תזכיר החוק שהפיצו בתחילת השבוע משרדי הבריאות והתיירות במטרה להסדיר את תחום התיירות הרפואית בישראל קובע כי הטיפול הרפואי בתיירים לא יבוא על חשבון המטופלים הישראלים. למעשה, סעיף 19 בתזכיר החוק מגדיל לעשות ומחייב את מנהל בית החולים להבטיח "קדימות" למטופל ישראלי "בנגישות לכל תשתיות המוסד הרפואי, לרבות מיטות אשפוז, מעבדות, מחשוב ומרפאות".

הבעיה היא שבניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מינואר 2014, שקבע כי בתי החולים לא יוכלו לגבות מתיירי מרפא מחירים גבוהים מאלה שקופות החולים משלמות להם עבור מטופלים ישראלים (בהתאם לתעריפון של משרד הבריאות), תזכיר החוק לא מטיל כל מגבלה בעניין.

כך, למרות המילים היפות של סעיף 19, לבתי החולים יש תמריץ כלכלי ברור להעדיף תיירי מרפא על פני מטופלים ישראלים. שורה של תחקירים שהתפרסמו בשנים האחרונות, בין היתר ב"גלובס", הראו כיצד חלק מבתי החולים הממשלתיים לא היססו לכופף את הכללים כל זמן שהיה מעורב בדבר אינטרס כלכלי מובהק. מספיק לקרוא את פרוטוקול הדיון שאנו מפרסמים היום בעניינו של מנכ"ל שיבא לשעבר, פרופ' זאב רוטשטיין, שבו מודה הסנגורית כי הנהלת בית החולים אפשרה באופן שיטתי ביצוע ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר בתוך גביית תשלום באופן ישיר על ידי הרופא, בניגוד להוראות הרגולטור.

 

במשרד הבריאות מסבירים שתזכיר החוק אינו מחליף את החוזר משנת 2014, אלא רק נוסף להוראות שקיימות בו. מנגד, משפטנים שעמם שוחחנו העלו תמיהה מדוע המשרד מייצר אסדרה בשיטת "טלאי על טלאי" והזכירו כי בניגוד לחוק, את החוזר אפשר לבטל בהחלטה של רגע.

תזכיר החוק כולל אמנם סעיף שאוסר על בתי החולים לשלם לרופאים יותר בגין טיפול בתיירים, אולם בסוף הסעיף המדובר מופיע סייג מעניין: "אלא אם יורה זאת השר בתקנות". כלומר, גם אם יעבור החוק, שר הבריאות רשאי לפרסם תקנות ולפיהן כן ניתן לאפשר לבתי החולים לשלם יותר לרופאים בגין טיפול בתיירים.

כך או אחרת, בתי החולים הציבוריים יודעים לתגמל היום את הרופאים בשיטות שונות ומשונות, מעבר לשכרם הפורמלי. הדבר מתאפשר בין היתר באמצעות "קרנות המחקר", או בשמם השני "תאגידי הבריאות", שבאמצעותם רופאים בכירים משתכרים לעתים עשרות אלפי שקלים בנוסף למשכורתם הרגילה.

לעתים מדובר בתשלום משתנה בהתאם לניתוחים ולפעולות שונות שמבצע הרופא בשעות אחר הצהריים (מה שמכונה "ססיות"), אולם במקרים רבים מדובר בתשלום קבוע שנקבע מבעוד מועד ובאופן "גלובלי". במילים אחרות, גם אם ייאסר באופן פורמלי לשלם לרופא יותר בגין טיול בתייר רפואי, בתי החולים צפויים למצוא בקלות את הדרך לתגמל על כך את הרופאים בלי לקרוא לילד בשמו.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה הצרכנית "הצלחה" שפועלת בין היתר להגברת השקיפות בתחום התיירות הרפואית, מזכיר כי הטיפול בתיירי מרפא אינו נגמר רק בניתוחים, אלא כולל גם אשפוזים במחלקות שממילא התפוסה בהן היא הגבוהה ביותר בקרב המדינות המערביות ועומדת על 98% בממוצע (ומעל 100% בחורף).

בין הנתונים הדרמטיים שאספה העמותה ופורסמו בחודש מארס האחרון על ידי רן רזניק ב"ישראל היום", עולה כי תיירים רפואיים מאושפזים מדי שנה במשך מאות ימי אשפוז (במצטבר) במחלקות לטיפול נמרץ - מחלקות שממילא קיים בהן מחסור חמור במיטות אשפוז. "עיון בתזכיר החוק מעלה את החשש שגם לאחר הסדרת הנושא בחקיקה יתקיימו דרכים שבהן יפעלו בתי חולים ורופאים באופן שיפר את השוויון בין מטופלים ישראלים לתיירים", טוען מן. "מצוקת המשאבים והמחסור במערכת כולה לא מאפשרת למעשה מציאות אחרת והעמסה של מטופלי חוץ על מערכת שממילא נמצאת במחסור, בהכרח תביא לפגיעה בחולה הישראלי", הוא מוסיף.

בצד החיובי, תזכיר החוק כולל אסדרה שלמה של ענף הסוכנויות לתיירות מרפא, כך שכל סוכן יחויב לעבור רישום וקבלת רישיון. עוד נקבע כי התייר הרפואי לא ישלם לסוכן אלא אך ורק לבית החולים, כאשר הסוכן יזכה בעמלה מצד בית החולים. עוד לפני ההתקשרות הסופית בין התייר לבית החולים, בית החולים יחויב לשלוח לתייר מסמך שמפרט את האבחון הראשוני, את הטיפולים שהוא צריך לעבור (לרבות פעולות נוספות שעשויות להתבצע בהמשך התהליך) ואת כל העלויות הדרושות.

תזכיר החוק קובע עוד כי ניתוחים של תיירי מרפא יתבצעו רק בשעות הבוקר, אבל בצד הקביעה הזו ישנה כוכבית גדולה במיוחד: ניתוחים בבוקר יתאפשרו לא רק אם יתעורר צורך רפואי מיוחד, אלא גם באופן שוטף - אם בית החולים יוכיח למשרד הבריאות שעל כל ניתוח בבוקר הוא מוסיף שעות עבור ניתוח של ישראלים. מי ינתח את התיירים ומי ינתח את הישראלים? אפשר רק לנחש.

עיקרי הבעיות בתזכיר החוק

בתי החולים רשאים לגבות מתיירים מחירים גבוהים ביחס לתעריף הקבוע, ובכך נוצר תמריץ כלכלי להעדפת תיירים על פני ישראלים

בתי החולים יכולים לבצע ניתוחים בתיירי מרפא גם בשעות הבוקר, הלכה למעשה

אין מגבלה אמיתית על אשפוז תיירי מרפא במחלקות שממילא קיים בהן מחסור חמור במיטות אשפוז, כמו טיפול נמרץ