גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשואה שלילית של מינוס 2.2% ב-12 החודשים שהחלו באפריל 2014 והסתיימו במארס 2016, הובילה את קופות הגמל לתגמולים שפתוחות לכלל הציבור הישראלי להציג תשואות שנתיות מצטברות ממוצעות של כ-4.8% בכל אחת משלוש השנים האחרונות. בבדיקה של חמש השנים האחרונות יורדת התשואה מעט, והיא עומדת על קצת פחות מ-4.5% בממוצע לשנה.

בניגוד לשנים קודמות, הנתונים הללו, שעולים מבדיקה שערך "גלובס", משקפים למעשה רק חלק קטן מהתשואות של קופות הגמל לתגמולים שפתוחות לכלל הציבור. הסיבה לכך היא שמאז החלה שנת 2016 השוואות מעמיקות, כמו אלה שנהגנו לנציג כאן בעבר, של תשואות עיקר שוק הגמל לתגמולים - שבו מנוהלים סכומי עתק של כספי ציבור - אינן אפשריות עוד. זאת, עקב שינוי דרמטי שהוביל אגף שוק ההון באוצר, שבמסגרתו הוגדרו מחדש מרבית מסלולי החיסכון בשוק הגמל. כך, מידע השוואתי רב, שייקח עוד שנים עד שייצבר מחדש, למעשה אבד.

מה בעצם עשו באוצר? אנשי אגף שוק ההון במשרד שינו את אופן ניהול החיסכון הפנסיוני למסלולים תלויי גיל. מדובר בגיור של מה שקרוי "המודל הצ'יליאני", לפיו הסיכון בתיקי ההשקעות פוחת באופן אוטומטי עם התבגרות החוסך. במסגרת זו הורה האוצר לכלל הגופים הפועלים בחיסכון הפנסיוני לנהל בגמל מספר קבוצות שנבדלות ביניהן לפי גילאי החוסכים, וזאת בניגוד למצב הקודם בו הרוב המכריע של הכסף נוהל במסלולים כלליים, שהיו משותפים לחוסכים בני 20 ולחוסכים שנמצאים ערב פרישה לגמלאות.

ההוראות הללו, שנכנסו לתוקף השנה, יצרו בלגן בשוק, שנובע מאופן ההטמעה שלהן. גם אם יש היגיון רב במעבר למסלולי החיסכון תלויי גיל - כפי שאכן טוענים רבים, שמצדיקים את הצעד הדרמטי שהוביל האוצר - הרי שמבחינת יכולת ההשוואה של התשואות מדובר בלא פחות מפיאסקו (שאמנם ייפתר תוך שלוש עד חמש שנים), שמקשה על חוסכים ועל השוק המוסדי, והוביל ל"היעלמות" התשואות של רבות מהקופות גדולות, כשבמקומן נוצרות קופות חדשות ללא "טרק רקורד" (היסטוריית ביצועים) להשוואה.

הפיאסקו נובע מכך שהאוצר אפשר לכל גוף וגוף לפעול כראות עיניו ביחס לתשואות העבר, מבלי שאלה חויבו ליצור טבלאות המרה של המסלולים (כלומר "לפני" ו"אחרי"), על מנת להבהיר לחוסכים היכן היו ולאן עברו (אם כי הם אכן קיבלו מכתבים על עצם השינוי מהגופים המנהלים). כך, יש גופים ששינו שם למסלול ונותרו עם תשואת עבר, אחרים לא שינו ונותרו גם הם עם תשואת העבר, ויש גם גופים ששינו מסלולים כדי לשנות את ההיסטוריה.

מי הפסידה פחות

כך או אחרת, בינתיים בחרנו לפעול בהתאם למה שהאוצר עצמו קבע וכפי שהוא פועל באתר הגמל-נט שהוא מפעיל. לפיכך, הטבלה שאנו מפרסמים הפעם חלקית במיוחד, והיא כוללת קופות גמל שמחזיקות ב"טרק רקורד" ברור וידוע, ושמנהלות יחדיו נכסים שמסתכמים בקצת פחות מ-49 מיליארד שקל - כרבע משוק הגמל לתגמולים.

