גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערה בכפית מלח

כמה מלח זה יותר מדי, מה היו תוצאות הקמפיין היפני להפחתת הצריכה שלו ואילו נזקים אנחנו עלולים לגרום לעצמנו אם נצרוך יותר מדי נתרן (או פחות מדי) בעקבות קמפיין משרד הבריאות שעלה וירד במהירות, "גלובס" שם את התנרן על המוקד ומגלה שגם במקרה הזה הוויכוחים בעולם הרפואה גדולים

קמפיין משרד הבריאות המזהיר מפני צריכת חטיפים מלוחים, שעלה בשבוע האחרון לאוויר, ירד במהירות, אבל כדאי להתעכב על רכיב התזונה שעמד במרכזו - נתרן, המוכר בציבור הרחב פשוט כ"מלח". חטיפים מלוחים מכילים יותר מדי נתרן, נאמר בקמפיין, ולכן כדאי לצרוך פחות מהם.הקמפיין ירד אמנם לאחר שחברות המזון הסכימו לסמן באופן בולט את כמויות הנתרן על אריזות החטיפים, אבל הוא הותיר אחריו שאלות שננסה לענות עליהן כאן.

מדוע צריכת מלח מרובה אינה בריאה?

מלחים בגוף האדם נועדו לשמור על האיזון בין נוזלים באזורים שונים של הגוף, למשל בתוך התא ומחוצה לו. המלח השולחני (נתרן כלורי או NaCl) הוא אחד מהם. בכמויות גדולות מדי, מלח מעלה לחץ דם, אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלות לב ולשבץ וכן לבעיות בתפקוד הכליות. אך גם אם אינכם סובלים מלחץ דם גבוה זה לא אומר שאתם יכולים להקל ראש בצריכת המלח. מחקרים חדשים מראים שגם בהיעדר לחץ דם גבוה, מלח הוא גורם סיכון לפגיעה בכלי הדם. כאשר כלי הדם נפגעים, הם לא יכולים להוביל חמצן וחומרים חיוניים לכל הרקמות בגוף. כתוצאה מכך נוצר נזק הדרגתי לכל רקמה בגוף, ובמיוחד לכליות, למוח וללב עצמו, שמתאמץ יותר מבעבר לדחוק את הדם החוצה.

"גוף האדם בנוי כדי לאגור מלח", אומר ד"ר נפתלי שטרן, מנהל המכון להפרעות בתפקוד כלי דם בבית החולים איכילוב. "רוב הגוף שלנו בנוי ממלח ומים וכמות מסוימת של מלח היא חיונית לתפקוד. המערכות ששומרות על המלח בגוף הן מערכות קדומות, קמאיות. לאורך ההיסטוריה, מלח היה מצרך נדיר ויקר ערך ואפילו שימש כמטבע עובר לסוחר. אפילו קראו על שמו דרך חשובה בארץ ישראל, ואדי מילח, שרק בטעות נקרא היום ואקי מילק".

אלא שהיום אנחנו חיים בסביבה עשירה במלח, וגם תוחלת החיים שלנו השתנתה לגמרי. ככל שעוברות יותר שנים, המנגנון המסלק מלח מן הגוף הולך ונשחק. "האיזון הזה בין להיפטר מהמלח ולשמור עליו הוא עדין ומופר במצבים בנאליים", אומר ד"ר שטרן. "לקשישים קשה יותר להיפטר ממלח ולשמנים קשה יותר להיפטר ממנו, והיום יש בעולם הרבה קשישים במשקל יתר שסובלים בנוסף לכך מלחץ דם גבוה גם מסיבות אחרות". 90% מהאמריקאים (וכנראה שיעור דומה של ישראלים) יפתחו לחץ דם גבוה לאורך חייהם.

וכשמפחיתים מלח, מאריכים חיים. שטרן מציין שני פרויקטים לאומיים שנערכו ביפן ובבריטניה. "ביפן צריכת המלח המסורתית גבוהה מאוד. הם יצאו בפרויקט לאומי וירדו מ-20 גרם מלח בממוצע ליום ל-12 גרם בממוצע. במקביל, הייתה ירידה דרמטית במספר האירועים המוחיים ורמת לחץ הדם. באנגליה היה שינוי פחות דרמטי, מ-12 ל-10 גרם ליום, וגם שם חל שינוי בתחלואה, אם כי מעט פחות דרמטי".

משרד הבריאות האמריקאי הצהיר בעבר שאם כל האמריקאים יפחיתו את צריכת המלח בשלושה רבעי כפית ביום, יחסכו בין חצי מיליון למיליון מקרי מוות ממחלות לב לאורך העשור הקרוב.בימים אלה אנחנו בעיצומו של פרויקט לאומי בישראל להפחתת צריכת המלח. הקמפיין שעלה וירד הוא חלק ממנו.

