ברק אובמה בארגנטינה / צילום: רויטרס
ההחלטה של הבית הלבן להתנגד להגדלת הסיוע הביטחוני לישראל אינה עניין של מה בכך. מדובר בכסף שנחוץ לפיתוח פרויקטים ביטחוניים חיוניים כמו כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ 3. אבל מעבר לכך זה תמיד מדאיג לקבל מהממשל האמריקאי סירוב כזה. הם הרי מהווים את הערובה לקיומנו, ולכן כל סירוב גורם לחששות.
לא נגדנו
לאובמה יש בעיה ביחס לישראל. היא לא נובעת מעיקשות, שנאה או חוסר אהדה לישראל בפרט וליהודים בכלל. אם הוא מתעמת עם נתניהו זה לא אומר שהוא נגדנו. יש לו השקפות משלו והמפתח להבנתו היא לא עימות כזה או אחר, אלא אישיותו, אופיו, ראיית העולם שלו. אובמה הוא "איש טוב". הוא איש של שלום. הוא מאמין באנשים. הוא אדם תמים.
קהיר במקום ירושלים
בתחילת נשיאותו אובמה אמר שהוא מתכוון להוביל להבנה והתקרבות עם העולם הערבי. בהתאם לכך, כאשר הגיע לביקור באזור, הוא פסח על ירושלים והגיע רק לבירות ערביות. שוב - לא מתוך התנגדות לישראל, אלא מתוך הנחתו שהתנהגות כזאת שלו תשכנע את הערבים והמוסלמים שהעולם המערבי אינו נגדם - ואז יהיו פתוחים יותר למהלכים של שלום ופיוס.
אללה הוא אכבר
אם לתמצת, אובמה האמין שאם יילך אל הערבים ויאמר להם "סאלם עליכום", הם יאמרו לו בתשובה "עליכום סאלם". אבל הם אמרו לו "אללה הוא אכבר"!!! הוא הפציר בהם להיות דמוקרטים, ולא הבין שאינם מוכנים לשיטת ממשל זו. אפשר היה לצפות כי אובמה ילמד שקריאתו את המציאות והמנטליות הערבית הנוכחית מוטעית מיסודה. אבל זה לא קרה, כמו שזה לא קורה כאן בישראל אצל השמאל הטיפש.
כוונות טובות
כפי שאמרתי, איש טוב הוא אובמה. איש טוב עם כוונות טובות. אבל אנחנו יודעים שכוונות טובות מובילות לפעמים לאותם המקומות אליהם מובילות הרעות. אובמה לא השכיל להבין זאת. כשטעה בהתחלת כהונתו אפשר היה לתרץ זאת בחוסר ניסיון. אבל היו לו שמונה שנים בהן היה אמור לצבור טונות של ניסיון. אבל זה לא קרה. שוב - השמאל הטיפש אצלנו לא הגיע לתובנה זו במשך עשרות שנים, אז בעצם מה לנו כי נלין על אובמה?
אינטליגנטי ולא כל כך חכם
קשה לא לחבב את האיש הזה, המאוד אינטליגנטי, המאוד שרמנטי. אפילו התמימות שלו לפעמים שובת לב. אבל כשהוא מסרב לומר "איסלאם קיצוני", ועושה שמיניות באוויר כדי להצדיק זאת - זה מה? טיפשות? שוב תמימות? בכל מקרה, עוד מעט אובמה כבר לא יהיה בבית הלבן. נקווה שלא נתגעגע אליו.