אולם בית משפט דין / צלם: איל יצהר
במשך זמן רב נמנעו בתי הדין לעבודה מאישור תובענות ייצוגיות, הליך שבמהותו נועד לעודד אוכלוסיות המתקשות לפנות לבתי המשפט כיחידים לעמוד על זכויותיהן אל מול הגופים הגדולים במשק. רק כדי לסבר את האוזן, מאז שנחקק ב-2006 בישראל חוק תובענות ייצוגיות הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות.
ההסתייגות בבתי הדין לעבודה מתביעות כאלה נובעת מכך שבמשפט העבודה קיימים גורמים נוספים שמטפלים בבעיות הפרטניות והקבוצתיות של עובדים, ובראשם ארגוני העובדים. יתרה מזאת, אחת התכליות של דיני העבודה היא שמירה על ארגוני העובדים אפקטיביים מתוך תפיסה שהם מקדמים את זכויות העובדים באופן יעיל. תובענות ייצוגיות נתפסות כמתחרות בפעילות של ארגוני העובדים ועל כן עלולות לפגוע במעמדם ולהחליש אותם, ולפיכך בתי הדין לעבודה מעדיפים על פי רוב את משפט העבודה הקיבוצי.
לאחר חקיקת החוק ב-2006, "הגישה הייתה 'לא בבית ספרנו'", אומר עו"ד גל גורודיסקי, מומחה בדיני עבודה ופנסיה. "בדצמבר 2007, לראשונה בתולדות בתי הדין לעבודה, אושרה בקשה לאישור תביעה ייצוגית (סבצ'קוב ודים נ' ביטחון לאומי) בבית הדין האזורי. בתחילת 2011 אושר לראשונה לנהל תובענה ייצוגית גם בבית הדין הארצי לעבודה (יגאל וירון נ' תבל אבטחה).
התובענות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: תביעות בגין הפליה והפרת השוויון, למשל הפליה בעבודה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, והקבוצה השנייה כוללת את העילות הרגילות מכוח יחסי עבודה שאינן נוגעות להפליה. במהלך השנים לא הוגשו תביעות בתחום ההפליה (למעט אחת שהסתיימה ב-2012 בפשרה, ובתחום השני התייצבה לאורך השנים ההסתדרות לצד המעסיקים וביקשה שלא לאשר תביעות ייצוגיות אם נחתם הסכם קיבוצי והקשו מאוד על אישור תביעות ייצוגיות. רק בשנת 2015 נפסק בבג"ץ מפעלי השמירה שהסכם קיבוצי אינו מונע תביעה ייצוגית (הארגון הארצי של מפעלי השמירה נ' ביה"ד הדין הארצי לעבודה), בניגוד לעמדת המעסיקים וההסתדרות הכללית".
ארגון העובדים עומד למבחן
מדוע, אם בכלל, יש חשיבות לניהול תובענות ייצוגיות בדיני עבודה? לדברי עו"ד אורלי אבירם, מומחית בדיני עבודה ושותפה במשרד נ. פינברג ושות', התביעה הייצוגית היא כלי המאפשר גישה קלה יותר לבית המשפט לאוכלוסיות של עובדים שאינן מאורגנות ומבקשות להימנע מפנייה לבית המשפט כפרטים-יחידים. "היא מאפשרת עתירה לקבלת זכויות עבור קבוצות גדולות של עובדים, וזאת אף אם אלו כלל לא מודעים להפרה של זכויותיהם", היא אומרת.
לדברי אבירם, יש לתביעות הללו גם חשיבות הרתעתית. "אם בעבר מעסיקים לקחו 'סיכון מחושב' והתעלמו מחובות כספיים כלשהם, הרי שהיום הסיכון גדל לאין שיעור - אין מדובר בתביעה מצד עובד אחד, שעמו ניתן אולי להגיע לפשרה, אלא בתובענה שתוצאותיה נוגעות למאות ואולי לאלפי עובדים".
בבג"ץ מפעלי השמירה, אומרת עו"ד אבירם, נקבע כי בבואו לאשר או לדחות בקשה לאישור תביעה ייצוגית במקום עבודה שבו קיים ארגון עובדים, על בית הדין לעבודה לבחון אם ארגון העובדים פועל הלכה למעשה לקידום זכויות העובדים ואם פעילות זו מבססת דרך אפקטיבית לאכיפתן של הזכויות הנתבעות. "בנוסף, לפי פסיקת העליון יש צורך במקרים כאלו לעמוד על נגישות הארגון לעובדים, תפקודו הכללי ויכולתו של הארגון לפעול גם להפרת זכויות בעבר ולא רק במבט צופה פני עתיד", אומרת עו"ד אבירם, "פעולות אלו של הארגון אינן חייבות להיות אופטימליות, אך הן חייבות להתקיים ולא להיות רק 'הצגה' של פעילות. עוד נקבע בבגצ מפעלי השמירה שעובד המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להראות כי קודם לכן הוא פנה לארגון העובדים ודרש ממנו לטפל בנושא".
במילים אחרות, לפני בג"ץ מפעלי השמירה דחה בית הדין הארצי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד מעסיקים רק על סמך העובדה שארגון העובדים באותו מקום עבודה הצהיר כי הוא עומד לבצע את האכיפה בעצמו. לאחר הבג"ץ, הדחייה כבר אינה אוטומטית לאור הצהרת ארגון העובדים. ביה"ד הארצי מיישם את ההלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון שלפיה יש לבדוק בפועל את פעילותו של ארגון העובדים ולשם כך הוא מחזיר את הדיון לביה"ד האזורי שיבצע את הבדיקה הזו.
מעבר לכך, כדי שתובענה ייצוגית בדיני עבודה תאושר, צריך שהיא תעמוד בכל המבחנים הרגילים לכל תובענה ייצוגית, בתוך בחינת השאלות הבאות: האם קיימות לחברי הקבוצה שאלות משותפות, האם עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב, האם קיימת עילת תביעה אישית לתובע הייצוגי, האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
עדיין אישורים מעטים
עו"ד גורודיסקי אומר כי לכאורה בג"ץ מפעלי השמירה הרחיב את הפתח להגשת תובענות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה אך למעשה גם היום יש ספק רב באשר לכדאיות של הגשת תביעות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה. "עד היום ניתנו בבתי הדין לעבודה רק 3 פסקי דין בתביעות ייצוגיות לאחר שאושרה הבקשה לאישור, וכולן עסקו בזכויות פנסיה של עובדים (גולוב נ' אלטרנטיבה, פרץ נ' רשף ביטחון ומגיאר נ' בן ביטחון)", הוא מזכיר.
עו"ד גורודיסקי מציין עוד שאחת השאלות המעניינות הנדונות בפני בתי הדין לעבודה בימים אלה עוסקת ביחס שבין פעילות של ארגון עובדים להליך של תביעה ייצוגית. "לאחרונה הגיש ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה הליך קיבוצי במקביל לתביעה ייצוגית שהוגשה באותו עניין - לתשלום הפרשי שכר לפי הסכם קיבוצי. ההליך מתנהל וצריכות להינתן החלטות אם ניתן לחייב מעסיק בתשלום כספי במסגרת הליך קיבוצי או שיש לעשות כן רק בתביעה ייצוגית".