גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיתוח שעשוי להיות הדור הבא של התרופות לסרטן ואלצהיימר

פרופ' צ'ד מירקין, זוכה טרי בפרס "דן דוד" ומבכירי החוקרים והיזמים בתחום הננוטכנולוגיה, מייצר דנ"א כדורי שעשוי להיות מהפכני ■ במיזם האחרון שלו, אקסיקיור, כבר מושקעים ביל גייטס ואריק שמידט ■ ראיון מיוחד ל"גלובס"

"היה הייפ לא מוצדק סביב הננו-טכנולוגיה בתחילת הדרך, והובטחו הבטחות שהיה ברור שלא ניתן לעמוד בהן", אומר ל"גלובס" פרופ' צ'אד מיקרין מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנחשב אחד החוקרים הבכירים בעולם בתחום. "למשל, מחשבים הפועלים על מולקולות דנ"א, או רובוטים לריפוי מחלות בתוך הגוף - אלה תחומי מחקר חשובים, אבל דובר על הגשמת המטרות הללו בטווחי זמן לא סבירים בעליל. זה חבל מאוד, כי זה עושה טריוויאליזציה של כל התחום ולא מאפשר לציבור להבין שהננוטכנולוגיה עושה מהפכה בחיים שלנו כבר היום".

פרופ' מירקין אמנם מזהיר מהייפ, אבל באותה נשימה משחרר כמה הצהרות שאפתניות משלו. למשל, הוא סבור שחומרים שעבד עליהם ב-30 השנים האחרונות יכולים לשנות את עולם האבחון הרפואי ולהפוך לדור חדש של תרופות מהפכניות למחלות רבות ושונות. יש לו קבלות. פרופ' מירקין הוא מהחוקרים המצוטטים ביותר לא רק בתחום הננוטכנולוגיה אלא בתחום הכימיה בכלל. שני מאמרים שפרסם בשנות ה-90, בכתבי העת "נייצ'ר" ו"סיינס", שעסקו באופן שבו ניתן לשלב דנ"א ברכיבים ננומטריים מלאכותיים, נחשבים פורצי דרך. אחריהם הגיעו מאמרים נוספים וגם פיתוח כלי מיוחד להדפסת רכיבים ננומטריים, ששינה את האופן שבו מייצרים חומרים כאלו.

פרופ' מירקין, המתראיין ל"גלובס" לרגל זכייתו בפרס דן דוד (פרס בינלאומי בסך 3 מיליון דולר הניתן בכל שנה בישראל לאנשים שהצטיינו בתרומה יוצאת דופן לאנושות), אינו רק חוקר, הוא גם יזם של ארבע חברות בתחום הננוטכנולוגיה. במיזם האחרון שלו, ExiCure, השקיעו אנשים בעלי פרופיל גבוה. "5 מיליארדרים מושקעים בחברה, ובהם ביל גייטס, יו"ר גוגל אריק שמידט, מייסד גרופון אריק לפקובסקי", הוא מספר, וגם גורמים מתחום הביומד - Abbvie Ventures, קרן הון הסיכון של חברת Abbvie, וכן דיוויד וולט המייסד של חברת הביוטק Illumina.

"אני בר מזל שחייתי בעידן של מהפכה באופן שבו העולם מייצר דברים", אומר פרופ' מירקין. "תחום הננוטכנולוגיה החל לאחר שהתגלו הכלים המאפשרים לייצר דברים קטנים מאוד. התברר שכשמפרקים חומרים מוכרים למרכיביהם הקטנים ואז מחברים אותם שוב, ניתן לקבל חומרים חדשים לגמרי, המתנהגים באופן שונה מזה שהכרנו". למשל, בגודל ננומטרי חומר יכול לקבל צבע אחר, חוזק אחר, להפוך לעתים מאטום לשקוף. "חוקרים בתחום עסוקים במשימה מרתקת והיא לגלות מהם החוקים השונים הללו שפועלים על חלקיקים בסדרי גודל זעירים וכיצד ניתן להשתמש בהבדלים הללו כדי לשפר חומרים בכל תחום של חיינו", הוא אומר.

