גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערה בכפית מלח

כמה מלח זה יותר מדי, מה היו תוצאות הקמפיין היפני להפחתת הצריכה שלו ואילו נזקים אנחנו עלולים לגרום לעצמנו אם נצרוך יותר מדי נתרן (או פחות מדי) בעקבות קמפיין משרד הבריאות שעלה וירד במהירות, "גלובס" שם את התנרן על המוקד ומגלה שגם במקרה הזה הוויכוחים בעולם הרפואה גדולים

קמפיין משרד הבריאות המזהיר מפני צריכת חטיפים מלוחים, שעלה בשבוע האחרון לאוויר, ירד במהירות, אבל כדאי להתעכב על רכיב התזונה שעמד במרכזו - נתרן, המוכר בציבור הרחב פשוט כ"מלח". חטיפים מלוחים מכילים יותר מדי נתרן, נאמר בקמפיין, ולכן כדאי לצרוך פחות מהם.הקמפיין ירד אמנם לאחר שחברות המזון הסכימו לסמן באופן בולט את כמויות הנתרן על אריזות החטיפים, אבל הוא הותיר אחריו שאלות שננסה לענות עליהן כאן.

מדוע צריכת מלח מרובה אינה בריאה?

מלחים בגוף האדם נועדו לשמור על האיזון בין נוזלים באזורים שונים של הגוף, למשל בתוך התא ומחוצה לו. המלח השולחני (נתרן כלורי או NaCl) הוא אחד מהם. בכמויות גדולות מדי, מלח מעלה לחץ דם, אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב ולשבץ וכן לבעיות בתפקוד הכליות. אך גם אם אינכם סובלים מלחץ דם גבוה זה לא אומר שאתם יכולים להקל ראש בצריכת המלח. מחקרים חדשים מראים שגם בהיעדר לחץ דם גבוה, מלח הוא גורם סיכון לפגיעה בכלי הדם. כאשר כלי הדם נפגעים, הם לא יכולים להוביל חמצן וחומרים חיוניים לכל הרקמות בגוף. כתוצאה מכך נוצר נזק הדרגתי לכל רקמה בגוף, ובמיוחד לכליות, למוח וללב עצמו, שמתאמץ יותר מבעבר לדחוק את הדם החוצה.

"גוף האדם בנוי כדי לאגור מלח", אומר ד"ר נפתלי שטרן, מנהל המכון להפרעות בתפקוד כלי דם בבית החולים איכילוב. "רוב הגוף שלנו בנוי ממלח ומים וכמות מסוימת של מלח היא חיונית לתפקוד. המערכות ששומרות על המלח בגוף הן מערכות קדומות, קמאיות. לאורך ההיסטוריה, מלח היה מצרך נדיר ויקר ערך ואפילו שימש כמטבע עובר לסוחר. אפילו קראו על שמו דרך חשובה בארץ ישראל, ואדי מילח, שרק בטעות נקרא היום ואקי מילק".

אלא שהיום אנחנו חיים בסביבה עשירה במלח, וגם תוחלת החיים שלנו השתנתה לגמרי. ככל שעוברות יותר שנים, המנגנון המסלק מלח מן הגוף הולך ונשחק. "האיזון הזה בין להיפטר מהמלח ולשמור עליו הוא עדין ומופר במצבים בנאליים", אומר ד"ר שטרן. "לקשישים קשה יותר להיפטר ממלח ולשמנים קשה יותר להיפטר ממנו, והיום יש בעולם הרבה קשישים במשקל יתר שסובלים בנוסף לכך מלחץ דם גבוה גם מסיבות אחרות". 90% מהאמריקאים (וכנראה שיעור דומה של ישראלים) יפתחו לחץ דם גבוה לאורך חייהם.

וכשמפחיתים מלח, מאריכים חיים. שטרן מציין שני פרויקטים לאומיים שנערכו ביפן ובבריטניה. "ביפן צריכת המלח המסורתית גבוהה מאוד. הם יצאו בפרויקט לאומי וירדו מ-20 גרם מלח בממוצע ליום ל-12 גרם בממוצע. במקביל, הייתה ירידה דרמטית במספר האירועים המוחיים ורמת לחץ הדם. באנגליה היה שינוי פחות דרמטי, מ-12 ל-10 גרם ליום, וגם שם חל שינוי בתחלואה, אם כי מעט פחות דרמטי".

