הפגנה נגד זיהום מתחנות כוח / צילום: רויטרס
"התייעלות אנרגטית היא אחד הטרנדים החזקים היום בעולם שלא ניתן להתחמק מהם, ומדינות חייבות להעלות אותו לראש סדר העדיפויות שלהן", אומרת ראדה רודריגז, סגנית הנשיא בתאגיד שניידר אלקטריק העולמי ואחראית אזור מרכז ומזרח אירופה. רודריגז הגיעה לארץ לביקור ובשיחה עם "גלובס" היא רומזת למה שצריך עוד להיעשות בישראל.
התייעלות אנרגטית, נסביר, היא בעצם חיסכון בצריכת החשמל. באמצעות שורה של פעולות וצעדים (שהראשון בהם הוא החלפת המכשור למכשור יעיל וחסכוני), ניתן להפחית את הצריכה ברמה כזו שאף תייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח נוספות, מה שכמובן מוזיל את העלויות למדינה ולצרכנים, וכך גם חוסך בזיהום אוויר. דוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) קבע שהתייעלות אנרגטית יכולה להפחית את הגידול בצריכת הנפט ב-23 מיליון חביות בשנה. רק לצורך השוואה, מדובר בכמות שוות ערך להפקת הנפט של ערב הסעודית ורוסיה יחד ביום בשנת 2015.
בישראל, הנושא הזה מתקדם לאטו. בשנת 2011 תוקן חוק מקורות אנרגיה, ובו נקבע כי בתוך שלושה חודשים תאשר הממשלה תוכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית, שתכלול יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון באנרגיה. תוכנית כזו לא הוגשה, ומבקר המדינה כבר מתח ביקורת על גרירת הרגליים של המדינה בגיבוש התוכנית ועל כך ש"חלק מכספי הציבור ירדו לטמיון בשל הליקויים השונים".בעמותת אדם טבע ודין טוענים שהנזק הסביבתי והפגיעה בבריאות הציבור הישראלי עקב היעדרה של תוכנית כזאת נאמדים מדי שנה ב-10 מיליארד שקל למשק הישראלי, נזק שרק צפוי לגדול בשנים הקרובות לאור הגידול באוכלוסייה והגידול בפעילות המשקית.
"להפוך את הרשת לחכמה"
"התייעלות נכונה יכולה להיות משמעותית עבור מפעלים ששוקלים לעבור למדינה אחרת, כי היא יכולה להוזיל את עלויות האנרגיה שלהם בעשרות אחוזים", אומרת רודריגז, "זו אחת הסיבות העיקריות שאירופה שמה על זה עכשיו דגש חזק. היא לא רוצה שהתעשייה שלה תעבור לארצות הברית שם האנרגיה היא זולה יותר".
- מהי התייעלות אנרגטית נכונה?
"הדבר החשוב מכל הוא להפוך את רשת החשמל לחכמה. רק כך ניתן לפקח על הביקוש וההיצע ולהתייעל". נסביר, כי להבדיל מרשת חשמל שמאפשרת זרימת נתונים בכיוון אחד (כמו בישראל), רשת חשמל חכמה מאפשרת זרימה דו-כיוונית - מהספק ללקוח, ומהלקוח לספק. במצב אידיאלי, לכל בית פרטי ולכל בניין יהיה צג שבו יופיע מידע על נתוני צריכת החשמל והעלות של כל מכשיר בבית. בצורה זו, יוכלו הלקוחות לנהל את הצריכה שלהם וכך לחסוך בחשמל.
"גרמניה היא המדינה המתקדמת ביותר בכל מה שקשור להתייעלות אנרגטית, משום שהחשמל אצלה הוא יקר", טוענת רודריגז ומסבירה שאחרי האסון בפוקושימה שביפן החליטה גרמניה לסגור את כל מתקניה הגרעיניים ולהקים במקומם מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה ירוקה. זו אחראית היום על ייצור של כ-30% מהחשמל במדינה. "המעבר לאנרגיות מתחדשות עולה כסף, וכך גם הפיכת רשת החשמל לחכמה, אך בטווח הארוך זה הכרחי ומשתלם", היא אומרת "וכל מדינות אירופה מבינות את זה היום".
לטענתה, דרך נוספת ועיקרית להתייעל היא לעודד ייצור מקומי של חשמל, כמו למשל באמצעות התקנת גגות סולאריים על מפעלים או על בתים. "בצורה כזו", היא מסבירה, "גם ניתן לחסוך הרבה מהאנרגיה שהולכת לאיבוד בדרך". נסביר כי תחנת כוח של חברת החשמל שמייצרות חשמל מפחם מצליחה לנצל כ-35% בלבד מהאנרגיה (בגז טבעי מדובר על 45%). כל יתר האנרגיה מתפזרת כחום ואינה מנוצלת. לאחר שהחשמל מופק הוא מובל לבתים, ובסופו של דבר נשארים כ-27%-37% מהאנרגיה המקורית. "זהו גם טרנד שתופס עכשיו חזק, ובשביל ישראל שטופת השמש זה פתרון מעולה".
