גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערה בכפית מלח

כמה מלח זה יותר מדי, מה היו תוצאות הקמפיין היפני להפחתת הצריכה שלו ואילו נזקים אנחנו עלולים לגרום לעצמנו אם נצרוך יותר מדי נתרן (או פחות מדי) בעקבות קמפיין משרד הבריאות שעלה וירד במהירות, "גלובס" שם את התנרן על המוקד ומגלה שגם במקרה הזה הוויכוחים בעולם הרפואה גדולים

קמפיין משרד הבריאות המזהיר מפני צריכת חטיפים מלוחים, שעלה בשבוע האחרון לאוויר, ירד במהירות, אבל כדאי להתעכב על רכיב התזונה שעמד במרכזו - נתרן, המוכר בציבור הרחב פשוט כ"מלח". חטיפים מלוחים מכילים יותר מדי נתרן, נאמר בקמפיין, ולכן כדאי לצרוך פחות מהם.הקמפיין ירד אמנם לאחר שחברות המזון הסכימו לסמן באופן בולט את כמויות הנתרן על אריזות החטיפים, אבל הוא הותיר אחריו שאלות שננסה לענות עליהן כאן.

מדוע צריכת מלח מרובה אינה בריאה?

מלחים בגוף האדם נועדו לשמור על האיזון בין נוזלים באזורים שונים של הגוף, למשל בתוך התא ומחוצה לו. המלח השולחני (נתרן כלורי או NaCl) הוא אחד מהם. בכמויות גדולות מדי, מלח מעלה לחץ דם, אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב ולשבץ וכן לבעיות בתפקוד הכליות. אך גם אם אינכם סובלים מלחץ דם גבוה זה לא אומר שאתם יכולים להקל ראש בצריכת המלח. מחקרים חדשים מראים שגם בהיעדר לחץ דם גבוה, מלח הוא גורם סיכון לפגיעה בכלי הדם. כאשר כלי הדם נפגעים, הם לא יכולים להוביל חמצן וחומרים חיוניים לכל הרקמות בגוף. כתוצאה מכך נוצר נזק הדרגתי לכל רקמה בגוף, ובמיוחד לכליות, למוח וללב עצמו, שמתאמץ יותר מבעבר לדחוק את הדם החוצה.

"גוף האדם בנוי כדי לאגור מלח", אומר ד"ר נפתלי שטרן, מנהל המכון להפרעות בתפקוד כלי דם בבית החולים איכילוב. "רוב הגוף שלנו בנוי ממלח ומים וכמות מסוימת של מלח היא חיונית לתפקוד. המערכות ששומרות על המלח בגוף הן מערכות קדומות, קמאיות. לאורך ההיסטוריה, מלח היה מצרך נדיר ויקר ערך ואפילו שימש כמטבע עובר לסוחר. אפילו קראו על שמו דרך חשובה בארץ ישראל, ואדי מילח, שרק בטעות נקרא היום ואקי מילק".

אלא שהיום אנחנו חיים בסביבה עשירה במלח, וגם תוחלת החיים שלנו השתנתה לגמרי. ככל שעוברות יותר שנים, המנגנון המסלק מלח מן הגוף הולך ונשחק. "האיזון הזה בין להיפטר מהמלח ולשמור עליו הוא עדין ומופר במצבים בנאליים", אומר ד"ר שטרן. "לקשישים קשה יותר להיפטר ממלח ולשמנים קשה יותר להיפטר ממנו, והיום יש בעולם הרבה קשישים במשקל יתר שסובלים בנוסף לכך מלחץ דם גבוה גם מסיבות אחרות". 90% מהאמריקאים (וכנראה שיעור דומה של ישראלים) יפתחו לחץ דם גבוה לאורך חייהם.

וכשמפחיתים מלח, מאריכים חיים. שטרן מציין שני פרויקטים לאומיים שנערכו ביפן ובבריטניה. "ביפן צריכת המלח המסורתית גבוהה מאוד. הם יצאו בפרויקט לאומי וירדו מ-20 גרם מלח בממוצע ליום ל-12 גרם בממוצע. במקביל, הייתה ירידה דרמטית במספר האירועים המוחיים ורמת לחץ הדם. באנגליה היה שינוי פחות דרמטי, מ-12 ל-10 גרם ליום, וגם שם חל שינוי בתחלואה, אם כי מעט פחות דרמטי".