משרד הבריאות האמריקאי הצהיר בעבר שאם כל האמריקאים יפחיתו את צריכת המלח בשלושה רבעי כפית ביום, יחסכו בין חצי מיליון למיליון מקרי מוות ממחלות לב לאורך העשור הקרוב.בימים אלה אנחנו בעיצומו של פרויקט לאומי בישראל להפחתת צריכת המלח. הקמפיין שעלה וירד הוא חלק ממנו.

באתר של איגוד רופאי הלב האמריקאים לא שוכחים להזכיר כי למלח יש גם השפעה על המראה שלכם ועל התחושה שלכם. מלח מוביל לצבירת נוזלים בגוף ובתפריט עתיר מלח עלולות להיווצר בצקות קלות שגורמות לתחושה ולמראה נפוח. אולם שטרן מציין שלא הכול חד-משמעי כל כך ברפואה, ואפילו נהפוך הוא. יש אנשים שלחץ הדם שלהם לא רגיש כל כך למלח, וגם אם יש להם לחץ דם גבוה, הפחתת מלח לא תשנה אותו במיוחד, וצריכה מוגברת של מלח לא תחמיר אותו. ובכל זאת, ייתכן שהמלח מזיק להם בהיבטים אחרים.

כמה מלח זה יותר מדי?

מתברר שהשאלה הזאת בכלל לא פשוטה כפי שהיא אולי נראית תחילה. ברבע כפית מלח יש כ-500 מיליגרם נתרן. זו כמות המספיקה לכל צורכי הגוף של האדם הממוצע ביום. רק רבע כפית מלח ביום, בכל תצורותיו (המופעים הטבעיים והמוספים), בכל המזון שאתם אוכלים. ומהי הכמות שמומלץ לא לעבור? כפי שהזכרנו, ארגון רופאי הלב בארה"ב גורס כי יש לצרוך לא יותר משלושה רבעי כפית מלח ביום (1,500 מיליגרם), בכל מה שאתם אוכלים. בהתחשב בכך שמלח נמצא כעט בכל דבר שאנחנו אוכלים, זה מעט מאוד.

וכמה מלח צורך הישראלי הממוצע? בין כפית לארבע כפיות ביום, כלומר בכל יום נצרוך לרוב יותר מכפול מהרף העליון המומלץ. תארו לעצמכם איך היינו נראים לו היו אלה קלוריות והיינו אוכלים בכל יום כפול מהמומלץ לנו לשמירה על המשקל. כך נראית צריכת המלח הישראלית.

אלא שהעניין אינו חד-משמעי כל כך. ד"ר אמנון גיל, נפרולוג בכיר בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה, אומר כי "מחקרים חדשים הראו שאולי לא צריך להגביל את הצריכה בצורה כל כך מאסיבית, כי כשמורידים את הצריכה לפחות מ-3 גרמים ביום, שזו הצריכה הממוצעת, יש שוב בעיות. זה לא מחקר שנעשה בכלל האוכלוסייה אלא אצל חולי אי-ספיקת לב בלבד, כך שקשה לדעת מה משמעותו לגבי בריאים. ב-2013 יצא דוח של המכון הלאומי למחקר בארה"ב (Institute of Medicine) שהגיע למסקנה כי על פי העדויות הקיימות לא ניתן לדעת אם כדאי להציב את הרף המקסימלי המומלץ על 3 גרמים או פחות".

אולי משהו בתחליפי המלח דלי הנתרן הוא שגרם לבעיה?

"ייתכן, אבל זה גם יכול להיות עצם המחסור בנתרן, שהוא גורם חיוני לקיום התקין של הגוף".

אולי היה אפקט גמילה?

"לא נראה כך, על פי הנתונים, אבל מה שכן אפשר לומר הוא שייתכן שלכל אדם יש הכוונון האישי שלו, את רמות המלח שהגוף שלו צריך, ואם אתה מוציא אותו מהאיזון שהגוף שלו בנוי אליו, הוא יכול להיפגע".

