עיתון "הארץ" מפרסם הבוקר (ג') כתבה שבה מראיינת כתבת העיתון עמירה הס את משפתחו של של חאלד מחאמרה, אחד ממבצעי הפיגוע בשרונה בתל אביב בשבוע שעבר.
הכתבה מציגה את האיש ומשפחתו כקורבנות לברוטליות של צה"ל ואף מציעה במרומז סיבה להחלטת חאלד לצאת לפיגוע הרצחני: "חאלד היה בכיתה ג' כשחיל ההנדסה של צה"ל פוצץ ב-1 בספטמבר 2003 את ביתו, שבו התגורר עם משפחתו המורחבת". הס מציינת כי מדובר בבית ענקי, 1,650 מ"ר, וכי "עכשיו הם מחכים להריסה חדשה".
וכיצד מתוארות פעולות כוחות הביטחון הישראליים בבית המשפחה בכפר יטא, בעקבות הפיגוע? "בלילה לא בוצעו מעצרים, רק הטראומה הרגילה: החיילים פורצים דלתות, כולאים ילדים ונשים בחדר אחד, מכוונים אליהם רובים, מונעים מהם לשתות מים או לתת חלב לתינוק. הם משאירים מאחוריהם ילדים המומים, מסכי טלוויזיה, אסלות, מכונות כביסה ורהיטים שבורים".
פטמה, אמו של המחבל מוחמד, מתראיינת להס ומתארת את בנה כ"רגוע, לא עושה בעיות, לא יוצא הרבה מהבית". כנראה, מלבד יציאות ספורדיות למקס ברנר במתחם שרונה. ואלו הדוד עזמי מספק את המסר: "כל פריצה לבית, כל הרס בית, כל מעצר, זורעים בילדים הקטנים שנאה".