משרד הבריאות האמריקאי הצהיר בעבר שאם כל האמריקאים יפחיתו את צריכת המלח בשלושה רבעי כפית ביום, יחסכו בין חצי מיליון למיליון מקרי מוות ממחלות לב לאורך העשור הקרוב.בימים אלה אנחנו בעיצומו של פרויקט לאומי בישראל להפחתת צריכת המלח. הקמפיין שעלה וירד הוא חלק ממנו.

באתר של איגוד רופאי הלב האמריקאים לא שוכחים להזכיר כי למלח יש גם השפעה על המראה שלכם ועל התחושה שלכם. מלח מוביל לצבירת נוזלים בגוף ובתפריט עתיר מלח עלולות להיווצר בצקות קלות שגורמות לתחושה ולמראה נפוח. אולם שטרן מציין שלא הכול חד-משמעי כל כך ברפואה, ואפילו נהפוך הוא. יש אנשים שלחץ הדם שלהם לא רגיש כל כך למלח, וגם אם יש להם לחץ דם גבוה, הפחתת מלח לא תשנה אותו במיוחד, וצריכה מוגברת של מלח לא תחמיר אותו. ובכל זאת, ייתכן שהמלח מזיק להם בהיבטים אחרים.

כמה מלח זה יותר מדי?

מתברר שהשאלה הזאת בכלל לא פשוטה כפי שהיא אולי נראית תחילה. ברבע כפית מלח יש כ-500 מיליגרם נתרן. זו כמות המספיקה לכל צורכי הגוף של האדם הממוצע ביום. רק רבע כפית מלח ביום, בכל תצורותיו (המופעים הטבעיים והמוספים), בכל המזון שאתם אוכלים. ומהי הכמות שמומלץ לא לעבור? כפי שהזכרנו, ארגון רופאי הלב בארה"ב גורס כי יש לצרוך לא יותר משלושה רבעי כפית מלח ביום (1,500 מיליגרם), בכל מה שאתם אוכלים. בהתחשב בכך שמלח נמצא כעט בכל דבר שאנחנו אוכלים, זה מעט מאוד.

וכמה מלח צורך הישראלי הממוצע? בין כפית לארבע כפיות ביום, כלומר בכל יום נצרוך לרוב יותר מכפול מהרף העליון המומלץ. תארו לעצמכם איך היינו נראים לו היו אלה קלוריות והיינו אוכלים בכל יום כפול מהמומלץ לנו לשמירה על המשקל. כך נראית צריכת המלח הישראלית.

אלא שהעניין אינו חד-משמעי כל כך. ד"ר אמנון גיל, נפרולוג בכיר בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה, אומר כי "מחקרים חדשים הראו שאולי לא צריך להגביל את הצריכה בצורה כל כך מאסיבית, כי כשמורידים את הצריכה לפחות מ-3 גרמים ביום, שזו הצריכה הממוצעת, יש שוב בעיות. זה לא מחקר שנעשה בכלל האוכלוסייה אלא אצל חולי אי-ספיקת לב בלבד, כך שקשה לדעת מה משמעותו לגבי בריאים. ב-2013 יצא דוח של המכון הלאומי למחקר בארה"ב (Institute of Medicine) שהגיע למסקנה כי על פי העדויות הקיימות לא ניתן לדעת אם כדאי להציב את הרף המקסימלי המומלץ על 3 גרמים או פחות".

אולי משהו בתחליפי המלח דלי הנתרן הוא שגרם לבעיה?

"ייתכן, אבל זה גם יכול להיות עצם המחסור בנתרן, שהוא גורם חיוני לקיום התקין של הגוף".

אולי היה אפקט גמילה?

"לא נראה כך, על פי הנתונים, אבל מה שכן אפשר לומר הוא שייתכן שלכל אדם יש הכוונון האישי שלו, את רמות המלח שהגוף שלו צריך, ואם אתה מוציא אותו מהאיזון שהגוף שלו בנוי אליו, הוא יכול להיפגע".