אז כמה מלח כדאי לאוכלוסייה הבריאה לצרוך?

"אם אתם צורכים יותר מ-3 גרמים ליום של נתרן, בטוח שכדאי להפחית. אם לחץ הדם גבוה, כדאי לנסות לראות אם הפחתת המלח משפיעה, וכשמפחיתים - לא להגזים. הכי נכון כנראה להיות בממוצע".

מדוע יש כל כך הרבה מלח באוכל?

רוב המלח שאנחנו צורכים בארוחה איננו מגיע ממלח שהסועד מוסיף בעצמו, אלא הוא מוסף מראש למזונות מעובדים. ההערכה היום היא כי בישראל כ-25% מהמלח הנצרך מגיע מהמזון הטבעי (למשל, ביצה היא מלוחה מטבעה ללא תוספות) או מהמלחייה, והיתר מתווסף למזון מעובד. המלח שמוסיפים למזון המעובד נועד למסך טעמים אחרים פחות מוצלחים, הוא משמר מזון ויכול לשפר את הגוון שלו ולהפוך את המרקם שלו לקשיח יותר. פושעי הנתרן הגדולים בתפריט שלנו הם לחמים ומאפים מסוגים שונים, נקניקים, מרקים מוכנים וכן, חטיפים. מלח רב נמצא גם בעוף שמוזרקים לו לעתים קרובות מי מלח לשיפור טעמו ולשימור, בקופסאות משומרים, בדגני בוגר ובעוגיות, גם אם הן מתוקות. אפילו משקאות ממותקים מכילים מלח.

"ידוע שהטעם הישראלי הוא טעם של הפרזה, גם במלח וגם בסוכר, ואם יצרן אחד ייצר אוכל תפל, הוא יפסיד", אומר שטרן. "גם במסעדות מפריזים מאוד בשימוש במלח מאותה הסיבה, והכי גרועים הם חדרי ההסעדה במפעלים, בתי חולים ומוסדות חינוכיים. למשל מרקים במקומות כאלה הם מים עם מלח וזהו פחות או יותר. בית החולים שלנו מנסה להיות יוצא דופן, אבל זה לא קל".

שטרן מוסיף: "חשוב לזכור עוד כי הסך הכולל של המזון שכולנו אוכלים גדל אף הוא, וכשאוכלים יותר, צורכים גם יותר נתרן".

האם צריך להגביל מלח כבר אצל ילדים?

מחקרים מראים שמחלות לב וכלי דם מופיעות מוקדם יותר אצל ילדים שצרכו כמויות גבוהות של נתרן, ולחץ דם גבוה עלול להופיע אצלם כבר בגיל הנעורים. באגודה לבריאות הציבור מציינים שלפי סקר שנערך בשנים 2003-2004 בקרב בני 12-13, הצריכה הממוצעת של נתרן בקרב בנים הייתה כ-4.2 גר' (כמעט פי 3 מהכמות המרבית המותרת על פי איגוד הלב האמריקאי וגם יותר מהרצוי על פי התקנות הפחות מחמירות), ובקרב בנות, כ--3.6 (פי 2.4 מהכמות המותרת). לילדים צעירים יותר, מותרת כמות קטנה יותר - עד 1,000 מ"ג (חצי כפית) עד גיל 3 ועד 1,200 מ"ג עד גיל 8.

לדברי ד"ר רונית ענבר, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה באיכילוב, הבעיה העיקרית היא אצל בני נוער שצורכים באופן טבעי יותר מזון מעובד, עשיר ברטבים וחטיפים.

איך מומלץ להפחית את כמות המלח?

מאחר שרוב צריכת המלח מגיעה ממזונות מעובדים, ההמלצה המובילה בהפחתת כמות המלח היא לעבור למזון פחות מעובד. זוהי גם ההמלצה התזונתית המובילה לשיפור פרמטרים בריאותיים רבים נוספים, והבעיה היחידה בהמלצה הזאת היא שצריך יותר זמן להכנת המזון לבד.

