הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
המדדים והמחזורים: מחלת הריכוזיות
לא רק המשק הישראלי סובל מבעיית ריכוזיות, גם בבורסה בתל אביב נתקלים המשקיעים בבעיה דומה. משקלן של שש החברות הגדולות בתל אביב 100 (טבע, פריגו, הפועלים, לאומי, בזק ונייס) מהווה 40% מכלל המדד, כששאר 94 החברות מהוות יחד 60% ממנו. וזה עוד אחרי שהמדד מגביל באופן מלאכותי את משקלן של טבע ופריגו שבפועל הוא גדול הרבה יותר, ובזמן שמשקלה של מיילן האמריקאית מוגבל אף הוא בצורה מלאכותית בשל היעדר הזיקה שלה לישראל. אמנם רפורמת המדדים אמורה לצמצם חלק מהעיוותים הללו, אך זו מתעכבת בינתיים.
לדברי ליאור כגן, מנכ"ל סמארט בטא מקבוצת אלטשולר שחם, "כשבוחנים את הנושא הזה מגלים בעיה גדולה, בשל המשקל הגבוה של מניות בודדות במדדים השונים. אמנם מדדים המבוססים על שווי (כמו ת"א 25 או ת"א 100) הם לא מושלמים בשום בורסה, ובדרך כלל במדדים אלה המניות הגדולות יוצרות הטיה מסוימת, אבל בארץ המצב חריג וקיצוני יותר, כי פה ההטיה גדולה הרבה יותר מבבורסות אחרות".
הריכוזיות באה לידי ביטוי גם במחזורי המסחר, שלא רק שהם קטנים בהרבה מהנתונים שנרשמו לפני כעשור, הם גם מתרכזים במספר מצומצם ביותר של מניות. אם בוחנים את מחזור המסחר היומי בת"א 100 מגלים כי הוא עומד בממוצע על כ-800 מיליון שקל, כשמתוך זה שש חברות בלבד (טבע, בזק, לאומי, פועלים, פריגו וכיל) אחראיות למחזור בהיקף של 357 מיליון שקל, כלומר קצת יותר מ-40% מכלל המחזור. מנגד, ב-20 מבין מניות המדד המחזור היומי הממוצע נמוך ממיליון שקל, וב-52 מניות, קצת יותר ממחצית המניות במדד, המחזור היומי נמוך מ-2 מיליון שקל.
"גם כאן המצב הקיים מאוד לא טוב", אומר כגן, "יש היום אולי עשר מניות עם מחזורי מסחר שמאפשרים לגופים מוסדיים לעבוד איתן, ומעבר לזה מאוד קשה לסחור ביתר המניות בבורסה".
חברות הפארמה: מחלת התרופות
התקופה הרעה שעוברות בתקופה האחרונה מניות הפארמה - בהובלת פריגו, טבע ומיילן, שלוש המניות הגדולות ביותר בת"א - שמושכת מטה את הבורסה בתל אביב, הציפה עובדה ידועה: המדדים המרכזיים של הבורסה - ת"א 25 ות"א 100 - מוטים בחדות כלפי ענף אחד, ללא כל פרופורציה למשקל של הענף הזה בכלכלה הישראלית.
הירידות שרשמו מניות הענף בתקופה האחרונה, שמשכו את ת"א 25 ות"א 100 לירידות חדות המתקרבות למספרים דו ספרתיים, משכיחות את העובדה שרק לא מזמן, ב-2014, אותם מדדים דווקא נהנו ממשקל היתר של מניות הפארמה. טבע שזינקה באותה שנה 70%, יחד עם פריגו שעלתה 24% (מיילן לא נסחרה אז בת"א) עזרו לת"א 25 לסיים את אותה שנה בתשואה חיובית נאה של כ-10%. וגם כאן היה מדובר בהשפעה מוגזמת ולא פרופורציונלית לשוק המניות הישראלי או למשק המקומי.
"מגזר התרופות והפארמה מהווה כיום כ-30% ממדד ת"א 100, וכמו שמניות אלה משכו בשנים קודמות את המדדים למעלה, עכשיו הן מכבידות עליהם", אומר כגן. "בכל מקרה, הדומיננטיות שלהן גדולה מדי ולא טובה למשקיעים שנכנסים להשקעה במדדים המובילים, משום שהם מחפשים פיזור ולא מעוניינים בחשיפה לסקטור מסוים. במציאות הם מקבלים דבר אחר".
תעודות הסל: הזנב מכשכש בכלב
תופעה נוספת שבולטת בשנים האחרונות בשוק המניות התל אביבי היא ההיקף הגדל של תעודות הסל, שחלקן במסחר ממשיך לגדול. זה אמנם מסייע להחיות את הבורסה ותומך בהגדלת המחזורים, אך יחד עם זאת ממחיש את בעיית חוסר הנזילות הגדולה שמאפיינת אותה.
מנתוני הבורסה עולה כי כיום ישנן כ-640 תעודות סל הנסחרות בתל אביב, וב-2015 מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) צמח ב-28% והגיע ל-465 מיליון שקל. בסך הכל היווה המסחר בתעודות הסל 32% מסך מחזורי המסחר במניות, עלייה לעומת 30% שהיווה המסחר הזה ב-2014.
כגן מסביר כי "אמנם תעודות הסל מעודדות את המסחר ותומכות במחזורים, אבל הדבר נעשה באופן קצת מלאכותי. הרבה מניות שמתנהל בהן מסחר היום בוודאות לא היו מקבלות ביקושים ללא תעודות הסל, משום שהמשקיעים היו מעדיפים להימנע מלרכוש אותן ולהיות מעורבים במסחר בהן".
לדבריו, "יש היום גופים מוסדיים שמחכים לעדכוני מדדים כדי לשנות פוזיציות במניות, כי הם יודעים שבשל פעילות תעודות הסל בתקופה זו תהיה נזילות, מה שלא קורה באופן שוטף. לדוגמה, בעדכון הקרוב, פריגו, טבע ומיילן ייצרו ביקושים בהיקף של מיליארד שקל, בגלל הירידות החדות שרשמו, והיצע בהיקף שכזה ידרוש מכירה בהיקף דומה למניות ת"א 100, וזה אתגר לא קטן. נוצר מצב בו הזנב מכשכש בכלב - תעודות סל שמרכזות היקפי מסחר גדולים ביחס למחזורים הנמוכים יוצרות תופעה של מניות קטנות שמקבלות ביקושים גדולים".