בעקבות כל השינויים הללו נעדרות השנה מהרשימה כמה מהקופות המרכזיות שמנוהלים בהן עשרות רבות של מיליארדי שקלים בהן גדיש כללי של פסגות (הקופה הגדולה בשוק), הגמל של אקסלנס, גמל כללי של אנליסט, הכללי של אלטשולר שחם, ועוד.

ואחרי כל זה, אל הדירוגים. הקופה המובילה ב-12 החודשים האחרונים (נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2016) הן מקרב הקופות הגדולות (שמנהלות נכסים בהיקף שעולה על רף 2 מיליארד שקל) והן בכל שוק הגמל לתגמולים שבדקנו, היא ילין לפידות קופת גמל מסלול אג"ח עד 25% מניות (לשעבר גמל כללי של בית ההשקעות), עם תשואה של מינוס 0.49%.

במקום השני בקרב הקופות הגדולות ניצבת הראל אג"ח עד 25% מניות (לשעבר עצמה תעוז) של קבוצת הראל, עם תשואה של מינוס 1.14%. מבחינת השוק כולו עולה כי קופת אנליסט גמל ישראל (לשעבר גמל ב'), של בית ההשקעות אנליסט, משתחלת למקום השני, עם תשואה של מינוס 0.53%.

ניתן אם כן לראות כי כל קופות הגמל לתגמולים שבחנו רשמו ב-12 החודשים החולפים תשואות שליליות, כך שבשנה החולפת השאלה הייתה לא מי השיג את התשואה הגבוהה ביותר עבור עמיתיו, אלא מי שמר הכי טוב על כספי הלקוחות שלו, ורשם את ההפסד הקטן ביותר.

מהצד השני של הטבלה בולטות לרעה ב-12 החודשים האחרונים כמה קופות: מיטב דש גמל כללי, כלל תמר כללי, בר של כלל ביטוח ומגדל לתגמולים כללי, עם תשואות שליליות של למעלה ממינוס 3%.

אבל עם כל הכבוד לתשואות של 12 חודשים, קופות הגמל לתגמולים הן אחת משלוש צלעות אפיקי החיסכון לטווח ארוך, וככאלה התשואות החשובות שיש לבחון בהקשר שלהן הן התשואות לטווחי זמן ארוכים. משום כך, אנחנו מקפידים לבחון מדי שנה את התשואות ארוכות הטווח לתקופות של 3 ו-5 שנים אחורה.

ואולם, מהדירוג השנה עולה שהקופות המנצחות בטווח של 12 החודשים האחרונים הן בדרך כלל גם המובילות בטווחים הארוכים יותר. כך, ילין לפידות קופת גמל מסלול אג"ח עד 25% מניות (לשעבר גמל כללי) מובילה את דירוג הקופות הגדולות גם בשתי התקופות הארוכות יותר, ומשלימה טריפל בתחום. עם זאת, ההובלה של ילין לפידות אינה מושלמת, משום שקופת אנליסט גמל ישראל (לשעבר גמל ב'), שמובילה את דירוג הקופות הקטנות בתשואות ל-3 השנים האחרונות, היא גם בעלת התשואה הטובה ביותר לטווח זה מבין כל הקופות שנבדקו, עם תשואה מצטברת של כ-20%.

עוד בולטות לחיוב בדירוגי התשואות של קופות הגמל לתגמולים ל-3 ו-5 שנים: קופות הגמל הלמן אלדובי בר-יציב ישראל, הראל אג"ח עד 25% מניות (לשעבר עצמה תעוז), ומנורה מבטחים יותר מסלול ד'.

"לעבוד מלמטה למעלה"

"בעידן החדש, צריך לעבוד הרבה יותר קשה עבור כל אחוז תשואה", אומר ל"גלובס" יאיר לפידות, מנכ"ל משותף ומייסד בבית ההשקעות ילין לפידות. לדבריו, "בהכללה, היו שנים ארוכות של ירידת תשואות, וזה עדיין נמשך גם בתחילת 2016. ואולם, מהצד השני, כשאתה יושב על אג"ח לטווחים ארוכים אתה נמצא בפוזיציית חשיפה לתנודתיות והפסדי הון חדים משמעותית יותר מאשר בשנים עברו".

מאיפה תביאו את התשואה בשנים הבאות?