אז כמה מלח כדאי לאוכלוסייה הבריאה לצרוך?

"אם אתם צורכים יותר מ-3 גרמים ליום של נתרן, בטוח שכדאי להפחית. אם לחץ הדם גבוה, כדאי לנסות לראות אם הפחתת המלח משפיעה, וכשמפחיתים - לא להגזים. הכי נכון כנראה להיות בממוצע".

מדוע יש כל כך הרבה מלח באוכל?

רוב המלח שאנחנו צורכים בארוחה איננו מגיע ממלח שהסועד מוסיף בעצמו, אלא הוא מוסף מראש למזונות מעובדים. ההערכה היום היא כי בישראל כ-25% מהמלח הנצרך מגיע מהמזון הטבעי (למשל, ביצה היא מלוחה מטבעה ללא תוספות) או מהמלחייה, והיתר מתווסף למזון מעובד. המלח שמוסיפים למזון המעובד נועד למסך טעמים אחרים פחות מוצלחים, הוא משמר מזון ויכול לשפר את הגוון שלו ולהפוך את המרקם שלו לקשיח יותר. פושעי הנתרן הגדולים בתפריט שלנו הם לחמים ומאפים מסוגים שונים, נקניקים, מרקים מוכנים וכן, חטיפים. מלח רב נמצא גם בעוף שמוזרקים לו לעתים קרובות מי מלח לשיפור טעמו ולשימור, בקופסאות משומרים, בדגני בוגר ובעוגיות, גם אם הן מתוקות. אפילו משקאות ממותקים מכילים מלח.

"ידוע שהטעם הישראלי הוא טעם של הפרזה, גם במלח וגם בסוכר, ואם יצרן אחד ייצר אוכל תפל, הוא יפסיד", אומר שטרן. "גם במסעדות מפריזים מאוד בשימוש במלח מאותה הסיבה, והכי גרועים הם חדרי ההסעדה במפעלים, בתי חולים ומוסדות חינוכיים. למשל מרקים במקומות כאלה הם מים עם מלח וזהו פחות או יותר. בית החולים שלנו מנסה להיות יוצא דופן, אבל זה לא קל".

שטרן מוסיף: "חשוב לזכור עוד כי הסך הכולל של המזון שכולנו אוכלים גדל אף הוא, וכשאוכלים יותר, צורכים גם יותר נתרן".

האם צריך להגביל מלח כבר אצל ילדים?

מחקרים מראים שמחלות לב וכלי דם מופיעות מוקדם יותר אצל ילדים שצרכו כמויות גבוהות של נתרן, ולחץ דם גבוה עלול להופיע אצלם כבר בגיל הנעורים. באגודה לבריאות הציבור מציינים שלפי סקר שנערך בשנים 2003-2004 בקרב בני 12-13, הצריכה הממוצעת של נתרן בקרב בנים הייתה כ-4.2 גר' (כמעט פי 3 מהכמות המרבית המותרת על פי איגוד הלב האמריקאי וגם יותר מהרצוי על פי התקנות הפחות מחמירות), ובקרב בנות, כ--3.6 (פי 2.4 מהכמות המותרת). לילדים צעירים יותר, מותרת כמות קטנה יותר - עד 1,000 מ"ג (חצי כפית) עד גיל 3 ועד 1,200 מ"ג עד גיל 8.

לדברי ד"ר רונית ענבר, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה באיכילוב, הבעיה העיקרית היא אצל בני נוער שצורכים באופן טבעי יותר מזון מעובד, עשיר ברטבים וחטיפים.

איך מומלץ להפחית את כמות המלח?

מאחר שרוב צריכת המלח מגיעה ממזונות מעובדים, ההמלצה המובילה בהפחתת כמות המלח היא לעבור למזון פחות מעובד. זוהי גם ההמלצה התזונתית המובילה לשיפור פרמטרים בריאותיים רבים נוספים, והבעיה היחידה בהמלצה הזאת היא שצריך יותר זמן להכנת המזון לבד.

באשר למוצרים מעובדים, כמות הנתרן מסומנת על גביהם וניתן לעקוב אחריה.