באתר של איגוד רופאי הלב האמריקאים לא שוכחים להזכיר כי למלח יש גם השפעה על המראה שלכם ועל התחושה שלכם. מלח מוביל לצבירת נוזלים בגוף ובתפריט עתיר מלח עלולות להיווצר בצקות קלות שגורמות לתחושה ולמראה נפוח. אולם שטרן מציין שלא הכול חד-משמעי כל כך ברפואה, ואפילו נהפוך הוא. יש אנשים שלחץ הדם שלהם לא רגיש כל כך למלח, וגם אם יש להם לחץ דם גבוה, הפחתת מלח לא תשנה אותו במיוחד, וצריכה מוגברת של מלח לא תחמיר אותו. ובכל זאת, ייתכן שהמלח מזיק להם בהיבטים אחרים.

כמה מלח זה יותר מדי?

מתברר שהשאלה הזאת בכלל לא פשוטה כפי שהיא אולי נראית תחילה. ברבע כפית מלח יש כ-500 מיליגרם נתרן. זו כמות המספיקה לכל צורכי הגוף של האדם הממוצע ביום. רק רבע כפית מלח ביום, בכל תצורותיו (המופעים הטבעיים והמוספים), בכל המזון שאתם אוכלים. ומהי הכמות שמומלץ לא לעבור? כפי שהזכרנו, ארגון רופאי הלב בארה"ב גורס כי יש לצרוך לא יותר משלושה רבעי כפית מלח ביום (1,500 מיליגרם), בכל מה שאתם אוכלים. בהתחשב בכך שמלח נמצא כעט בכל דבר שאנחנו אוכלים, זה מעט מאוד.

וכמה מלח צורך הישראלי הממוצע? בין כפית לארבע כפיות ביום, כלומר בכל יום נצרוך לרוב יותר מכפול מהרף העליון המומלץ. תארו לעצמכם איך היינו נראים לו היו אלה קלוריות והיינו אוכלים בכל יום כפול מהמומלץ לנו לשמירה על המשקל. כך נראית צריכת המלח הישראלית.

אלא שהעניין אינו חד-משמעי כל כך. ד"ר אמנון גיל, נפרולוג בכיר בשירותי בריאות כללית במחוז חיפה, אומר כי "מחקרים חדשים הראו שאולי לא צריך להגביל את הצריכה בצורה כל כך מאסיבית, כי כשמורידים את הצריכה לפחות מ-3 גרמים ביום, שזו הצריכה הממוצעת, יש שוב בעיות. זה לא מחקר שנעשה בכלל האוכלוסייה אלא אצל חולי אי-ספיקת לב בלבד, כך שקשה לדעת מה משמעותו לגבי בריאים. ב-2013 יצא דוח של המכון הלאומי למחקר בארה"ב (Institute of Medicine) שהגיע למסקנה כי על פי העדויות הקיימות לא ניתן לדעת אם כדאי להציב את הרף המקסימלי המומלץ על 3 גרמים או פחות".

אולי משהו בתחליפי המלח דלי הנתרן הוא שגרם לבעיה?

"ייתכן, אבל זה גם יכול להיות עצם המחסור בנתרן, שהוא גורם חיוני לקיום התקין של הגוף".

אולי היה אפקט גמילה?

"לא נראה כך, על פי הנתונים, אבל מה שכן אפשר לומר הוא שייתכן שלכל אדם יש הכוונון האישי שלו, את רמות המלח שהגוף שלו צריך, ואם אתה מוציא אותו מהאיזון שהגוף שלו בנוי אליו, הוא יכול להיפגע".

אז כמה מלח כדאי לאוכלוסייה הבריאה לצרוך?

"אם אתם צורכים יותר מ-3 גרמים ליום של נתרן, בטוח שכדאי להפחית. אם לחץ הדם גבוה, כדאי לנסות לראות אם הפחתת המלח משפיעה, וכשמפחיתים - לא להגזים. הכי נכון כנראה להיות בממוצע".

מדוע יש כל כך הרבה מלח באוכל?