"שיטת העבודה שלנו היא לעבוד מלמטה למעלה. אמנם, גם להסתכלות מלמעלה על המאקרו יש השפעה על ההשקעות, אבל ההשקעה מלמטה משמעותה היא לבחון ניירות ערך מסוימים, וזו עבודה קשה וללא קיצורי דרך".

המדיניות המוניטרית המרחיבה של הבנקים המרכזיים בעולם והריביות האפסיות מיצו את השפעתם על השווקים?

"כל הבנקים המרכזיים בעולם כבר עושים את מה שאפשר לעשות כדי לעורר צמיחה בעולם. לדעתי, המאמצים המוניטריים עדיין לא מיצו את עצמם".

עד כמה ההשקעה בשוק הישראלי בשנים הקרובות, בדגש על האקוויטי, היא אטרקטיבית בהשוואה לשווקים בעולם?

"יש בבורסה בישראל הרבה חברות שחלק משמעותי מעסקיהן נמצא בחו"ל. זה נכון במיוחד ביחס לחברות התעשייה וההיי-טק, הפארמה ועוד. יחד עם זאת, אני מוטרד ואני חושב שיש צורך שהממשלה תעשה חושבים איך לעודד את הסקטור העסקי - גם את החלק שממוקד ביצוא אבל גם את החלק הגדול יותר שממוקד בשוק המקומי - ואיך לשנות את הגישה, שלצערי התגבשה בשיח הציבורי בישראל, שלפיה העסקים הם אויב שצריך לקצץ לו את הכנפיים. מי שחושב שישראל תיוושע מצמיחת הסקטור הציבורי צפוי לאכזבות קשות.

"לגבי שוק המניות, רמת המחירים בישראל סבירה בהחלט, וככלל המניות פה ברמות יותר טובות מאשר בארה"ב, למשל. אבל מה שצריך לעשות זה לתמוך בעסקים ולא לדכא אותם".

גופים מוסדיים גדולים, בעיקר קבוצות הביטוח הגדולות, משקיעים יותר ויותר בשנים האחרונות באפיקים ריאליים שאינם סחירים. אתם לא. מה דעתך לגבי השקעה באפיקים לא סחירים כמענה לחוסר תשואה גלומה בשוק הסחיר?

"הסוגיה של פוטנציאל במרכיב הלא סחיר בתיק, לא ממש הוכיחה את עצמה לאורך שנים. למשל, זו טעות להשקיע ישירות בנדל"ן מניב בישראל. יש פה חברות רבות עם פיזור וניהול מצוין, ועם בונוס של ייזום מחדש, ועם עלויות מימון נמוכות יחסית - שההשקעה במניות שלהן היא יותר טובה מאשר להשקיע בבניינים".

וזה נכון גם לגבי קרנות השקעה פרטיות או הלוואות פרטיות כתחליף לשוק חוב סחיר?

"זו סוגיה אחרת. במינונים מסוימים אפשר לשקול את ההשקעה בקרנות השקעה, אך יש לבחון היטב את מבנה העלויות, כלומר את דמי הניהול בהשקעות אלה. ולגבי ההלוואות הפרטיות, בזמנים מסוימים ניתן לעשות זאת במינונים מסוימים, כאלטרנטיבה, ועכשיו זה הזמן לשקול זאת. אבל יש לזכור שההחזקה בתחומים אלה קשה להזזה ולהנזלה, בטח בימים קשים".

קרנות ההשתלמות ממשיכות לגדול

בסוף 2015 נוהלו בשוק קרנות ההשתלמות נכסים בהיקף כולל של כ-169 מיליארד שקל. בשלושת החודשים הראשונים של 2016 רשמו כל הקרנות הללו תשואה נומינלית ברוטו מצרפית שלילית, מינוס 0.6%, ולמרות זאת, נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה נוהלו בקרנות ההשתלמות נכסים בהיקף כולל של כ-170 מיליארד שקל.

איך התרחש הגידול הזה בהיקף הנכסים? למעשה, זו לא הפתעה שלמרות התשואות השליליות בתיקי ההשקעות של כלל קרנות ההשתלמות, סך הנכסים המנוהלים על ידן דווקא גדל. הסיבה נעוצה באטרקטיביות של מכשיר החיסכון הזה, שחלקים נרחבים מהציבור נהנים ממנו, ומקצב הפקדות אדיר של עובדים ומעסיקים, שזורמות לשוק בחיפוש אחר הגוף שיניב את התשואה הגבוהה ביותר, בעלויות זולות ככל הניתן.