קיימים בשוק גם תחליפי מלח דלי נתרן, אף שכדאי לזכור שהבעיה העיקרית איננה בהמלחה.תחליפי המלח מבוססים לרוב על אשלגן, שנחשב חומר מועיל עבור רוב האוכלוסייה, אך לא מומלץ למי שסובל מאי ספיקת כליות או אי ספיקת לב. עם זאת, עדיין לא נחקר מה קורה באוכלוסייה גדולה הצורכת פתאום כמויות גבוהות מאוד של אשלגן, כך שגם במקרה הזה, לא כדאי להפריז. מעבר לכך, מלח דל נתרן עדיין מכיל נתרן. רק פחות.

"למי שרוצה לחסוך בנתרן מומלץ לאכול פירות וירקות, להעדיף דגים (לא מעושנים) על פני עוף, ירקות קפואים במקום משומרים, להפחית שימוש בתיבוליות ואבקת מרק, ואם אתם אוהבים פיצוחים אז להעדיף את אלה שאינם קלויים", אומרת ד"ר ענבר. "רצוי לקרוא את התוויות שעל המוצרים כי במזונות דומים מאוד יש לפעמים כמויות נתרן שונות מאוד. שימו לב שבמזונות דלי קלוריות, יש לרוב יותר נתרן. הוא יכול לפעמים להופיע במקומות לא צפויים, למשל במשפרי אפייה.

"את הפחתת המלח אפשר לבצע בהדרגה כי אחרת הטעם מאוד תפל, ולהתחיל לתבל בתבלינים אחרים כדי לשפר את הטעם, כמו בצל, שום, עשבי תיבול וחומץ".

עוד כתבות

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

פנס: ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה

ההודעה מגיעה לאחר פגישתם של פנס ופומפאו, שר ההגנה האמריקאי, עם נשיא טורקיה ארדואן ● "כל הפועלות הצבאיות של טורקיה בסוריה יופסקו, המבצע יחדול, והכוחות הכורדיים יאובטחו", אמר פנס

נעמה יששכר / צילום: רויטרס

המפתח לשחרור נעמה יששכר נמצא במשרד המשפטים

ההטיה של הפרקליטות לטובת בקשת ההסגרה מארה"ב, ביחד עם ההתעלמות מהבקשה הרוסית והסחבת האינסופית של מעצר בורקוב, היא עלבון צורב לרוסים ● על ישראל להיענות לבקשת ההסגרה של רוסיה כדי להחזיר את הצעירה הישראלית הביתה ● דעה

גמר גביע העולם בכדורגל.  beoutQ הערוץ הפיראטי beoutQ / צילום:HANDOUT  רויטרס

כך מאיים ערוץ טלוויזיה פיראטי ואלמוני על הכסף הגדול של קטאר

ערוץ טלוויזיה לא חוקי שפועל מסעודיה ומעביר לכל העולם שידורי ספורט מקטאר, מסעיר את האמירות וגורם לה להרהר אם להמשיך לשלם מיליארדי דולרים בשנה עבור שידורי התחרויות • החשש: הקטארים ינטשו את שידורי הספורט וענפים שלמים יתמוטטו

רנו / צילום: רג'י דוביגנאו, רויטרס

ב-3% עד 4%: ההכרזה שגרמה למניית רנו לצנוח

לאור ביצועים חלשים, רנו קוצצת בתחזית הרווחים שלה ● רנו גם חתכה את התחזית שלה למרווח התפעולי לאזור ה-5%, לעומת התחזית הקודמת ששמה את המרווח התפעולי ב-6%

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

אנחנו חיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים ● השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

אופניים ברכבת ישראל / צילום: רכבת ישראל

אופניים אאוט, קורקינטים אין: הכללים החדשים של רכבת ישראל

החל מה-1 בדצמבר תוגבל העלאת אופניים שאינם מתקפלים לרכבות בשעות השיא בבוקר ואחה"צ ● המגבלה לא תחול על אופניים מתקפלים שארוזים בתיק נשיאה ייעודי ועל קורקינטים

שאול אולמרט / צילום: איל יצהר

״כשירדתי מאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך": שאול אולמרט מסכם תקופה בפלייבאז