"לסטודנטים שלי אני אומר שאין דבר מדהים יותר מלהסתכל על חומר שיצרת בעצמך, שלפני כן לא היה קיים בשום מקום על פני כדור הארץ או ביקום, ולומר, 'אני בן האנוש הראשון בעולם שרואה את החומר הזה'. זה כמו לגלות כוכב חדש, כמו לנחות על הירח".

- אין בעיה בזה שאנחנו כל הזמן מוסיפים לעולם חומרים חדשים, מלאכותיים לגמרי? הם לא יוצרים נזק?

"תסתכלי סביבך, אני חותם על כך שאין במשרד שלך יותר מ-5% חומר ממקור טבעי. אולי יש לך קצת כותנה בבגדים או עץ בשולחן, אבל גם בהם מוטמעים חומרים מלאכותיים. זה לא חדש לננוטכנולוגיה - כל הכימיה היא כזאת".

איך מכבים ומדליקים גנים

הגילוי של פרופ' מירקין שעל בסיסו הוקמה אקסיקיור, היה כמעט מקרי. יום אחד, אי אז בשנות ה-90, הוא ביקש משני סטודנטים שלו לחבר דנ"א לחלקיק זהב באמצעות חומר ביניים. "כולנו יודעים שדנ"א הוא בצורת סליל ובתאים חיים הוא מופיע כסליל כפול - החוקרים שגילו זאת קיבלו על כך פרס נובל - והנה, באמצעות ננוטכנולוגיה ניתן לחבר מולקולות דנ"א סביב חלקיק כדורי ולקבל 'דנ"א כדורי', כלומר כדור שממנו בולטים סלילים של דנ"א (ראו תמונה). לפרופ' מירקין היו כמה רעיונות מה ניתן לעשות בכדורים הללו, אבל אחד מהם התממש באופן לא מתוכנן.

כך הוא סיפר בעבר: "פתאום, ב-11 בלילה, אחד הסטודנטים קרא לי ואמר 'אתה חייב לראות את זה. כשאני מחבר את שני החומרים הללו התרכובת נעשית כחולה, וכשאני מחמם אותה היא נעשית אדומה'. מה שראינו היה חיבור בין מולקולות דנ"א. כשחלקי הדנ"א מתחברים זה לזה, הם כחולים. כשהחום מפריד ביניהם, התמיסה הופכת אדומה. מיד הבנתי שזו שיטה מצוינת ופשוטה לגלות חלקיקים ספציפיים של דנ"א".

בשיטת האבחון הזאת, זורקים כדור מעוטר בדנ"א מסוים לתוך התרכובת, ואם נמצאים בה חלקים משלימים, הם יתחברו לחלקיקים על פני הכדור והדגימה תהפוך לכחולה. "התחלנו סדרת פרויקטים שנמשכו עשר שנים כל אחד, וגילנו שלא רק שהבדיקה מדויקת גם בנוכחות דנ"א מועט, היא מאפשרת להבדיל היטב בין דנ"א מסוים לבין כל מיני מטרות אחרות".

עוד לפני אקסיקיור קמו שתי חברות בתחום האבחון על בסיס הבדיקות הללו, אבל הבייבי החדש נראה מלהיב יותר והוא בתחום התרופות. הפעם סלילי הדנ"א הבולטים מהכדור נועדו לאפשר לתאי הגוף לזהות את הכדור כגורם שלהם ולאסוף אותו אליהם.

- אין בכדור הזה שום דבר חי, נכון? אף שהוא עשוי מדנ"א.

"לא, אין בו שום דבר חי, אבל בגלל הדמיון בחומר בין דנ"א כדורי לדנ"א סלילי, התאים חושבים בטעות שמדובר ברכיב שהם זקוקים לו, אוספים אותו לתוך התא ומאפשרים לו לקיים אינטראקציה עם הדנ"א הקיים בתא".

ברגע שכדור הדנ"א נכנס לתא, הוא יכול להתחבר למולקולות הדנ"א או ה-RNA (המולקולה שמתרגמת את התוכנית הכתובה בדנ"א לחומרים ממשיים שיכולים לפעול בגוף), להפריע להן או לעודד את פעילותן. "כך אפשר לעודד תא סרטני למות גם אם הוא מתוכנן גנטית לא למות, אפשר להגיע לאזורים דלקתיים ולהפיג את הדלקת, ניתן לאמן את מערכת החיסון להילחם במחלות", אומר פרופ' מירקין.

