רק זה היה חסר ליו"ר קק"ל דני עטר. באותו יום עצמו שבו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התחילה במבצע הפחדה לקראת פינוי פלישות ביישוב גן נר, שבו לעטר יש בית עם דרך פרטית עוד מאז שהיה יו"ר המועצה האזורית גלבוע ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - פרצה מהומה במשרדים, והיו"ר העמית מתפטר ברעש גדול.
המהומה במשרדי קק"ל בירושלים פרצה הבוקר, ובפתח חשש לסכסוך עבודה. בגלל שיפוץ במגרש החניה של הבנין ברחוב קינג ג'ורג פינת קק"ל החליט עטר שרק המנהלים יוכלו לחנות במגרש החניה, והעובדים הזוטרים צריכים לחפש חניה בעיר. הבוקר (ג') פרץ מרד עובדים, והם חסמו לחלוטין את מגרש החניה - "אם לא אנחנו גם לא המנהלים" - בדרך לסכסוך עבודה.
ואם לא די בכך, הבוקר התעורר השר וחבר הכנסת לשעבר, מהנדס התחבורה עוזי לנדאו שהוא יו"ר עמית בקק"ל, והניח על שולחנו של עטר מכתב התפטרות שכולו טיוטה של כתב האשמה ציבורי.
עטר, איש תנועת המושבים ממפלגת העבודה, הוא מפיץ בלתי נלאה של הודעות לעיתונות על השיפורים האדירים שהוא מכניס לקק"ל בעידן החדש, בעיקר בתחום השקיפות והשמירה על נהלים. ההתפטרות של לנדאו היא אות מבשר רעות לארגון ובעיקר לעומד בראשו.
לנדאו, שמחזיק בתדמית ציבורית של איש קצת מוזר אבל איש ישר, כזה שכבר לא יכול למצוא מקום בתנועת הליכוד וגם לא בסיעת ישראל ביתנו, ניסה למחות על כך שקק"ל בראשות עטר הקצתה כספים לתנועות וגופים הקשורים לבכירי קק"ל. עטר פשוט לא ספר אותו, ולנדאו לא רגיל ליחס כזה.
הבוקר כתב לנדאו לעטר שהוא אינו מוכן יותר לניהול כוחני, ובמכתב ההתפטרות כתב: "הגעתי למסקנה שאין עוד בידי כל אפשרות להצליח בתפקידי תחת הנהגתך. בתום היכרות קצרה של חודשים מספר איתך מסקנתי היא שאיני יכול לתת בך אמון כמי שיוביל את הקק"ל לקידום חזונה ומטרותיה. התנהלותך מפרה את עקרונות השקיפות והמינהל התקין ובכלל זה הפרת הנחיה מפורשת של יו"ר ועדת הביקורת של קק"ל השופט שטרוזמן, שלא לאשר תקציב ישיר לגופים שלהם נציגים בדירקטוריון. אתה מאשר תוספות לגורמים אינטרסנטיים ופוליטיים, משנה את תקנון קק"ל - שמאפשר תוספות תקציביות בעתיד, משבש קבלת החלטות וניהול כוחני העושה בארגון כבתוך שלו ופוגע בו במטרותיו ועובדיו. אסור שכך אסור שיתנהל גוף ציבורי שזקוק לשינוי".
מרוויח שקל לשנה
זה רק עניין של שעות עד שמישהו מהכיוון של עטר יסביר, שההתפטרות של לנדאו היא בכלל על רקע בעיות פרנסה. כפי שנחשף ב"גלובס" בתחילת חודש אפריל, בישיבת דירקטוריון קק"ל התחוללה מהומה סביב ההצעה לאשר תשלום שכר ללנדאו, בסכום המוערך בלמעלה מ-40 אלף שקל בחודש. בסיומה של ישיבה סוערת עזבו לנדאו ועטר את הישיבה, אבל בדירקטוריון לא התקבלה החלטה, וזהו המצב עד היום. לנדאו לא רואה שקל כשכר מקק"ל.
שאלת השכר ליו"ר העמית התעוררה משום שעל פי יוזמתה של ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) כשהיתה שרת המשפטים, קק"ל נאלצה לקבל על עצמה מעמד של "חברה לתועלת הציבור" (חל"צ), וכן קיבלה על עצמה מידה מסוימת של ביקורת של מבקר המדינה. המעמד של חל"צ מחייב את קק"ל ליתר שקיפות ודיווחים כספיים למשרד המשפטים, ואינו מאפשר לשלם שכר לבעלי תפקידים בכירים בדירקטוריון, המייצגים בעיקר גופים פוליטיים (מלבד היו"ר).
כאשר הבין לנדאו שאין לו כנראה סיכוי לקבל שכר בקק"ל, הוא הודיע באבירות ז'בוטינסקאית שהוא מסתפק בשקל לשנה. יחד עם זה, הוא הביא לקק"ל ארבעה עוזרים וביקש לארגן להם שכר ולעצמו לשכה ראויה. גם כאן הוא נתקל בקשיים, שהאיצו את תהליך עזיבתו.
כך, לנדאו ייצר משבר מול עטר, כאשר העביר עליו ביקורת חריפה על כך שעקף את דירקטוריון קק"ל בכל הקשור להחלת ביקורת מבקר המדינה על קק"ל. עטר, לטעמו של לנדאו, עקף את כל המנגנונים, כולל הדירקטוריון, ולנדאו סיים את מכתבו: "על חריגה אחרונה זו לא ניתן לעבור לסדר היום".
עטר ענה אז ללנדאו שהוא דוחה את הטענות בשאט נפש, ולנדאו התחיל לארגן את מילוט נפשו מקק"ל.