שמונה שנים לאחר שהקים את פלייבאז, שאול אולמרט התפטר בשבוע שעבר מתפקיד המנכ"ל ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיו ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

ראש ממשלת בוריס ג'ונסון בהצבעת הפרלמנט אתמול / צילום: Jessica Taylor, רויטרס

דיון מכריע בפרלמנט הבריטי: האם לאשר הסכם ה"ברקזיט"

זוהי הפעם הראשונה שהפרלמנט הבריטי יושב בשבת מאז המלחמה עם ארגנטינה ב-1982 ● הסיכויים שהעסקה תאושר גברו בשעות האחרונות, אחרי שקבוצת האולטרה-שמרנים בתוך המפלגה השמרנית, שקראו ל"ברקזיט" נוקשה יותר והתנגדו לעסקה של תרזה מיי, הודיעו כי יתמכו בעסקה של ג'ונסון

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

מארק צוקרברג: "לפייסבוק תפקיד חשוב במניעת תוכן שגורם לקיטוב"

מנכ"ל פייסבוק נאם בשידור חי ופרש את משנתו בנושא חופש הביטוי ● בפוסט שפרסם יממה קודם לשידור הנאום כתב צוקרברג כי יתייחס לאיומים המרכזיים על חופש הביטוי, וכי הנאום הוא זיקוק של כל הדברים שלמד על הנושא בשנים האחרונות

עמית גריידי / צילום: משרד השיכון

שליחותו של הממונה על חוק המכר? מכה נוספת לקבוצות הרכישה

שתי החלטות של הממונה על חוק המכר מהשבועות האחרונים מטלטלות שוב את תחום קבוצות הרכישה בישראל - ושוב עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו ציבור הרוכשים ● דעה

דונלד טראמפ ממתין לנאום במליאת האו"ם / צילום: לוקאס ג'קסון, רויטרס

68 אלף סיבות לארדואן לזרוק את המכתב של טראמפ לפח

טראמפ אמר כי הטורקים "עושים הרבה כסף" מייצוא פלדה לארה"ב, אך לפי נתוני משרד הסחר האמריקאי, התמונה נראית אחרת ● מעבר לכך, על התרומה לשוק העבודה האמריקאי של ייצוא הסחורות והשירותים לטורקיה, בהם הייצוא הביטחוני, טראמפ לא היה מעוניין לוותר ● הנה המספרים

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

הנשיא טראמפ / צילום: רויטרס

ההסכם עם ארדואן: ממשל טראמפ תקע סכין נוספת בגב הכורדים

ההתקפלות של טראמפ לפני ארדואן היא מהלומת קטלנית על שאיפת הכורדים לבית לאומי ומנציחה את דריסת הרגל הטורקית בסוריה ● מיט רומני: "האם ארה"ב כל כך חלשה עד שטורקיה הצליחה לכופף לה את היד?"  ● האם הנדל"ן של טראמפ בטורקיה שימש אמצעי לחץ בידי ארדואן? ● פרשנות

סוכה / צילום: שאטרסטוק

סוכת שלום כל השנה: אפשר לפתור את המתח בין החילונים לחרדים

רוב הישראלים מסורתיים וחובבים את היהדות אך מודאגים מאוד מהקונפליקט החילוני-חרדי ● מסתבר שניתן לפתור אותו, אך הוא דורש מאמץ משני הצדדים ● דעה

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ השיב בשלילה להצעת נתניהו: החזר את המנדט, המתווה שלך לא כולל התייחסות לטוהר המידות

גנץ ציין כי במתווה של נתניהו אין התייחסות לנושא טוהר המידות וכי ההצעה היא "דרך לחסינות"

נחל הקיבוצים / צילום: יותם יעקובסון

כמעיין המתגבר: פארק המעיינות מציין 60 שנה בפסטיבל חגיגי

פסטיבל המעיינות חוגג השנה עשור להקמתם של פארק המעיינות ושביל המעיינות, וגם 60 שנה לגן השלושה (הסחנה), בשפע של פעילויות, הופעות, תערוכות ואירועים מיוחדים בחול המועד סוכות