- אז איך מעודדים בניינים ומפעלים להתייעל?
"תמריצים, חוקים וסנקציות. לכל בניין בצרפת יש היום תעודה שמתארת כמה הבניין יעיל, ובגרמניה יש כמות מקסימלית של אנרגיה למטר רבוע שהבניין יכול לצרוך. מעבר לזה הוא מקבל קנס".
היום: מכרז לחיבור בתי החולים הממשלתיים למאגר הגז תמר
מכרז גדול לאספקת גז טבעי לבתי החולים הממשלתיים ולחיבורם לגז נסגר היום (ב').
ל"גלובס" נודע כי ארבע חברות, ביניהן דורגז, סופרגז, דלק של תשובה ועושרד של עופר עיני ושרגא ברוש, הגישו הצעות במכרז של משרד הבריאות, המתנהל בשיטה שמכונה מכרז דינמי מקוון.
מדובר במכרז להסבת 13 בתי חולים - 11 כלליים ושניים פסיכיאטריים - שעלות צריכת האנרגיה שלהם מסתכמת ב-150-200 מיליון שקל בשנה.
לפי נתוני משרד הבריאות, העלות הצפויה להסבה של כלל בתי החולים הממשלתיים הינה כ-66 מיליון שקל, עוד בערך 50 מיליון שקל בשנה לחמש שנים - יעלה הגז הטבעי עצמו.
המעבר לגז צפוי לחסוך כ-60 מיליון שקל לכל 13 בתי החולים. בית החולים תל השומר צפוי לחסוך כ-8 מיליון שקל בשנה, ויתר בתי החולים 2-3 מיליון שקל בשנה.
הפריסה האיטית של צנרת החלוקה (הונחו כמאה ק"מ של צנרת מתוך אלף שתוכננו), היא אחת הסיבות העיקריות לעיכוב ב"מהפכת הגז".
חברות החלוקה נשאו עיניהן אל חוק ההסדרים שאמור היה לפתור, חלקית לפחות, את החסמים להנחת הצנרת, אך גם חודשים לאחר שהוא חוקק, דבר לא מתקדם. האם שבע וחצי שנים אחרי שהתגלה מאגר הגז תמר, יוכלו בתי החולים הממשלתיים ליהנות ממנו?
שפה משותפת: כך מצליחים ערים ובניינים לחסוך באנרגיה
מטה הנהלת שניידר אלקטריק בפריז, השוכן בבניין HIVE, נחשב לבניין היעיל ביותר בעולם מבחינה אנרגטית והראשון שזכה בתקן ISO 50001 לניהול מערכות אנרגיה. הבניין פועל כולו באמצעות מערכות החברה, ובעקבות ניהול נכון ירדה צריכת האנרגיה הממוצעת של הבניין ב-47% בתוך שלוש שנים. על פי דיווחי החברה, בשנת 2009 עמדה הצריכה הממוצעת למטר מרובע על 150 קילוואט, שנה לאחר מכן ירדה הצריכה ל-110 לקילווואט ובשנת 2012 היא כבר עמדה על 78 קילוואט.
כיצד הושגה הירידה המשמעותית הזו בצריכת האנרגיה? במבנים בסדר גודל כזה יש רשתות ומערכות רבות (חשמל, תקשורת, הסקה, מיזוג וקירור וכדומה), וכל אחת מהן "מדברת בשפה שונה". על ידי יצירת "שפה משותפת" לכלל המערכות, כלומר בכך שכינסה את כל המערכות למערכת שליטה ובקרה אחת - יצרה שניידר אופטימיזציה של צריכת האנרגיה.
בישראל החל בינתיים המשרד להגנת הסביבה ליזום תכניות של התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות ובחודש שעבר הכריז על מתן מענקים של 70 מיליון שקל לטובת העניין. בפרויקט שבו השתתף המשרד להגנת הסביבה בעבר, הפכה העיר מעלות-תרשיחא ליעילה ביותר בישראל מבחינה אנרגטית, לאחר שהחליפה 7,000 עמודי תאורה לנורות LED והצליחה לחסוך 1.8 מיליון שקל בשנה. המועצה האזורית מעלה עירון הצליחה גם היא לחסוך 1.3 מיליון שקל בשנה לאחר שהחליפה 1,450 עמודי תאורה לנורות LED.