רוב המלח שאנחנו צורכים בארוחה איננו מגיע ממלח שהסועד מוסיף בעצמו, אלא הוא מוסף מראש למזונות מעובדים. ההערכה היום היא כי בישראל כ-25% מהמלח הנצרך מגיע מהמזון הטבעי (למשל, ביצה היא מלוחה מטבעה ללא תוספות) או מהמלחייה, והיתר מתווסף למזון מעובד. המלח שמוסיפים למזון המעובד נועד למסך טעמים אחרים פחות מוצלחים, הוא משמר מזון ויכול לשפר את הגוון שלו ולהפוך את המרקם שלו לקשיח יותר. פושעי הנתרן הגדולים בתפריט שלנו הם לחמים ומאפים מסוגים שונים, נקניקים, מרקים מוכנים וכן, חטיפים. מלח רב נמצא גם בעוף שמוזרקים לו לעתים קרובות מי מלח לשיפור טעמו ולשימור, בקופסאות משומרים, בדגני בוגר ובעוגיות, גם אם הן מתוקות. אפילו משקאות ממותקים מכילים מלח.

"ידוע שהטעם הישראלי הוא טעם של הפרזה, גם במלח וגם בסוכר, ואם יצרן אחד ייצר אוכל תפל, הוא יפסיד", אומר שטרן. "גם במסעדות מפריזים מאוד בשימוש במלח מאותה הסיבה, והכי גרועים הם חדרי ההסעדה במפעלים, בתי חולים ומוסדות חינוכיים. למשל מרקים במקומות כאלה הם מים עם מלח וזהו פחות או יותר. בית החולים שלנו מנסה להיות יוצא דופן, אבל זה לא קל".

שטרן מוסיף: "חשוב לזכור עוד כי הסך הכולל של המזון שכולנו אוכלים גדל אף הוא, וכשאוכלים יותר, צורכים גם יותר נתרן".

האם צריך להגביל מלח כבר אצל ילדים?

מחקרים מראים שמחלות לב וכלי דם מופיעות מוקדם יותר אצל ילדים שצרכו כמויות גבוהות של נתרן, ולחץ דם גבוה עלול להופיע אצלם כבר בגיל הנעורים. באגודה לבריאות הציבור מציינים שלפי סקר שנערך בשנים 2003-2004 בקרב בני 12-13, הצריכה הממוצעת של נתרן בקרב בנים הייתה כ-4.2 גר' (כמעט פי 3 מהכמות המרבית המותרת על פי איגוד הלב האמריקאי וגם יותר מהרצוי על פי התקנות הפחות מחמירות), ובקרב בנות, כ--3.6 (פי 2.4 מהכמות המותרת). לילדים צעירים יותר, מותרת כמות קטנה יותר - עד 1,000 מ"ג (חצי כפית) עד גיל 3 ועד 1,200 מ"ג עד גיל 8.

לדברי ד"ר רונית ענבר, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה באיכילוב, הבעיה העיקרית היא אצל בני נוער שצורכים באופן טבעי יותר מזון מעובד, עשיר ברטבים וחטיפים.

איך מומלץ להפחית את כמות המלח?

מאחר שרוב צריכת המלח מגיעה ממזונות מעובדים, ההמלצה המובילה בהפחתת כמות המלח היא לעבור למזון פחות מעובד. זוהי גם ההמלצה התזונתית המובילה לשיפור פרמטרים בריאותיים רבים נוספים, והבעיה היחידה בהמלצה הזאת היא שצריך יותר זמן להכנת המזון לבד.

באשר למוצרים מעובדים, כמות הנתרן מסומנת על גביהם וניתן לעקוב אחריה.

קיימים בשוק גם תחליפי מלח דלי נתרן, אף שכדאי לזכור שהבעיה העיקרית איננה בהמלחה.תחליפי המלח מבוססים לרוב על אשלגן, שנחשב חומר מועיל עבור רוב האוכלוסייה, אך לא מומלץ למי שסובל מאי ספיקת כליות או אי ספיקת לב. עם זאת, עדיין לא נחקר מה קורה באוכלוסייה גדולה הצורכת פתאום כמויות גבוהות מאוד של אשלגן, כך שגם במקרה הזה, לא כדאי להפריז. מעבר לכך, מלח דל נתרן עדיין מכיל נתרן. רק פחות.

"למי שרוצה לחסוך בנתרן מומלץ לאכול פירות וירקות, להעדיף דגים (לא מעושנים) על פני עוף, ירקות קפואים במקום משומרים, להפחית שימוש בתיבוליות ואבקת מרק, ואם אתם אוהבים פיצוחים אז להעדיף את אלה שאינם קלויים", אומרת ד"ר ענבר. "רצוי לקרוא את התוויות שעל המוצרים כי במזונות דומים מאוד יש לפעמים כמויות נתרן שונות מאוד. שימו לב שבמזונות דלי קלוריות, יש לרוב יותר נתרן. הוא יכול לפעמים להופיע במקומות לא צפויים, למשל במשפרי אפייה.

