חמש יחידות מתמטיקה
"הניתוח הצליח אבל החולה מת" הוא המשפט הראשון שעולה כשבאים לבחון את תוצאות הקמפיין לעידוד בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 לימוד יחידות, שהעלה משרד החינוך בכוונה לעודד תלמידים לגשת. מניתוח השיח ברשת, שביצעה עבור "גלובס" חברת באזילה, מתברר כי המסר של הקמפיין עבר בבירור, הוטמע והובן - אבל הסנטימנט שעורר היה ברובו שלילי.
כזכור, באוגוסט 2015 עלה הגל הראשון בקמפיין, והוא חזר ביתר עוצמה באפריל השנה. תחת הכותרת "הזדמנויות גדולות מתחילות ב-5 יחידות", התמקד הקמפיין בדמויות מוכרות כמו מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, והזמרת קרן פלס, שהעידו על החשיבות המכרעת של ההחלטה לגשת לבגרות ב-5 יחידות וכיצד זה הפך את חייהם למוצלחים. הקמפיין הצליח לעורר תגובות נסערות ועיסוק תקשורתי ער, אך מניתוח הנתונים מתברר כי חלק הארי בו לא היה חיובי.
מהנתונים עולה כי מחצית מהשיח הייתה שלילית, ו-9% היה שלילי מאוד. רק 2% היה שיח חיובי, ו-44% היה מאוזן. 39% מהשיח עסקו במסר הבסיסי של הקמפיין, 23% עסקו בביקורת כללית. 17% התנהלו סביב מחאת התלמידים, 9% מהשיח היו פוליטיים, 5% היו דיון בתרומה של לימודי המתמטיקה, ו-5% בדמויות המככבות בקמפיין עצמו.
העובדה שחלק מרכזי מהשיח עסק במסר המרכזי של הקמפיין כביכול מראה על הצלחה, אך רוב התגובות עסקו בלגיטימיות של מסר כזה, ועלו טענות כי הוא פוגעני.
בין הטענות שעלו: מתמטיקה היא לא חזות הכול, מסר הקמפיין מלחיץ ומבייש כאלה שאינם מצטיינים במתמטיקה. חלק מהטענות הופנו ישירות לשר החינוך, עם אמירות כמו "בנט שכח שאנחנו עם הספר ולא רק עם ההיי-טק".
הקמפיין עורר דיון ער כמעט בכל הרשת - למעט בבלוגים ובפורומים. 35% מהשיח התנהל ברשתות החברתיות, שם הביעו הגולשים את דעתם ותחושותיהם לגבי הקמפיין והתפיסה המתמטית. חלק לא מבוטל מהשיח עלה בעמוד הפייסבוק של שר החינוך ובעמוד משרד החינוך עצמו.
בעמוד של ח"כ נפתלי בנט היו כאלה שהתייחסו לחשיבות של מקצוע המתמטיקה בחיוב, אך העלו הסתייגויות רבות בנוגע ליכולות שקיימות באקלים החינוכי בישראל להצליח בלימודים אלה, למשל ש"מתמטיקה זה חשוב, אך צריך בשביל זה הרבה שיעורים פרטיים, הכיתות צפופות".
בנט לא התייחס לתגובות אלה ולמעשה נמנע מההזדמנות לדיאלוג עם אנשים שבאים במגע עם משרדו. מוקד שיח ער נוסף ברשתות היה בעמוד הפייסבוק של מועצת התלמידים. ככלל, השיח מפוזר על פני עמודים רבים - דבר המעיד על מעורבות של ציבור רחב.
29% מהשיח התחולל בטוויטר. הנפח הגבוה יחסית במדיום זה נובע מהיותו כלי משמעותי אצל אנשי תקשורת, עיתונאים ובני-נוער - בדיוק הקהלים אצלם עורר הנושא שיח ער. 26% מהשיח מגיע מהכתבות העוסקות בקמפיין, ובכלל זה טורי דעה של עיתונאים, שמרביתם הביעו התנגדות לקמפיין ולמסרים העולים ממנו.
לדברי מירב בורנשטיין, סמנכ"ל האסטרטגיה והמחקר של באזילה, קמפיין "לתת חמש" של משרד החינוך יצר תהודה, שיח ועניין. המסר לגבי חשיבות לימודי 5 יחידות מתמטיקה עבר ללא ספק ויצר דיון מעמיק. עם זאת, נראה כי האופן שבו הועבר המסר לא היה מדויק דיו ויצר התנגדות גם בקרב קהל היעד - תלמידי התיכון.
לדבריה, עיקר ההתנגדות הגיע מתלמידים שציינו כי הם לומדים 3 יחידות, ולכן נעלבו מכך שסווגו, לטענתם, כפחות טובים מתלמידי ה-5 יחידות. דיוק של המסר והפנייתו בעיקר לתלמידי ה-4 יחידות, תוך עידודם למאמץ שישתלם בעתיד, יכול לייצר תוצאות טובות יותר.
לדברי בורנשטיין, ההתנגדות הציפה מגוון של טענות לגבי תשתית הלימוד, כמו צפיפות בכיתות וההשקעה הנדרשת לצורך לימודי 5 יחידות במתמטיקה, בדגש על שיעורים פרטיים.
"יש ציפייה לקבלת תשובות לבעיות אלה ולקיום דיאלוג פורה בין הנהלת המשרד לתלמידים והוריהם. כרגע הטענות נותרו ללא כל מענה. מהלך של הידברות ישירה ברשת, במקומות שבהם מתנהל השיח, יוכל להוריד את ההתנגדות, לוודא את הפנמת המסר ולהשיג את התוצאה הרצויה".