מדוע מדובר בשוק כה צומח? קרנות ההשתלמות הן מבחינות רבות, מאמצעי החיסכון המשתלמים ביותר שיש במשק הישראלי. זוהי תוכנית חיסכון לטווח בינוני, המיועדת לכל מטרה, שבה החוסך מפקיד מכספו לצד הפקדות מהמעביד, ונהנה מהטבות מס שמעניקה המדינה. הקרן הופכת לנזילה כעבור שש שנים, אך ניתן (ולמעשה, רצוי מאוד) לא למשוך את הכסף ולנצל את החיסכון הזה מעבר לתקופת שש השנים.

אגב, את כספי החיסכון שנצברו בקרן השתלמות מסוימת ניתן להעביר לקרן אחרת ללא התניות ותשלומים מיוחדים, תוך שמירה על הוותק ועל הזכות להטבות מס, כך שהשיקולים הבלעדיים הם איכות הניהול בקרן (כלומר, התשואה שהיא מניבה) ומחיר החיסכון (עלות דמי הניהול).

בסוף שנת 1999 נוהלו בשוק קרנות ההשתלמות נכסים בהיקף מצטבר של פחות מ-38 מיליארד שקל, שדמי הניהול שנגבו בגין ניהולם הסתכמו בשיעור של כ-0.49% לשנה. מאז אותה שנה ועד השנה חל גידול עקבי בנכסים המנוהלים בשוק זה, להוציא שנתיים: 2008 ו-2002. בשתי התקופות הללו הקושי במשק הוביל את ציבור החוסכים בקרנות למשוך כספים בהיקף אדיר מקרנות ההשתלמות שלו כדי לצלוח את השנה, ואלה היו השנים היחידות בענף שבהן המשיכות מהקרנות היו גבוהות מההפקדות אליהן (כש-2008 גם הייתה גרועה במיוחד מבחינת התשואות).

בכל אופן, שיעור הגידול בהיקף הנכסים המנוהל בשוק קרנות ההשתלמות עמד בכל אחת מהשנים 2000 עד 2015 על ממוצע של כ-10%, כששיעור הגידול המצטבר מאז 1999 ועד סוף הרבעון הראשון ב-2016 עומד על כ-350%. הגידול הזה מורכב מתשואות חיוביות שרשם שוק קרנות ההשתלמות ב-14 מ-17 השנים הללו, וגם מהפקדות כספים חדשים בהיקף שנתי ממוצע של כ-13 מיליארד שקל. אלה הולכות וגדלות מדי שנה, וב-2015 הן כבר הסתכמו ביותר מ-20 מיליארד שקל.

צריך לזכור שמול ההפקדות הללו ישנן גם משיכות כספים על ידי מחזיקי הקרנות וגם העברות כספים בין הקרנות, כך שהצבירה נטו בשוק קרנות ההשתלמות נמוכה מסך ההפקדות, אך היא עדיין חיובית כמעט בכל אחת מהשנים. בשנים 1999-2015 עמד היקף הצבירה נטו על כ-3.8 מיליארד שקל בשנה, שחיפשו אחר השקעות שיניבו ערך.

לעתים, לצערנו, זה לא קורה, וכך במהלך 12 החודשים האחרונים הניבו קרנות ההשתלמות לחוסכים בהן תשואה של מינוס 2.6%. עם זאת, בהסתכלות על טווחי זמן ארוכים יותר התמונה חיובית, כשהתשואה השנתית הממוצעת בשלוש השנים האחרונות הייתה 4.3% ובחמש השנים האחרונות - 4.1%.

הסגניות של ילין לפידות

אז מי הן קרנות ההשתלמות הבולטות בצמרת דירוג התשואות של "גלובס", ומי נמצאות בתחתית? בדומה לדירוג בקופות הגמל לתגמולים - תחום משיק לשוק קרנות ההשתלמות, כשלמעשה שניהם מנוהלים תחת אותן חברות ניהול בבתי ההשקעות - גם בדירוג התשואות של קרנות ההשתלמות ישנו גוף אחד שבולט לחיוב בשלוש תקופות הבדיקה: בית ההשקעות ילין לפידות.