"את הפחתת המלח אפשר לבצע בהדרגה כי אחרת הטעם מאוד תפל, ולהתחיל לתבל בתבלינים אחרים כדי לשפר את הטעם, כמו בצל, שום, עשבי תיבול וחומץ".

עוד כתבות

אמיר אוחנה / צילום: לשכת עורכי הדין

האם משרד החינוך כבש את צמרת התקציבים של משרדי הממשלה?

משרד החינוך היה ידוע כמספר 2 הנצחי של ספר התקציב, אך לפי שר המשפטים אמיר אוחנה "בשנה האחרונה, תקציב החינוך עבר את תקציב הביטחון. זה לא היה בתולדות המדינה" ● בדקנו האם זה נכון ● המשרוקית של "גלובס"

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

ת"א ננעלה בירידות, בהובלת מניות הבנקים

המדדים המובילים רשמו ירידות קלות של עד 0.4% ● מדד הבנקים בלט בירידות של יותר מ-1% ● הדסית ביו זינקה על רקע כניסתה של החברה המוחזקת אנלייבקס תרפיוטיקס לבורסה בתל אביב ● בית ההשקעות אי.בי.אי דיווח על רכישת 70% מניות בחברת קוואליטי הנדסה פיננסית

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי / צילום: וינסנט קסלר, רויטרס

פון דר-ליין נבחרה לנשיאת הנציבות האירופית; מבטיחה "ניו דיל ירוק" לאירופה

הפרלמנט האירופי הצביע ברוב של 383 חברי פרלמנט (מתוך 747 חברים) בעד המינוי ● פון דר-ליין (60) היא הנשיאה הראשונה של הנציבות המגיעה מגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד, מזה יותר מ-50 שנה ● היא צפויה להחליף בתפקיד את ז'אן-קלוד יונקר מלוקסמבורג ב-1 בנובמבר

סיטיגרופ / צילום: קריס הלגרן, רויטרס

הזדמנות לצחוק כל הדרך אל הבנק

הבנקים בארה"ב מייצרים סכומי מזומנים גדולים וצומחים מדי שנה, אבל השווקים עדיין לא נותנים להם קרדיט ● קרן הסל KBWB מעניקה למשקיעים סבלניים הזדמנות ללכוד תשואת הון משמעותית - בהתחשב במדיניות החזרי הון גבוהים ובתמחור נמוך היסטורית

רפי פרץ/ רובי קסטרו - וואלה חדשות

רפי פרץ חוזר בו: "טיפולי המרה הם דבר פסול וחמור, זוהי עמדתי"

פרץ שיגר מכתב בתפוצת מנהלי בתי הספר בארץ ובו כתב: "מעולם לא הצעתי לעשות טיפולי המרה אליהם אני מתנגד נחרצות אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור"

פירות וירקות/ צילום: תמר מצפי

למה חוקי הכלכלה לא עובדים על מחירי הפירות והירקות?

דוח משרד החקלאות: מאז המחאה החברתית עלו מחירי הפירות ריאלית בכ-30%, ומחירי הירקות עלו ריאלית ב-6% • עוד עולה כי האספקה לנפש ירדה מאז שנת 2000 ב-20% • איך זה בדיוק מסתדר עם הרפורמה לסימון המזון המזיק של משרד הבריאות, שמעודדת צריכת ירקות ופירות?

שי בן דוד ודוד אדרי / צילום: תמר מצפי

השיחות המוקלטות של בכירי פסגות אדרי ובן-דוד היוו ראיות זהב להוכחת הכוונה הפלילית

גורלם של דוד אדרי ושי בן-דוד נקבע ברגע שבו השיגה מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך הקלטות של שיחות שהם ניהלו במהלך ימי המסחר הרלוונטיים בספטמבר 2007 עם הממונים עליהם בפסגות ועם אחרים ● פרשנות

בני דרייפוס / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הבינוי ללמ"ס: נתוני המכירות שפירסמתם לא מציאותיים

בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי בין החודשים מרץ למאי השנה נמכרו 5,310 דירות חדשות בלבד ● במכתב שהעביר המנכ"ל בני דרייפוס ללמ"ס נכתב כי לפי נתונים שבידו בתקופה זו נמכרו 9,600 דירות חדשות

הקונגרס האמריקאי / צילום: שאטרסטוק

"הדיון היום הוא כדי לוודא שיהיו לנו גם את הגוגל, הפייסבוק, האמזון, והאפל הבאות"

נציגי ענקיות האינטרנט, ביניהן גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק, העידו היום בשימוע מול תת-הוועדה להגבלים העסקיים בבית הנבחרים האמריקאי ● זו הפעם הראשונה בה חברות הטכנולוגיה הגדולות צריכות לענות על שאלות של נבחרי הציבור בארה"ב בכל הנוגע לטענות כי הן מפרות את חוקי ההגבלים העסקיים

שלי יחימוביץ / צלם: רויטרס

שנת השפל של המגדר בפוליטיקה הישראלית: לאן נעלמות הח"כיות?

