לב לבייב / צילום: תמר מצפי
כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, ממליץ למנות נציג בית משפט, מומחה כלכלי בעל השכלה וניסיון מתאימים, שילווה את הסדר החוב באפריקה ישראל. הכנ"ר מסר את חוות דעתו לביהמ"ש ביחס לבקשה של המוסדיים המחזיקים באג"ח של אפריקה, שלא למנות מומחה כזה, ובתגובתו הוא בעצם ממליץ שלא לאפשר למוסדיים לנהל בעצמם את הסדר החוב מול החברה.
נאמן האג"ח טען בשם המוסדיים מחזיקי אגרות החוב מסדרות אפריקה אגח כו , אפריקה אגח כז ואפריקה אגח כח בטענה כי מדובר במשקיעים מוסדיים שמבינים היטב בשוק ההון ומינוי מומחה חיצוני עלול לעכב את המו"מ ולמעשה להפריע לו תוך שהוא טומן בחובו עלויות כלכליות.
המשמעות היא שמנהלי ההשקעות הפשרניים (שמחזיקים בעיקר בסדרות כ"ו וכ"ז) מעוניינים להגיע להסדר באופן עצמאי מול אפריקה ישראל ולהביא אותו כמוצר מוגמר לאישור בית המשפט, וזאת מבלי שלבית המשפט יהיה כלי עזר לבחון אם האינטרס הציבורי נשמר בהליך חריג כל כך - ולכל התנגד הכנ"ר והמליץ שכן למנות מומחה מטעם ביהמ"ש.
תגובתו של הכונס הרשמי יכולה להתפרש כהבעת חוסר אמון במנהלי ההשקעות שישמרו על האינטרס הציבור, והוא כותב (ציטוט מדברי ההסבר לתיקון 18 לחוק החברות): "בשל מאפייניהם של הגופים המוסדיים, ובמיוחד שהם מנהלים את כספם של אחרים, לעתים אין להם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא ומתן מולה. לכך יש להוסיף את פערי המידע בין החברה לבעלי אגרות החוב. בעיות אלה יוצרות קושי, בין השאר, בגיבושם של הסדרי חוב יעילים בין החברה לבין בעלי אגרות החוב. הקשיים המתוארים לעיל יוצרים פוטנציאל לגיבושם של הסדרי חוב שאינם ההסדרים המיטביים שאליהם יכלו להגיע בעלי אגרות החוב בתנאים שווים. פוטנציאל זה מצריך יצירת כלים להגנה על בעלי איגרות החוב בהסדרי חוב". (ההדגשה במקור)
יש לציין כי בין מחזיקי האג"ח השונים קיימת מחלוקת משמעותית בדבר הקו בו צריך להתנהל מול אפריקה ישראל שנכנסת להסדר חוב שני. המחזיקים הגדולים בסדרות כ"ו וכ"ז (בעיקר מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיוניים וחברות הביטוח הגדולות) לא רוצים לפרק את החברה ומוכנים למחוק סכומי עתק מהחוב תמורת הזרמה נמוכה מאוד של כסף מצד בעל השליטה לבייב, בעוד המחזיקים הגדולים בסדרה כ"ח שמהווים את הכוח השני, מסרבים למחיקה משמעותית של קרן החוב ועומדים על זכותם (וזכות הציבור שנתן בהם את אמונם) לקבל את רוב רובו של החוב תוך שהם מתנים את הישארותו של לבייב בחברה בהזרמה משמעותית של כסף, מחיקת ריביות ופריסה מחודשת של החוב אולם ללא מחיקה משמעותית של הקרן.
עוד נציין, כי משיחה שניהל "גלובס" עם מחזיקי אג"ח גדולים באפריקה עולה כי התנגדותם (לפחות של חלק מהם) נובעת מחשש של זליגת כסף מקופת החברה למקומות שהם לא תשלום החוב. "אפריקה ישראל היא חברת החזקות שכל ההחזקות שלה, בטח המשמעותיות, נסחרות בבורסה ויש להן תג מחיר ולכן ההתנגדות שלנו. סיבה נוספת להתנגדות שלנו היא שיכול להיווצר מצב בו ימונה מלווה זב חוטם שלא יכול לתרום דבר להסדר החוב. אם ימונה מישהו בסדר גודל של אמיר ברנע או יצחק סוארי זה כבר דבר אחר, אבל צריך לקחת בחשבון שאנשים בסדר גודל כזה עולים הרבה כסף שצריך ללכת לתשלום החוב".