כך, בבחינת שוק קרנות ההשתלמות הגדולות, שמנהלות נכסים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל, עולה כי בצמרת דירוג התשואות לתקופה של 12 החודשים האחרונים ניצבת במקום הראשון בענף קרן ההשתלמות ילין לפידות מסלול אג"ח עד 25% מניות (לשעבר השתלמות),עם תשואה שנתית של מינוס 0.6% "בלבד", בעוד שבדירוגים לשלוש ולחמש שנים ניצבת במקום הראשון ילין לפידות קרן השתלמות מסלול כללי (לשעבר השתלמות ב'), עם תשואות שנתיות ממוצעות של 6.2% בשתי תקופות הבחינה. אגב, שתי קרנות ההשתלמות של ילין לפידות בולטות בצמרת הדירוגים בכל שלוש תקופות הבחינה שלנו.

בדירוג ל-12 החודשים האחרונים ניצבת אחרי הקרן הגדולה המובילה של ילין לפידות, ולא רחוק ממנה, הקרן של אנליסט השתלמות כללי (לשעבר כללי ב'), שאיבדה קצת פחות מ-1% בתקופה זו, כשגם הקרנות הקטנות יותר הראל השתלמות אג"ח עד 20% מניות (לשעבר הראל גילעד) והפניקס השתלמות-כללי, בולטות לחיוב עם תשואות שליליות של מינוס 0.5% ו-0.6%, בהתאמה.

מהצד השני, קרנות מגדל השתלמות כללי, אלטשולר שחם השתלמות כללי, כלל השתלמות כללי, איילון השתלמות כללי ואי.בי.אי השתלמות כללי מציגות תשואות שליליות של כ-3.5% בשנה אחת, כשקרן אלטשולר שחם השתלמות כללי ב' (לשעבר גולד) אף הניבה תשואה שלילית של מינוס 4.7%.

בתקופת הבחינה של שלוש השנים האחרונות בולטות לצד הקרן המובילה של ילין לפידות גם הקרן אנליסט השתלמות כללי (לשעבר כללי ב') וגם הקרן הקטנה הפניקס השתלמות-כללי. בצד השני של הסקאלה ניצבת מתחת ליתר הקרן של מי שהייתה פעם השחקנית הגדולה בשוק זה: מגדל השתלמות כללי, עם תשואות שנתית ממוצעת של 3.8%, כשהיא היחידה שירדה מתחת לרף 4% לשנה.

ומה קורה בדירוג התשואות לחמש השנים. כאן השנה האחרונה הקשה של אלטשולר שחם כבר מתקזזת באופן שמציב את קרן אלטשולר שחם השתלמות כללי במקום השני, כשהיא מתמקמת בין שתי הקרנות של ילין לפידות שנציבות במקום ראשון והשלישי. הקרן השנייה של אלטשולר שחם, השתלמות כללי ב' (לשעבר גולד), מובילה את הקרנות הקטנות וסוגרת את רביעיית קרנות ההשתלמות המנצחת הברורה של שוק קרנות ההשתלמות לתקופה זו.

בתקופת בחינה זו, הארוכה ביותר כזכור, בולטות לרעה מספר קרנות שהשיגו לעמיתים בהן תשואה של פחות מ-4% לשנה: אנליסט השתלמות כללי (לשעבר כללי ב'), איילון השתלמות כללי, כלל השתלמות כללי ומגדל השתלמות כללי.

"לא רואים שינוי בריבית עוד שנים רבות"

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל השקעות בחברה, מתייחסים בראיון ל"גלובס" לתקופה הנוכחית שחווה עולם ההשקעות, ומדגישים כי המשקל של האנליזה, כלומר, ניתוח ההשקעות, הופך להיות קריטי יותר מבעבר, ומהותי יותר מההחלטה איך לחלק את הנכסים בתיק.

מיוני אשתקד התחלנו לראות שינוי כיוון בשווקים, כשנרשמו בהם מספר תקופות של ירידות חדות, לאחר שנים של עליות. מה אתם רואים בהסתכלות לעתיד ביחס לעולם ההשקעות?