בעוד במדינות דמוקרטיות רבות מציפות מועמדות מגוונות את שדרת ההנהגה נדמה שישראל צועדת לאחור ● האם חווינו עשור של פריחה זמנית ושגשוג בייצוג הנשי, שיא הנמצא מאחורינו ולא יחזור? ● פרשנות

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: ליברמן מתחזק, נתניהו וגנץ יציבים, סרטון הפלאפל לא עזר לברק

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

הטסלה של אלון מאסק ן / צילום: רויטרס

פעם ממשלת ארה"ב הניעה את המרוץ לחלל. היום כבר לא

ארה"ב לא ניסתה מאז תוכנית החלל "אפולו", שעלתה 25 מיליארד דולר, משהו שאפתני ויקר בקנה מידה כזה ● גם בימינו האמריקאים עדיין לוקחים סיכונים ופותרים בעיות, אבל הם לא מצפים שהממשל יעשה את זה ● פרשנות

אורי לוין / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מגבלת שכר הבכירים קוסמטית ולא מבריחה מועמדים

מועמדים פנימיים וחיצוניים, מנהלים מיומנים יותר או פחות, ידעו חד-משמעית מה יהיה שכרם אם יתמנו לתפקיד המנכ"ל בהפועלים ודיסקונט ● האיומים והאזהרות שמגבלת השכר בפיננסים תבריח מועמדים טובים התבדו ● פרשנות

מה אפשר לקנות ב- 2.1 מיליון שקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-2.1 מיליון שקל במרכז הארץ?

דירת 3 חדרים ברמת גן, דירת 4 חדרים בהוד השרון, בקריית אונו או בבני ברק

מטוס בואינג 767, ארקיע / צילום: יואב יערי

ארקיע מפסיקה לטוס לתאילנד: הקו יבוטל ב-25 באוקטובר

בארקיע מציינים כי הפסקת הטיסות בקו היא זמנית והיא נובעת מכך ש"חכירת המטוס ששימש את הקו לתאילנד במשך שנה וחצי מסתיימת כמתכונן בנובמבר" ● ארקיע צפויה להציע חבילות לעקבה

בועז מעוז/ צילום: אדוארדו גארסיה

אחרי 20 שנה בסיסקו: בועז מעוז עבר לגוגל לנהל את פעילות הענן המקומית

בתפקידו האחרון ניהל מעוז את פעילות המכירות הגלובלית של סיסקו בתחום ה"אינטרנט של הדברים"

האסטרונאוט באז אולדרין מהלך על אדמת הירח, 1969 / צילום: רויטרס

אפולו 11 מציינת 50 שנה: כל מה שצריך לדעת על החללית ששינתה את פני ההיסטוריה

התקציב של הפרויקט, שכר האסטרונאוטים, צופי הטלוויזיה, המדינות שבמרוץ, וכל שוברי הקופות הקולנועיים שמאחורי משימת החלל האמריקאית "אפולו 11", שמציינת יובל להמראתה

מטוס ממריא בנמל תעופה / צילום: shutterstock

רשות שדות התעופה מזהירה: השרב הכבד יעכב את לו"ז ההמראות

מחר צפוי לשרור שרב כבד ורשות שדות התעופה פירסמה הודעה בקרב חברות התעופה שמזהירה על עיכובים בהמראות בגלל תנאי מזג האוויר

מערכת ברק 8 / צילום: באדיבות התעשייה האווירית

התעשייה האווירית חתמה על חוזה בהיקף 50 מיליון דולר עם חיל הים ההודי

במסגרת החוזה, התעשייה האווירית תספק שירותי תחזוק שוטפים וחלפים לתתי מערכת הקשורות למערכת טילי ההגנה ברק 8 ● רפאל דיווחה כי החלה בייצור מכלולים הקשורים למערכת טילי ההגנה של תע"א בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר

הדמיה - שכונת נווה עוז, נתניה / צילום: מילוסלבסקי אדריכלים, יח"צ

1,215 דירות יתווספו לשכונת נווה עוז בנתניה

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה להפקדה תוכנית להרחבת השכונה שנמצאת במרכז העיר ● רבע מהדירות החדשות יוקצו לדיור מוגן ● התוכנית תכלול 20,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר ● 120 דונם יישמרו כשטח פתוח