החלטת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, לאפשר לגופים המוסדיים להגדיל את החזקותיהם בבנקים מ-5% ל-7.5% עשויה להגדיל את חשיפת המוסדיים לבנקים במעל ל-10 מיליארד שקל.
ביום ה' האחרון, כשעתיים לפני סיום המסחר, פרסמה בר הודעה דרמטית לפיה תאפשר למוסדיים להגדיל חשיפה לכל בנק מ-5% ממניותיו ל-7.5%, בכפוף לקבלת היתר מנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. בעקבות ההודעה של בר זינקו מניות הבנקים ב-2.5% עד 6%. גם היום הובילו מניות הבנקים את העליות בבורסה ובסך הכל הוסיף מדד הבנקים כ-4% לשוויו ביומיים האחרונים. עם זאת, במהלך השנה האחרונה הוא איבד כ-7.5%.
לפי הערכות, מרבית המוסדיים הגדולים מחזיקים כיום במניות הבנקים בהיקף שקרוב למגבלה של ה-5%. מדובר בחמש קבוצות הביטוח הגדולות (מגדל, כלל ביטוח, הראל, מנורה-מבטחים והפניקס המחזיקה גם בבית ההשקעות אקסלנס), וכן בבתי ההשקעות פסגות, מיטב-דש, אלטשולר-שחם ובקרנות הפנסיה עמיתים. בהנחה שכל אותם תשעה גופים יגדילו את החזקותיהם בכל בנק ב-2.5%, הרי שמדובר בהגדלת חשיפה של מעל ל-15 מיליארד שקל (כיום שווי השוק המצרפי של הבנקים עומד על 70 מיליארד שקל).
אלא שבפועל לא כל המוסדיים נמצאים היום בחשיפה המקסימלית לכל הבנקים. כמו כן, ישנם מוסדיים שכבר כעת יש בידיהם אישור זמני להגדיל את ההחזקות בחלק מהבנקים ל-6.8%. כיום מתפרסמים נתונים מלאים רק לגבי החזקות המוסדיים בבנקים ללא גרעין שליטה - לאומי ודיסקונט. מנתונים אלה, הנכונים לסוף מארס, עולה כי ישנם 7 גופים הקרובים להחזקה המקסימלית בשני הבנקים הללו. אם אותם גופים יגדילו את החזקתם עד לרף החדש, הרי שהם יזרימו ביקושים של 3.7 מיליארד שקל בלאומי ו-1.1 מיליארד שקל בדיסקונט.
בשורה התחתונה, לפי הערכות ההוראה החדשה של המפקחת עשויה להגדיל את החזקות המוסדיים בכל הבנקים בכ-10 מיליארד שקל. בנוסף, למרות התגובה החיובית בשווקים בשני ימי המסחר האחרונים, בשוק מעריכים כי בטווח הארוך ההקלה של הפיקוח לא תביא לשינוי דרמטי בתמחור מניות הבנקים, הנסחרים כיום לפי מכפיל הון של 0.7.
"שינויים טכניים לא משפיעים על שווי של מניות", אמר היום ל"גלובס" אלון גלזר, מנהל המחקר של לידר. "אם המוסדיים היו מאמינים שמניות הבנקים זולות, הם כבר היו מוצאים דרך להגדיל חשיפה אליהן בין אם באמצעות מנהלי תיקים או שימוש באופציות".
גלזר גם מזכיר כי בעקבות הרפורמה הצפויה במדדי הבורסה, אמור משקלן של מניות הבנקים במדדים לרדת, וכתוצאה מכך יפחת משקלן גם בתעודות הסל, מה שעשוי ליצור השפעה טכנית נגדית, שתקזז את האפקט החיובי של ההקלה של בר. "ההחלטה של המפקחת על הבנקים היא בשורה טובה, אבל היא לא זו שתשנה את שווי הבנקים", מסכם גלזר.
בשורה לבעלי השליטה בבנקים
מי שהחלטתה של בר מהווה עבורם בשורה חיובית במיוחד, הם בעלי השליטה בבנקים, שחלקם (אם לא כולם) עשויים להיפטר מהחזקותיהם. צדיק בינו בבינלאומי וקבוצת ורטהיים-עופר במזרחי טפחות שעשויים להיפרד מהבנקים בעקבות המלצות ועדת הריכוזיות; שרי אריסון שבוחנת הכנסת משקיע או מכירת החזקות בבנק הפועלים; וגם מדינת ישראל, קבוצת עזריאלי ואוצר התיישבות היהודים שעשויים כל אחד מסיבותיו למכור את החזקותיהם בבנק לאומי. כעת נוצרה עוד קבוצה משמעותית שיכולה לקנות מהם את הסחורה מבלי ללחוץ את מחיר המניה יותר מדי כלפי מטה.
נזכיר כי מגבלת ה-5% נקבעה לפני 14 שנים במסגרת ועדת מראני שקבעה כללים להחזקה וניהול של בנק ללא גרעין שליטה (בעקבות ההחלטה להפריט אז את בנק לאומי). הוועדה קבעה כי החזקה של יותר מ-5% ממניות בנק תחייב קבלת היתר שליטה מבנק ישראל. בהמשך, במסגרת ועדת בכר, נקבע כי תתבצע הפרדה בשליטה בין בנקים וחברות ביטוח, מה שסגר סופית עבור המוסדיים את האפשרות להחזיק יותר מ-5% ממניות הבנקים.
