השופט ישעיהו שנלר. "פנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט'" / צילום: דוברות בתי המשפט
בעקבות דליפת הענק של "מסמכי פנמה", רשות המסים הרחיבה את פעילותה נגד חברות לא מדווחות שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי מס. בתקופה האחרונה ערכו חוקרי מס הכנסה חיפושים ותפשו מסמכים במשרדיהן של 3 חברות בארץ, שמספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. בין היתר פשטו חוקרי רשות המסים על משרדי חברת קומפני פורמיישן ברמת-גן וחברת קופמני אקספרס, המספקות שירותי ייעוץ להקמת עסקים חדשים וכן שירותי רישום וליווי חברות בחו"ל.
במקביל פשטה הרשות גם על משרדי עורכי דין שמעניקים שירותי פתיחת חברות בחו"ל ומלווים לקוחות בהליך. הרשות אינה מתעניינת בחברה עצמה או בעורכי הדין, אם כי בחברות ובאנשי העסקים להם הם נותנים שירותים.
חוקרי הרשות דרשו מהחברות ומעורכי הדין כי יעבירו מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים, אשר הקימו באמצעות החברה חברות במקלטי מס ברחבי העולם. הרשות התכוונה לבדוק האם כל הלקוחות דיווחו לרשות המסים על מעורבותם בחברה הזרה ועל הכנסותיהם.
ואולם, אחד מעורכי הדין אליהם הגיעה רשות המסים לא קיבל את רוע הגזירה ועתר לבית המשפט נגד תפיסתם של מסמכים במשרדו על-ידי רשויות המס. עורך הדין, ששמו נאסר לפרסום, טען כי על המסמכים חל חיסיון עורך דין-לקוח.
בראשית השבוע (א') דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישעיהו שנלר, את טענתו של עורך הדין וקבע כי "בנסיבות המקרה, בהן מוסכם על הצדדים כי זהות הלקוחות של עורך הדין היא עיקר המידע המבוקש, אין כדי להקים חיסיון עורך דין-לקוח ביחס לפרטים שנוגעים לעובדת מתן השירות המשפטי, ובכלל זה זהות הלקוח, באופן החורג מהוראת החוק".
השופט שנלר התייחס גם לטענה כי גילוי המידע עלול להוביל לפגיעה בלקוחות אותו עורך דין, אך הבהיר כי חשש זה אינו יכול להצדיק שמשרד עורכי דין יהפוך ל"מקלט" עבור לקוח של עורך הדין מפני הרשויות.
"לא התעלמתי מהטענה כי במקרה דנן גילוי שם הלקוח וזיקתו לחברה זאת או אחרת, יכול ויפגע בלקוח אשר יכול וסבר כי אם יקים את החברה באמצעות עורך דין, זהותו וזיקתו לא תגולה מטעמי חיסיון", כתב שנלר, אך הוסיף: "אולם, דומה כי דווקא טיעון זה מחייב את דחיית הבקשה ובאופן שפנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' מגילוי מול עריכת אותן פעולות אצל גורמים אחרים".
לסיכום צוין כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא חל חיסיון עורך דין-לקוח על תוצרי עבודת עורך הדין (הפעולות והמסמכים שנערכו) או על זהות לקוחו של עורך הדין (והמסמכים הקשורים בכך) - וכך גם במקרה זה. עורך הדין חויב לגלות לרשות המסים את שמות הלקוחות וזיקת לקוח זה או אחר לחברה פלונית אלמונית.
בידי רשות המסים תיעוד ל-1,600 חברות אוף-שור
פשיטת רשות המסים על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות כבר מספקת לה עבודה רבה. בבדיקה ראשונית של המסמכים שהוגשו לרשות מהפשיטות האחרונות נמצא תיעוד לכ-1,600 חברות שנפתחו על-ידי לקוחות של 3 החברות, בין היתר באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס.
הקמת חברה ב"מקלטי מס" אינה מהווה עבירה, ולא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בוחרים בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי, ובין היתר בפנמה, ברמודה, הולנד, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה והונג-קונג. ואולם, בישראל קיימת חובת דיווח על אחזקה של כל חברה זרה בחו"ל. על-פי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו - ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.
בימים אלה ממקדת הרשות מאמצים ומשאבים למיפוי החברות ולאיתור הנישומים הקשורים אליהן, על-מנת לטפל בנישומים שלא דיווחו על פתיחת החברות, במישור האזרחי או במישור הפלילי, במקרים המתאימים. למי שעדיין לא נתפס ברשימת 1,600 החברות שאיתרה הרשות רשות המסים, והסתיר עד כה הון שהחזיק בחו"ל, קיימת הזדמנות להיכנס למסלול הליך לגילוי מרצון על ההכנסות והנכסים הלא מדווחים.
ההליך, שתוקפו היה אמור להסתיים בסוף החודש, עתיד להיות מוארך עד סוף השנה. בעקבות החקיקה החדשה הקובעת כי עבירות מס יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, פנתה רשות המסים ליועץ המשפטי לממשלה לקבל אישורו להארכת תקופת ההליך.
הנוהל מאפשר לנישומים לדווח על הונם המועלם ולשלם את המס בגינו מבלי להיחשף להליך פלילי. עד כה הוגשו כ-4,800 בקשות לגילוי הון מוסתר, ונחשף הון של כ-16.5 מיליארד.