באשר למוצרים מעובדים, כמות הנתרן מסומנת על גביהם וניתן לעקוב אחריה.

קיימים בשוק גם תחליפי מלח דלי נתרן, אף שכדאי לזכור שהבעיה העיקרית איננה בהמלחה.תחליפי המלח מבוססים לרוב על אשלגן, שנחשב חומר מועיל עבור רוב האוכלוסייה, אך לא מומלץ למי שסובל מאי ספיקת כליות או אי ספיקת לב. עם זאת, עדיין לא נחקר מה קורה באוכלוסייה גדולה הצורכת פתאום כמויות גבוהות מאוד של אשלגן, כך שגם במקרה הזה, לא כדאי להפריז. מעבר לכך, מלח דל נתרן עדיין מכיל נתרן. רק פחות.

"למי שרוצה לחסוך בנתרן מומלץ לאכול פירות וירקות, להעדיף דגים (לא מעושנים) על פני עוף, ירקות קפואים במקום משומרים, להפחית שימוש בתיבוליות ואבקת מרק, ואם אתם אוהבים פיצוחים אז להעדיף את אלה שאינם קלויים", אומרת ד"ר ענבר. "רצוי לקרוא את התוויות שעל המוצרים כי במזונות דומים מאוד יש לפעמים כמויות נתרן שונות מאוד. שימו לב שבמזונות דלי קלוריות, יש לרוב יותר נתרן. הוא יכול לפעמים להופיע במקומות לא צפויים, למשל במשפרי אפייה.

"את הפחתת המלח אפשר לבצע בהדרגה כי אחרת הטעם מאוד תפל, ולהתחיל לתבל בתבלינים אחרים כדי לשפר את הטעם, כמו בצל, שום, עשבי תיבול וחומץ".

עוד כתבות

"ההשוואה ל-WeWork לגיטימית, אבל לנו יש מרכיב טכנולוגי מאוד חזק"

מייסדי פבריק הגיעו מרקע טכנולוגי, אך החליטו לקפוץ ראש אל תוך עולם נדל"ני ומסורתי כדי לבנות רשתות אספקה לקמעונאיות, בין השאר בעזרת מחסנים מבוססי רובוטיקה • הקורונה הקפיצה את הביקוש, אך המנכ"ל אלרם גורן אומר: "אם לא נקים מאות מתקנים בתוך 3-4 שנים, לא נהיה רלוונטיים"

בני גנץ ובנימין נתניהו מתעלמים אחד מהשני בהצבעה לפיזור הכנסת / צילום: דני שם טוב- דוברות הכנסת

בחירות 2021: המשרוקית של גלובס מציגה – הכללים שיסייעו לנו לפקפק

ימי הבחירות שבפתח צפויים לספק לנו בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות שלל פרטי מידע ואמירות, חלקם יהיו מדויקים וחלקם פחות ● לאיזה הבטחות להאמין ועל מה לחשוב כשצופים בסרטונים?

סטיב ווזניאק / צילום: Associated Press, Marton Monus/MTI

45 שנה אחרי שייסד את אפל עם ג'ובס, ווזניאק משיק חברה חדשה

Efforce היא זירת מסחר שמאפשרת לקבל מימון לביצוע פרויקטים ירוקים דרך שימוש במטבעות דיגיטליים ובבלוקצ'יין ● החברה השיקה מטבע דיגיטלי בשם WOZX ולטענתה היא שווה כבר כ-950 מיליון דולר

חומרים משני תודעה ככלי לשיפור כישורי ניהול / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מנהלים בכירים חושפים: אנחנו משתמשים בחומרים משני תודעה כדי להיות טובים יותר

יותר ויותר מנהלים בכירים משתמשים בחומרים משני תודעה ככלי לשיפור כישורי הניהול שלהם ● "יש פתיחות לדבר על זה, כבר יש גוורדיה שלמה של מטפלים שעוסקת בזה. זה עידן הפסיכדליה"

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה / צילום: Taimy Alvarez, AP

