מצלמת אבטחה מצלמות אבטחה / צלם: פוטוס
לפני כעשור חוקקה הכנסת את חוק תובענות ייצוגיות שנועד לעודד את הציבור בישראל לעמוד על זכויותיו למול עוולות שגורמים לעתים חברות וגופים הגדולים במשק. המהלך זכה להצלחה מרובה, וכיום מוגשות אלפי בקשות לאשר תביעות ייצוגיות לבתי המשפט ברחבי הארץ מדי שנה.
גם עורכי הדין העוסקים בתחום זוכים לעדנה - הם מסייעים לציבור לעמוד על זכויותיו, ובאותה הנשימה גורפים לכיסם נתחים כספיים שמנים למדי בזכות שכר-הטרחה שהם מקבלים. זאת, גם כאשר התביעות מסתיימות בפשרה, כפי שקורה לרוב.
הליך התביעה הייצוגית הוא חיובי מאוד במהותו, אך הוא הביא גם לתופעות שליליות. אחת מהן היא של עורכי דין ואנשים שהפכו למגישים סדרתיים של תביעות ייצוגיות נגד חברות וגופים גדולים, בתקווה כי אותם נתבעים יהיו מוכנים לשלם להם סכומי כסף במסגרת הסדר פשרה, כדי לחסוך את ניהול ההליך המשפטי.
לאחרונה קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, גילה כנפי-שטייניץ, בקשת הסתלקות מתביעה מהתובע שחר כהן, שהחליט לסגת מתביעה ייצוגית שהגיש נגד חברת "סופרגולד תכשיטים" מרחובות. במסגרת התביעה טען כהן כי החברה לא ציינה בסניפיה באמצעות שילוט כי מותקנות מצלמות אבטחה בשטחם, ובכך פגעה לכאורה בזכות לפרטיות של ציבור הנכנסים לסניפים.
השופטת קבעה כי "מבלי לנקוט עמדה לגוף טענות הצדדים, ומשבחר התובע שלא למצות את בירור תובענתו, אני מאשרת את בקשת ההסתלקות". השופטת ציינה כי היא אינה רואה נסיבות מיוחדות המצדיקות איתור תובע חלופי.
בנוסף, בית המשפט קבע כי לא נמצאה הצדקה לפסוק לחברה תשלום הוצאות משפט לתובע הייצוגי או שכר-טרחה לבאי-כוחו, עורכי הדין האני וניזאר טנוס ויוחי גבע. עם זאת, השופטת כתבה כי "מדובר בתובענה המעלה סוגיות לא פשוטות שטרם הוכרעו, וכי לא ניתן לומר על פניו כי מדובר בתביעת-סרק".
מסתיים בפשרה
כך באה התביעה הייצוגית נגד "סופרגולד תכשיטים" אל סופה ולא נודע כי בא אל קרבה. ואולם, לאחר מתן ההחלטה נודע ל"גלובס" כי הבקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית נגד "סופרגולד" לא הייתה הבקשה הייצוגית היחידה שהגיש נגד חברה באותה עילה, של הצבת מצלמות אבטחה ללא שילוט המודיע על כך. רחוק מכך - מתברר כי כהן הגיש לא פחות מתשע בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד חברות שונות באותה עילה.
כהן לא לבד - מסתבר כי תופעת הצבת מצלמות אבטחה בבתי עסק מטרידה תובעים נוספים. מבקשה לאיחוד דיון שהוגשה לשופטת כנפי-שטייניץ מתברר כי במהלך 2015 הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים לא פחות מ-37 בקשות לאישור ניהול תובענה ייצוגית נגד עשרות חברות קמעונאיות, על-ידי אותם 7 תובעים, המיוצגים כולם בידי אותם שני משרדים עורכי דין - המשרדים של יוחי גבע ושל האני וניזאר טנוס. עילת התביעה בכל המקרים: אי-הצבת שילוט על קיומן של מצלמות אבטחה בשטח החנויות.
