הצעת החוק שמקדם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) לשבירת המונופול של מכון התקנים, תוך מתן היתרים למעבדות תקינה נוספות שיתחרו בו ויאפשרו הורדת מחירים לצרכן, מקבלת רוח גבית מצד משרד הכלכלה והתעשייה. בדיון שקיימה היום (ד') ועדה מיוחדת המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הרפורמות של הכנסת, הציג משרד הכלכלה נתונים שלפיהם פתיחת תחום התקינה בישראל לתחרות עשויה לחסוך למשק כ-600 מיליון שקל בשנה.
משרד הכלכלה שוקד בימים אלה על עבודה מקיפה, שדנה בהשפעות של תחרות אפשרית מצד מעבדות תקינה נוספות במכון התקנים - על רמת המחירים לצרכן.
מבחינת משרד הכלכלה, שמוביל בשנים האחרונות רפורמות לאימוץ תקינה בינלאומית על מוצרים שונים באופן שיקל על יבואנים להרחיב את היצע המוצרים בשוק, ההצעה של ח"כ פולקמן היא התפרצות לדלת פתוחה; "אין ספק בכדאיות המהלך", אמר היום גורם בכיר במשרד הכלכלה.
על פי הצעת החוק, באמצעות שבירת המונופול של מכון התקנים תיווצר תחרות בענף התקינה, תוך הפחתת הנטל הרגולטורי שמשית עלויות גבוהות ורבות על המגזר העסקי. עלויות אלה מתגלגלות אל הצרכן ומעלות את מחירי המוצרים המיובאים.
לפי הערכת משרד הכלכלה, שהובאה בפני חברי הוועדה בכנסת, במקרה של יבוא מוצרים "לבנים" - כמו מקררים, מזגנים, מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים - צמצום משך זמן בדיקות התקינה למשל, יוביל להורדת מחיריהם בשיעור של 3% בקירוב. עוד נמסר בדיון כי בשנת 2015 הכניסו מעבדות מכון התקנים, שעוסקות בבדיקת מוצרים מיובאים, כ-280 מיליון שקל - שהם כ-70% מסך ההכנסות של המכון באותה שנה.
נציגי מכון התקנים הזהירו בדיון בכנסת כי קידום הרפורמה המוצעת יוביל לפיטורים של מאות עובדים במכון. מכון התקנים מעסיק כ-1,000 עובדים. "גם אם ילכו 10, 20 או 100 מעובדי מכון התקנים - הם ילכו לעבוד במעבדות פרטיות אחרות שיקומו, ואם יהיו עובדים מבוגרים שלא ימצאו עבודה - נדאג להם", אמר בהתייחס לטענה ח"כ פולקמן, וביקר את נציגי מכון התקנים. "הרובד הנסתר הוא שבשם השמירה על מונופול אתם פוגעים בעובדים הטובים שיש במכון, ומונעים תחרות שתגרום להתייעלות ולמקצוענות של מכון התקנים, ולצרכן הישראלי. כשראש מפלגת כולנו, השר משה כחלון, עשה את הרפורמה בשוק הסלולר וטענו בפניו כי יפוטרו 5,000 עובדים - הוא ענה להם שלנגד עיניו עומדים 8 מיליון אזרחי מדינת ישראל".
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי כהן (כולנו), אמר בדיון: "פתיחת מעבדות חדשות לצד מכון התקנים היא צעד חיובי לקידום התחרות ולהורדת עלויות במשק, ויש בכך כדי לסייע לעסקים להתמודד עם היבוא באמצעות האינטרנט. יש לבצע את התהליך באופן מדורג, ולסכם על מנגנון פרישה עם העובדים במכון התקנים - ככל שיידרש".
במכון התקנים מנסים לטרפד את הצעת החוק של פולקמן. לפני שבועות אחדים דיווחנו ב"גלובס" על עבודה שעשו בעבורו הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, דוד בועז, ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, דוד רוזן, שלפיה "התקינה הישראלית לא מהווה כשל לצמיחה הכלכלית של המשק". בחוות הדעת שחיברו בועז ורוזן נטען עוד כי בשל גודלו הקטן של השוק הישראלי, אין היתכנות כלכלית בפתיחת מעבדות תקינה נוספות, שכן אלה יידרשו להשקיע בציוד יקר הדרוש לביצוע בדיקות התקינה. בתגובה לטענה זו אמר גורם במשרד הכלכלה כי הואיל ומתן הרישיונות לביצוע בדיקות התקינה למעבדות החדשות יהיה בסמכות משרד הכלכלה, הדבר יותנה בהתחייבות מצד אותן מעבדות גם לקיום בדיקות שאינן בעלות פוטנציאל כלכלי גבוה.
יו"ר מכון התקנים, אורי דורי, אמר בדיון בכנסת: "אין ספק שהמכון צריך להשתפר, ולא ייתכן שבדיקה תארך 3 חודשים. עם זאת, כבר כיום רוב הבדיקות אורכות שבועות אחדים ואני חושב שהן צריכות להימשך כשבוע. סגירה וחיסול של מכון התקנים יובילו לנזק אדיר לכלכלת ישראל". במכון התקנים אמרו היום בתום הדיון כי "המכון יבחן את הנתונים שהוצגו בכנסת.
כל הנוכחים בדיון הסכימו כי המכון הוא גוף חשוב, ויש לשמור עליו. עוד סוכם כי יתקיים תיאום בין המכון לבין יוזם החוק ומשרד הכלכלה והתעשייה".