רוקח: "העולם בסטגנציה מבחינת הצמיחה הנמוכה, כשהליך הורדות הריבית - גם אם היה קצת מעבר לריבית שלילית - מתחיל למצות את עצמו. לסביבת הריבית האפסית אין עוד הרבה לאן ללכת. כך, כשמסתכלים על תיקי ההשקעה הם עם תשואה פנימית לא גבוהה. כמו כן, כשהליך הורדת הריבית מגיע לכדי מיצוי, אפיקי ההשקעה נמצאים במצב הרבה יותר מורכב מבחינת תוחלת התשואה.

"לפיכך, השנים בהן החוב הממשלתי היה מנוע התשואות לתיק די הסתיימו. היום אנחנו בתקופה של חשיבות רבה בהרבה לבחירת נכסים. חייבים להביא את התשואה לא מהחוב הממשלתי אלא מניירות ערך מסוימים, כך שהמשקל של האנליזה חוזר לקבל ביטוי רב יותר. כלומר, לאחר שנים בהן האלוקציה והקצאת ההשקעות לאפיקים הביאה את התשואה, עכשיו אנו נכנסים לתקופה שבחירת הנכסים ברמת המיקרו משפיעה יותר".

ומה לגבי התנודתיות בשווקים שהתגברה?

רוקח: "כשיש חשש מהאטה במאקרו וכו' אין להתפלא על התנודתיות הגוברת. אני חושב שלחם חוקנו בשנים הקרובות יהיה שאפיקי החיסכון יכנסו לתקופה מאתגרת שבה באג"ח גלומה תשואה יחסית נמוכה, ושגם באפיק המנייתי התשואה תרד מרמה דו ספרתית בה הורגלנו בשנים האחרונות לרמה חד ספרתית - נמוכה בכמחצית מבעבר. אנו גם לא רואים שינוי בסביבת הריבית בעולם, עוד שנים רבות".

שנידובסקי: "אנו רואים ביתר שאת בשוק המקומי ובשווקים בחו"ל שיש חשיבות לעבודה אנליטית. יש עיוותים במדדים והסיטואציה הזאת נותנת גם יתרון לגופים שהם לא מאוד גדולים, כי הגמישות ההשקעתית היא פקטור קריטי בתנאים הקיימים. רואים סטיות תקן גבוהות מאוד במניות ספציפיות ובמניות בעלות כובד רב במדדים, ולזה יש נגזרת של פגיעה במדד עצמו. לכן, יש יתרונות להשקעה שלא דרך אינדקסים, מה שדורש עבודה אנליטית יותר מאומצת וקפדנית".

אז השנים הקרובות יהיו השנים של השחקנים הקטנים בשוק?

שנידובסקי: "זה מתקשר גם לזה שבאפיק הסולידי התשואות הגלומות הן אפסיות, בעיקר באפיק הממשלתי, ומשם לא תבוא הבשורה בראייה קדימה, וזה נותן יתרון לגופים שאינם מאוד גדולים ושהם מוטי אנליזה".

מה דעתכם לגבי האטרקטיביות של השוק המקומי בהשוואה לעולם?

רוקח: "השוק בישראל קצת יותר זול ממקביליו בחו"ל. יש סקטור אחד שהוא עדיף במובהק להשקעה פה מאשר בשוק האמריקני וזה הנדל"ן המניב, שניתן להשיג בו תשואה פנימית די טובה. אז הנדל"ן המניב פה עדיין מעניין להשקעה, ולצדו גם חברות הפארמה שירדו בחדות בשנה האחרונה, ומתחילות להיראות לנו ברמות מחירים אטרקטיביות. אבל אנחנו עדיין מקצים כמחצית מהרכיב המנייתי לשווקים הגלובליים, ובמשקל עודף לשוק האמריקאי".

ומה דעתכם לגבי השקעות ריאליות והשקעות לא סחירות? אתם לא משקיעים שם.

רוקח: "השוק בישראל מאפשר לקבל חשיפה בפיזור נהדר לתחום הנדל"ן ואין צורך לקנות נדל"ן בישראל. לגבי שאר ההשקעות הלא סחירות, יש לזכור שהן לא מנותקות מהתשואה הפנימית בשאר אפיקי ההשקעה. לא מתחבאת באפיקים הלא סחירים בוננזה השקעתית יוצאת דופן. עם זאת, יש מקומות שרצוי להקצות להן כסף, אך בקפידה".