בנוסף לכהן, שמות התובעים הנוספים המופיעים באותן בקשות לניהול תביעה ייצוגית הם: חאלד נגם, אלפרד תלחמי, חאלד רשק, מראד נתשה, רמזי ג'וגו'רה וחנא האני. בין 37 החברות שנגדם הוגשו הבקשות לאישור תביעה ייצוגית ישנן חברות מוכרות מאוד כמו רשת סטימצקי, רשת חנויות הקוסמטיקה אפריל, פיצה האט, באג מולטיסיסטם, אלקטרה, הוניגמן, ללין ורשתות נוספות.
כל עשרות הבקשות הללו לאישור תביעות ייצוגיות בעילה של אי-הצבת שילוט על קיומן של מצלמות אבטחה הסתיימו בשבועות האחרונים. רוב התביעות הסתיימו בפשרה בין הצדדים שאושרה על-ידי בית המשפט, ושבמסגרתה קיבלו עורכי הדין המייצגים שכר-טרחה של כמה עשרות אלפי שקלים. התובעים עצמם קיבלו גם הם אלפי שקלים כגמול. בחלק מהמקרים אף התחייבו החברות להציב שילוט על מצלמות אבטחה, ובכך להסיר את המחדל שבגינו הוגשו התביעות.
"מחפשים ומוצאים 'פראיירים'"
ואולם, גם לאחר שהתיקים נסגרו, נותרו החברות והתובעים ועורכי דינם חלוקים באשר לשאלה אם מדובר היה בתביעות-סרק או בתביעות אמיתיות וחשובות.
בתגובה שמסרה חברת "סופרגולד תכשיטים" לבקשה לאישור תביעה ייצוגית העלה עו"ד דן חי, בא-כוחה של החברה, טענות קשות נגד כהן ופרקליטיו. "התובע ובאי-כוחו בחרו לנצל את השימוש הרווח של בתי עסק במצלמות אבטחה בימינו, ולעשות שימוש לרעה במוסד התובענה הייצוגית (אשר השימוש בו רווח גם כן בעת הזו), למען רווח כספי אישי טהור ולשם סחיטת גופים שונים באצטלה של תביעה משפטית - ממש כך", כתב עו"ד חי. "לשם הוצאת תוכניתם זו לפועל, הגישו התובע ובאי-כוחו למעלה מ-40 תובענות ייצוגיות זהות, כנגד חברות שונות אשר עושות שימוש במצלמות אבטחה (התובע לבדו, הגיש תשע תביעות, כאמור). בקשות אלה הוגשו באותו היום בדיוק, במבוזר ובנפרד זו מזו, על-מנת למקסם את שיעור שכר-הטרחה והגמול המבוקש".
ואולם, לטענת חברת "סופרגולד" הבקשה לניהול תביעה ייצוגית נגדה, כמו גם הבקשות האחרות בנושא, "הוגשה ללא כל בסיס משפטי או עובדתי כאחד, וללא שהתובע אוחז בבדל של עילת תביעה כנגד החברה, אשר פעלה ופועלת, בהתאם להוראות החוק".
בא-כוחה של החברה מבהיר: "אל לנו לטעות - התובע ובאי-כוחו בחרו לפתוח בהליך מיותר זה וביתר הבקשות-אחיות, מתוך כוונה ברורה להסתלק מהן בשלב זה או אחר, ומבלי שיש להם רצון אמיתי לבררן עד תום. זאת, מתוך הנחה שמבין למעלה מ-40 נתבעות אשר כנגדם הגישו את תביעתן הזהה, יימצא 'הפראייר' אשר יואיל בטובו לשלם להם (במסגרת הסכם פשרה - ח'מ'), על-מנת לחסוך מעצמו את 'כאב הראש' שבניהול תובענה ייצוגית, על כל הכרוך בכך. למרבה הצער, 'פראיירים' רבים מצאו המבקש ובאי-כוחו".
לגופו של הטענות שהועלו בתביעה, "סופרגולד" טענה כי צילום אדם ב"רשות הרבים", במקום ציבורי כגון חנות מסחרית, הוא צילום לגיטימי וראוי, שכלל אינו מהווה פגיעה בפרטיות מושא הצילום לפי חוק הגנת הפרטיות. "צילום זה אינו טומן לצדו חובה בדבר הצבת שלטים המיידעים על קיומן של מצלמות האבטחה", טענה החברה.