התערבות באופן הביטוי של גנים ככלי לשליטה במחלות היא היום אחת המטרות ברפואה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת התברר שיש גנים שכל תפקידם הוא להיות "שוטרים" ולבקר את פעילותם של גנים אחרים, ובמהרה עלה הרעיון שחיקוי של פעולת ה"שוטרים" הללו יכולה להשיג אפקט רצוי בתוך התא, כלומר "לכבות" גנים שגורמים מחלות או "להדליק" גנים רצויים. הממציאים של הרעיון הזה (שנקרא SiRNA או antisense) זכו בפרס נובל, אך עד היום לא יצאו לשוק תרופות משמעותיות על בסיס הרעיון הזה. לא משום שקשה לייצר את הדנ"א ה"שוטר", זה דווקא קל יחסית, אלא משום שכאשר שולחים דנ"א סלילי רגיל לתוך הגוף, הוא לא בהכרח נאסף לתוך התא, הוא מתפרק במהירות ומגיע לכבד, והוא גם מעורר תגובה חיסונית נגדו.

על פי פרופ' מירקין, כדור הדנ"א מתגבר על כל הבעיות הללו. בגלל הדמיון שלו למולקולות שהגוף מכיר, הוא נאסף על ידי התא בקלות. יותר מכך, בשל המבנה הייחודי שלו, הוא נאסף באזור מסוים בתא שבו הוא מוגן מפני התקפה של המערכת החיסונית וגם מפני פירוק, וכך הוא יכול לבצע את תפקידו.

האם החומר מסוגל לעזוב את האזור הממודר של התא ולצאת אל שאר אזורי התא בלי שייגרם לו נזק? כמה ממבקריו של פרופ' מירקין טוענים שהכדור לעולם לא עוזב עת האזור המגודר בתא ולכן אינו יכול לעשות את עבודתו. התשובה המכריעה כנראה תתקבל רק בניסויים הקליניים, שמתקיימים בימים אלה.

"זו תקופה מרגשת מאוד בעולם הרפואה. בעבר, כל התרופות היו מולקולות כימיות רגילות. בשנות ה-80 התחילו להופיע התרופות הביולוגיות המחקות חלבונים שנמצאים בגוף שלנו. כך נבראה תעשיית הביוטק וכיום 7 מתוך 10 התרופות הנמכרות בעולם הן תרופות ביולוגיות. הסוג השלישי הוא תרופות מבוססות דנ"א והיופי שלהן הוא שכשמתכננים תרופה כזאת לא צריך להמציא בכל פעם את החומר מחדש. זה אותו דנ"א, אותו RNA, רק הרצף אחר. כיוון שאנחנו כבר יודעים איך לייצר רצפי דנ"א וכעת גם איך להביא אותם לתא ולשפעל אותם שם, כל מה שנשאר הוא רק לגלות אילו גנים בתא אנחנו רוצים לכבות ולהפעיל בכל מחלה".

התרופה הראשונה של אקסיקיור היא למחלת הפסוריאזיס. המחלה הזאת נבחרה משום שהולכת התרופות בה היא הכי פשוטה: פסוריאיס מתרחשת בתאי העור, ועל פי החזון של אקסיקיור, במריחת משחה המכילה את כדורי הדנ"א הזעירים, תאי העור יאספו לתוכם את כדור הדנ"א והוא יפעל נגד מטרה מוכרת בתוך התא. "בחירת המחלה הראשונה הייתה החלטה לא פשוטה. המוצר מתאים למגוון יישומים וגולת הכותרת היא סרטן, אולם קודם כול רצינו להראות שהמוצר עובד. הצבנו מטרות שאפתניות ביותר מבחינת לוחות הזמנים להגיע לניסויים בבני אדם, ועמדנו בהן", אומר פרופ' מירקין. המוצר נכנס לניסויים בבני אדם בתחילת השנה.

