קרוב ל-450 תלונות הגיעו לרשות השנייה בדצמבר 2015 סביב שיר בשם "מושיקו צא מהארון", ששר אחד המתמודדים ב"הכוכב הבא" של זכיינית ערוץ 2 קשת. על-פי דוח נציב פניות הציבור של רשות השנייה, הפך השיר לאירוע הטלוויזיוני ששבר את שיא התלונות לשנת 2015. הדבר הביא את הנציב, דוד רגב, לערוך סיור בבתי ספר לסדרת מפגשים סביב הנושא, שבו סיפרו תלמידים כיצד סבלו מבריונות על רקע השיר שהושמע בפריים-טיים.
הנתון עלה מדוח הנציב, שלפיו בשנת 2015 התקבלו ברשות השנייה 2,966 תלונות ציבור. 79% מהן עסקו בתכנים טלוויזיוניים (בדומה ל-80% בשנת 2014), 8% עסקו בתכנים רדיופוניים (ירידה לעומת 10% בשנת 2014) והשאר בנושאים כלליים.
בעקבות השיר פתח אגף הטלוויזיה של הרשות השנייה בהליך הפרה נגד קשת בשל "פגיעה בכבוד הצופים וברגשות הציבור". על-פי הדוח, "נציב פניות הציבור צפה בקטע המדובר, ואף הוא מצא אותו פוגעני, מבזה ומשפיל" ואף פנה בנושא למשרד החינוך.
בשנת 2015 חלה ירידה של 40% במספר התלונות הכללי - 2,966 לעומת 4,983 בשנת 2014. יש לציין כי היקף התלונות בשנת 2014 הוא החריג, בשל השידורים במבצע צוק איתן. על-פי רגב, כשליש מהתלונות נמצאו מוצדקות.
מתוך כלל התלונות, 62% היו על תכנים פוגעניים, והיקף התלונות על אמירות פוגעניות הכפיל את עצמו ועמד בשנת 2015 על 712 תלונות, לעומת 335 תלונות שנתיים קודם. גם בהיקף התלונות העוסקות בילדים חל זינוק, וכך גם במספר התלונות העוסקות במיניות שזינק מ-353 תלונות בשנת 2013 ל-604 תלונות בשנת 2015.
על-פי הדוח, בשנת 2015 חלה עלייה גדולה במספר התלונות העוסקות בתכנים חדשותיים - 547 תלונות. היקף התלונות כנגד מהדורות החדשות עמד על 24% מכלל התלונות. ניכר כי לציבור יש רגישות גדולה יותר למה שמכונה "חוסר איזון בדיווחים החדשותיים". בסך-הכול הוגשו 87 תלונות סביב טענה זו. 57 תלונות עסקו בהבעת דעה אישית של פרשנים.
כך, פניות רבות הגיעו לנציבות פניות הציבור על התבטאות של אמנון אברמוביץ', פרשן חדשות 2, כלפי ראש הממשלה. אברמוביץ' אמר במהדורה המרכזית כי "נתניהו, בשפת החבר'ה, פתח את הרגליים לכחלון, למפלגות החרדיות". רגב מצא כי הפניות מוצדקות. בעקבות פנייה לחברת החדשות התנצל אברמוביץ' על דבריו והבטיח לא לעשות שימוש במונח זה שוב.
נושא אחר שעמד במרכז השיח היה השימוש במונחים "רצח" או "הרג" כלפי נפגעי פיגועי הטרור באינתיפאדת היחידים. בין היתר קבלו הצופים כי לא פעם הוגדרו נרצחים בפיגועי טרור יהודים "הרוגים", בעוד נרצחים פלסטינים (כמו במקרה כפר דומא) נקראו "נרצחים".
"מבחינה משפטית, מותם של האזרחים התמימים בפיגוע בתל אביב מוגדר 'רצח', משום שהם נורו בכוונת תחילה על-ידי המפגע, שהמניע שלו היה הרג אזרחים חפים מפשע. ואולם על-פי השפה התקשורתית ניתן להשתמש בשתי מילים אלה לתיאור נפגעי אירועי טרור", כתב רגב למתלוננים. "אירועים מסוג זה הם 'אירועים מתגלגלים', המסוקרים בשידור חי מתמשך. בכל רגע נתון משתנה תמונת המצב. מטבע הדברים, בסיקור שידור חי ודינמי נעשה שימוש בשתי המילים". לדבריו, חלק מהזכייניות התחייבו להקפיד על המינוח "נרצח".
על-פי הדוח, מאות תלונות התקבלו בעניין הריאיון שנערך בתוכנית "עובדה" של קשת עם עבריין המין ארז אפרתי, שהשתחרר מהכלא בתום ריצוי עונשו. צופים חשו נפגעים משידור הראיון, בטענה כי "אין לתת במה לעבריין מין מורשע". בתגובה לכך, נציב פניות הציבור פנה למועצת הרשות השנייה והנהלתה והמליץ לקיים דיון ציבורי עם הזכייניות וארגוני נשים ולפעול לחיבור קוד אתי בנושא שילובם של חשודים, נאשמים ועבריינים מורשעים בתוכניות טלוויזיה.