציין, שהמכונית ביצעה את התרגיל בצורה מרשימה ובלמה "על המילימטר" (אם כי אנחנו לא יודעים כמה מכוניות צנחו למימי המפרץ במהלך הצילומים).
מדובר כמובן בהפקה פרסומית יקרה ומתוכננת היטב אבל היא מתמצתת בצורה מושלמת את המהות של הקאמרו לדורותיה ושל "מכוניות השרירים" האמריקניות הקלאסיות בכלל: מנוע עם כוח ברוטאלי, הרבה רעש, סחרור גלגלים, תאוצות בקו ישר, עיצוב עם הרבה דרמה - ומעט מכל השאר. מסתבר, שזה בדיוק גם מה שרוצים הלקוחות הטיפוסיים בארצות הברית. עובדה, שמאז שג'נרל מוטורס החליטה להחיות את המכונית/מותג קמארו ב-2010, עלו על כבישי ארצות הברית למעלה מחצי מיליון כאלה.
אם לשפוט על פי התגובות לדור החדש של המכונית ברחוב, מעצבי שברולט קלעו עם הדור החדש לטעמו של הלקוח הישראלי הטיפוסי לא פחות מאשר לטעמו של הטקסני (או הסעודי). המילה "סנסציה" תהיה תיאור מתון מדי לקבלת הפנים הציבורית שלה זכינו עם המכונית בכל פינה. אמנם המכונית היא פחות "רובוטריקית" מקודמתה אבל, עדיין, הקווים דרמטיים עם תפיחות עצומות על הגלגלים האחוריים, רוחב רציני לצד גג נמוך, מפלטים מאסיביים וכמובן חישוקים אדירים. כל אלה מושכים אליהם תשומת לב כמו שפפרצי נמשכים אל דוגמנית בחוף הים של תל אביב.
יש להניח שהלקוחות המקומיים לא יסתפקו בכך ויזמינו את המכונית באחד ממאות השילובים האגרסיביים של צבעים/חישוקים ופסי קישוט ספורטיביים, ששברולט מציעה ברשימת האופציות הקוסמטיות שלה. בקיצור גן עדן לכל מי שרצה, אבל לא ממש הצליח, להשתלב ב"כוכב נולד", "הישרדות", "האח הגדול" ושאר פסי הייצור ההמוניים ל"סלבס".
עם הדור החדש של הקמארו, שהושק בסוף השנה שעברה, החליטה שברולט שהגיע הזמן לשדרג גם סוגיות "זניחות: כמו הנדסת אנוש, מרווח מחיה ואיכות ייצור. היא עשתה זאת בהצלחה חלקית. למרות שהמכונית קצרה יותר מקודמתה המרחב הפנימי סביר לארבעה נוסעים מבוגרים. מרחב הראש והברכיים מאחור מתקבל על הדעת אם כי היושבים מאחור זקוקים ללא מעט גמישות (ואולי גם לדיאטה) כדי להתמקד בזוג המושבים האחוריים. גם החרכים הצרים, שמתפקדים על תקן של חלונות אחוריים, אינם ידידותיים לסובלים מקלאוסטרופוביה.
מנגד מושבי הספורט הקדמיים מתכווננים כהלכה ומרופדים בנדיבות במקומות הנכונים. הראות כלפי החזית סבירה, בליווי נוף מסעיר של מכסה המנוע הארוך ועתיר הקימורים, אך הראות לצדדים ולאחור מוגבלת.
עמדת הפיקוד עדכנית ונאה לעין עם שלל מסכי צבע ומערכות מולטימדיה שופעות בקישוריות ואפליקציות, כמקובל בדגמי הדור החדש של GM. יש גם מערך מקיף של מערכות בטיחות אקטיביות ופאסיביות מדור אחרון ומערכת קול משובחת של BOSE.
אבל הנדסת האנוש די מבולגנת, איכות חומרי הדיפון והמתגים אינה מתקרבת לזו של מותגי הפאר הגרמנים והיפנים ויש גם צלילי רקע מיותרים. שברולט מציעה את הקמארו בארצות הברית עם מנוע ארבעה צילינדרים טורבו חסכוני (275 כ"ס) בקצה הנמוך ועם מנוע V8 בריא וצמא בקצה העליון (455 כ"ס). לישראל מגיעה גרסת הביניים עם מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר, שמייצר 335 כ"ס.