אלא שמאז שוק ההון השתנה: במסגרת רפורמת בכר, עברו החסכונות הפנסיונים וקרנות הנאמנות לניהולם של הגופים המוסדיים, המנהלים כיום מאות מיליארדי שקלים מכספי הציבור. בנוסף, התבצעו מספר מיזוגים ורכישות בשוק ההון, בעיקר בענף תעודות הסל, שצמצמו את המספר השחקנים בשוק.
התוצאה היא שנוצרו בשוק ההון מספר גופים גדולים מאד המנהלים מעל ל-100 מיליארד שקל כל אחד. עם היקף נכסים כה גדול, אותם גופים הגיעו בקלות לתקרת החשיפה האפשרית עבורם במניות הבנקים, זאת בעוד היקף הנכסים שהם מנהלים רק ממשיך לצמוח. כבר לפני כשלוש שנים, פנו המוסדיים למפקח על הבנקים דאז דודו זקן, וביקשו ממנו, שיגדיל את ההחזקה המותרת למוסדיים, אך הוא סירב. בבנק ישראל האמינו כי הסוגיה הזו היא רק סימפטום לבעיה האמיתית, והיא הריכוזיות הגבוהה בשוק ההון, ושהגדלת ההחזקות לא תפתור זאת.
לאור התגברות הבעיה, בבנק ישראל וברשות ניירות ערך ניסו למצוא פתרון. לפני כשנתיים הוחלט על מתן אפשרות לחברות תעודות הסל להנפיק תעודת סל "שקופה" על מדד הבנקים, בה ההחזקות במניות הבנקים יירשמו על שם מחזיק התעודה, ולא על שם חברת תעודות הסל כפי שנהוג היום, מה שאמור לאפשר למוסדיים המנהלים תעודות סל להגדיל חשיפה למניות הבנקים. אלא שבפועל תעודות אלה לא נכנסו לשוק בשל סוגיות תפעוליות עד היום.
לדברי גורמים בענף, אמנם סוגיות אלה צפויות להיפתר בזמן הקרוב, אך גם אז הן לא יפתרו את הבעיה, שכן מנהלי התעודות יגיעו מהר מאוד לחשיפה המקסימלית כתוצאה ממעבר מהתכסות בתעודות באמצעות נגזרים כפי שהם עושים כיום (התכסות יקרה עבורם) להתכסות ישירה באמצעות רכישת המניות. על כן נראה שהפתרון הפשוט והמהיר הוא החלטת בר להגדיל את החשיפה של המוסדיים.
האם בשלב הבא הבנקים יחזרו לסחור בבורסה?
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, נחשבת למקורבת למפקח הקודם, דודו זקן, שהיה מצוי איתה בקשרים טובים עוד בימיהם המשותפים בבנק ישראל. בינתיים, למרות היחסים הטובים, בר מגלה בלא מעט נושאים גישה הפוכה לזו של זקן.
בעשרת החודשים שהיא בתפקיד היא כבר הספיקה ליישם חלק מהעמדות השונות הללו: היא תמכה בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים בעוד זקן התנגד לכך; הסכימה להקלות משמעותיות לבנקים חדשים ולאגודות אשראי, כשזקן התעקש כי גם לאגודות אשראי יינתנו דרישות הון מהותיות; וריככה חלק מהאיסורים שקבע זקן בנושא חלוקת מתנות ללקוחות חדשים. כעת, לאחר שבבנק ישראל התנגדו בשנים האחרונות לאפשר למוסדיים להגדיל את החזקותיהם בבנקים למרות ניסיונות שכנוע חוזרים ונשנים, בר נענתה לבקשה.
לאור הגישה הגמישה יותר שמגלה בר, עולה השאלה האם בשלב הבא היא גם תאפשר לבנקים לחזור לסחור בבורסה, 33 שנים לאחר משבר ויסות מניות הבנקים. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות מצד הבורסה ורשות ני"ע לשכנע את בנק ישראל לאפשר לבנקים לחזור לבורסה, בעיקר כעושי שוק במניות ובאג"ח קונצרניות, לאור המצוקה בה נמצאת הבורסה הסובלת מירידה במחזורי מסחר ובמספר החברות הנסחרות בה.
"כשמוציאים סקטור כמו הבנקים מהבורסה, מוציאים למעשה 50% מהשוק הפיננסי", אמר בעבר גורם בנקאי. אלא שבעוד הגדלת החזקות המוסדיים היא סוגיה פשוטה וטכנית יחסית, השבת הבנקים אל הבורסה היא סוגיה הרבה יותר בעייתית. אמנם שיטת המסחר השתנתה, ובבנקים לא מתכוונים לעסוק במסחר תוך יומי אלא בעשיית שוק או בהשקעות לטווח ארוך, אך משבר ויסות המניות הותיר במשק, ובמיוחד בבנק ישראל, צלקות. בר, כאמור, מוכיחה בינתיים שהיא לא נרתעת מלהוביל שינויים המנוגדים לתפיסות המסורתיות של הבנק המרכזי, השאלה היא אם תהיה מוכנה לגעת גם בנושא כה רגיש.