ישראל חתמה הסכם משופר עם מודרנה - נקבל 6 מיליון מנות חיסון

יחד עם ההסכם מול פייזר, ובהנחה שלא יתגלו בעיות לא צפויות, עשויים להגיע לישראל במהלך 2021 מנות חיסון עבור 7 מיליון מתחסנים, מעבר לכמות המבוגרים במדינה ● על הרקע הזה, יורד הסיכוי שייעשה שימוש ב-10 מיליון מנות החיסון שנרכשו מאסטרה זניקה

מאיימים על רשתות אמריקאיות / צילום: Shutterstock

"שירביט, זה הסוף": ההאקרים ממשיכים להדליף מסמכים מחברת הביטוח

לאחר ששירביט סירבה לשלם את הכופר וגם האולטימטום השני חלף, קבוצת ההאקרים פרסמה הבוקר חומרים נוספים, בהם תעודות זהות, מסמכים אישיים והתכתבויות ווטסאפ ● מטעם שירביט נמסר היום: "אירוע שמטרתו האמיתית היא להביך את החברה ובאמצעותה להביך את המשק הישראלי כולו"

מנכ"לית טחינת אל ארז, ג'וליה זהר / צילום: יח"צ

המורה למתמטיקה שהפכה מפעל טחינה קטן לאימפריה: ג'וליה זהר מדברת על הדרך, הסערה והצלקת

"בבבנק הסתכלו עליי כאילו אני אישה שלא יודעת כלום ועושה את עצמה 'אבו עלי' כשהיא באה לנהל מפעל של גברים", מספרת מנכ"לית טחינה אל-ארז, שאחרי מותו של בעלה לקחה על עצמה את המפעל המשפחתי - והפכה אותו לאימפריה ● מתוך הפודקאסט "חצי שעה של השראה עם ערן גפן"

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

עניין של טיימינג: מה עומד מאחורי הדיווח שהפיל את מניית פייזר?

בדיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" נטען אמש כי תקלה בשרשרת האספקה של פייזר וביונטק תחתוך בחצי את מספר החיסונים שיסופקו השנה ● אלא שאז התברר כי מדובר בחדשות ישנות ● ההבהרה שהגיעה בהמשך כבר לא הועילה למניה או מנעה מכלי תקשורת ברחבי העולם לצטט את הדיווח

לינדה תומס־גרינפילד, השגרירה החדשה של ארה"ב באו"ם. רגע של אופוריה / צילום: Reuters, Sipa USA

למה שמחה שגרירת ארה"ב המיועדת לאו"ם ואיך זה קשור לגלובליזם?

70 שנה העולם דגל ב"רב-צדדיות" - שיתוף פעולה גלובלי, לטובת אינטרס כלכלי, אבל עוד לפני עידן טראמפ, הגלובליזם כבר נמאס על רבים ● האם יש דרך חזרה מ"האינטרס העצמי"?

אלון מאסק / צילום: John Raoux, AP

האיש השני העשיר בעולם מתכוון לעבור דירה, ולהרוויח בשל כך הון

לפי דיווח של "CNBC", אלון מאסק מתכוון לעזוב את קליפורניה ולעבור לטקסס, שבה אין מסי הכנסה

לקסוס UX / צילום: יח"צ

החשמלית הראשונה של לקסוס מרשימה ועם מחיר מפתיע

הנציגה הראשונה של לקסוס בקטגוריית הפרימיום החשמלי משלבת שימושיות, ביצועים מרשימים, הנאה מנהיגה ואיכות, כמו שרק היפנים יודעים לעשות ● טווח הנסיעה מספק את המינימום ההכרחי בפלח, אך התמחור האגרסיבי יאתגר את המתחרות

מסגד שייח' זאיד באבו דאבי. בנייתו נמשכה כעשור / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לא רק בורג' חליפה: אתרי התיירות שחייבים לראות בבחריין ובאמירויות

המגדל הכי גבוה בעולם, הקניון הגדול ביותר, המסגד המפואר ומתחם הסקי המקורה (שגם הוא, איך לא, העצום ביותר כרגע) ● אלו היעדים המתוירים שתרצו להצטלם בהם, ומה חשוב לעשות ולא לעשות כשתגיעו אליהם ● צ'ק אין