כאמור, עוד לפני שפותחו כדורי הדנ"א הללו לתרופות, הם פותחו ככלי אבחון. אחת החברות היא שקמה על בסיס הטכנולוגיה היא ננוספייר, שמציעה כיום סדרה של 12 בדיקות גנטיות שאמורות לזהות רגישויות שונות, והן זולות ומדויקות במיוחד. אחת הבדיקות שכבר נמצאת בשימוש נועדה להבחין בין אנשים שיכולים ליטול נוגדי קרישה לבין מטופלים שנוגדי הקרישה עלולים לגרום להם תופעות לוואי חמורות. פרופ' מירקין סיפר בעבר על כתב טלוויזיה שהגיע לסקר את הבדיקה, ביקש לבצע אותה על עצמו וגילה מיד שהוא זקוק לנוגד קרישה, אבל גם אסור לו ליטול תרופה כזאת. תוצאת הבדיקה לא הייתה טובה כל כך מבחינת הכתב, אך היא הראתה את היכולות של החברה לספק תשובות מיידיות לשאלות משמעותיות.

ננוספיר, חברה ציבורית הנסחרת בשוק ההון, אמנם הצליחה להוכיח את היכולות של כדור הדנ"א ואף הגיעה להכנסות שנתיות של כ-10 מיליון דולר מאז החדירה לשוק, אולם כחברה היא כשלה בגלל ניהול ובקרת איכות לא מספקים. כעת היא מועמדת לרכישה ב-58 מיליון דולר בלבד.

על בסיס הטכנולוגיה של פרופ' מירקין, אך ללא השתתפותו, קמה גם חברת מרק מיליפור. "הם פיתחו כ-1,800 מוצרים, בעיקר לשימוש מחקרי, שממאירים תאים באופן שונה, בהתאם לאופן שבו מתבטאים בהם גנים מסוימים. למשל בדיקות שמבוצעות בבתי חולים לסיווג של זיהומים".

- מהו הדבר הכי שאפתני שאתה רוצה לעשות בטכנולוגיה של כדור הדנ"א?

"אנחנו מאמינים שהתרופה שלנו יכולה להביא לריפוי של כמה סוגי סרטן, ובהם סרטן שד שאינו מגיב לתרופות וסרטן המעי. אני מאמין שהתרופה יכולה להשפיע על מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר, כי היא מסוגלת להיכנס למוח. אני רואה את הדרך בבירור, השאלה היא עד כמה קשה היא תהיה. עד כה התקדמנו באופן מצוין".

- בעצם אפשר לקרוא לטכנולוגיה שלך "רובוט ננומטרי שמתחבר למקומות ספציפיים בגוף".

"בבקשה, לא. אני לא אוהב את זה".

- אתה חוקר מצליח מאוד ובמקביל גם יזם פעיל.

"נכון, מאז ומתמיד רציתי שלהמצאות שלי יהי גם צד יישומי, ולכן יש לי היום 20 שנה של ניסיון עסקי, בשוחות. למדתי מהטעויות שלי. למשל, למדתי שכשאתה מגייס כסף, אז בעצם הכסף הוא זמן, וכשנגמר הכסף ולא הגעת למטרה שלך, בעצם נגמר לך הזמן. לכן אתה צריך להיות מאוד ריאלי ופרגמטי לגבי מה שאתה יכול להשיג בתקופה שהכסף מאפשר לך, ולהבין בדיוק כמה כסף יידרש. אחרת תתאכזב מאוד".

- מהו הסטארט-אפ הכי חדש שלך?

"חברה בשם טרהפרינט להדפסה של מעגלים חשמליים, שבבים גנטיים וספריות חומרים. הבן שלי מנהל אותה. הוא איש העסקים של המשפחה".

- אם כך, הוא בטח חיכה כל ילדותו לגדול כדי להוציא את אחת מהמצאותיך לפועל.

"זה לא היה בדיוק כך. אמרתי לו שאם הוא רוצה ללמוד לנהל עסקים, הוא צריך להקים סטארט-אפ כי כך אתה לומד הכי מהר. או נכשל".

עוד כתבות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע