לחם מלא / צילום: שי ניב
במשרד הבריאות לא מסתפקים בקמפיינים קלילים על רמת המלח והסוכר בחטיפים ומשקאות ממותקים, ונכנסים לעימות חזיתי מול המאפיות הגדולות בישראל - אנג'ל, ברמן ודבידוביץ. ל"גלובס" נודע כי ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, פנה כבר לפני שבועיים אל ועדת המחירים של משרדי האוצר והכלכלה ודרש לכנס אותה בדחיפות לצורך הטלת פיקוח על מחירי הלחם מקמח מלא, הנחשב בריא יותר.
מכיוון שהוועדה טרם התכנסה, נודע כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, צפוי להגיש לוועדה פנייה נוספת בעצמו כדי להבהיר את חשיבות העניין.
במשרד הבריאות טוענים כי עלויות ההפקה של לחם מקמח מלא אינן שונות מעלויות ההפקה של לחם מקמח לבן, ועל כן אין סיבה לכאורה לגבות מחיר כפול על המוצר הבריא - מחיר שמייצר חסם ומונע למעשה מהשכבות החלשות לצרוך מוצר בסיסי בריא ומזין יותר.
במשרד דורשים כי המחיר של הלחם המלא יהיה זהה ללחם אחיד פרוס (750 גרם) שנמצא בפיקוח: 6.40 שקלים בלבד, לעומת 11-14 שקל ללחם מלא כפי שהוא נמכר היום ברשתות השיווק. למה להשוות את המחיר למוצר פרוס וארוז ולא ללחם האחיד הפשוט שעולה לכל היותר 4.85 שקלים? כי במשרד הבריאות מכוונים גבוה: הם לא מסתפקים רק בקמח מלא, אלא דורשים שהמוצר המפוקח יהיה בעל תו "אפשרי-בריא", שכולל מספר קריטריונים בריאותיים: לפחות 80% קמח מלא, לא יותר מ-400 מ"ג נתרן (ל-100 גרם) ולא יותר מ-250 קלוריות (ל-100 גרם).
המשמעות של הדרישה הזו של המשרד היא מלחמת עולם מול יצרניות הלחם. אילו במשרד הבריאות היו מסתפקים רק בקמח המלא, המאפיות הגדולות היו יכולות לעשות את מה שהן עושות כבר היום עם הלחם האחיד: לשווק אותו כמוצר לא אטרקטיבי עם נראות נמוכה על המדפים בסופר, לעומת מגוון מוצרים עשירים, בריאים ואטרקטיביים - אבל במחיר שמייצר למאפיות רווחיות גבוהה.
אלא שמשרד הבריאות מסרב לשחק לפי כללי המשחק האלה: הוא דורש שהמוצר המפוקח יהיה עשיר, בריא ואטרקטיבי, עם בונוס גדול מאוד - המחיר. על-פי הערכות, מהלך כזה צפוי לחתוך את ההכנסות של יצרניות הלחם - לא רק משום שהציבור יסתער על המוצר החדש, אלא גם מפני שהיצרניות ייאלצו להוריד מחירים של מוצרי פרמיום כדי למשוך את הצרכן. הכוונה היא בין היתר ללחמים מסוג שיפון, דגנים, כוסמין, שאור, חיטה טרום נבוטה ועוד.
על-פי הערכות, במשרד הבריאות צפויים להסכים, כפשרה, כי הלחם המלא המפוקח יעלה מעט יותר מהלחם האחיד הפרוס - אולם זאת רק ב"פרומיל" כהגדרת גורם בכיר המעורה בסוגיה.
כך או אחרת, נראה כי היוזמה של משרד הבריאות לא צפויה להיתקל בקשיים גדולים מדי מצד גורמי הרגולציה האחרים: במשרד האוצר אמנם מתנגדים באופן מסורתי לפיקוח מחירים, בטענה כי הפיקוח מביא דווקא לעליית מחירים - אבל במקרה הזה הם נוטים לתמוך.
על-פי גורמים באוצר, ישנה הסכמה במשרד כי המחירים בשוק הלחם גבוהים מאוד, ועל כן הפעם שימוש בכלי של פיקוח יכל להתאים. גם סוגיית הבריאות, כך על-פי גורמים באוצר, צפויה להכריע לטובת הדרישה של משרד הבריאות.
על-פי הערכות, גם העובדה שבראש משרד הכלכלה עומד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפויה לשחק לידי משרד הבריאות. נתניהו לא ירצה להצטייר כמי שמתנגד למהלך שצפוי להביא גם לירידת מחירים וגם לקידום תזונה בריאה יותר, במיוחד בקרב השכבות החלשות. גם יחסיו הטובים של נתניהו עם שר הבריאות, יעקב ליצמן, צפויים לסייע למהלך.
ירון אנג'ל: "קודם שידאגו לרווחיות שלנו"
גורם בתעשייה שעימו שוחחנו הופתע לשמוע מאיתנו על הפנייה של משרד הבריאות לוועדת המחירים, והביע מורת-רוח מהמהלך: "אלה שיטות בולשביקיות שעברו מהעולם. המאפיות לא יכולות לייצר במחירים האלה. אפשר להטיל פיקוח על מוצר קיים, אבל אי-אפשר לחייב מאפייה לייצר את המוצר הזה. אי-אפשר להכתיב למאפייה מה למכור".
ירון אנג'ל, המנכ"ל והבעלים של מאפיות אנג'ל, הופתע גם הוא לשמוע מאיתנו הבוקר על המהלך, אבל נזהר מאוד בלשונו, במיוחד מאז פרשת תיאום המחירים בתעשיית הלחם. "אני לא יכל להגיד מה אני עומד לעשות, אבל עמדתי הכללית היא שהמדינה קודם צריכה לדאוג לכך שנגיע לרווחיות המינימלית, לפני שהיא מוסיפה לנו מוצרים תחת פיקוח", אמר.