בויאבס של מנטה ריי / צילום: אבי גנור

בויאבז, מלך המרקים, מצטרף למשלוחים ויש גם קיט להכנה ביתית

עונת המרקים נפתחה בקול תרועה, ואל שלל המרקים הביתיים מצטרף גם בויאבז ממיטב המסעדות, שהרי רק מעטים יאתגרו את עצמם בהכנה של מרק הדגים הצרפתי המהולל ● אבל השנה יש גם חידוש: ערכת בויאבז להכנה ביתית, כמעט כמו במסעדה

חוקרת בודקת מבחנות דם כחלק מהניסוי בחיסון של מודרנה לנגיף הקורונה / צילום: Taimy Alvarez, AP

מודרנה מתחילה בניסוי בחיסון לקורונה לבני נוער

החברה הודיעה כי תערוך בקרוב ניסוי ב-3,000 נערים ונערות מגיל 12 ● לרוב מחלת הקורונה קלה יותר אצל בני הנוער, אך החשש הוא שאם לא יחוסנו, יהפכו למפיצים משמעותיים של הנגיף

רחוב קורצ’אק 5–7, קרית אונו / צילום: זיתוני הדמיות אדריכליות

"יש פה אנשים מבוגרים שכבר קשה להם לעלות ארבע קומות ברגל"

הדיירים ברחוב קורצ'אק 5-7 בקרית אונו בחרו קבלן שכבר בנה בכמה מקומות בעיר: "הלכנו לראות בעיניים את הדירות"

איציק רכלבסקי / צילום: איל יצהר

איציק רכלבסקי: "ההייטק חטף מכה בתקופות הקורונה, אבל התאושש ממנה לגמרי"

איציק רכלבסקי הוא נשיא קבוצת יעל, שעוסקת ביישום והטמעת חומרי תוכנה וחומרה ● "ניהול המשבר ברמת המדינה מאכזב. אי פיצוי עסקים באופן יעיל, פרויקטור שלא נותנים לו לעבוד ואנשים שלא מבינים בחומר ונותנים עצות רעות"

ציפיות מרקיעות שחקים / איור: חן ליבמן

את תוכניות המגירה תשאירו בבית. 5 טעויות קלאסיות בכניסה לתפקיד

איך קורה שמנהל חדש, שהציפיות ממנו הרקיעו שחקים, מסומן תוך שלושה חודשים כבעיה? ● חמש טעויות קלאסיות שעושים מנהלים חדשים בלהט המוטיבציה להוביל, לעשות, להוכיח ולהצליח

ד"ר סימונה בר חיים / צילום: אייל פישר

מפגש עם מדען מתוכנית החלל גרם לה לעזוב הכל ולהתחיל לטפל בנפגעי שבץ

לאחר שנפגשה עם מדען מתוכנית החלל הרוסית, החליטה ד"ר סימונה בר חיים לעזוב משרה בטוחה ולהתחיל ליישם את עקרונות תורת הכאוס בטיפול שיקומי ● היום היא מנהלת מעבדה ייחודית לשיקום נפגעי שבץ, ומובילה ניסוי מכריע בירדן. אם הוא ייכשל, "כל תחום השיקום יצטרך לחשב מסלול מחדש"

קניון איילון לאחר שפתיחתו במסגרת הפיילוט / צילום: כדיה לוי

עמיר פרץ: נמליץ לפתוח 40 קניונים מיום שני; יולי אדלשטיין: נתנגד

קבינט הקורונה צפוי לדון מחר בהרחבת הפיילוט לקניונים נוספים ● שר הכלכלה עמיר פרץ יציג מחר את ממצאי הביניים לגבי הפיילוט, שהוגדר כ"הצלחה" ● משרד הבריאות צפוי להמליץ שלא לפתח קניונים נוספים

טוני שיי / צילום: Reuters, Richard Brian

מנכ"ל זאפוס לשעבר טוני שיי האמין בשירות לקוחות מוצלח וקבע רף גבוה למתחרות

היזם שמת בסוף השבוע שעבר בשריפה טיפח חברה לממכר נעליים באינטרנט, כתב רבי מכר והיה גורו לנושאי ניהול