המנוע הוא אמנם מבית מותג היוקרה קאדילק, אבל הוא עבר הנדסה אקוסטית מקיפה ומשמיע צלילים, שאין מאום ביניהם לבין התדמית התרבותית של קאדילק. המנעד נע בין נהמת בס עמוקה וקולנית במצב הרגיל לבין שאגה מסובבת ראשים במצב הספורטיבי. יש גם "מצב שקט", שבו צליל המנוע הופך להיות "נורמלי" ותרבותי, אבל האופציה הזו קבורה עמוק מאד בתפריטי השליטה, כאילו לרמוז לנהג "אל תעשה לנו בושות".
למרות הפחתת המשקל, זו עדיין מכונית של 1.6 טון, אבל גם 335 סוסים לא הולכים ברגל. לחיצה בריאה, בכל מצב, והתיבה האוטומטית בת שמונה המהירויות מורידה ביעף שניים-שלושה הילוכים והודפת את המכונית קדימה בקצב סמכותי מאוד. אין לנו שום דבר רע להגיד על תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בכ-5.5 שניות וגם לא על צליל נוסח מכוניות נאסקאר, שמשתלט על תא הנוסעים - ועל הסביבה - ככל שעולים בסל"ד. השיוט במהירויות גבוהות נינוח להפתיע, לא מעט בזכות יחסי ההעברה הגבוהים של תיבת ההילוכים, אבל עדיין המחשב הפנימי דיווח לנו על צריכת דלק ממוצעת של כ-8 קילומטרים לליטר.
ממכונית כזו אין מה לצפות לעידון דינמי נוסח ב.מ.וו או אאודי, אבל אין פירוש הדבר שהיא נעדרת ריגושים. אדרבא ואדרבא. אחיזת הכביש על חישוקי ה-20 אינץ' (כלולים באופציית חבילת הספורט) היא פנומנלית, בלמי ה"ברמבו" מייצרים האטה של מכונית מסלול וההגה, במצב הספורטיבי שלו, מספק תגובות אולטרה מהירות. בקיצור, למרות התדמית שאנשי הפרסום של שברולט מנסים לשדר, זו בהחלט לא רק מכונית למאוצי "דראג" בקו ישר ויש לה הרבה מה להציע גם על כבישים מתפתלים. חבל רק, שחבילת הספורט גם מקשיחה משמעותית את ספיגת הזעזועים, בכל מצבי הכיול, מה שהופך את חווית הנהיגה על אספלט עירוני ישראלי למטלטלת למדי.
מי שציפה למחירי בסיס נוסח ארצות הברית - שם מתחילים המחירים בכ-26 אלף דולר לדגם בסיס - עשוי להתאכזב. הקמארו שמיובאת לישראל בגרסת V6 מאובזרת ומפוארת, עולה 329 אלף שקלים, עוד לפני חבילת ה"ספורט". מנגד, זו מכונית שיודעת לרגש בדרכה שלה וכדי לקבל ביצועים כאלה אצל הגרמנים/יפנים צריך לשלם עשרות אחוזים יותר. ועוד לא הזכרנו את הבונוס של טיפוח הסטטוס והאגו, שלו אין כמובן מחיר.
חלק מהמתחרות
אאודי A5
ב-335 אלף שקלים - לפני מבצעים והנחות - מקבלים את גרסת הבסיס של אאודי A5. מרכב הקופה עדיין נראה נאה, אם כי הוא יעבור עדכון בקרוב. תא הנוסעים איכותי ומפואר עם מרווח מכובד לארבעה-חמישה. המנוע בגרסה זו מסתפק ב-170 כ"ס והתאוצה ל-100 אורכת 8.4 שניות.
ב.מ.וו סדרה 4
346 אלף שקלים הוא מחירה של ב.מ.וו 420 ההתחלתית. העיצוב אלגנטי ונאה, תא הנוסעים שימושי ומאובזר כהלכה ושלדת ההנעה האחורית חדה ומושחזת. בגרסת הבסיס מקבלים מנוע 2 ליטר טורבו עם 184 כ"ס, אבל משקל עצמי נמוך ותיבה זריזה מאפשרים למכונית להאיץ ל-100 ב-7.4 שניות.
פורד מוסטאנג 2016
לארץ כבר מיובאת בייבוא מקביל, ובקרוב גם אולי בסדיר, פורד מוסטאנג מהדור האחרון. זוהי מכונית מודרנית על שלדה מתוחכמת וקלה משמעותית מקודמתה, עם תא נוסעים שאמור ליישר קו עם האיכות של אירופה ויפן. הגרסאות עם מנועי שישה צילינדרים מוצעות כיום בארץ באזור ה-300 אלף שקל פלוס מינוס