החברה ציינה עוד כי "מצלמות האבטחה בהן עושה 'סופרגולד' שימוש הן מצלמות אבטחה מיושנות, גדולות ובולטות לעין. כך, ניתן להבחין בהן בנקל, באופן המייתר את הצורך (ככל שישנו) בהצבת שילוט כאמור. חזקה היא כי חנויות מסחריות, על אחת כמה וכמה חנויות תכשיטים, נוהגות להצטייד במצלמות אבטחה. לפיכך, אין ללקוחותיה של 'סופרגולד' כל ציפייה לפרטיות בעת ביקורם בסניפיה".
התביעה נגד החברה, כאמור, סולקה.
ייצג את "סופרגולד תכשיטים". עו"ד דן חי
"יישום הוראות חוק"
עורך הדין המייצג, האני טנוס, דוחה בנחרצות את הטענות הקשות שהעלתה נגדו ונגד עמיתיו חברת "סופרגולד", באמצעות עו"ד דן חי. עו"ד טנוס אמר ל"גלובס" כי "החברות הנתבעות מנסות לשווק בתקשורת כאילו מדובר בתביעות סחטניות, אבל הלכה למעשה התביעות שייצגנו בהן, נועדו ליישם את הוראות החוק ולהגן על הציבור".
לדברי עו"ד טנוס, "החוק קובע חובה להודיע לציבור על קיומן של מצלמות אבטחה שפוגעות בפרטיות, ואם חברה לא תפעל על-פי החוקים, אנחנו לא נהסס להגיש גם בעתיד תביעות ייצוגיות. חוקים נועדו כדי לקיים אותם, ובחוק הזה יש היגיון רב, שכן המצלמות האבטחה פוגעות בפרטיות, ויש זכות לכל מי שנכנס לבית העסק לדעת אם הוא מצולם".
עו"ד טנוס מציין כי "90% מהחברות שנתבעו בגין אי-הצבת שילוט, כאמור, התחילו לפעול לפי החוק ולהציב שילוט כנדרש, לאחר הגשת התביעות".
- למה הסתלקתם מחלק מהתביעות, כמו זו שהוגשה נגד חברת סופרגולד?
עו"ד טנוס: "יכול להיות שבמקרה הזה החברה הראתה שיש שילוט או שלא היה שילוט רק בסניף אחד של הרשת, ואז ויתרנו להם, כי ההפרה היא מזערית. ההסתלקות מלמדת כי אין פה שום סחטנות שלנו, וכי אנחנו מנהלים את התביעות או מגיעים לפשרות רק במקרים המתחייבים כאשר יש מחדל.
"בכלל, חשוב להדגיש כי המושג 'סחטנות' שבו משתמשים נגדנו - אינו קיים, כי בית המשפט הוא זה שמאשר את התשלומים בפשרה, בית המשפט הוא זה שקובע את גובה התשלומים, ובית המשפט הוא זה הקובע את ההטבה לציבור ולקבוצת התובעים. אנחנו, עורכי הדין, פועלים כשליחי הציבור כדי לאכוף את החוקים ואת התקנות".
- השיטה להגיש המון תביעות נגד המון חברות באותו השבוע היא לגיטימית?
עו"ד טנוס: "זה לא פסול. אם אתה מקבל פניות על חברות רבות שמפרות את החוק, אז אין כל מניעה להגיש תביעות במהלך שבוע אחד נגד כל החברות המפרות חוק לכאורה. הדגש של התקשורת צריך לעבור מאלה המגישים את התביעות לאלה המפרים את החוק. צריך לבדוק את החברות שמפרות את החוק, ולא לרדוף אחרי עורכי הדין שמגישים את התביעות.
"בית המשפט העליון אמר כי יש לעודד תביעות ייצוגיות, וכינה את זה 'יזמות של עורכי הדין'. לחברות נוח לכנות את הבקשות הייצוגיות נגדן 'סחטנות', כמו שלחברות הביטוח נוח לכנות 'סחטנות' אלפי תביעות שמוגשות נגדן לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. התביעות הייצוגיות מביאות ליישום החוק, וזוהי גם דרך יעילה למנוע עוולות ולמנוע מהחברות לחגוג על חשבון הצרכנים".