דני מרגלית / צילום: מהוידאו
"כמדי שנה אנו מנסים לבחור ולהתמקד בנושאים המרכזיים אשר עומדים בראש סדר היום הציבורי בענייני שוק ההון, רגולציה והפעילות הפיננסית בישראל. במה זו משמשת לרוב כהזדמנות בשבילי כדי למנות את הישגיה הכלכליים של הממשלה בכלל ושל שר האוצר בפרט, אולם השנה נראה שיהיה לי קשה" - כך פתח הבוקר (ג') את דבריו רו"ח דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, בוועידת שוק ההון של "גלובס".
הסיבה לכך, לדבריו, היא משום ש"צמיחת התוצר של המשק הישראלי מדשדשת. קצב הצמיחה השנתי לרבעון הראשון שפורסם באחרונה עומד על 0.8%, לאחר שגם ב-2015 נרשמה צמיחה איטית של 2.5%. בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה - כ-2% לשנה - ההערכות שלנו הן כי קצב הצמיחה של התמ"ג לנפש יהיה השנה אפסי".
"במקביל, הוסיף מרגלית, "המשק מושפע גם ממגמות גלובליות. במהלך החודשים האחרונים התבשרנו על צמצום מאות משרות באינטל בישראל, וזאת במקביל לצמצום כוח האדם בחברה באלפי עובדים בעולם. אנו רואים לאחרונה כי חל צמצום של פעילות מו"פ בישראל, וכי חלק מהחברות בעולם מקטינות את מרכזי הפיתוח שלהם בארץ. הקשיים הללו נמצאים על סדר היום של האוצר ויש כוונה לטפל בהם, אולם צעדים אפקטיביים אין בינתיים.
"שר האוצר ציין באחרונה כי יעדי המשרד הם צמצום האי-שוויון והגדלת הצמיחה והפריון במשק. צמצום האי-שוויון מתחיל לעמדתו בהגדלת ההשקעה בחינוך וברווחה - נושאים חשובים ומבורכים בפני עצמם אשר יתרמו ליכולות שלנו בעתיד - אך כמענה מיידי על האוצר לייצר פתרון זמין ומהיר".
לדבריו, "פריון נמוך אינו שאלה של משכורת גבוהה יותר או שעות עבודה רבות, אלא כרוך בהגדלת ההשקעות מצד המדינה. ולכן ברצוני להזכיר לשר האוצר שללא עידוד וחיזוק המגזר העסקי לא תהיה תעסוקה ולא תהיה צמיחה".
מרגלית התייחס לחקיקה המדוברת בעניין שכר הבכירים במגזר הפיננסי, ומנה מספר שאלות מעניינות שעולות לדבריו בעקבותיה, אולם הבסיסית שבהן היא: "את מי רצו לרצות; והאם זו רק יריית פתיחה במשק שתתגלגל גם לחברות נוספות".
לטענתו, הדבר משתלב בנושא לא פחות חשוב - והוא שוק ההון והחולשה המתמשכת בו אשר הובילה אותנו עד היום לצמצום משמעותי. בשנים האחרונות גלשנו מכ-650 חברות ציבוריות למצבנו היום בו מדי שנה כ-20 חברות נוספות יוצאות משוק ההון ורק 2-3 חברות חדשות מנפיקות הון בבורסה. עכשיו אולי נשאל את עצמנו האם חקיקת חוק הגבלת שכר הבכירים מהווה גורם מדרבן לשוק ההון ומייצרת גירוי לחברות להיכלל ברשימת החברות הסחירות בבורסה הישראלית?
"האם בעל מניות ו/או מנכ"ל חברה אשר בוחן את השיקולים בעד ונגד, יתרונות וחסרונות של ההנפקה לציבור, יקבל זריקת עידוד מהבנתו את החוק המדובר ואת השלכותיו; וכן את הסבירות שמחר בבוקר החוק יחול עליו ועל החברה אותה הוא מנהל? הרי זה ברור שהמחוקק הוסיף כאן חסימה נוספת, קושי נוסף והכבדה נוספת אשר תוביל אותנו לכיוון ההפוך מהכיוון אליו רצינו להגיע. אלטרנטיבת שוק ההון ברגע זה הפכה עוד פחות רלוונטית ממה שהייתה עד כה, מסמר נוסף בארון הקבורה של הבורסה הישראלית", לדבריו.
"שאלה מעניינת נוספת היא האם חקיקה מעין זו מייצרת עידוד של השקעות זרות וכניסת בעלי הון וגופים מוסדיים מהעולם להשקעה בישראל", אמר מרגלית והוסיף: "אני יכול לשתף אתכם כי אחת הבעיות המרכזיות אשר מייצרת את החשש של המשקיעים הזרים מכלכלת ישראל היא נטל הרגולציה. אני חושב שמיותר להדגיש מה קרה בשבועות האחרונים בעקבות החקיקה החדשה ואיזה מנוף שלילי היא מייצרת. עם סקטור עסקי מוחלש, ללא יצירת דרבון למשקיעים זרים, תחושת עליהום אשר קיימת היום והמשך החולשה של שוק ההון - יהיה קשה להתמודד עם ההאטה אשר כבר נמצאת באוויר. כל אלה חייבים להשתנות שינוי אשר יחזיר אותנו לנתיב הצמיחה", אמר מרגלית